שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפיכך "אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין" , דברים גשמיים, כי השמחה צריכה להיות מורגשת גם בגשמיות.
55 ראה פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מקרא קודש, מקרא מלשון הזמנה, כמוסבר בזהר שמזמינים את הקודש לחול, ומעלים את החול לקודש, שלכן אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין , ולפי פסק אדמו"ר הזקן בשלחן ערוך, גם עכשיו כך הוא מן התורה.
15 ראה פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בדומה לכך שבמצוה של שמחת יום־טוב, שחייבת להיעשות על־ידי יין כפשוטו – "אין שמחה אלא ביין" – הרי שתיית היין היהודי אינה לשם תאוה ח"ו, אלא למען קיום המצוה.
21 פסחים קט, א. וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סתקכ"ט ט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
במאכל ומשתה", "אין שמחה אלא בבשר כו' אין שמחה אלא ביין" ["בזמן שביהמ"ק הי' קיים היו אוכלין בשר שלמים לשמחה , ועכשיו .
204 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א) כיון שמצד החיוב דשמחת יו"ט צריכים לאכול בשר , שהרי "אין שמחה אלא בבשר" , נמצא, שביום שקיבלו את התורה – שהוא בודאי "יומא טבא" – נתחייבו לאכול בשר .
34 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן "אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" , ופסק רבנו הזקן בשולחן-ערוך שגם בזמן הזה הוי מדאורייתא, כיון שכל הענין דיום-טוב הוא "מקרא קודש", לקדש את החול, ולכן הדבר קשור עם ענינים גשמיים, בשר ויין .
132 ראה פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן "אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" , דברים גשמיים, כיון שהשמחה צריכה להיות מורגשת גם בגשמיות.
3 ראה פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יש דעה שהכתוב "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" קאי בשמחת שלמים – שהרי "אין שמחה אלא בבשר" , שלכן יש חיוב להקריב בכל יו"ט "שלמי שמחה" , כדי לקיים מצות "ושמחת בחגך", ובאופן כזה היתה גם השמחה המיוחדה בחג הסוכות ("ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים") – ע"י שלמי שמחה .
54 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אין שמחה אלא ביין" , הרי לאחרי שאכל בשר ושתה יין כבר יצא ידי חובתו ואינו מחוייב עוד בשמחה ], כדמוכח מזה שענינים של היפך השמחה אסורים במשך כל היום, וא"כ, איך אפשר שבאותו זמן יהי' חל הדין ד"שמחת בית השואבה, הרי "אין מערבין שמחה בשמחה" ?
21 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן בזמן שבית המקדש הי' קיים הי' אין שמחה אלא בבשר בחינת חי כי כשנתברר בחינת נוגה אז יש שמחה כי בשרשו הוא גבוה יותר וכו' ולכן ע"י השופר יכולים להמשיך בחינת תענוג וכו' ממקור התענוג שפרו מעשיכם וכו', וע"י האדם והשופר המברר ומתברר העלאת מ"נ מתוהו ותיקון ממשיכים כנ"ל.
31 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אין שמחה אלא ביין" .ובזה גופא - "בזמן שביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר (שהיו אוכלין בשר שלמים לשמחה ) ..
27 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם, ביום-טוב ישנם עוד כו"כ ענינים מלבד ענין השמחה , ועוד זאת, שגם ענין השמחה גופא הוא בהגבלה – "אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין" , ועד להפס"ד בשו"ע "חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים וכו'", כדי להבטיח שהשמחה תהי' במדידה והגבלה.משא"כ בפורים – "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", היינו, שמלכתחילה נקבע ענין השמחה באופן שלא תהי' הגבלה בזה.
5 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומבלי הבט על הגילויים היותר נעלים, היתה השמחה קשורה עם בשר ויין – "אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" , בשר גשמי (שהרי עם היותו בשר קודש, הרי זה סו"ס בשר גשמי) ויין גשמי כפשוטם, כי, דוקא באופן כזה היתה השמחה יכולה לחדור ("דורכנעמען") גם את הגוף ונפש הבהמית.
10 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שבנוגע לבשר ויין כפשוטם (ב"משל") מצינו שאף שבזמן שביהמ"ק הי' קיים אמרו חז"ל "אין שמחה אלא בבשר" , שלמי שמחה , ו"אין שמחה אלא ביין" , מ"מ, בזמן הזה שאין לנו שלמי שמחה (בשר ), אזי החיוב דשמחת יו"ט מן התורה הוא (לא בבשר , שאינו אלא מדרבנן, אלא ) ביין בלבד (כפסק רבינו הזקן בשו"ע27) – צריך לומר, שגם בבשר ויין שבתורה יכול להיות מציאות של "יין" ללא "בשר" .
