104

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

תעשה שבהלכה זו. ולדוגמא – הלכות יסודי התורה: "יש בכללן עשר מצוות, שש מצוות עשה, וארבעה מצוות לא תעשה (וממשיך) וזהו פרטן כו'"; והוא חוזר ומסכם בסיום כל אחד מארבעה־עשר ספריו – את המספר הכללי והפרטי של המצוות שבו (ולדוגמא בסוף ספר המדע: "נמצאו כל המצוות הנכללות בספר זה חמש ושבעים, שש עשרה מהם מצוות עשה, ותשע וחמישים מצוות לא תעשה").

ועל פי כל זה נדרש ביאור – מדוע לא מציין כאן הרמב"ם – וגם לא מצינו שהרמב"ם יציין זאת במקום כלשהו בספרו – את המספר של המצוות שהם מדברי סופרים6?

ב. דחיית התירוץ שמדובר ב"אלפים רבים" של מצוות

בספר המצוות7 אומר הרמב"ם (בשאלתו על דעת "בעל הלכות גדולות" המונה מצוות מסויימות דרבנן במנין המצוות): "אם נמנה כל 'עשה' דרבנן וכל 'לא תעשה' דרבנן – יהיה זה עולה לאלפים רבים".

אך לא ניתן לומר שמטעם זה לא מציין הרמב"ם את מספר המצוות דרבנן, כי:

א) אדרבה, מכיוון שהמספר כה גדול, הרי נחוץ יותר לציין את מספרם, שכן הדבר מסייע לדעת ולזכור8 את כולן (יתירה מזו: על פי דברי הרמב"ם9 לגבי תרי"ג המצוות, מדוע הוא מפרט ומונה אותם בכל הלכה והלכה – כדי "להשמר שלא יעדר ממנו דבר שלא אדבר בו, ובזכרי כל המצוות במספר הייתי בטוח מזה" – הרי טעם זה שייך ונחוץ גם (ואף יותר) לגבי המצוות דרבנן).

ב) ועיקר: השאלה מדוע הרמב"ם אינו מונה אותן, היא אודות המצוות דרבנן בכללותן, בדומה לצורה בה הרמב"ם מונה אותן כאן – "כגון מקרא מגילה ונר חנוכה ותענית תשעה באב ועירובין וידיים", ולא בנוגע לפרטיהם. ועוד ועיקר – השאלה מתייחסת לסוג מסויים ב"דברי סופרים" עצמן: ביחס למצוות שהם חידשו ותיקנו – ולא בקשר לגזירות ולסייגים שהם הוסיפו והכניסו בתוך המצוות דאורייתא, או מנהגים וכיוצא בזה10;

וסוג זה של מצוות מדברי סופרים הוא הרי במספר מוגבל ומועט. ובכמה מקומות11 אכן נמנות שבע מצוות

הערות

  1. 6. ע"ד שמנאום בכמה ספרים – ראה לקמן הערה 12, 46.
  2. 7. שורש א בסופו.
  3. 8. ראה יד מלאכי שם. ובאגרת תחה"מ להרמב"ם קרוב לתחלתו: וכללנו במספר ואמרנו שהם עשרים וארבעה מיראתנו שמא יחסר אחד מן המעתיקים מן המספר אחד ויאמר האומר שלא זכרנו אותו.
  4. 9. בהקדמתו לספר המצות.
  5. 10. ראה רמב"ם ריש הל' ממרים.
  6. 11. של"ה שטז, סע"א בשם "קדמונים". כתר תורה (לר"ד ויטאל) הובא בתורת העולה להרמ"א ח"ג פל"ח. וראה בפרטיות בהנסמן בסה"מ תש"ח ע' 165. לקו"ש חכ"א ע' 401 ואילך. אמנם הכלל המבואר שם (מספר "מצות השם") דאין נכנסין במנין אלא אלו שתקנו חז"ל לברך עליהם ושאין להם עיקר מן התורה (ושהן בקום ועשה) – לא יתכן לומר על כל אלו שהרמב"ם מונה כאן, כי "תענית ת"ב" אין מברכין עליו ואינו בקום ועשה. ולהעיר דבהל' ברכות (פי"א ה"ג – דלקמן בפנים ס"ג) הזכיר בהמצות שהן מד"ס, גם הדלקת נר בשבת. ואכ"מ.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 1
  1. נז - שנת תשכ"ט - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ט ע' 104
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. אורח חיים חלק ב ‹ הלכות שבת ‹ שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד ובו ט"ו סעיפים: ‹ ב לקו"ש חכ"ט ע' 104
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) ‹ שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד לקו"ש חכ"ט ע' 104

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.