שיחה א

הערות

עמוד 18

1. 1. טושו"ע חאו"ח סתכ"ח ס"ד. ועד"ז ברמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב.
2. 2. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
3. 3. וכדמשמע מלשון זה גופא "לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת", ועד"ז ברמב"ם שם "המנהג הפשוט שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת", ואינו מדגיש שמפסיקין בין קללות שבתו"כ לעצרת בפ' במדבר סיני (כמ"ש בתוד"ה קללות (מגילה לא, ב). תוד"ה וקללם (ב"ב פח, ב) בסופו). וראה לקו"ש ח"ח ע' 1, ובהערות שם. ולהעיר מהסי' בסדר רב עמרם (הובא בהגה"מ שם ס"א. טושו"ע ולבוש שם ס"ד) מנה ועצר*. ולשון הלבוש שם "ולעולם קורין פ' במדבר שיש בה מניינן של ישראל קודם שבועות". וראה גם חדא"ג מהרש"א מגילה שם שמפרש מ"ש בגמ' "כדי שתכלה שנה וקללותי'" "דלכך תקן כן פרשת במדבר קודם עצרת כו' שישובו ישראל למספרם הנזכר בפרשת במדבר".
4. 4. וכדמוכח קצת מהרמב"ם כו' הנ"ל, שכתב שהמנהג שקוראין במדבר קודם עצרת, ולא הזכיר שלפעמים קורין גם פ' נשא (אף שבפשטות י"ל – דגם אז הרי קריאת במדבר לפני עצרת).
5. 5. אף שלשון הרמב"ם והטור בהא קורין קודם עצרת [ולהעיר מתוס' ב"ב שם (וכן בהג"מ, לבוש ומג"א שם סק"ד) שמפסיקין בפ' במדבר לפני עצרת כי עצרת הוא ר"ה לפירות האילן שנידונין על הפירות], הרי מכיון דשבועות הוא "זמן מתן תורתנו" מובן שכל הענינים שבעצרת שייכים זל"ז (ראה פסחים סח, ב (שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"ח) – ירושלמי ר"ה פ"ד סה"ח).
6. 6. בקביעות "ה"ח מעוברת ובה"ש מעוברת" (טור שם).
7. 7. להעיר שע"פ הלוחות שבטור שם חל בעוד ב' קביעות – ב"ח פשוטה, ז"ח מעוברת. ואכ"מ.
8. 8. מג"א סתצ"ד סק"ד.
9. 9. סו"ס תצד.
10. 10. נוסח התפלה דחגה"ש. ראה שו"ע אדה"ז שם בריש הסימן, "ולפי חשבון קביעות החדשים המסור בידינו .. לעולם יהי' חג זה בששה בסיון .. זמן מתן תורתנו".
11. 11. נוסף ע"ז ש"נותן התורה" (שאומרים בכל יום) הוא לשון הווה, שנותן לנו בכל יום (לקו"ת סוכות פא, ג. וראה ברכות כב, א. סג, ב) – ראה ד"ה ועשית חג שבועות תש"ה (פמ"ה).
12. 12. כמובן מאגה"ק סי' יד בנוגע לר"ה. וראה ד"ה ועשית חג שבועות שם.
13. . כ"ה בהגה"מ. ובטושו"ע ולבוש "מנו ועצרו".