515 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ביין , וכפי שפוסק אדמו"ר הזקן בשולחנו שעכשיו שאין ביהמ"ק קיים אין יוצאים ידי חובת שמחה אלא ביין (משא"כ אין שמחה אלא בבשר 15, שענין זה הוא בעיקר בזמן הבית , באכילת בשר שלמים ).
296 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין השמחה קשור עם שתיית יין – כמארז"ל "אין שמחה אלא ביין" , וע"פ דברי רבינו הזקן בשו"ע שלו הרי זה "מצות עשה מן התורה" גם בזמן הזה, ועאכו"כ בחג הסוכות שבו נזכר ענין השמחה ג' פעמים , ועאכו"כ בשמח"ת, כמנהג ישראל שבשמח"ת השמחה היא גדולה ביותר .
704 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שכן, הרי בודאי בטוחים כל ישראל ש"זוכין בדין", ולכן "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים כו' ואוכלין ושותין ושמחין בר"ה", והיינו, שהשמחה נמשכת וחודרת גם בנוגע לעניני הגוף, ועד לאכילת בשר – "אין שמחה אלא בבשר" (שהוא למטה יותר מדגים ועופות ) – כפי שמצינו שערב ר"ה הוא מארבעה פרקים בשנה שבהם יש דינים מיוחדים בנוגע למכירת בשר , "מפני שהעם כולן צריכים לבשר" .
1342 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לשמחת לילי יו"ט – הרי "בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר , שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך (ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין )" , וקרבנות היו"ט היו מביאים רק למחרת, ואעפ"כ, יש חיוב שמחה (לא רק בליל יו"ט האחרון, שעל זה יש לימוד מיוחד "לרבות לילי יום טוב האחרון", שיזבח שלמים בשביעי כדי לאכול ליל שמיני , אלא ) גם בליל יו"ט הראשון , ועכצ"ל, שהשמחה שביום פועלת למפרע, גם על הלילה.
212 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובהקדים החידוש בשמחת בית השואבה – שקשורה עם ניסוך המים דוקא, אף שתכונת המים אינה שייכת לענין השמחה (ולא כמו יין או בשר , כמארז"ל "אין שמחה אלא בבשר כו' אין שמחה אלא ביין" ), שהרי מים אין להם טעם, ויתירה מזה, שאין להם אפילו גוון – שלילת הציור, והיינו לפי שהשמחה היא שמחה רוחנית.
478 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לבאר הענין דשלמי שמחה , שקשור עם חיוב השמחה בימים טובים שהם מועדים לשמחה , ואין שמחה אלא בבשר , שזהו הבשר דשלמי שמחה .
712 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואופן הלימוד של רבא – "אכלו בישרא [שמינא]", שאכילת בשר (שמן) מביאה לידי שמחה – אין שמחה אלא בבשר [כפי שמביא רבינו הזקן בנוגע ל"האוכל בשרא שמינא דתורא ..
185 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה, כל זה הוא בנוגע לענין השמחה שע"י בשר – "אין שמחה אלא בבשר" – בשר שלמים , שיש צורך בהקרבה ע"ג המזבח שעי"ז נעשה הבשר ממוצע שיוכלו לשמוח בו ית'; משא"כ בנוגע ליין – "אין שמחה אלא ביין" 239 – לא מצינו שיהי' צורך בענין של הקרבה ע"ג המזבח כדי שיוכל להמשיך ענין השמחה .
1539 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והלימוד מזה – עד כמה נוגע הביטול לרבו, עד כדי כך, שנדב ואביהוא, שהיו גדולים ממשה ואהרן, נענשו ע"י שהורו הלכה בפני משה רבן; וביחד עם זה צ"ל לימוד התורה בהבנה והשגה דוקא (ואילו האיסור דשתויי יין , בינה, הבנה והשגה, הוא רק בהכניסה למקדש , בעת
1839 אבל שלא במקדש – הרי שתיית יין הו"ע נעלה, החל מיינה של תורה, ועד ליין כפשוטו, כמו ביו"ט, שבו ישנו החיוב "ושמחת בחגך", ו"אין שמחה אלא ביין" (פסחים קט, א), "ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים אין יוצאים ידי חובת שמחה אלא ביין" (שו"ע אדה"ז או"ח סתקכ"ט ס"ז), וכידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מורה לשתות יין גם בסעודת חול המועד, מצד חיוב השמחה (ראה תו"מ חכ"ד ע' 75. וש"נ. חמ"ג ריש ע' 142).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם הענין ד"גדולה לגימה שמקרבת" – שזהו"ע של שמחה עבור הגוף (ולא עבור הנפש, שהרי שמחת הנפש אינה מגשמיות, אלא מרוחניות שבגשמיות), ודוקא עי"ז שמשמחים את הגוף (כמו השמחה שע"י בשר ויין , "אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" ), אזי אינו מבלבל את הנשמה, ואדרבה כו' .
1943 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע לאלו שבאו לכאן ממקומות שונים, לאחרי שעזבו את ביתם כו' – שעליהם חל הענין ד"נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם" , כמדובר לעיל – הרי כאשר הנסיעה היא למשך זמן שכולל יו"ט, שבו חייב אדם לשמח את אשתו , אזי ההיתר היחיד לזה הוא כאשר הנסיעה היא לצורך הוספה בלימוד התורה ובעבודת התפלה ובקיום המצוות בהידור.
33 פסחים קט, א. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתקכ"ט ס"ב (ס"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יו"ט ישנו הציווי "אין שמחה אלא בבשר" , ומשחרב ביהמ"ק אין יוצאים ידי חובת שמחה מן התורה אלא ביין 27, כך, שמוכרח להיות יין, והשמחה קשורה עם היין, אעפ"כ, חדורה אצלו השמחה גם בענין הקבלת עול; הן אמת שה"יין" יש לו חלק בשמחה , שהרי התחלת השמחה היתה ע"י היין, אבל לאחרי כן נעשה לגמרי "קבלת-עול'ניק"...
130 פסחים קט, א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקכ"ט ס"ז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל אעפ"כ, "אשה בעלה משמחה" , וכיון שהבעל חייב לישב בסוכה, ובה עורך סעודת יום טוב בבשר ויין , "אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" , אוכלת גם האשה יחד עם בעלה בסוכה (אף שמצד עצמה היתה יכולה לאכול בבית ), וממילא נעשה גם אצלה "זמן שמחתנו".
535 פסחים קט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכדי שהשמחה תהי' לא רק שמחה מצד הנשמה, אלא גם בגוף ונפש הבהמית, שלא זו בלבד שלא יבלבלו, אלא אדרבה, שגם יסייעו בענין השמחה – הנה העצה לזה היא יין גשמי, "אין שמחה אלא ביין" .
1070 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) שמחת יו"ט – שהרי כל הימים טובים נקראים "מועדים לשמחה" , ששמחה זו צריכה להיות נמשכת גם בגשמיות, שגם הגוף ונפש הבהמית יהיו בשמחה (בהוספה על שמחה של מצוה – מצד ההתבוננות בגודל מעלת קיום המצוות – שהיא מצד הנשמה), כפי שמצינו שבזמן שביהמ"ק קיים היתה השמחה ע"י בשר שלמים – "אין שמחה אלא בבשר" , ומשחרב ביהמ"ק – "אין שמחה אלא ביין" 5, כפס"ד רבינו הזקן ש"עכשיו שאין בית המקדש קיים אין יוצאים ידי חובת שמחה (שגם בזמן הזה היא מצות עשה מן התורה) אלא ביין" .
1340 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ידוע החילוק בין ניסוך היין, שנתפרש בתושב"כ, לניסוך המים שלמדים בתושבע"פ (אבל לא נתפרש בתושב"כ, ועד שלפי מסקנת הגמרא אי אפשר ללמוד זאת מתושב"כ, אלא זוהי הלכה למשה מסיני), והקפות, שלא נזכר אפילו בתושבע"פ, והוא רק מנהג; ואעפ"כ, השמחה בניסוך המים היא גדולה יותר מהשמחה בניסוך היין, דאף ש"אין שמחה אלא ביין" , ועל יין נאמר "המשמח אלקים ואנשים", מ"מ, אין זה מגיע לשמחה דניסוך המים, כמארז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", ואילו השמחה דהקפות היא גדולה יותר משמחת בית השואבה, שרק "גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות וכו' הם שהיו מרקדין כו', אבל כל העם ..
