25
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
תוכן הפרשה הוא מנין73 בני ישראל, ואף כל הספר נקרא "חומש הפקודים"74.
בפירוט מדובר בפרשה על שלושה מנינים שונים:
בתחילת הפרשה מדובר על מנין כל בני ישראל, חוץ מן הלויים – "אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל"75. לאחר מכן שבט לוי "נמנה לבדו"76 – "מבן חודש ומעלה תפקדם"77, ובסוף הפרשה – "נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי... מבן שלשים שנה ומעלה...", "מנה מהם את הראויין לעבודת משא"78.
יש לומר ששלושת המנינים הם במקביל לשלושת הענינים שלעיל: "והייתם לי סגולה מכל העולם, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", ו"גוי קדוש".
ט. מנין בני ישראל מקביל
ל"והייתם לי סגולה..."
ההסבר לכך הוא:
ב"של"ה"79 נאמר, שעל־ידי מניית ישראל הם הפכו ל"דבר שבמנין" שאינו בטל80. אי־ביטולו של דבר שבמנין אינו כאי־ביטולם של דברים אחרים, כגון: בריות81, בעלי־חיים82 וכדומה, שבהם החשיבות גלויה בדבר עצמו, השונה מדברים אחרים.
לעומת זאת, אצל דבר שבמנין שאינו בטל, מראים83 באמצעות ספירתו שהוא חשוב84 ולכן אין הוא בטל, החשיבות אינה ניכרת בגוף הדבר.
ההסבר לכך ברוחניות הוא: המנין מראה את דרגת ישראל שלגביה אין הם שונים בחיצוניות משאר האומות, לכאורה, והם אינם בטלים מפני שהקדוש־ברוך־הוא מונה אותם, ובכך הוא מראה את חביבותם.
לכן דומה המנין לענין של "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ": למרות ש"לי כל הארץ", יש "אחרים עמכם", בכל זאת נבחרו ישראל על־ידי הקדוש־ברוך־הוא, והם אינם בטלים לגבי שאר האומות. דבר זה מתגלה על־ידי המנין שבו "חיבתכם ניכרת", כדברי רש"י בתחילת פרשתנו: מתוך חיבתן לפניו מונה
הערות
- 73. ראה לעיל סוף הערה 3.
- 74. יומא סח, ב. וראה פרש"י שם ד"ה ובחומש הפקודים.
- 75. א, מט.
- 76. פרש"י שם.
- 77. ג, טו. וראה מפרשי רש"י שם א, מט. ונת' בארוכה בלקו"ש חל"ג ע' 1 ואילך.
- 78. ד, ב־ג ובפרש"י.
- 79. שמז, סע"א ואילך. נת' בד"ה צהר תעשה תרע"ג (בהמשך תער"ב). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 1 ואילך.
- 80. ביצה ג, ב. וש"נ. שו"ע יו"ד סק"י ס"א. שו"ע אדה"ז סי' תמז ס"כ.
- 81. חולין ק, א. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פט"ז ה"ו. טושו"ע יו"ד סי' ק ס"א.
- 82. זבחים עג, א. רמב"ם שם ה"ז. טושו"ע סק"י שם.
- 83. להעיר שדבר שבמנין תלוי במקום (ראה ש"ך שם סקי"ג).
- 84. להעיר מלשון הרשב"א יבמות (פא, ב): דברים שחשיבותן מצד מנינן. ולהעיר מצפע"נ ריש הל' מאכא"ס בסימני טהרה כו' אם הוי רק סימן או גורמים הטהרה כו'.
שולחן ערוך, יורה דעה ק״י:א׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר חָשׁוּב אוֹסֵר בְּמִינוֹ בְּכָל שֶׁהוּא, וְהֵם ז' דְּבָרִים, וְאֵלּוּ הֵם: אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ וְרִמּוֹנֵי בָּדָן וְחָבִיוֹת סְתוּמוֹת וְחָלְפוֹת תְּרָדִין וְקִלְחֵי כְּרוּב וּדְלַעַת יְוָנִית וְכִכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְכֵן בַּעֲלֵי חַיִּים חֲשׁוּבִים הֵם וְאֵינָם בְּטֵלִים. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁדַּרְכָּן לִמְנוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִים בְּשִׁעוּרָן. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן, דְּהַיְנוּ שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְנוֹתוֹ תָּמִיד, אֵינוֹ בָּטֵל (טוּר בְּשֵׁם ר"י וּבֵית יוֹסֵף). וְכֵן נוֹהֲגִין. הָא דְּדָבָר חָשׁוּב אֵינוֹ בָּטִיל, אֵינוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן וְאַזְלִינָן בִּסְפֵקוֹ לְקֻלָּא. (אָרֹךְ כְּלָל כ"ה וְהָרַמְבַּ"ם פט"ז דְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וְתוֹסָפוֹת דִּזְבָחִים סוֹף דַּף ע"ג וַאֲגֻדָּה שָׁם וְרֹא"שׁ פֶּרֶק ג"ה וְרַשְׁבָּ"א בת"ה ונ"י פ' הֶעָרֵל וְעוֹד הַרְבֵּה פּוֹסְקִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסי' זֶה בְּכַמָּה דּוּכְתֵי). כָּל דָּבָר שֶׁהוּא חָשׁוּב אֵצֶל בְּנֵי מָקוֹם מֵהַמְּקוֹמוֹת, כְּגוֹן אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ וְרִמּוֹנֵי בָּדָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָם הַזְּמַנִּים, הוּא אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא, לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמַן, וְלֹא הֻזְכְּרוּ אֵלּוּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהֵן אוֹסְרִים בְּכָל שֶׁהֵן בְּכָל מָקוֹם. וְהוּא הַדִּין בְּכָל כַּיּוֹצֵא בָהֶן, בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת.
חולין ק׳ א - הטקסט מספריא
בְּרִיָּה שָׁאנֵי.
וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה [וְכוּ׳]. וְתִבְטֵיל בְּרוּבָּא!
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר, כֹּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת שָׁנִינוּ, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת שָׁנִינוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שָׁאנֵי חֲתִיכָה, הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים.
וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גִּיד – מִשּׁוּם דִּבְרִיָּה הִיא, אֲבָל חֲתִיכָה – אֵימָא לָא.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן חֲתִיכָה, הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד בָּהּ לִפְנֵי הָאוֹרְחִים, אֲבָל גִּיד – אֵימָא לָא. צְרִיכָא.
דָּרֵשׁ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה וְשֶׁל דָּג טָמֵא אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, עַד שֶׁתִּתֵּן טַעַם בָּרוֹטֶב וּבַקֵּיפֶה וּבַחֲתִיכוֹת.
אוֹקֵי רַב אָמוֹרָא עֲלֵיהּ, וּדְרַשׁ: כֵּיוָן שֶׁנָּתַן טַעַם בַּחֲתִיכָה – חֲתִיכָה עַצְמָהּ נַעֲשֵׂת נְבֵלָה, וְאוֹסֶרֶת כׇּל הַחֲתִיכוֹת כּוּלָּן מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינָהּ.
אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא לְאַבָּיֵי: מִכְּדֵי רַב כְּמַאן אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטֵיל. מַאי אִירְיָא כִּי נָתַן טַעַם? אֲפִילּוּ כִּי לֹא נָתַן טַעַם נָמֵי! אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁקָּדַם וְסִלְּקוֹ.
רָבָא אָמַר:
The Gemara answers that the sciatic nerve is a distinct entity, and therefore it is different in that it is not subject to nullification.
§ The mishna states: And similarly, in the case of a piece of an animal carcass or a piece of non-kosher fish that was cooked with similar pieces of kosher meat or fish, when one identifies the forbidden piece and removes it, the rest of the meat or fish is forbidden only if the forbidden piece was large enough to impart flavor to the entire mixture. And if he does not identify and remove the forbidden piece, all the pieces are forbidden, due to the possibility that each piece one selects might be the forbidden piece. The Gemara challenges: Even if the piece of an animal carcass was not removed, let it be nullified by a simple majority, as the majority of the pieces are kosher.
The Gemara clarifies its challenge. This ruling works out well according to the one who said that we learned: Any item whose manner is to be counted, i.e., that is sometimes sold by unit rather than by weight or volume, is considered significant and therefore is not subject to nullification. But according to the one who said that we learned: It is only an item whose manner is exclusively to be counted, i.e., that is always sold by unit, that is considered significant, and is therefore not subject to nullification, what can be said? Since pieces of meat or fish are not always sold by unit, they should be subject to nullification. The Gemara answers: A piece of meat or fish is different, since it is suitable to give honor with it by placing it before guests. Therefore, due to its significance it is not subject to nullification.
The Gemara adds: And it was necessary for the mishna to teach both the halakha that the sciatic nerve is not nullified and the halakha that a piece of non-kosher meat or fish is not nullified, as if the mishna had taught us only the case of a sciatic nerve, one might think that it is not nullified because it is a distinct entity, but in the case of a piece of non-kosher meat, say it is not significant, and it is subject to nullification.
And if the mishna had taught us the halakha only in the case of a piece of non-kosher meat or fish, one might think that it is not nullified since it is suitable to give honor with it by placing it before the guests. But in the case of a sciatic nerve, say it is not significant, and it is subject to nullification. Therefore it was necessary for the mishna to teach both cases.
§ Rabba bar bar Ḥana taught: A piece of meat of an unslaughtered carcass or of a non-kosher species of fish that fell into a pot of kosher food does not render the contents of the pot forbidden unless it imparts flavor to the broth and to the deposits of food remaining in the pot and to the other pieces of food in the pot.
Rav disagreed with Rabba bar bar Ḥana and appointed a disseminator to stand before him and teach his statement to a wider audience, and he taught: Once the non-kosher meat or fish has imparted flavor to another piece in the pot, that second piece itself becomes non-kosher. And this second piece renders all the pieces of meat or fish in the pot forbidden, because they are of the same type; therefore, nullification does not apply.
Rav Safra said to Abaye: Now, in accordance with whose opinion did Rav say his statement? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that a type of food mixed with food of its own type is not nullified. But if so, why does Rav state specifically that the non-kosher meat renders all the pieces forbidden only when it has imparted flavor to another piece? Even if it did not impart flavor to another piece it should render all the contents of the pot forbidden. Abaye said to him: Here we are dealing with a case where he cooked the non-kosher piece with one kosher piece and first removed the non-kosher piece before adding the other pieces. Consequently, the remaining pieces are forbidden only if the non-kosher piece imparted flavor to the piece it was cooked with.
Rava said an alternate answer to Rav Safra’s challenge of Rav’s statement:
משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט״ז:ו׳ - הטקסט מספריא
והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה כמו שיתבאר בהלכות שחיטה אוסרין בכל שהן עד שיגביה אותן וכן גיד הנשה שנתבשל עם הגידין או עם הבשר בזמן שמכירו מגביהו והשאר מותר שאין בגידים בנותן טעם ואם אינו מכירו הכל אסור מפני שהוא בריה בפני עצמו הרי הוא חשוב ואוסר בכל שהוא.
שולחן ערוך, יורה דעה ק׳:א׳ - הטקסט מספריא
בְּרִיָּה, דְּהַיְנוּ כְּגוֹן נְמָלָה אוֹ עוֹף טָמֵא, וְגִיד הַנָּשֶׁה, וְאֵבֶר מִן הַחַי, וּבֵיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל. וְאֵין לוֹ דִּין בְּרִיָּה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר שֶׁהָיָה בּוֹ חַיּוּת, לַאֲפוּקֵי חִטָּה אַחַת שֶׁל אִסוּר. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא דָּבָר שֶׁאָסוּר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, לַאֲפוּקֵי עוֹף טָהוֹר שֶׁנִּתְנַבֵּל וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שָׁלֵם, שֶׁאִם יֵחָלֵק אֵין שְׁמוֹ עָלָיו, לַאֲפוּקֵי חֵלֶב. וְכֵן צָרִיךְ. שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם. הַגָּה: וְעִקַּר גִּיד הַנָּשֶׁה אֵינוֹ אֶלָּא עַל הַכַּף בִּלְבַד, וְהוּא כְּרֹחַב ד' אֶצְבָּעוֹת, וְאִם הוּא שָׁלֵם מִקְרֵי בְּרִיָּה. (בְּאָרֹךְ כְּלָל כ"ח).
זבחים ע״ג א - הטקסט מספריא
כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִנְיָן – אֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן לָא בָּטֵיל, וְכׇל שֶׁכֵּן בִּדְאוֹרָיְיתָא.
דְּתַנְיָא: לִיטְרָא קְצִיעוֹת שֶׁדְּרָסָהּ עַל פִּי עִיגּוּל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ עִיגּוּל דְּרָסָהּ; עַל פִּי חָבִית, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ חָבִית דְּרָסָהּ; עַל פִּי כַּוֶּורֶת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ כַּוֶּורֶת דְּרָסָהּ –
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּאִילּוּ הֵן פְּרוּדוֹת, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֵשׁ מֵאָה פּוּמִּין – יַעֲלוּ, וְאִם לָאו – הַפּוּמִּין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פּוּמִּין – יַעֲלוּ, וְאִם לָאו – הַפּוּמִּין אֲסוּרִין וְכוּ׳.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשָׁה מֵאוֹת פּוּמִּין – לֹא יַעֲלוּ.
דְּרָסָהּ בְּעִיגּוּל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מְקוֹם בְּעִיגּוּל דְּרָסָהּ – אוֹ לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ, דִּבְרֵי הַכֹּל יַעֲלוּ.
רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, בַּעֲלֵי חַיִּים חֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי.
וְנִמְשׁוֹךְ וְנַקְרֵב חַד מִינַּיְיהוּ, וְנֵימָא: כֹּל דְּפָרֵישׁ – מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ! נִמְשׁוֹךְ?! הָוֵה לֵיהּ קָבוּעַ,
Any item that is counted, even if it is prohibited by rabbinic law, e.g., teruma of fruit, cannot be nullified, and all the more so items prohibited by Torah law, such as animals that are disqualified for the altar, as in the mishna.
This is as it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 5:11): The baraita discusses three cases, all of which relate to the tithing of figs, which is an obligation by rabbinic law. The first is the case of a litra of untithed dried figs that were pressed in different vessels and shaped into circles, that one placed into a barrel containing tithed figs, and during the process of producing a circle he pressed the figs onto the opening of one of the circular vessels in which the circles are formed, and he does not know into which circular vessel he pressed it. The second is the case in which he recalls that he pressed it on the opening of a barrel containing tithed figs, but he does not know into which barrel he pressed it. The third case is that he recalls that he pressed it on the opening of a straw receptacle containing tithed figs, but he does not know into which receptacle he pressed it. In all of these cases, there is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda as to the details of a dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.
Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says: One views the upper layers of possibly untithed dried figs as though they are separate pieces, rather than one unit. And the lower ones, which were there beforehand and have certainly been tithed, nullify the upper ones, as there are enough circles of figs to nullify the upper layer. One does not need to tithe the figs at the top of any of the containers.
Rabbi Meir continues: By contrast, Rabbi Yehoshua says: If there are one hundred openings of containers present there, the untithed litra of figs on the opening of one of the containers is nullified in a ratio of one part of untithed figs to one hundred parts of similar, tithed figs. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there. This is Rabbi Meir’s version of the dispute.
The baraita continues: Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: If there are one hundred openings of containers with tithed figs present there, in addition to the untithed figs, it is nullified in the one hundred. But if not, all of the layers of figs at the openings of the containers are prohibited, i.e., viewed as untithed, as one of them certainly contains an untithed litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the untithed figs certainly did not reach there.
Rabbi Yehuda continues his statement: By contrast, Rabbi Yehoshua says: Even if there are three hundred openings present there, the layer at the top of the container is not nullified. This litra cannot be nullified in any manner, as Rabbi Yehoshua maintains that even an item occasionally sold by unit, such as a circle of dried figs, can never be nullified.
Rabbi Yehuda continues: But if one pressed the litra of dried figs into a circular vessel along with other dried figs, but does not know onto which place, i.e., which side, of the circular vessel he pressed it, whether, e.g., to its northern side or to its southern side, in this case, as the prohibited litra is not located in a defined place and it cannot be distinguished from the others, it is not considered an item of significance, and everyone agrees that it is nullified. Accordingly, the ruling of the mishna that animals that are disqualified from being sacrificed are not nullified is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua as stated by Rabbi Eliezer, that an item occasionally sold by unit is not nullified. Rabbi Yoḥanan’s statement, that only an item whose manner is exclusively to be counted is significant and cannot be nullified, is in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
Rav Ashi says: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, i.e., Rabbi Meir, who maintains that an item that is not always counted is nullified in a majority. The reason is that living creatures are significant, and therefore they are not nullified.
§ The Gemara raises a difficulty with the ruling of the mishna that all of the animals are prohibited. And let us draw out and sacrifice one animal from the mixture, and say, i.e., apply the principle: Any item that separates from a group is assumed to have separated from the majority. Accordingly, the animal that was sacrificed is presumed to be fit. One can continue in this manner until only two animals from the mixture remain. The Gemara questions this suggestion: Should we draw out an animal from the mixture? But this is the removal of an item from its fixed place,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ג מאותו ספר חולין ק, ב
- לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה א מאותו ספר זבחים עג, א
- לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א מאותו ספר זבחים עג, ב
- לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג מאותו ספר חולין ק, ב
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר זבחים עג, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב זבחים עג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד חולין ק, א
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות חולין ק, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז חולין ק, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י זבחים עג, ב
- תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט זבחים עג, ב
- תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו חולין ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח א זבחים עג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים ב חולין ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים כב חולין ק, ב
- ספר השיחות פורים תרפ"ט חולין ק, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח זבחים עג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים חולין ק, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח זבחים עג, ב
- תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט זבחים עג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל חולין ק, רע"א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב זבחים עג, ב