עמוד 19

1. 13. ראה גם לקו"ש חי"ג ע' 135 ואילך.
2. 14. שו"ע אדה"ז שם בסוף הסימן.
3. 15. הדיוק בזה שמשה* התחיל להתעסק עמהם בקבלת התורה, אבל גם בר"ח כבר היתה ההכנה למ"ת מצד בנ"י דביום הזה באו מדבר סיני (יתרו יט, א וברש"י שם. משבת פו, ב). ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד (שם, ב וברש"י) – ראה תו"א סז, ג. קט, ג. וראה לקו"ש חי"ג שם. וי"ל (בפנימיות הענינים עכ"פ) שמטעם זה מוסיף אדה"ז "שבשני בשבת הי' ר"ח" אף שלענין דינא (שלא להתענות ולא לומר תחנון) אין נפק"מ. ואדרבה ר"ח חמיר דבימי הגבלה אינו רק מנהג (שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג). אבל י"ל דמדגישו כיון שמצינו תענית בו – ראה ב"י סתק"פ סד"ה כתב בה"ג. מג"א ר"ס תיח. ואכ"מ.
4. 16. כדעת רבנן שבת פז, א.
5. 17. יתרו יט, ו.
6. 18. שם, יב.
7. 19. שם, יוד־יא.
8. 20. ובפרט שמשנה מלשון המג"א כנ"ל "דמיד בב' סיון א"ל משה לקדשם בתורה", ובלבוש שם סו"ס תצג "מפני שהם ימי מצות ימי הגבלה כו'".
9. 21. יתרו שם, ג־ד.
10. 22. וכן הוא בגמ' (שבת שם) "בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי". ולהעיר מפרש"י שם פו, סע"ב (בדברי ר"י) ד"ה בתרי. פי' ר"ח שם פז, סע"א (בדברי רבנן).
11. . להעיר מפי' הר"ח שבת (פז, סע"א): ומפורש בתורה דההוא יומא שחנו כו' ומשה עלה כו' ואמר לי' למימר לישראל אתם ראיתם גו' וקאמרי רבנן דההוא יומא לא אמר להו משה לישראל מידי משום חולשי' דאורחא וטרחי', משא"כ לדעת רש"י שם (פו, סע"ב. פז, רע"א) ועד"ז בפי' עה"ת (יתרו יט, ג) שעלה ביום שני לבואם מדבר סיני (ראה רא"ם שם ועוד).

עמוד 20

1. 23. עה"פ שם.
2. 24. עד"ז בתיב"ע "וכהנין משמשין". ובת"י "וכהנין". אלא ש"ממלכת" כנראה שמפרשים לענין בפ"ע "מלכין קטירי כלילא", "מלכין".
3. 25. עה"פ שם.
4. 26. ובאגדת בראשית פע"ט (פ): "שכולם נקראו כהנים בסיני שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים .. כל אחד ואחד מהן כאילו כהן גדול כו'".
5. 27. ועד"ז ברשב"ם.
6. 28. דדוחק לומר שזהו רק בתור שכר סגולי (ולא – מסובב).
7. 29. וראה ס' השרשים להרד"ק שרש כהן. וגם שם משמע שענין השירות – עבודה – בתיבת כהן, וענין "ראש לעם" שבכהן – ב' ענינים הם. ולהעיר מאברבנאל יתרו שם.
8. 30. משא"כ בגמ' שהובאה רק התחלת הכתוב (כנ"ל הערה 22) "ואתם תהיו לי". ובפשטות הכוונה לכל ההמשך. ובדעת ר"י שם (פ"ו סע"ב) איתא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" בלי תיבת "וגו'", וכ"ה בע"י*, וביל"ש יתרו רמז רעח לפנינו.
9. 31. ויגש מז, כב.
10. 32. ובתצוה (כח, ג) פרש"י "ולשון כהונה שירות הוא".
11. 33. ש"ב ח, יח. וראה ספר השרשים שם.
12. 34. או י"ל בפשטות יותר (ובהמשך להמבואר בפנים), דאין לפרש שממלכת כהנים הו"ע משרתי ה'* מצד התומ"צ, כיון שכבר נאמר בפסוק שלפנ"ז העבודה ושירות דבנ"י "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי", ומלשון הכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" מוכח, שכאן מדבר כבר ע"ד מעלתם (ושכרם) שמגיעים אלי'. ועפ"ז יובן מה שהעתיק רש"י גם התיבות "ואתם תהיו לי", אף שמפרש רק תיבת "(ממלכת) כהנים".
13. . אבל ראה דק"ס גי' בדברי ר"י גם המשך הכתוב "וגוי קדוש". ובדברי רבנן "ממלכת כהנים".
14. . או שלפי פשש"מ מתאים תואר כהן "משרת לאלקות" רק בכהן שמשרת לאלקות (במקום מסוים) בביהמ"ק, וכיו"ב, כנאמר (עקב יו"ד, ח) "לעמוד לפני ה' לשרתו", ולא על כללות קיום התומ"צ דבנ"י. ולהעיר מבחיי יתרו שם עה"פ: על דרך הפשט כו' ועל דרך הקבלה ממלכת כהנים ממלכת משרתים.

עמוד 21

1. 35. ראה מפרשים לפרש"י תצוה שם, שמש"כ רש"י "לקדשו להכניסו בכהונה ע"י הבגדים שיהא כהן לי", היינו ש"לכהנו לי" פי' של "לקדשו" (וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 180 ואילך). אבל מובן שאין לומר כן בנדו"ד אשר "גוי קדוש" הוא פי' של "ממלכת כהנים" כי: א) "גוי קדוש" נאמר לאחרי "ממלכת כהנים". ב) נאמר בוא"ו המוסיף – "וגוי קדוש". ג) משנה בתוארם: "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
2. 36. ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. פרש"י משפטים כב, ל. קדושים כ, ז. כו. ועוד*. תניא פמ"ו (סו, א). אגה"ת פ"י. ועוד.
3. 37. דה"א כג, יג.
4. 38. פרש"י עה"פ.
5. 39. וראה רמב"ן ובחיי שם. ולהעיר מספורנו עה"פ (יט, ו). וראה אוה"ת יתרו ע' תתד ואילך.
6. 40. להעיר מאוה"ת שם ע' תתז וע' תתט ואילך. ד"ה ואתם תהיו לי תר"ס.
7. 41. שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד. וראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
8. 42. ראה לקו"ש חי"א ע' 5 ואילך. וש"נ. לקמן ......... ע' 408 ואילך (ובהערות שם, וש"נ).
9. 43. ראה לקמן הערה 48.
10. 44. תהלים קלט, יב.
11. . וי"ל. דגם לפרש"י (בראשית ב, ג. יתרו כ, יא) קדשו במן שלא ירד בשבת. ענינו ג"כ שמובדל בזה מימי השבוע. ועד"ז יל"פ בפרש"י יתרו (יט, יו"ד) וקדשתם וזימנתם שיכינו עצמם היום ומחר. ראה פרש"י שם, יא.

עמוד 22

1. 45. ראה תו"א כו, סע"א ואילך. סא, ג. לקו"ת צו ז, ד. ועוד.
2. 46. בפסוק "והייתם לי סגולה".
3. 47. ראה אוה"ת שם ע' תתז. ובארוכה המשך תר"ס שם דבחי' והייתם לי סגולה זה ומעלתה מצד מהותה ועצמותה (בחי' אהבה הטבעיות שיש בנש"י בירושה), ובחי' ממלכת כהנים הוא ההמשכה ע"י תומ"צ כו'.
4. 48. ובא בהמשך לוהייתם לי סגולה גו', כי הגילוי וההתאחדות דההתקשרות שמצד בחירה נקבע ע"י קדושת ישראל – ראה בארוכה לקו"ש מסעי שם. ומודגש הוא גם בכתוב שלפנ"ז שאף שענין הבחירה "והייתם לי סגולה גו'" אינו מצד תכונה ומעלה בהנבחר כנ"ל, מקדים "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי גו'".
5. 49. אבות פ"ב מי"ב.
6. 50. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 161, 187.
7. 51. משלי ג, ו.
8. 52. ראה גם תניא פמ"ו (סו, א).
9. 53. עקב יו"ד, ח. וקאי על הכהנים – ראה רש"י שם.
10. 54. שם, ט. ובקרח יח כ "אני חלקך ונחלתך". וראה לשון הרמב"ם סוך הל' שמיטה ויובל.
11. 55. ולהעיר שגם באכילתם (לא רק באכילת קרבנות כ"א גם אכילת תרומה וכיו"ב) מברכין אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו (רמב"ם סוף הל' תרומות).
12. 56. להעיר משו"ע אדה"ז או"ח מהדו"ק ר"ס ד. וראה מהדו"ת שם ובסי"א ס"ז.
13. 57. ראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל שם: כל איש ואיש .. להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו .. ה"ז נתקדש קודש קדשים ויהי ה' חלקו ונחלתו כו' כמו שזכה לכהנים ללוים.
14. 58. באוה"ת ותר"ס שם, דגוי קדוש הוא העבודה דקדש עצמך במותר לך (יבמות כ, א. ספרי ראה יד, כא). אבל עיי"ש שזה בא מצד תכלית הביטול לאלקות, וכל הכוחות והלבושים שלו משועבדים לה' לבדו כו' (וראה לקו"ש אלול תשל"ט ס"ו). והמבואר לקמן בפנים דכהנים שרים הוא העבודה דלש"ש וכל דרכיך דעהו, היינו מצד התנועה והעבודה לפעול בעניני עולם.

