55
כו' הוא הוא הציווי שהי' לאברהם — היפך ה"עיקר הגדול" שבפירוש המשניות, "שכל מה שאנו. . עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה על ידי משה רבינו ע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו".
ג. ויש לומר בהקדם תוס' ביאור בדברי הרמב"ם הנ"ל בפירוש המשניות, שלכאורה יש להקשות19:
מכיון שמצות מילה המוטלת עלינו אינה מצות מילה שנצטווה אברהם אבינו, אלא יסודה וענינה הוא — "מצות הקב"ה על ידי משה רבינו ע"ה" — מדוע נקראת מצוה זו בשם "בריתו של אברהם אבינו", ועד שנקבע שם זה בנוסח הברכה20 — "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו"?
ומצינו ג"כ ששייכותה של מצוה זו לבריתו של אברהם אבינו מוזכרת ומודגשת בספר היד, בכתבו ע"ד גודל העילוי של ברית מילה וחומר הפרתה — "לא21 נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל. . וכל המפר בריתו של אברהם אבינו. . וכל מצות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות. . ועל המילה נכרתו שלש עשרה בריתות עם22 אברהם אבינו".
וכעין הדגשה זו מצינו גם בפירוש המשניות שם גופא, וז"ל: "(אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל. . אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו) שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה" — דלכאורה23 מה טעם הוספה זו "שנמול כמו שמל אאע"ה", לאחר שקבע שאין אנו מלין אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה? [וכמו בההמשך תומ"י במצות גיד הנשה, שלא כתב הרמב"ם ש"מצות משה רבינו ע"ה" היתה שלא לאכול גיד הנשה כמו שלא אכלו יעקב ובניו24].
ד. וי"ל הביאור בזה — בפשטות:
בה"עיקר הגדול" שכתב הרמב"ם — דזה שאנו מקיימים את המצות אינו מפני הציוויים שקדמו להציוויים על ידי משה רבינו בסיני — כוונתו לומר שכל החיוב המוטל עלינו בקיום כל המצות בא אך ורק מהציווי של הקב"ה ע"י מרע"ה, בלי קשר וזיקה להציוויים שנאמרו ע"י ה"נביאים שלפניו"; אבל אין זה נוגע לגוף המצות ומהותן, ויתכן שפיר שגדרן ומהותן של המצות דלאחר מ"ת יש להן קשר ודמיון לענינן שלפני מ"ת — ועד שיתכן שמהותן וענינן אחד.
ובנדו"ד — מצות מילה: ודאי שרק ציוויו של הקב"ה ע"י משה רבינו הוא המחייב אותנו לקיים מצוה זו, ולא הציווי לאברהם; וביחד עם זה מהותה של מצות מילה שנצטווינו היא היא בריתו של אברהם אבינו — הקב"ה ציונו (ע"י משה רבינו) להכניס את הבן (ע"י ברית מילה) בהברית שכרת הוא ית' עם אברהם אבינו.
הערות
- 19. ראה גם לקו"ש ח"י (ע' 44 ואילך) — בפנימיות הענינים.
- 20. שבת קלז, ב. רי"ף שם. רמב"ם הל' מילה רפ"ג.
- 21. הל' מילה פ"ג ה"חט.
- 22. ובפרט שתיבות אלו ("עם כו'") הן הוספת הרמב"ם (על ל' הש"ס — נדרים לא, ב במשנה (וראה ר"נ שם: בפרשת מילה). וראה ירושלמי שם פ"ג ריש ה"ט: כתיב ביום ההוא כרת ה' ברית את אברם לאמר וגו' עד ואת בריתי. . י"ג בריתות). וראה גם פיהמ"ש להרמב"ם נדרים שם.
- 23. וראה לקו"ש שם ע' 47 הערה 29 (ולקו"ש ח"ה שצויין בהערה הבאה) — בפנימיות הענינים.
- 24. ראה לקו"ש ח"ה (ע' 89 הערה 25) ע"ד לשון הרמב"ם שם בנוגע לאבר מן החי "שיתקיים איסור אבר מן החי". ע"ש.
משנה תורה, הלכות מילה ג׳ - הטקסט מספריא
המל מברך קודם שימול אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה אם מל בן חבירו ואם מל את בנו מברך וצונו למול את הבן ואבי הבן מברך ברכה אחרת ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מצוה על האב למול את בנו יתר על מצוה שמצווין ישראל שימולו כל ערל שביניהן לפיכך אם אין שם אביו אין מברכין אחריה ברכה זו ויש מי שהורה שיברכו אותה בית דין או אחד מן העם ואין ראוי לעשות כן.
ואם היו שם עומדין אומרים כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
ואח"כ מברך אבי הבן או המל או אחד מן העומדין שם ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך אתה יי' כורת הברית ואבי הבן מברך שהחיינו.
המל את הגרים מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית שאלמלא דם הברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.
המל את עבדו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהן דם ברית שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים והמל אדם גדול צריך לכסות ערותו עד שיברך ואחר כך מגלהו ומל אותו.
גר שמל קודם שנתגייר וקטן שנולד כשהוא מהול כשמטיפין ממנו דם ברית אינן צריכין ברכה וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שהוא אינו זכר ודאי.
עכו"ם שצריך לחתך ערלתו מפני מכה או מפני שחין שנולד בו היה אסור לישראל לחתוך לו אותה שהעכו"ם אין מעלים אותם מידי מיתה ולא מורידין אותן אליה אע"פ שנעשית מצוה ברפואה זו שהרי לא נתכוון למצוה לפיכך אם נתכוון העכו"ם למילה מותר לישראל למול אותו.
מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגוים שנאמר כי כל הגוים ערלים וגדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניך וגו' וכל המפר בריתו של אברהם אבינו והניח ערלתו או משכה אף על פי שיש בו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא.
בא וראה כמה חמורה מילה שלא נתלה למשה רבינו עליה אפילו שעה אחת אף ע"פ שהיה בדרך וכל מצות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות שנאמר אלה דברי הברית אשר צוה יי' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב ושם הוא אומר אתם נצבים היום כולכם לעברך בברית יי' אלהיך הרי שלש בריתות ועל המילה נכרתו שלש עשרה בריתות עם אברהם אבינו ואתנה בריתי ביני וביניך אני הנה בריתי אתך והקימתי את בריתי ביני וביניך לברית עולם ואתה את בריתי תשמור זאת בריתי אשר תשמרו והיה לאות ברית והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם את בריתי הפר והקימתי את בריתי אתו לברית עולם ואת בריתי אקים את יצחק:בריך רחמנא דסייען.
משנה תורה, הלכות מילה ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגוים שנאמר כי כל הגוים ערלים וגדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניך וגו' וכל המפר בריתו של אברהם אבינו והניח ערלתו או משכה אף על פי שיש בו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ לך לך ‹ שיחה ב ‹ 48 לקו"ש ח"ל ע' 55
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ג מאותו ספר שבת קלז, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה א מאותו ספר שבת קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג מאותו ספר שבת קלז, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך א וירא שיחה א מאותו ספר שבת קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה ב מאותו ספר שבת קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך כו ויקהל שיחה א מאותו ספר שבת קלז, א
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א שבת קלז, רע"ב
- תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג שבת קלז, ב
- תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד שבת קלז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד שבת קלז, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך שבת קלז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקי כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזו מהם מותרים ע"י שינוי ט שבת קלז, ב
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן יד שבת קלז, א
- תולדות אברהם חיים פרק שמיני - כתביו בלשון ודקדוק צוה או צוה בברכת מילה שבת קלז:
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה שבת קלז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקי כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזו מהם מותרים על ידי שינוי שבת קלז, ב