2266 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח , ובעולת עוף אשה ריח ניחוח , ובמנחה אשה ריח ניחוח , לומר לך, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים", והיינו, שיש אמנם חילוקים בין עולת בהמה, עולת עוף ומנחה (סולת), וכמו לגבי שמחת יו"ט, ש"אין שמחה אלא בבשר" , ואין יוצאים בו י"ח אכילת בשר אפילו ע"י עוף משובח ביותר, ועאכו"כ סולת; ואעפ"כ הרי הם משתווים – "אחד המרבה ואחד הממעיט".
30 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ושמחת בחגך" , הקשורה עם בשר ויין , שמורה על ענין ההבנה וההשגה דוקא, שכן, אף שגם בשמע"צ ושמח"ת צ"ל בשר ויין, הרי לא בזה הוא החידוש דשמע"צ ושמח"ת ; החידוש דשמע"צ ושמח"ת הוא בכך שהשמחה היא למעלה ממדידה והגבלה , וגם כשיש בשר ויין, הרי זה רק כדי להסיר את ההעלמות וההסתרים כו' .
1141 ראה פסחים קט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
השמחה של שמע"צ ושמח"ת – כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"מצות היום בשמחה" – אינה כמו שמחת שאר הימים טובים שהיא בבשר ויין , אלא השמחה היא עם התורה, שלמעלה מהתחלקות.
1335 ראה פסחים קט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה אכילת בעלים שהבעלים אוכלים בשר השלמים , בודאי אינה הנאה גשמית, כי אם אכילתם הוא לפני ה' , ע"ד מ"ש וישמחו בך ישראל, ועל שמחה זו אמרו רז"ל אין שמחה אלא בבשר .
227 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ירוחם" ; ו"שלום" מלשון "שלמים" , שבאים מבהמה דוקא (ולא מן העוף ), והיינו, שאף שהכשרה בשני סימנים דוקא, ואי אפשר להסתפק בסימן אחד (כמו עוף שהכשרו בסימן אחד ), מ"מ נעשה מזה קרבן שלמים – "שלום למזבח ולכהנים ולבעלים" , ובאופן שפועל ענין השמחה – "אין שמחה אלא בבשר" .
1532 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומיוסד גם על פס"ד של רבינו הזקן בשו"ע הלכות יו"ט , ש"בזמן שביהמ"ק הי' קיים היו אוכלין בשר שלמים לשמחה (שהרי "אין שמחה אלא בבשר" ), ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים , אין יוצאים ידי חובת שמחה (ש"שמחה זו היא מצות עשה מן התורה") אלא ביין" ("אין שמחה אלא ביין" 67), וכפי שמבאר רבינו הזקן בארוכה (בה"ביכל" שנדפס מכתי"ק אדמו"ר האמצעי שיש בו גם הגהות מהצ"צ ) הענין ד"אין שמחה אלא בבשר" , ומזה מובן גם בנוגע לענין ד"אין שמחה אלא ביין" .
1369 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי מעלת היו"ט, שאף שהגילוי שבו הוא למטה מבחי' מוחין דאבא שמאיר בשבת, מ"מ, כיון שענינו שמחה , שפורץ גדר , הרי זה מאיר בגילוי למטה, שלכן אמרו אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין , שזהו"ע שבא בגילוי אצל האדם ובכל העולם כולו.
1696 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– והרי ענין היו"ט קשור במיוחד עם אכילה ושתי', ש"אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין" , ובפרט בנוגע לפורים, שהרי "מיחייב איניש לבסומי" , ופירש רש"י "ביין" , וכמבואר במפרשים טעם הדבר, לפי שכל עניני המגילה קשורים עם יין, החל מתחילתה:
2522 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על השאלה בנוגע לשיעור דבשר ויין מצד חיוב שמחה ביו"ט, ש"אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
747 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בקדשים יש דין שאכילתם צריכה להיות באופן ד"למשחה" , "לגדולה" , שזהו דוקא כאשר הבשר הוא (לא בשר חי , אלא ) צלוי שלוק ומבושל , באופן שיהי' טוב וערב ("געשמאַק") בגשמיות כפשוטו (וכמו בנוגע לאכילת בשר ביו"ט , שצ"ל בשר (ומה טוב – לא רק בשר עוף, אלא דוקא בשר בהמה) שמן כו', ונעשה ענין של קדושה שפועל שמחת יו"ט – "אין שמחה אלא בבשר" ).
1917 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שיירי כוס של ברכה – יין, ש"אין שמחה אלא ביין" , ש"משמח אלקים ואנשים" , וכמ"ש רבינו הזקן בשו"ע ש"עכשיו שאין בית המקדש קיים אין יוצאים ידי חובת שמחה אלא ביין" , ומשמעות הדברים שזהו חיוב מן התורה; וכיון שיין קשור עם ענין השמחה , הרי זה קשור עם ענינו של היו"ט, ובפרט שמח"ת, שנקרא (בנוסח התפלה שנקבע ע"י אנשי כנסת הגדולה) בשם "זמן שמחתנו".
1292 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע ליו"ט, שיש מצות שמחת יו"ט, ש"אין שמחה אלא ביין" , ויש מצות קידוש היום, ולא מצינו שאין לצאת י"ח ב' מצוות אלו ע"י כוס אחד.
740 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויובן ע"פ הענין ד"ושמחת בחגך", שישנו הן בזמן שביהמ"ק הי' קיים – באופן ש"אין שמחה אלא בבשר" , היינו שלמי שמחה , והן בזמן הזה – באופן ש"אין שמחה אלא ביין" 98, אלא שאין זה בשלימות כמו בזמן הבית , כיון שאינו אלא מדרבנן, ואפילו לדעת הפוסקים שזהו
1886 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יו"ט כפשוטו ע"פ דין הו"ע של שמחה גלוי' – שזהו החילוק בין שבת ליו"ט, שדוקא ביו"ט נאמר "ושמחת בחגך", ולא רק שמחה רוחנית של הנשמה, אלא שמחה בבשר ויין דוקא, וכדיוק לשון חז"ל "אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" ,
1484 פסחים קט, א. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"ז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואם מצד זה שאין שמחה אלא ביין , שאינו יכול להיות ביום הכיפורים, הרי עדיין הי' אפשר לעשות שמח"ת בשמיני עצרת, ולא ביום טוב שני של גליות, שמחת תורה.
740 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד המדובר אודות דיוק הלשון "אין שמחה אלא ביין" ו"אין שמחה אלא בבשר" (לא רק שיש צורך ביין ובשר , כי אם "אין כו' אלא כו'") – דלכאורה אינו מובן:
1617 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמדובר כמ"פ אודות הדין ש"אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין" בנוגע לשמחת יו"ט – דלכאורה אינו מובן:
2022 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואילו "יין" – אף שמוסיף גם בבריאות האדם (כמבואר בכמה מאמרי רז"ל ), הרי עיקרו הוא ענין של תענוג ושמחה , ולכן הסדר הרגיל הוא שקידוש ("זכרהו זכירת שבח וקידוש" ) צ"ל על היין דוקא (ורק כשאין ברירה מקדשים על הפת ), ו"אין שמחה (לא ב"לחם") אלא ביין" [ורק בביהמ"ק ישנו הענין ד"אין שמחה אלא בבשר" 210 – שלמי שמחה , אבל משחרב ביהמ"ק נשאר ענין השמחה מן התורה רק ביין ]; וענינו כפי שמשתקף בתורה הוא – נסתר שבתורה.
2185 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שגם המצוה דשמחת יו"ט קשורה עם ענינים גשמיים דוקא – "אין שמחה אלא בבשר" (שעם היותו בשר שלמים , אין זה החלק שקרב על המזבח, אלא החלק שנאכל לבעלים), ו"אין שמחה אלא ביין" 25, בשר ויין גשמיים כפשוטם – עם היותה קשורה עם רגש שבלב (כפי שמבהיר רבינו הזקן שאלה זו ).
753 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
המזבח" [וכמבואר בדברי המהרי"ל (בנוגע לי"ב הימים של קרבנות הנשיאים, ש"יום י"ג הי' להם אסרו חג") שכל אסרו חג הוא יו"ט משום דשלמים נאכלים לשני ימים, ונמצא, שביום שאחר יו"ט יש עוד בשר הקרבן, והיינו, שאע"פ שהקרבת שלמי שמחה היתה ביו"ט, הרי אכילת בשר הקרבן – שהאכילה עצמה פועלת השמחה דיו"ט – היתה גם ביום שאחר יו"ט], וכיון שבחנוכה ופורים אין ענין של קרבנות, לכן לא תיקנו לאחריהם "אסרו חג".
77 ראה פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דאע"פ שאין שמחה אלא ביין , מ"מ יהודי על ידי עבודתו בלקיחת הד"מ פועל בהמים שיהי' ענין ניסוך המים ועי"ז נעשה ענין השמחה , ושאבתם מים בששון, ועד שמי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
88 פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח יחץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו (פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום יחץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו (פסחים קט, א 27 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה אין שמחה אלא ביין שע"י היין תשמח נפש האדם ויבא לידי גילוי מן ההעלם וכידוע בענין נכנס יין יצא סוד כו'.
55 אין שמחה אלא ביין : פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקכט דיני שמחת יום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ו ויש בחול המועד מה שאין בראש השנה והוא שכל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג וכן ביו"ט של עצרת חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים אליו ושמחה זו היא מצות עשה מן התורה שנאמר ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך וגו':
מא דברים טז, יד. ברייתא פסחים קט, א. רמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
י וכל המלמדים ואפילו מלמדי תינוקות מקרא ואפילו מלמדים בחנם צריכים ללמדם כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים בסוף היום ובימים טובים עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות במה שהיא שמחה להם כמו אגוזים וכיוצא בהם כמו שנתבאר בהלכות יו"ט אבל בשבת אין קורין להם בתחלה פרשה שלא קראוה מעולם מפני טורח שבת אבל שונין להם פרשיות שקראו אותן כבר בחול ואין מבטלין התינוקות לשום דבר מצוה בעולם ואפילו לבנין בית המקדש:
ריט ראה ברייתא פסחים קט, א וסוכה כח, א (שכן נהג ר"ע בערב פסח וערב יוה"כ בלבד). ר"ח סוכה שם (ערבי פסחים שבתות וימים טובים). באר הגולה סי' רמה סי"ב (שכן נהגו החכמים ודלא כר"ע). לעיל סי' רעב ס"א (לענין ערב פסח ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תצח הנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואדרבה נהפוך הוא דבדיעבד איכא מצות עשה דכיסוי אבל לכתחילה אין כאן מצות עשה כלל, דהא דאמרינן אין שמחה אלא בבשר , היינו שלמי שמחה כמו שכתב הבית יוסף בסי' תקכ"ט ע"ש.
עא פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצח דין שחיטה ביום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דבדיעבד איכא מצות עשה דכיסוי, אבל לכתחילה אין כאן מצות עשה כלל, דהא דאמרינן
1032 פסחים קט, א (תניא רבי יהודה בן בתירא אומר , בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא
בבשר , שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך , ועכשיו שאין בית המקדש
קיים , אין שמחה אלא ביין ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכט דיני שמחת יום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ושמחה זו היא מצות עשה מן התורה, שנאמר
4082 ראה טז, יד (ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר
בשעריך). ברייתא פסחים קט, א (חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' ושמחת בחגך ).
רמב"ם שם (שנאמר ושמחת בחגך וגו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכט דיני שמחת יום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ,
4084 תוספתא פסחים פ"י ה"ג (במה משמחן ... קטנים בראוי להם). ירושלמי פסחים
פ"י ה"א (במה משמחן ... קטנים בראוי להן כגון אגוזין ולוזין). רמב"ם
שם הי"ח (כיצד, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות). טור ושו"ע שם (כיצד
משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים). יש"ש פ"ב סי' ה (אולי סמך על
התוספתא דערבי פסחים דקאמר שם, מצוה על האדם לשמח בניו ובני ביתו, עד רבי יהודה
אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להן, ומה ראוי לקטנים, כי אם קליות ואגוזים).
וכן הוא לקמן הלכות תלמוד תורה פ"א
ה"י (ובימים טובים עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות , במה שהיא שמחה להם, כמו
אגוזים וכיוצא בהם, כמו שנתבאר בהלכות יום טוב).
ולענין ערב פסח , תניא פסחים קט, א (אמרו
עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו ).
ב"ח ד"ה כתב הרמב"ם (היא גופא דלא יישנו וישאלו , אינו אלא דלפי שהם
שמחים ומשתעשעים בקליות ואגוזים הם נעורים, ואם כן מכאן נשמע דבהא מילתא יש לשמח
לתינוקות ביום טוב). וכן הוא לעיל סי' תעב סל"א (מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים
בליל פסח קודם עשיית הסדר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה תחלה יש להקדים להבין מארז"ל משחרב בהמ"ק אין שמחה אלא ביין והיינו משחרב בהמ"ק דוקא אבל בזמן בהמ"ק לא הי' השמחה ביין דוקא, וגם י"ל מה שא' אלא ביין ולא א' מן היין או עם היין, כי הבי"ת דביין משמעו במה שבתוך היין בא בהתלבשו' ובהעלם ולא מצד היין עצמו, וכידוע דלשון בי"ת השימוש נופל בדבר עצמו ובמה שבתוכו ג"כ כו'.
2 משחרב בהמ"ק אין שמחה אלא ביין : פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח יחץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו (פסחים קט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר