54

הערות

1. 13. וראה ביאור פלוגתת הבבלי והירושלמי (לקו"ש חי"א ע' 46 הערה 26) — אם הוא חיובי' דאב או דבן. ע"ש. וראה שם ע' 45 שוה"ג הב' להערה 19. לקמן הערה 62. ואכ"מ.
2. 14. יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ד.
3. 15. ראה לעיל הערה 8.
4. 16. חולין ספ"ז. — וכבר העיר בבית האוצר (להר"י ענגל) כלל א (אות ז ד"ה וע"ע רמב"ם) מל' הרמב"ם הל' מלכים רפ"ט "ונשלמה תורה על ידו".
5. 17. ומובן שאי"ז סתירה שלמדים הרבה פרטי חיובים דמילה מכתובים דאברהם (קידושין שם) — כי (נוסף על המבואר בהערה הבאה, הרי) זהו רק בנוגע לפרטי המצוה, אבל כללות המצוה צ"ל נשנית לאחר מ"ת. — ולהעיר מהשקו"ט בהכלל דאין למדין מקודם מתן תורה (ראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו. וש"נ. וראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 142 ובהערות שם).
6. 18. וראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג שם (קפ, אב) — ע"פ מ"ש הרשב"ץ בזהר הרקיע (עשין ספ"ה) — שאם מילה לא היתה נשנית בסיני, אין ראוי למנותה במנין המצות ולכן הביא הרמב"ם הכתוב דפ' תזריע. ע"ש באורך. אבל ראה אגרות הרמב"ם (לפסיא טו, ד ואילך) שגם על הכתובים דאברהם אפ"ל שהם ציווי שהקב"ה ציוה אותנו ע"י משה, כי גם כתובים אלו הם חלק מתורה שניתנה לנו ע"י משה בסיני [וכמחז"ל (חולין ק, ב במשנה) בגיד הנשה — שעליו קאי הרמב"ם בפיהמ"ש שם — "שנכתב במקומו"]. — אבל גם לפ"ז י"ל שהרמב"ם נקט הכתוב שהוא בפשטות ציווי הקב"ה ע"י משה, ע"ד הכלל הנ"ל שהרמב"ם נקט הדרשה הפשוטה יותר.
7. . ולכאורה עכצ"ל כן במצות פו"ר שהביא בה הרמב"ם (מ"ע ריב) הכתוב דלפני הדיבור [אבל ראה ביאור הרי"פ פערלא שם (קעט, ד) — ע"פ הרשב"ץ שם — דגם בפו"ר אפ"ל ד"מעיקרא לישראל נאמרה ולא לב"נ אלא שנכתבה אצל בני נח משום איזה טעם כדאמרינן בגיד הנשה". וצ"ע]. ואכ"מ.