עמוד 23

1. 59. תניא פ"ד.
2. 60. ראה תניא פל"ו־לז.
3. 61. בפרטיות יותר י"ל שזהו החילוק דתורה ומצות: תורה עיקר מעלתה וענינה – דביקות: מצות עיקר ענינן – בירור העולם (וראה תניא פ"ה ופכ"ג). וראה אוה"ת ותר"ס שם. ואכ"מ.
4. 62. שבת פח, סע"ב ואילך.
5. 63. תהלים ח, ה.
6. 64. תהלים שם, כ.
7. 65. יתרו כ, ב.
8. 66. שם, ג.

עמוד 24

1. 67. יומא כח, ב. קידושין פב, א.
2. 68. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
3. 69. תניא פכ"ג. וראה לשונו רפל"ד. ובפל"ט (נג, א). פמ"ו (סו, א).
4. 70. תו"ח ויחי קב, ב: לפי ש"אין בעסק זה שום טרדה כלל כו' וכל היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה בלתי לה' לבדו".
5. 71. להעיר מעבודה ועבודה תמה (יומא כד, א. ובפרש"י שם ד"ה עבודה תמה. וראה זבחים קטו, ב).
6. 72. ע"פ המבואר באוה"ת ותר"ס (הובא בהערה
7. 58. ד"גוי קדוש" הוא העבודה ד"קדש עצמך במותר לך" שהוא בתכלית הביטול, אולי י"ל הכוונה מה ש"גוי קדוש" "גומר" העבודה ד"ממלכת כהנים", כי שלימות הפעולה בעולם, השלמת הכוונה דדירה לו ית' עצמותו בתחתונים, הוא כאשר גם האדם הוא בביטול לגמרי (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 266 ואילך). ואכ"מ.

עמוד 25

1. 73. ראה לעיל סוף הערה 3.
2. 74. יומא סח, ב. וראה פרש"י שם ד"ה ובחומש הפקודים.
3. 75. א, מט.
4. 76. פרש"י שם.
5. 77. ג, טו. וראה מפרשי רש"י שם א, מט. ונת' בארוכה בלקו"ש חל"ג ע' 1 ואילך.
6. 78. ד, ב־ג ובפרש"י.
7. 79. שמז, סע"א ואילך. נת' בד"ה צהר תעשה תרע"ג (בהמשך תער"ב). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 1 ואילך.
8. 80. ביצה ג, ב. וש"נ. שו"ע יו"ד סק"י ס"א. שו"ע אדה"ז סי' תמז ס"כ.
9. 81. חולין ק, א. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פט"ז ה"ו. טושו"ע יו"ד סי' ק ס"א.
10. 82. זבחים עג, א. רמב"ם שם ה"ז. טושו"ע סק"י שם.
11. 83. להעיר שדבר שבמנין תלוי במקום (ראה ש"ך שם סקי"ג).
12. 84. להעיר מלשון הרשב"א יבמות (פא, ב): דברים שחשיבותן מצד מנינן. ולהעיר מצפע"נ ריש הל' מאכא"ס בסימני טהרה כו' אם הוי רק סימן או גורמים הטהרה כו'.

עמוד 26

1. 85. א, נ וברש"י.
2. 86. פרש"י שם ג, טו.
3. 87. ד ג־ד.
4. 88. פרש"י שם.
5. 89. ראה של"ה שם (שמז, סע"א): ופקודת בני קהת הם ג"כ פקודת הכהנים בנשיאת הארון כו'.
6. 90. במדב"ר פ"ו, ב (בסופו). ראה של"ה שם שמט, ב ואילך.

עמוד 27

1. 91. להעיר מבמדב"ר שם "וגרשון הי' קודש".
2. 92. שם ג, מא.
3. 93. ראה פרש"י ויחי (מט, ג): בכהונה, במלכות.
4. 94. מג"א ט, כח. ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונת' בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט. (משיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, תשכ"ו)
5. 95. אור תורה לד, א.
6. 96. ישעי' מט, כג.
7. 97. כלשון ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר בקשר לחה"ש.
8. 98. זכרי' יד, ט.
9. 99. עובדי' בסופו. וראה רמב"ם (דפוס רומי (ירושלים תשט"ו) וכו', שלא שינתה ביקורת או"ה) הל' מלכים ספי"א: (שהדברים שלפני ביאת המשיח הם) ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד.