שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ד תתקכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מובאת קושיא זו בדא"ח, בצירוף עוד קושיא ממרז"ל (ע"ז ג, ב) ג' שעות רביעיות הקב"ה יושב ומשחק .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
[ולכן ממשיך הרמב"ם "אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה , וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד כו'", להדגיש שאין הכוונה רק לקנין דברי תורה ולהתיישבות בחכמת התורה , אלא "לפנימיות התורה" , שהיא "רנה של תורה" , והיא הפועלת שיהי' עליו "חוט של חסד" ].
46 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז בחוקותי בחוקותי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
על התורה נאמר "הוא חייך ואורך ימיך", ופירושו, לא רק שהתורה מביאה חיים להאדם בעוה"ז ובעוה"ב, אלא שהיא היא החיים של כל או"א מישראל, והיינו שבנוגע לאיש ישראל אין התורה דבר נוסף על מציאותו ואחד משאר פרטים בחייו, אלא היא מהותו וחייו ממש.
28 ראה ע"ז ג, סע"ב (וראה ברכות שם. זח"ג מב, א. רעח, ב) מה דגים שבים כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והיחס דישראל לתורה הוא כגולה לעיר מקלט, שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", ובלי תורה הרי ישראל הם ר"ל כ"גברא קטילא", כמשל הידוע של ר' עקיבא מדגים ומים שבים .
34 ברכות סא, ב. וראה ע"ז ג, סע"ב (וראה זח"ג מב, א. רעח, ב): מה דגים שבים וכו' אף בנ"א כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד כו'.
[edn_26_*] וי"א (ראה שיח יצחק שבהערה 23. ועוד) דכאשר הוא הזיק פטור דהוי כמתחייב בנפשו ופטור מממון ומלקות. אבל זהו מטעם אחר , דקלב"מ, ואינו שייך לנדו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובאמצעות ה"משתה" שמכינים עתה לה', באמצעות העבודה של "אתכפיא סטרא אחרא", זוכים ל"סעודתו של לויתן" לעתיד לבוא, בקרוב ממש.
64 ראה יהל אור לתהלים קד, כו (ע' תו): "יש לויתן דקליפה .. ולשחק בו י"ל ע"ד טוב מאד זה יצה"ר שבו וע"י נמשך הצחוק והתענוג כו'". וראה שם (סוף הע'): והמשכה זו נמשך ע"י ביטול היש. ובלקו"ת שמיני (יח, ב) מקשר זה שהקב"ה משחק עם לויתן (ע"ז ג, ב) עם צחוק עשה לי אלקים דיצחק , עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לעומת זאת, הברואים שבים – הדגים , כשהם פורשים מן הים מיד הם מתים , הם מוכרחים להימצא במקור חיותם.
7 ראה ע"ז ג, סע"ב. וראה ברכות סא, ב. חולין קכז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
המים הם מקור חיותם של הדגים , עד אשר זוהי מציאותם האמיתית, ומשום כך סובר רשב"ג ש"כל שהוא מבריית המים" אינו חוצץ בפני המים.
23 דכשפורשים מן המים מיד מתים (ע"ז ג, סע"ב. ברכות סא, ב. וראה לקו"ש ח"ח ע' 363 הערה 1 ובשוה"ג שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובזה יובן גם מה שאמרו רז"ל כל היושב ושונה בתורה הקב"ה יושב ושונה כנגדו, וכן אמרו י"ב שעות הוי היום וג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , דלכאורה, מהו ענין עסק התורה דהקב"ה בג' שעות ראשונות דוקא, הרי תמיד הקב"ה יושב ושונה כנגד האדם היושב ושונה.
947 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
– ולהעיר גם מדברי רבי עקיבא שבנ"י ותורה הם כדגים שבים , אלא, שר"ע אומר איך שמתחייב הדבר ע"פ שכל, "ומה במקום חיותנו וכו'", ואילו לימוד פנימיות התורה פועל שנעשים באמת כמו דגים שבים .
73 ברכות סא, ב. וראה גם ע"ז ג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"ים" – הוא ים החכמה, חכמה תתאה וחכמה עילאה, ו"כ מים לים גו'" – הוא למעלה גם מחכמה עילאה, ובאופן ד"מכסים", בדוגמת דגים שבים שכל מציאותם היא מי הים , ומיד שפורשין כו', היינו, שנרגש אצלם הביטול לאלקות.
132 ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , ג' שעות שניות הוא יושב ודן את העולם , ג' שעות שלישיות הוא יושב וזן כו'.
44 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויובן זה ע"פ מה שאמרו רז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , וידוע הדיוק בזה, הרי כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכיון שישראל עוסקים בתורה במשך כל היום (זה לומד בשעה זו וזה לומד בשעה זו), הרי גם הקב"ה עוסק בתורה במשך כל היום , ואעפ"כ אמרו שבג' שעות ראשונות (דוקא) הקב"ה יושב ועוסק בתורה .
28 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו ההפרש בין ב' המדריגות דיתרון ארץ בכל היא, ומלך לשדה נעבד, דיתרון ארץ בכל היא הוא בארץ הרוחנית, דהיינו גן עדן, דאף שהוא נעלה ביותר מעוה"ז, כמארז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, וכפי שדרשו רז"ל עה"פ כי בי"ה הוי' צור עולמים, ביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז, דמ"ש שעוה"ז נברא בה"א קאי על ה"א תתאה שהיא הה"א אחרונה, ומ"ש ביו"ד נברא עוה"ב קאי על היו"ד כפי שמאיר באות ה"א ראשונה, וא"כ גדלה מעלת עוה"ב על עוה"ז, ובכללות הוא כמו החילוק בין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, דעלמא דאתכסיא הוא כמו דגים שבים דמיד שפורשים מהים מתים , והיינו לפי שהם בטלים לגמרי למקור חיותם, הרי מ"מ אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, דאף שבעוה"ב ישנו הענין דיתרון ארץ בכל היא, מ"מ, הרי זה המשכה ששייכת להשתלשלות, שהיא המשכה מצומצמת, וכמו שנמשכה במלכות היא מתצמצמת ביותר, כמ"ש להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו, דבשביל המלכות צ"ל הצמצום דגבורות, ועז"נ שהעבודה בעוה"ז היא יפה מכל חיי עוה"ב, היינו מגילוי בחי' כל שבעוה"ב, וכמ"ש עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב מרב כל, היינו מכל בחי' כל, דבכללות נחלק הג"ע לב' בחי', געה"ת וגעה"ע, אבל בפרטיות יש ריבוי מדריגות בג"ע לאין קץ, ועז"נ מרוב כל, היינו כל הריבוי מדריגות דגילוי בחי' כל, ולמעלה מזה הו"ע קיום המצוות בשמחה ובטוב לבב, דבכדי שיהי' השמחה צ"ל טוב לבב שהו"ע רעו"ד, דתענוג תלוי ברצון, דכאשר רוצה בדבר אזי יתענג וישמח בו, וע"י עבודה זו באופן של רעו"ד שלמעלה מהכחות, אזי מגיעים לבחי' אנת הוא חד ולא בחושבן, שלמעלה לגמרי מהשתלשלות.
49 ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועפ"ז יובן מה שענין הכלים הוא בבריאה, דאף שבבריאה הנה לאו איהו וחיוהי חד, אלא הוא בפירוד, מ"מ, הרי זה אופן הנעלה בלבושים שדומה לענין הכלי, והיינו שהנבראים דעולם הבריאה, עם היותם נפרדים, מ"מ, הרי הם בטלים לגמרי להחיות האלקי, שהעיקר הוא החיות, ולפי אופן החיות מתנהג הנברא, וכמו דגים שבים דמיד שפורשים מתים , הרי אף שהם איזה מציאות חוץ מהמים, מ"מ, נרגש אצלם שהעיקר הוא מקורם, והם בביטול להמקור.
32 עבודה זרה ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ודוגמתו למעלה, שההתהוותשע"י ספירת המלכות, דיבור העליון, היא באופן שהנבראים הם בבחי' יש ומציאות בפ"ע, עלמין דאתגליין, משא"כ ע"י ספירת הבינה, בחי' מחשבה, נעשית התהוות עלמין סתימין דלא אתגליין, שהם בדוגמת הברואים שבים , שכשפורשים ממקום חיותם מיד הם מתים , והיינו, שגם לאחרי שנעשה נברא מובדל מן המים שבים , נרגש אצלו שמקור חיותו הוא מי הים , ומיד כשפורש ממקור חיותו מתבטל ממציאותו.
25 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמו"כ כאשר יהודי עומד להתפלל, ומתבונן שהקב"ה הוא "מקור מים חיים", וכל הפורש ממנו הרי זה כמשל הדגים שבים שכאשר פורשים מן הים מיד מתים (כדאיתא בגמרא) – הרי כיון שענין זה נוגע בעצם נקודת נפשו, כמדובר בהמאמר בענין "בכל מאדך", אינו יכול בשעת מעשה לעמוד בקרירות ולהגביל את תנועותיו כו'; ואם בשעת מעשה נשאר בקרירות, ויכול להבחין ("פאַנאַנדער-קלייבן") בשכלו ולהגביל את תנועותיו – הרי זה ראי' שעדיין חסר אצלו הענין ד"בכל מאדך", ואולי חסר לו עוד משהו לפני "בכל מאדך"...
43 ע"ז ג, סע"ב. וראה ברכות סא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע לגרים – הרי לא זו בלבד שלא משתדלים ("מען יאָגט זיך ניט) להרבות גרים , אלא אדרבה, משתדלים למעט בזה, ולכן מזהירים אותם ומספרים להם שבני ישראל דווים וסחופים כו', וכל זה – אפילו בזמן הגלות, שאז קטן יותר החשד בנוגע לסיבת הגיור, ועאכו"כ בימי דוד ושלמה שלא קיבלו גרים כלל (מלבד "גרים גרורים", שנתגיירומאליהן).
163 יבמות כד, ב (ובתוד"ה לא). ע"ז ג, ב (ובפרש"י ד"ה אלא). רמב"ם שם פי"ג הט"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה מצד בחי' האור שבהשתלשלות הנה גם כשנמשך ממנו ענין ההנהגה למטה, הרי זה ג"כ בבחי' ישיבה, שזהו שאמרו רז"ל י"ב שעות הוי היום , ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , שניות יושב ודן את כל העולם כולו כו', שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כינים, דענין יושב היינו שהוא בבחי' השפלה.
26 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וענין זה מרומז בטבילה במים – שמציאותו נעשית בדוגמתהמציאות דנבראים שבים , שיודעים שנמצאים הם "במקום חיותם ", ו"כיון שעולין ליבשה מיד מתים" , וכך מתחיל הוא להרגיש ש"מי הדעת הטהור" הוא "מקום חיותנו", כך, שלא תתכן מציאות של פרישה ל"מקום מיתתנו", ח"ו, בפועל ממש.
137 ע"ז ג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם השי"ת הוא עסוק, כביכול, כמארז"ל "שלש [שעות ] הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , שניות יושב ודן כו'"; אבל כאשר איש ישראל עושה דבר טוב, אזי מפסיק הקב"ה מעסקיו כדי להתבונן בחכמת בנו הילד.כאשר אמר השי"ת להמלאכים שרצונו לברוא אדם, וצייר בפניהם כיצד ייראה האדם – טענו המלאכים "מה אנוש כי תזכרנו".
8 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"ים ודרום ירשה" – שיורש את הענין ד"ים", שהו"ע אופן ההנהגה ד"דגים שבים" שאינם פורשים ממקום חיותם, ויורש גם את הענין ד"דרום", שמורה על התוקף ד"שמש הוי'", היינו, לא רק כפי שהוא במערב ("ים") ששם שוקעת השמש, שנחלש כחה, שמורה על ההסתר שמצד ה"מגן .
187 ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן גם למעלה יותר בבחי' עתיק, יש בחי' אור צח, אור מצוחצח, ואור קדמון, שהם בחי' אמ"ר כפי שהם בבחי' הג"ר דעתיק, ועל בחי' זו אמרו ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה .
32 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וגם בבחי' עתיק ישנם הג"ר דעתיק, שזהו"ע ששלש שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , דהנה מה שאמרו חז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, הרי זה המשכה מלמעלה שבאה ע"י לימוד התורה שלמטה, דהמשכה זו היא מבחי' אריך, אמנם ענין ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה הוא ההמשכה מלמעלה שבאה מצד עצמה, למעלה מבחי' אתעדל"ת, והוא המשכת בחי' עתיק, הנה גם בבחי' עתיק ישנם ג' הבחי' דאמ"ר, והיינו הג"ר דעתיק שהם בבחי' אור מים רקיע.
11 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך הכוונה היא שיומשך מן העולם ועד העולם, שבבחי' עדאת"ג יומשך הביטול דדעת עליון שבעדאת"כ, היינו, שיורגש בהנבראים שכל מציאותם היא כפי שהם כלולים במקורם, וכמו דגים שבים שמיד שפורשים מן הים אין בהם חיות כלל, כיון שכל מציאותם היא בהיותם בתוך הים , כמים לים מכסים, והיינו שיהי' בהם לא רק הביטול שמצד הרגש כח הפועל שבנפעל, אלא שיורגש בהם גם הביטול שמבחי' כי הוא צוה ונבראו.
33 ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דהנה, הברואים שבעלמא דאתכסיא הם בדוגמת דגים שבים , שכיון שפורשים ממקור חיותם שהוא הים , מיד מתים , משא"כ הברואים שבעלמא דאתגליא, ביבשה , הרי אע"פ שנבראו מן הארץ, הכל הי' מן העפר, וגם מקבלים כל צרכיהם מן הארץ, כמ"ש ארץ ממנה יצא לחם (ומ"ש לחם קאי על כל צרכי הנבראים, שנכללים בשם לחם), מ"מ, הרי הםבמציאותם הן כאשר נמצאים על הארץ והן כאשר שטים בים או פורחים באויר.
48 ראה ע"ז ג, סע"ב. חולין קכז, א. ברכות סא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולכן, ענין התורה אינו יכול להיות ללא ישראל, שהרי ענינה של התורה הוא שבה נאמר "צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל" (כדאיתא במדרש ); ועד"ז לא יכולה להיות מציאותם של ישראל ללא תורה , שהיא "חיינו ואורך ימינו", כדאיתא בגמרא במסכת ברכות המשל מדגים , "מה דגים שבים כיון שעולים ליבשה מיד מתים , אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה כו'".
80 סא, ב. וראה ע"ז ג, סע"ב. חולין קכז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ג) וביאור הענין הוא, דהנה ארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ובמ"א איתא דג' שעות הראשונות של הלילה הקב"ה יושב ועוסק בתורה .
25 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דברואים שבים הם תמיד קשורים למקורם ומובלעים במקורם, ומיד כשהם יוצאים מן המים (מן הים ) מקור חיותם הם מתים .
20 ע"ז ג, ב. וראה ברכות סא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן ענין הקניגיא הוא לעתיד, דעכשיו שהעצמות בהעלם הנה מצד קושי המלחמה אי אפשר לידע מי ינצח, ולכן משחרב בית המקדש אין שחוק , דכל הענינים מוסיפים אורות באצילות אבל בעולם הזה עדיין לא הגיע הנצחון בפועל, ודוקא לעתיד לבוא יהי' בחי' השחוק שבקניגיא, משום שאז יהי' נצחון המלחמה בפועל.ה) והנה בהמשך הענין בלקו"ת שם מביא גם את פעולת השור הבר בלויתן לעתיד לבוא.
62 ע"ז ג, ב. וראה ברכות לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויתירה מזה, שגם הברואים שבמים שמחולקים זמ"ז בדמותם בצלמם בתכונתם ובתבניתם, ה"ה שוים בזה שמציאותם היא מציאות המים, שלכן כאשר פורשים מן המים מיד מתים .
44 ראה עבודה זרה ג, ב. ברכות סא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ג' הבחינות דאור מים רקיע ישנם בכל המדריגות שלמעלה, וכמו כן גם בתורה כפי שהיא למעלה ועד למדריגות הכי עליונות, שזהו מה שאמרו חז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , שהו"ע המשכת התורה ע"י הקב"ה מצד עצמו, שלמעלה מההמשכה שבאה ע"י עבודת האדם באופן של אתעדל"ת, שעל זה אמרו חז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, כנגדו דייקא, היינו, שעבודת האדם בלימוד התורה היא אתעדל"ת שעל ידה נעשית ההמשכה דהקב"ה קורא ושונה כנגדו, ולמעלה מזה הו"ע שהקב"ה יושב ועוסק בתורה מצד עצמו, שהו"ע המשכת התורה כפי שהיא בבחי' עתיק שאין אתעדל"ת מגעת שם, וגם בבחינה זו ישנם ג' הענינים דאור מים רקיע, שזהו שאמרו ג' שעות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , ג' שעות דייקא, שהם ג' הבחי' דאור מים רקיע.
344 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שאמרו רז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , וידוע הדיוק בזה, הרי כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכיון שישראל עוסקים בתורה במשך כל היום (זה לומד בשעה זו וזה לומד בשעה זו), הרי גם הקב"ה עוסק בתורה במשך כל היום , ואעפ"כ אמרו שבג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה .
218 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה, אמרו חז"ל שתים עשרה שעות הוי היום , שלש הראשונות כו', שניות יושב ודן את כל העולם כולו כו', שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו וכו'.
427 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לימוד התורה הו"ע שנוגע לחיותו של יהודי, כמארז"ל "מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים , אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ..
746 ע"ז ג. ב. וראה ברכות סא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולזה הוצרך לצאת מהמדידות וההגבלות שלו ולבוא למדבר – שזהו "מה שמועה שמע ובא (ולא "ונתגייר", כי הגיור הי' בגלל ששמע "את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו"), קריעת ים סוף (ביטול ההגבלות והמחיצות דים ויבשה , העלם וגילוי ) ומלחמת
339 ובהקדם ביאור הצורך בנס דקריעת ים סוף – שהרי "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא" (ראה דרשות הר"ן דרוש ח. ועוד) – דלכאורה: אם בשביל טביעת המצרים – הרי ידוע מאמר רז"ל (שמו"ר פכ"ב, א) "שגררן הקב"ה לחרבו של ים", וא"כ, הי' יכול לגוררם ולהטביעם בים (עד לאופן ד"לא נשאר בהם עד אחד" (בשלח יד, כח)) גם מבלי לקרוע את הים , ואדרבה כו'; ואם בשביל הצלת ישראל – הרי הצלתם היתה עי"ז שהמצרים טבעו בים ולא המשיכו לרדוף אחריהם, וטביעת המצרים בים היתה יכולה להיות גם בלא קרי"ס (כנ"ל). ובפרט לדעת התוס' (ד"ה כשם – ערכין טו, א) שבאותו צד שירדו באותו צד עלו.
אך הענין הוא – שקרי"ס היתה הכנה למ"ת, שענינו ביטול הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים, ע"י ההקדמה דקרי"ס שענינו ביטול ההגבלות והמחיצות שבין העלם וגילוי, ים ויבשה (ראה לקו"ש שבפנים ע' 202. וש"נ):
"ים" – ענינו העלם. וכפי שרואים גם בגשמיות, שהברואים שבים אין מציאותם נראית כלל, ונראים רק המים המכסים עליהם . וטעם הדבר – לפי שהברואים שבים בטלים למקור חיותם, ונרגש בהם שאינם מציאות לעצמם, אלא כל מציאותם הוא מציאות הים שהוא מקור חיותם (ולכן אינם חוצצים במקוה (דעת רשב"ג – מקואות פ"ו מ"ז)); ורק כאשר שולים אותם מן הים – שאז נפרדים הם ממקור חיותם (שהרי כשפורשים מן הים מיד מתים (ראה ע"ז ג, ב)) – אזי נראית מציאותם בגלוי; משא"כ הברואים שביבשה – הרי הם נראים למציאות בפני עצמם, כיון שכל חיותם הוא דוקא כשהם נפרדים ממקורם (שהרי אם יקברו ויטמנו אדם בארץ – יופסק חיותו).
וזהו הענין דקריעת ים סוף – ביטול המחיצה בין ים (העלם) ליבשה (גילוי), דהיינו שנתבטלו כל הגבלות הטבע, ומהעלם נעשה גילוי, ומגילוי – העלם.
ובזה גופא יש ב' דעות – אם הענין דקרי"ס הי' באופן דהעלאה מלמטה למעלה, שעלמא דאתגליא נתעלה לעלמא דאתכסיא, או שהי' באופן דהמשכה מלמעלה למטה, שעלמא דאתכסיא נמשך בעלמא דאתגליא (כמבואר בהמשך והחרים תרל"א בתחלתו (סה"מ תרל"א ח"א ע' רס ואילך)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו שנתבאר בהמאמרים דיום ההילולא בענין "אני הוי' לא שניתי" , דאף שהקב"ה זן ומפרנס את העולם "מקרני ראמים ועד ביצי כינים" , כאו"א לפי ענינו – אינו נתפס בזה כלל, וכהלשון "גלוי וידוע לפני כו'" , היינו, שידוע לפניו בדרך ממילא , ולכן מהווה גם את הרע כו', לפי שאינו נתפס בזה.
356 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
חיותם; ברגע שיהיו פורשים ממקום חיותם, לא יצטרכו להמתין "שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" , אלא "מיד מתים" – שזוהי המציאות של "דגים שבים" , שטבעם מתחילת בריאתם הוא באופן שרואים בגלוי שביציאתם מן המים הרי הם פורשים ממקום חיותם.
645 ע"ז ג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
פרטי הציוויים באכילת הפסח הם מפני שפסח הו"ע כללי בחיי בנ"י – יציאה מעבדי פרעה לעבדי ה' , שנעשית ע"י שחיטת הפסח, שהו"ע המס"נ בשחיטת הע"ז של מצרים,
1742 וכמ"ש במ"ת "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים גו'", "שתהיו משועבדים לי" (יתרו כ, ב ובפרש"י), ובאופן ש"שטרי קודם" (פרש"י בהר כה, נה), ומאז הנה כל המציאות של בנ"י היא המציאות דתורה – "בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית", וזה גופא – "בשביל התורה שנקראת ראשית" (פרש"י ורמב"ן ר"פ בראשית), וכפי שאומרים בנוסח תפלת ערבית: "כי הם חיינו ואורך ימינו", וכדברי ר"ע (ברכות סא, ב) שבנ"י הם כמו דגים שהים הוא מקום חיותם, ו"כיון שעולין ליבשה (פורשין מדברי תורה ) מיד מתים" (ע"ז ג, ב), ולא כמו ברואים שביבשה, שמקבלים חיותם מן היבשה , אבל לא באופן שמציאותם היא מציאות היבשה , ורק דגים בים , מציאותם היא מציאות הים , שלכן, לדעת רשב"ג, כל שהוא מבריית המים אינו חוצץ (מקואות פ"ו מ"ז. ידים פ"ב מ"ב), כיון שמציאותו היא מציאות המים. ואף שאין הלכה כמותו, הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים כב, א – כידוע השקו"ט בזה (ראה אג"ק חכ"ז ע' שסח בהערה ד"ה אין. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יובן גם מה שמצינו ב' בחי' בלימוד התורה של הקב"ה , שבמקום א' אמרו כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו (דהיינו בכל זמן), ובמקום א' אמרו שלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה .
554 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דובר בהתוועדות קודמת אודות הקושיא הידועה על דברי הגמרא "שלש (שעות ) הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה" , דלכאורה הרי זה בסתירה למארז"ל "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו", דכיון שלא ימלט שבמשך כל כ"ד שעות היום והלילה לא ימצאו בכל כדור הארץ יהודים שעוסקים בתורה , נמצא, שגם הקב"ה עוסק בתורה במשך כל כ"ד שעות היום והלילה, וא"כ, במה מתבטא יחודן של שלש שעות הראשונות לגבי שאר שעות היום , שעליהם אומרים168 שבהם הקב"ה "יושב ודן את כל העולם כולו ..
871 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ים קאי על עלמין סתימין, שהברואים שבו הם המלאכים שנקראים נוני ימא , להיותם בדוגמת דגים שבים שנמצאים תמיד בתוך הים שהוא מקום חיותם, ויתירה מזה, שגם יודעים ומרגישים שהים הוא מקום חיותם (כדאיתא בגמרא המשל ממענה הדגים לשועל ומה במקום חיותנו כו'), וכיון שעולין ליבשה מיד מתים , ועד"ז במלאכים, שעומדים תמיד בביטול לגבי האור האלקי שהוא מקורם שמאיר ונרגש בהם בגילוי.
569 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דהנה, אמרו רז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים , ומ"מ יש הפרש בין הברואים שביבשה להברואים שבים , שהברואים שבים מכוסים במי הים עד שלא ניכרת מציאותם לעין כל, וגם הם עצמם מרגישים שהים הוא מקום חיותם , וכיון שעולין ליבשה מיד מתים .
613 ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והיינו, שאין זה אפילו כמו דגים שבים , שנחלקו בזה במשנה דמקוואות אם הם חוצצים, דיש דעה שאינם חוצצים מפני שהווייתם מן המים , ויש דעה שהם חוצצים, דאף שהווייתם מן המים, הרי מ"מ נעשו מציאות בהמים, אלא שזוהי מציאות הקשורה בהמים, שלכן כשפורשים מן הים מיד מתים .
588 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובהקדמה – שרצונו של הקב"ה שבנ"י "ילכו מחיל אל חיל" , והיינו, שלא ישארו לעמוד על עמדם, כמו טבע הדומם והצומח שנשארים תמיד במקום אחד, ואפילו לא כמו טבע הבעל-חי, שאף שהולך ממקום למקום, הרי הם מוגבלים במקום מסויים, וכמו דגים שבים שכאשר פורשים מן הים מיד הם מתים , ועד"ז בעלי-חיים שביבשה שאינם יכולים לירד לים; ואילו ממין המדבר תובעים שמציאות העולם לא תגביל אותו, אלא ילך מחיל אל חיל, לא רק בכמות אלא גם באיכות כו'.
1437 ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(א) שיש למלא את השליחות של הספקת מזון רוחני למרות כל הקשיים , ולא בלית ברירה (כי, "גונח כו'" לא נרמז בפירוש ע"פ פשש"מ, ששייך לכאו"א), אלא מתוך שמחה, כאשר יתבונן בכך שניצל מהמבול שבדורנו, (ב) שבנוגע להזולת יש לספק כל המצטרך לו (מבלי להכנס לחשבונות אם זהו הכרחיות או מותרות ) בעתו ובזמנו –
1866 ע"ד הנהגתו של הקב"ה ש"יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים" (ע"ז ג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בנוגע לתורה – אין זו קושיא – שהרי איתא בגמרא במסכת ברכות שכאשר בנ"י לומדים תורה הרי הם כמו דגים שנמצאים "במקום חיותם", וכשם שדגים שפורשים מן הים הרי הם פורשים ממקום חיותם, כן הוא גם ח"ו כאשר יהודי פורש מן התורה רח"ל .
888 ראה ע"ז ג, סע"ב. וראה גם לעיל ע' 66 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
– כיון שכאשר יש אצלו כמה רגעים שלא ע"פ תורה , הרי זה בדוגמת ענין המיתה, והיינו לפי שעל התומ"צ נאמר "וחי בהם", "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים גו'" , ו"מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים , אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה כו'" , ו"רשעים בחייהן קרויין מתים" –
1310 ע"ז ג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמסופר בגמרא שגם כשגזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה , הי' ר"ע מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה , באמרו, שלימוד התורה הוא עיקר החיות של בנ"י, כמשל הדגים שבים , "ומה במקום חיותנו וכו'".
2579 ראה גם ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
שכשפורשים מן הים מיד מתים , שמרגישים שחיותם היא מי הים , והברואים דעלמא דאתגלייא הם בדוגמת הברואים שביבשה שהם נפרדים מהיבשה.
2630 עבודה זרה ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מ"ים", ולכן יש ללמוד מ"דגים בים" , שלא שייך לומר שרק חלק מהזמן יהיו במים, וחלק מהזמן יהיו מחוץ למים, אלא כדברי הגמרא :
336 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מפני רשתות כו'", "ומה במקום חיותנו אנו מתיראין וכו'", והיינו, שבנ"י הם כמו "דגים שבים" , שכאשר מתייראים מפני אלו שרוצים לתפסם, עליהם להתחבא במים – "אין מים אלא תורה" .
2136 ראה גם ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
שהרי דגים כשפורשים מן הים מיד הם מתים , היינו שהם מרגישים שכל חיותם הוא דוקא כשנמצאים בתוך מקורם, משא"כ ברואים שביבשה, הרי הגם שהכל הי' מן העפר , וכמו ארץ ממנה יצא לחם , שזה כולל כל צרכי האדם , מ"מ, הרי רובם ככולם של הנבראים אינם נמצאים בתוך העפר (ורק אחדים נמצאים בתוך העפר), עד שיכולים לבוא לידי טעות שלא ידעו שחיותם בא מן הארץ.
725 ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בהמאמר, שעז"נ וידגו לרוב בקרב הארץ, דפירוש וידגו היינו כמו דגים שבים , דקאי על המלאכים שנקראים בשם נוני ימא , היינו בחי' עלמא דאתכסיא, שהברואים שבו הם בדוגמת דגים שבים , שמרגישים שהים הוא מקור חיותם, ומיד כשפורשים מן הים נעשה אצלם היפך החיים , ועד"ז הוא במלאכים דעלמא דאתכסיא, שהם מרגישים שכל מציאותם הוא מקורם המהווה אותם, משא"כ בעלמא דאתגליא, שזהו"ע דארץ, שלא מורגש מקור החיות.
1603 ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכיון שמיום השבת "מתברכין כולהו יומין" , הרי מובן, שהריבוי בקריה"ת דיום השבת פועל גם על ימי השבוע שלאחרי השבת – שעי"ז ניתוסף ריבוי אצל בנ"י, שמציאותם תלוי' בתורה , שהיא "חיינו ואורך ימינו" , והם כ"דגים שבים" , שכאשר ניתוסף בהים , ניתוסף גם בהדגים.
679 ראה ברכות כ, א (וש"נ). סא, ב. ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמסופר בגמרא בסוף מסכת ברכות אודות רבי עקיבא ש"הי' מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה" גם בשעה ש"גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה" , בהסבירו זאת ע"פ משל לדגים שחייבים להיות במים ששם מקום חיותם, ודוגמתו בנמשל, שבנ"י חייבים לעסוק בתורה "שכתוב בה כי הוא חייך ואורך ימיך"; וכן אמרו רז"ל "למה נמשלו בני אדם כדגי הים , לומר לך , מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים , אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד כו'".
1059 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכן היא הדוגמא למעלה, שיש היכלות חיצוניים שאין עצמות אוא"ס שורה ומתגלה שם אלא בהעברה בלבד, וכמו בלילה מאי עביד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין , שהן היכלות דאצילות, שגילוי האוא"ס בהם הוא רק בבחי' שיטה והעברה, והיא בחי' הארה בלבד (ועוד זאת שהוא בחי' לילה).
2739 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והשייכות ל"בראשית ברא אלקים וגו'" , דכיון שאפילו על העלם והסתר כמו שבירת הלוחות אומר הקב"ה "יישר כחך", שבכחו של יהודי לעשות מזה עילוי, הרי בודאי שאין לו מה להתפעל מהעלם והסתר העולם , ובכחו לברוא עולם חדש –
1135 ואדרבה: עליו לדעת שבריאת העולם היא "בשביל ישראל", כפירוש רש"י, וכפי שמביא את דברי ר' יצחק בביאור הטעם ש"פתח בבראשית", "משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"*, שזהו ענין של תוספת כח כדי לפעול בירור העולם – ע"ד הענין ד"יישר כחך ששברת". וענין זה נעשה מתוך שמחה – כמרומז בשם ר' יצחק **, שהוא ע"ש "כל השומע יצחק *** לי" (וירא כא, ו), ועד לשלימות ענין השמחה שתהי' לעתיד לבוא, כמ"ש "אז ימלא שחוק פינו"**** (תהלים קכו, ב. וראה ברכות לא, א).
*) ע"ד לשון הכתוב (תהלים ב , ח – בקאַפּיטל שמזכירים לאחרונה) שהקב"ה אומר " שאל ממני ואתנה גוים נחלתך גו' " (ראה גם לעיל ע' 136) .
**) ולהעיר גם מביאור הצ"צ באוה"ת (בא ע' רנה ואילך) במאמר ר' יצחק הנ"ל .
***) היפך הליצנות של ליצני הדור (ראה פרש"י ר"פ תולדות) .
****) ועד"ז בנוגע להקב"ה , ש " מיום שחרב ביהמ"ק אין שחוק להקב"ה ", כי אם " בדיחותא בעלמא " (ע"ז ג , ב ובתוד"ה אין ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שאמרו רז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , וידוע הדיוק בזה, הרי כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכיון שישראל עוסקים בתורה במשך כל היום (זה לומד בשעה זו וזה לומד בשעה זו), הרי גם הקב"ה עוסק בתורה במשך כל היום , ואעפ"כ אמרו שבג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה .
30 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
זך) והי' הוי' לי לאלקים, שע"י העבודה דושבתי בשלום, שהו"ע בירור חלקו בעולם (כנ"ל סעיף ח), יהי' הגילוי דלע"ל, שאז יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה , ויהי' מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים , ועד שיהי' גילוי העצמות, ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך.
202 נדרים ח, ב. ע"ז ג, סע"ב. זח"ג יז, רע"א. וראה תו"א ותו"ח שבהערה 204.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו משארז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , ולכאורה צלה"ב הלא ארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וע"כ לא ימצא בעולם שעה א' פנוי' שלא ילמדו באותו זמן כלל, שיש מי שאין לו פנאי ביום ולומד בלילה, ועיקר הלימוד הוא ביום כמאמר אנן פועלי דיממא אנן, ומ"מ אמרו ג"כ לא אברי לילה אלא לגירסא, ונמצא כי כל היום וכל הלילה לא ימצא שעה א' פנוי' שלא ימצא א' מישראל שלא ילמד בעת ההיא, וא"כ הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ומה"ע מה שג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו'.
117 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויובן זה ע"פ מה שאמרו רז"ל ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה , וידוע הדיוק בזה, הרי כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, וכיון שישראל עוסקים בתורה במשך כל היום (זה לומד בשעה זו וזה לומד בשעה זו), הרי גם הקב"ה עוסק בתורה במשך כל היום , ואעפ"כ אמרו שבג' שעות ראשונות (דוקא) הקב"ה יושב ועוסק בתורה .
28 ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דהנה, אמרו רז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים , ומ"מ יש הפרש בין הברואים שביבשה להברואים שבים , שהברואים שבים מכוסים במי הים עד שלא ניכרת מציאותם לעין כל, וגם הם עצמם מרגישים שהים הוא מקום חיותם, וכיון שעולין ליבשה מיד מתים .
20 ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קמד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אזוי אויך, השי"ת איז פאַרנומען, כמארז"ל שלש שעות הראשונות יושב ועוסק בתורה כו', ומפסיק כביכול און פאַרנעמט זיך מיט די תפלות ובקשות ישראל, אַזוי איז די אהבת השם יתברך לישראל, אַז דער אויבערשטער האָט געדאַרפט באַשאַפן דעם מענטשן אמר למלאכים שרוצה לברוא האדם, ככתוב נעשה אדם, והשיבו המלאכים מה אנוש כי תזכרנו, אויף וואָס דאַרף מען אַזאַ מענטשן.
308 ע"ז ג, ב. ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאמר המן בליבו למי יחפוץ המלך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מרכבות ימצא למעלה במלכו ש"ע ב"ה כענין מארז"ל ג' שעות ראשונות יושב הקב"ה כו' עד בלילה מאי קעביד כו' רוכב על כרוב קל שלו ושט בי"ח אלף עולמות כמ"ש רכב אלקים רבותיים אלפי שנאן שאינן כו' דלכאורה הוא פלאי ענין רכיבתו על כרוב דווקא ושט כו', אך באמת כנ"ל כי עצמותו מרומם לבדו וא"א להתגלותו למטה כ"א ע"י כלי הבטל לגבי' שע"י השראתו בה יכול להתגלות למטה וזהו רוכב על כרוב קל שהוא כלי הבטל אליו להיות בחי' מרכבה אליו ע"י ההעלאות מ"ן שלמטה (וזהו כרוב קל בחי' המ"ן שלמטה), וברכיבתו ובהשראתו על הכרוב קל הוא שט בח"י אלף עלמין בבחי' גלוי בתוכם וכן נראה בעליל שיש בזה כמה מדריגות שונות באופן הכלים עליונים, כלים מכלים שונים שנתלבש בהן ושורה בהן אוא"ס ב"ה הכל לפי העת והזמן, שבזמן התנאים בעלי המשנה והאמוראים בעלי הגמרא הי' עיקר הגילוי של אוא"ס ב"ה בעסק התורה הנגלית לנו בתושבע"פ אשר היו מבלים כל ימיהם בזה וחדשו הלכות רבות אין קץ, ובזמן הגאונים ופוסקים ראשונים הי' למטה במורד יותר לא בערך הזמן של התנאים והאמוראים, וכ"ש וק"ו בימי האחרונים ועתה בזמן הזה ועיקבתא דמשיחא עיקר העסק במצוות מעשיות בגמ"ח ודומיהן (ומאיר אור ה' זורח הוא בעבודת ה' זו תפילה בהתבוננות בגדולת ה' מה שבזה נתעוררו הלבבות מאוד והכל לפי העת והזמן), והיינו כנודע שיש ד' עולמות אבי"ע כנגד שם הוי' ב"ה י' אצילות ה' בריאה ו' יצירה ה' עשי', וזה המרכבות שונות של מעלה מקרא משנה הלכות ואגדות וכ"ז נק' דרך כלל הסוס אשר רכב עליו המלך להמשיך השפע מלמעלה למטה בתומ"צ שלמטה וכנ"ל וד"ל.
28 ג' שעות ראשונות יושב : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הראיני את מראיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אמנם מסיבת הדוחק הזה בהסתר העצום כשמסתתרת בבי"ע ואז נק' הסת"ר אסתיר פני כו' בהכרח שתעלה משם בבחי' א"ח למעלה באצי' ובוקעת הפרסא ועולה כו' אחר שאין אורה יכול להתפשט עוד ומסיבת תגבורת התשוקה לעלו' תקדום לעלות בבחי' הכתר שבה תחלה כו' ואזי העלא' מ"ן שלה מעורר בכתר עליון שיתחבר בנאצלים ובזה נעשה התורה בעולם האצי' והמצו' בלבוש מלכו' שזהו קומי לך רעייתי יפתי כנ"ל אך זהו עדיין קודם התפלה אלא רק מסיבת ירידה עצומה דאתמול כשתקום בחצו' בקימה ועלי' עד עלות השחר שיהי' האופן בבחי' א"ח מטעם הנ"ל ע"כ תקרא רעיית"י ויפת"י אמנם שלימו' עלייתה עד שתמשיך אור חדש דמאציל בתורה ומצו' והוא שיהי' קול"ך ער"ב ומרא"ך נאו"ה כנ"ל זהו דוקא מק"ש ואילך עד אחר ש"ע והוא באמרו בכל מאדך שמעורר בזה בחי' מאד העליון כו' וכנ"ל ואח"כ השמיעני את קולך שהוא קול דאוריי' אחר התפלה דוקא כמו שאמר אבא בנימין וכנ"ל אזי הקול ערב להיו' אני תורתך שעשעתי וכן במצות להיו' יפוי יותר גם בת"ת העליון וכמ"ש ומראך נאוה כו' וכל זה ע"י שהראני את מראייך בבחי' א"ח מצד ההסתר בחגוי הסלע כל היום וכל הלילה כי אחר הלימוד שאחר התפלה כשעוסק האדם בפרנסה וכמ"ש ואספת דגנך חוזר ומסתתר וכו' וחוזר ועולה בבקר וכן חוזר חלילה מירידה לעלי' ומעלי' לירידה כי כן הוסד הדבר שלא יהי' עלי' אלא אחר ירידה כו' וכך למעלה בבחי' אדם העליון שעל הכסא הנה כתיב חסד אל כל היום שיורד חסדו למטה בבחי' ו' יומין דחול וג' שעו' הראשונו' יושב הקדב"ה ועוסק בתורה כו' ותחלה מתפלל שנא' ואני תפלה כו' ובלילה הוא בחי' שינה כו' ובבקר יאיר אורו כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו כו' וד"ל.
52 וג' שעות הראשונות : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והעון נמחל כבר בלא"ה רק בשביל תיקון הנפש ע"ד שהאם רוחץ לצואת התינוק כמ"ש אם רחץ ה' צואת כו' א"ת א ם אלא א ם והוא הדינין דמתערין מאימא עילא' שהם בחי' גבורו' ממותקו' רק לרחוץ הרע שנאחז מצד יניקו' החיצוני' כו' וד"ל ואמנם כל ענין בחי' גבורו' ממותקו' הנ"ל אינם באים רק מצד ריבוי המשכת מוחי' דגדלו' בז"א מאו"א כמ"ש כי את אשר יאהב הוי' הוי' דוקא שהוא בחי' ז"א יוכיח ביסורין של אהבה הנ"ל שנק' גבורו' ממותקו' כנ"ל וענין המשכו' המוחי' הללו היינו ע"י בחי' הדעת המתפשט במדות לעשות בהם בחי' ההתכללו' כמו מגבורה שבחסד עם חסד שבגבור' וכיוצא כנ"ל וענין התכללות זאת ממתקת כל הדינין להיו' הכל גבורו' ממותקו' עד"מ המשכיל על דבר יוכל למצוא זכות לחייב וגם אם יענוש אותו הכל יהי' במשפט רק כדי שיתוקן וכל שישכיל יותר יותר יזכה לחייב כמו שאמר רשב"י יכולני לפטור כל העולם מן הדין כו' מפני ריבוי מוחי' דגדלו' שהמשיך בשרש כללו' נ"י מצד מעלת נשמתו כידוע וד"ל ודעת זה הממשיך המוחי' לז"א מנה"י דאו"א נק' דעת תחתון והוא ג"כ גנוז בתורה להיות שע"י התורה נמשך מוחי' חדשי' לז"א בבחי' תוס' וריבוי גדול כמאמר הקדב"ה יושב ועוסק בתורה וידוע שהקדב"ה הוא בחי' ז"א ועסק התורה שלו הוא ענין המשכו' מוחי' לז"א מאו"א והיינו ענין השלום בפמליא ש"מ ע"י הדעת תחתון להמשיך מוחי' בתוס' לז"א להיו' בו בחי' גבורו' ממותקו' אך מתחלה אמר יעשה שלום לי מלמעלה למטה באו"א ואח"כ שלום יעשה שמאו"א נמשך מוחי' לזו"נ להיו' שם בחי' ההתכללו' כנ"ל וד"ל.
38 הקב"ה יושב ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הוי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
להצהיל פנים משמן, אינון פנים דאקרון אנפי רברבי ואנפי זוטרי, פי' אנפ"י הוא בחי' המוחי' בכל מקום ויש מוחי' דקטנו' ויש מוחי' דגדלות כמו עד"מ הנער המוחי' שלו בבחי' הקטנות הוא ובגדול המוחי' שלו בבחי' הגדלות ולפי שמבואר למעלה בענין נער מט"ט דאקרי נער דוקא בהיות שז"א מלובש ביצי' והיינו ענין אנפי זוטרי עד"מ הרביא שהוא הנק' נער בלה"ק וכמ"כ כתיב וירכב על כרוב כו' שהוא ענין הכרובים שבמקדש כלומר כרביא וכמארז"ל רוכב על כרוב קל כו' וכידוע ובהיות עלי' נער זה בז"א דאצי' כמו שאמר דסליק לסיבו כו' היינו בחי' אנפי רברבי עד"מ איש גדול בשנים וההפרש ביניהם הוא שבאדם הגדול המוחי' שלו בבחי' הגדלו' ולכך נק' אנפי רברבי ובנער ורביא המוחי' שלו בבחי' הקטנו' כו' וד"ל ובפרט יותר יש הפרש הזה גם במט"ט עצמו בין בהיותו בבחי' מוחי' דגדלו' והוא בבחי' ע"ס דבריא' ובין בהיותו בבחי' הקטנו' בע"ס דיצי' (כמאמרם ז"ל <שח>
64 רוכב על כרוב קל : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, טז, יח
ע"י הנרתק שמבדיל בפני השמש כמו הזכוכי' הבהירה שע"י יבהיק האור ובלעדה לא הי' נראה אור כלל כו', וככה יובן למשכיל למעלה בבחי' זיו ואור עליון האלקי שהוא ע"י בחי' שם אלקי' המסתיר ומבדיל בפני שם הוי' שנמשל לשמש עצמו כו' ואם לאו הי' בחי' הזיו הזה נכלל במאור עצמו שהוא שם הוי' כו' (וע"כ לעתיד דכתיב ונגלה כבוד הוי' ארז"ל שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה כו' וכמ"ש במ"א) וזהו בחי' מדת מל' דאצי' שמחי' כל הנבראים מאין ליש ממש בבחי' גבול וכמ"ש מלכה"כ ותרגום כבודו זיו יקרי' כו' וע"ז נאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור פי' באורך העצמי שהוא שם הוי' שנמשל לשמש כנ"ל נראה אור וזיו ע"י אמצעו' שם אלקים שהוא כמו הנרתק לשם הוי' כנ"ל וא"כ ה"ז אור של תולדה כמו האור הנראה מתוך המסך המסתיר לעצם האור כו' וע"כ יכול להיות נבראי' בבחי' נפרד ממש וא"כ עיקר סיבת התהוות מאין ליש נפרד הוא ע"י שם אלקים דוקא כנ"ל וע"כ בהתהפכו' חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שהוא ענין ובחי' הבירורי' הנ"ל והיינו בחי' ביטול היש לאין וכמו וצבא השמים לך משתחווים או ע"י מס"נ בתפלה ותשובה וכה"ג ע"י תומ"צ שהוא עיקר הבירורי' דרפ"ח כו' כידוע אזי נעשה עי"ז למעלה בחי' צחוק ותענוג גדול כי הרי זהו היפך ההשתלשלו' מאין ליש, ומה שבתחלה העלים וצמצם האור העצמי דשם הוי' ע"י שם אלקים כדי שיוכל להיות התהוות נבראים מאין ליש כנ"ל היינו רק כדי שיהי' אח"כ בחי' ביטול היש לאין בהיפוך חשוכא לנהורא כו' וה"ז ממש כמו עד"מ הצחוק שעושין לפני המלך לעשות דברים להיו' כפלא כו' (וגם כאן הרי ממך הכל כתיב והוא עשה הצמצום כדי שיהי' אח"כ בחי' ביטול היש כדבר פלא כו' וע"ד המבואר במ"א בענין הקניגי שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים בעוה"ב כו') וזהו מ"ש צחוק עשה לנו האלקים דוקא שהוא שם אלקים המסתיר לשם הוי' כדי שיהי' מאין ליש (ואח"כ בגילוי שם אלקים שהוא בחי' המל' בבי"ע מתבררי' ונכללים בה כנר בפני האבוקה כו' והוא ענין הבירורי' דשם ב"ן מברר כידוע) ומה שנק' יצחק ל' עתיד לפי שלעתיד יושלמו כל הבירורי' בהיפוך חשוכא לנהורא וז"ש כל השומע יצחק לי כו' וד"ל.
23 שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתקה : ראה נדרים ח, ב. ע"ז ג, ב. וראה ג"כ או"ת (להה"מ) הוצאת קה"ת כו, א. עד, א. אוה"ת תרומה ע' א'תמט. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהנה ארז"ל שהקב"ה בלילה מאי קא עביד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עולמות שנאמר רכב אלקי' כו' א"ת שנאן אלא שאינן (מפני שמספר רבותיי' הן ב' רבוא שהוא מספר כ' אלפים וח"י אלף הוא מספר החיל שעומדי' סביב כמ"ש סביב שמנה עשר אלף והרי נחסר ב' אלפי' ממספר כ' אלפים וזהו שאינן שנחסרו ב' אלפים וע"כ נק' אלפי שנאן וזהו דרך דרש ופי' שנאן הוא כללות המרכבה פני ארי' כו' והיינו ר"ת דשנא"ן ש"ור נ"שר א"רי' א"דם כידוע).
90 שהקב"ה בלילה מאי קא עביד : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובחי' עוד וסוס אשר רכב עליו המלך ענין הסוס שהוא ע"ד שארז"ל בלילה מאי קעביד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנאמר רכב אלקים רבותיים אלפי שנאן א"ת שנאן אלא שאינן שחסר ב' אלפים משני רבותיים כו', ופי' כי ח"י אלף עולמות הן בבי"ע ושרשן באצי' הוא בחי' ח"י חוליות והן ח"י ברכאן דצלותא שהן המשכות ברוך אתה כו' מלשון ברכה והמשכה להיות הוי' אלוקינו והמשכות הן מבחי' חכים ולא בחכמה ידיעא מבין ולא בבינה כו' עד בחי' נו"ה שהן כלי השפעה והן ג' ברכות אחרונות רצה ומודים כו' ונשפעים ונמשכים מאצי' לבי"ע אזי נעשה מהם ח"י אלף עולמות כי בי"ע הם בעלי גבולים לגבי אצי' כי הגם שהמלאכים גדולים מאד סנד"ל ת"ק שנה כו', מ"מ בחי' גבול הוא ואינן יכולין לקבל האור וההמשכה כמו שהוא באצי' וכענין שארז"ל הושיט אצבעו הקטנה ביניהם כו' אלא ע"י שבכאו"א מתחלקת לאלף .
26 שארז"ל בלילה מאי קעביד . . רכב אלקים : ע"ז ג, ב. תהלים סח, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין קרי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה איתא בזהר שבבחי' ים העליון יש נונין וארבין שעל זה אמר שם אניות יהלכון כו', והענין הוא כידוע שבחי' נשמו' דאצי' המתכללי' במל' דאצי' ומתאחדים בה בתכלית הן הנק' נוני ימא רבא והוא כמו ג' סבות ורשב"י כמ"ש בזוהר בכמה דוכתי על רב המנונא סבא שהוא נוני ימא רבא דשט בימא רבא ועד"מ דגים שבים שמובלעים בים ומתאחדים בה בתכלית עד שהמים להם כמו חיות לנפשם כמו חיות האויר שיחי' ממש הבע"ח בארץ כידוע ויותר מזה שהרי הבע"ח מופרד במציאות חיות נפשו רק שמקבל מן האויר והדגים מובלעים בתוך הים והים מכסה עליהם מלמעלה שזהו מורה על בחי' חיות עצמי' וכך הנשמו' דאצי' בבחי' ים העליון שבבחי' חכ' שבדיבור העליון מובלעים שם ומתאחדים בבחי' אלקות בבחי' חיות עצמי כמש"א רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו' בי' אחידא בי' להיטא כמארז"ל למה ת"ח נמשלו לדגים שבים שמיד שפורשים ליבשה מתים כו', והרבה יותר מביטול והתכללו' של הנשמות ומלאכי' שנבראו מבחי' אותיו' הדיבור שזה כמו חיות הבע"ח מן אויר הארץ כך מקבלי' מהבל רוח פיו כמ"ש וברוח פיו כל צבאם דאעפ"כ הן דבר ויש בפ"ע וגם יש להם חומר גופני כמו אש ורוח כידוע רק שהוא מבטל בחי' יש שבו ע"י השגתו בכח אלקי המהווה אותו מאותיו' הדיבור כנ"ל, ואין זה ערך כלל לבחי' ביטול והתכללו' דנשמו' ומלאכי' דאצי' בים העליון שזהו כמו דגים שמובלעים בים וכמו עובר שהוא ירך אמו ואוכל ממה שאמו אוכלת כו' כידוע בבחי' עיבור הנשמות במל' כו' וד"ל.
27 למה ת"ח נמשלו לדגים שבים : ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב. וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' א'כד. ובתו"ח לך לך צו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כך אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום וכל בית שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו:
קמו חגיגה יב , ב (מושך ). ע"ז ג, ב. רמב"ם שם. וראה גם לעיל מהדו"ב סי' א ס"ג (משוך). לקו"ש שם ע' 46.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
יא ולפיכך אסור להשיח שיחה בטלה בבית המדרש כמו שאסור בבית הכנסת ואפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה בבית המדרש ואפילו שלא בשעת הלימוד ואצ"ל בשעת הלימוד שענשו גדול כמו שאמרו חכמים שמאכילין אותו גחלי רתמים :
קעט חגיגה יב, ב. ע"ז ג, ב. וראה ט"ז סק"ו. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) תרלט דיני ישיבת סוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כד היוצא מהסוכה מפני הגשמים, אל יבעט ויצא, אלא יצא בהכנעה, כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופכו לו רבו על פניו, כלומר איני חפץ בשימושך:
2360 מהרי"ל הל' סוכות ע' שעא (וכשיצא יזהר שאל יבעט במצוה לומר מה לי לישב כאן, רק יצא בהכנעה ובכובד ראש ובאימה ופחד, כאילו הוא עבד ורבו מבזה בעבודתו). רמ"א סוף ס"ז (וכשיוצא מן הסוכה מכח הגשמים, אל יבעט ויצא, אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו ושפכו על פניו). גמרא ע"ז דף ג רע"ב (והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה . נהי דפטור , בעוטי מי מבעטי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בחי' דורמיטא בחי' שינה הסתלקות המוחין, כאדם הישן שעיניו סגורות וכלי שכלו עם מדותיו מסתלקים במקור ועצמות הנפש ולא נשאר רק רושם בעלמא במדות שבלב שהוא תכלית הקטנות כו', כך עד"מ א' עורה למה תישן הוי' כו' שהוא ז"א דאצי', שז"ש אסתלק לעילא דקודב"ה הוא בחי' ז"א וכמ"כ מ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא שבזמן הגלות הוא בהסתר והעלם אחר העלם וכמ"ש אלכה אשובה אל מקומי כו' (וכדוגמא שאמרו בלילא שהוא הגלות רוכב הקדב"ה על כרוב אחד (שהוא המל') ושט בח"י אלף כו' וכמ"ש במ"א).
44 בלילא. . רוכב הקדב"ה על כרוב א'. . וכמ"ש במ"א : ע"ז ג, ב. ראה סה"מ תקס"ט ע' קפ ואילך. שערי אורה ס, ב. עא, א. תו"ח תרומה תנג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכוונת המשכת לו צר כדי שאז יבטלו כל המקטרגי' עליהם, כי ה' אוהב משפט יושב ודן כו', מצד התפשטו' מלכותו ית', אבל כשהמלך חומל על אוהבו מצד שהוא מקושר בעצמותו יכול הוא לבטל בחטא האוהב מדת המשפט שאינה אלא בבחי' התפשטות חוקיו במדינה, והאוהב מקושר הוא בבחי' פנימית המלך שלמעלה מן התפשטותו וד"ל.
9 יושב ודן : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזש"א וה' הכה כו' הוא וב"ד כו' שזהו בחי' זו"נ דאצי' שבחי' המל' נק' ב"ד דז"א דצדק איהי דין דינ"א דמלכותא דינא אותיות אדנ"י, וכן א' הנה ה' רוכ"ב על עב קל ובא מצרים כו' פי' ע"ב קל ע"ב הוא בחי' כלי החכ' שהוא שם ע"ב והן בחי' ע"ב גשרים דחס"ד שחס"ד גימט' ע"ב והיינו מטעם דהחס"ד ענף החכ' כידוע, וק"ל הוא בחי' גבו' (די' פעמים הוי' הוא ר"ס שזהו כי ס"ר לראות וחלק החצ' דמל' שהוא בחי' הגבו' היינו ק"ל וע"ז א' נשים דעתן קלות שהוא בחי' עטרא דגבורה דנוק' כו'), וז"ש ה' רוכב על ע"ב ק"ל הוא בחי' התכללו' דחו"ג דדכר ונוק' שבחי' הזכר רובו חסדים ומיעוטו גבורה והנוק' רובה גבורה ומיעוטה חסדים כמו כי זכ"ר חסדו , וכך א' בלילא מאי עביד קוב"ה רוכב על כרו"ב ק"ל שלו ושט בח"י אלף עולמות שזהו התלבשות החסדי' דשם הוי' בגבורה דנוק' שנק' כרו"ב ק"ל ושט כו' ונק' רכב אלקי"ם רבותיי' כו' שעי"ז עולה בהעלא' למעלה בח"י אלף כו', וכך הוא בבחי' ירידה שרוכב על ע"ב ק"ל ובא מצרים לברר להיכלות דק"נ וכמ"ש ועברתי באמ"צ אני ולא מלאך כו' והיינו בב' מדות דחו"ג דע"ב ק"ל וזהו וה' הוא וב"ד יחד בבחי' התכללות דחו"ג דוקא להיות נגוף [oldpage_250] למצרים ורפוא לישראל במכ"ב כו' כנ"ל וד"ל.
63 בלילא מאי עביד : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וביאור הענין הנה באמת יש להבין למה הי' מכת בכורו' בחצי הלילה דוקא ולא ביום כשאר המכות וע"י ה' בעצמו כמ"ש ועברתי באמ"צ כו', והענין הוא כידוע בשרש מדת יום ומדת לילה בכלל שזהו בחי' זו"נ דאצי' שמדת יום הוא בחי' ז"א שהוא בבחי' החסד כמ"ש חסד אל כל היום דוקא וכמארז"ל י"ב שעות הוי היום העליון דבחי' ז"א וג"ש יושב כו' והן י"ב צירופי הוי', ומדת לילה הוא בחי' מל' דאצי' שהן י"ב צירופי שם אד' דלילה וכמא' בלילא מאי עביד מעין יממא כו', שזהו מה שבחי' המל' שנק' מראה דמות כבוד הוי' דז"א הוא כח האלקי המתפשט להחיות כל העולמות מאין ליש ומסתתרת ומתצמצמת להיות ראש ומקור להתהוות בע"ג ולהשפיע להם טרף ומזון האלקי מראש כל דרגין עד סוף הכל כמ"ש מלכותך מכ"ע וכתיב ואתה מחיה את כולם כידוע דגם בחי' היכלות החיצוני' בסוף עולם העשי' מקבלים ממדת מל' דמלכות"ו בכל משלה וכמ"ש מלך אלקי' על גוים כו' והוא שנק' לילה להיותו בבחי' ירידת המדריג' בבחי' צמצום והסתר דשם אלקי' ואדנ"י כו', כי מבחי' מדת יום שהוא בחי' אור דשם הוי' דאצי' לא יוכלו העולמות בע"ג לקבל שפע חיותם כלל כו'.
69 י"ב שעות הוי היום : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכ"ז בזמן הגלות דוקא שנק' שינה, אבל לע"ל כתיב ולא יכנף עוד מוריך כו' כמ"ש ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד דשם אלקים שנק' שמו יהי' כה' אחד יחו"ע דאצי' שלא יסתיר כלל וכלל, [ד]עכשיו מחמת רוב הצמצומי' דאלקים באה בחי' החלומות כ"כ למטה מטה כו', אבל לע"ל יוציא חמה מנרתקה שהוא שם אלקים וכמ"ש ונגלה כבוד הוי' דוקא ע"כ יתעלו אז גם בחי' החלומות דאלביש שמים קדרות ושק דעכשיו למעלה מעלה כמו שהן בשרשן בבחי' עיגולים דתהו כנ"ל שלמעלה מבחי' התיקון להוסיף אור גדול בשם הוי' מצד יתרון האור מן החשך דוקא מטעם הנ"ל דשרש החלומות הוא בעצם הנפש כו' וד"ל.
82 לע"ל יוציא חמה מנרתקה : ראה ע"ז ג, סע"ב. תו"ח בראשית לה, א ובהערה 12. לקמן פ' וארא סא, ד. בשלח קפט, א. יתרו ערב, ג. תצוה שכח, ג. פקודי תנה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועתה יובן למשכיל למעלה ענין אני חומה ושדי כמגדלות, אני חומה הוא בחי' מ"ס עצמו והוא ענין שמי הוי' בחי' תחתונה שבמאציל שנקרא בשם עצמיות א"ס ב"ה, והוא שרש כל הנאצלים מצד הארת המזלות ממותרי המוחין והוא ענין ישת חשך סתרו הוא המקיף שבהעלם האמיתי, אשר אין ערוך להפיכת דם שהוא מקוריי' הגלויי' הנק' אורות הנאצלים שהמה מקוריי' לחיי העולמים כו' שנהפך היש לאין ע"י העלאת מ"ן עד רום המעלות כו' ומתעורר העונג הוא האין של היש רוחצת בחלב והוא ג' שעות האחרונות שמשחק עם לויתן שיסוד ז"א עולה עד יסוד דע"י ע"י ארץ שנתנה יבולה מלמטה בהעלאת מ"ן כו', אבל אין ערוך לך למהותך ועצמותך בחי' אין האמיתי המקור למזלות מזל הח' ומזל הי"ג שהמה ממשיכים אור חכ' דאצי' ואור בינה, וחו"ב נק' עיני העדה שהם אלדד ומידד היונקים ממשה והם היונקים משדיים שהשדיים שהחלב עדיין בהם בהעלם אלא שנתגשם להיותו כבר נמשך ממקור המוח הגשמי, ועיקר תכלית הדקות שבחלב שבשדיים הוא חיזוק המשכיל שנמשך ממותרי מ"ס מזלות דא"א.
81 ג' שעות. . לויתן : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טז
וביאור הענין ידוע בשרש המצות שהן בבחי' פנימי' דרצה"ע ממש כמו שהוא בפנימי' ועצמו' דא"ס שנק' פנימי' רצונותיו (שלמעלה הרבה גם מרצונו הפשוט להאציל או"כ ע"י הקו"ח כו'), והיינו כמו שהמצות הן בעצמותו ית' שנק' מצות הוי' ממש, וכן אנו או' אשר קדשנו במצותיו כו', שנק' מצותי וחוקתי כו' (למעלה גם מבחי' רמ"ח אברים דמלכא שהן רק או"כ דאצי', אלא הן באור א"ס עצמו רק שנמשך בבחי' הלבשה ומקיף על אדם העליון דאצי' שהוא בחי' ז"א, כידוע ומבואר במ"א בענין מה שא' שהקב"ה שהוא בחי' ז"א דאצי' מניח תפילין בראשו כו' ותפילין דמארי עלמא מאי כתי' בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וכה"ג מתעטף בטלית ועושה צדקה ועוסק בתורה וגמ"ח וגם [ב]ביקור חולים שביקר לא"א כו' וכה"ג וד"ל), וזהו שנק' שמי הוי' שבעצמותו ית' ממש.
164 ועוסק בתורה : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אך הענין הוא לפי ששרש המן הי' מבחי' הגבורות דע"י שבח"ס שזהו כעין הבדולח דגוונא סומקא [oldpage_שי] אתחזי בי' כו' וכמו כל רשפי אש שמ[ת]פרר לחלקים ע"כ יצא בהתחלקות כנ"ל, וזהו מצד התוקף ותגבורת החזק שיש בו ולזאת יש בכחו לטהר ולזכך [ו]לדחות כל רע ופסולת כמו המצרף לכסף וכור לזהב כו' דכל דבר רע יגרש ויכלה ויבער (כמו מי המבול שהי' מבחי' גבורות עליונות דתהו שהיו מטהרים את הארץ למחות כל רע כמו הטובל במי מקוה כו', וכמו ביו"כ שמים טהורים [מטהרים] כל ענין ולכלוך וכמאן דמסתחי בימא רבא כו' כמא' תבא האם כו', וכך יהי' ענין הטהרה בתח"ה שהוא לטהר את הטמא כמתים בקבר שיעמדו ויחיו חיי עולם כמ"ש יחיו מתיך נבלתו יקימנו כו', והוא ע"י בחי' טל העליון שהוא מבחי' גבורות דע"י כנ"ל, ומצד בחי' הגבו' שבו יבער כל טומאה ורע גמור שא"א לטהר אותו כמו ורוח הטומאה אעביר כו' ובאותו כח וגבו' שיחי' גופו המחי' הצדיקים ויבער הרשעים כמ"ש ויתבררו ויתלבנו כו' אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדיראון עולם , כי זהו מטבע כח המדה הזאת דבחי' הגבורות כידוע (כמו בי' מכות דמצרים שהי' רפואה לישראל ונגוף למצרים כמ"ש במ"א, וכמו"כ שיוציא חמה בגבורתה צדיקים מתרפאי' בה ורשעים נידוני' בה , כמ"ש אלה לחיי עולם כו' וכמ"ש ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי בגופא דמלכא כו' כי תולעתם לא תמות כו' והי' דיראון לכל בשר, וזהו בימות המשיח כמבואר שם ויהי' שמים חדשים וארץ חדשה בבירור דעה"ד טו"ר בתכלית כו'.
289 שיוציא חמה בגבורתה [ה: מנרתיקה ]: ראה ע"ז ג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הנה באמת ידוע שגם התורה שלמטה נק' בשם משפט דוקא כמ"ש בזהר עמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט דאוריי' דוקא שנק' משפט כמו אלה העדות והחוקים והמשפטי', וכן ואלה המשפטים אשר תשים כו', וא' משפטי ה' אמת כו', וכן כי כל דרכיו משפט כו' וכה"ג רבות בכתובי', וע"כ נק' שופט כל הארץ בדין ומשפט דתורה גם על ע"ש דנוגה כו' כמא' יב"ש הוי היום ג"ש יושב ועוסק בתורה כו' ג"ש יושב ודן את כל העולם שדין זה במשפט התורה דוקא, כמו שא' כי לא שלם עון האמורי כו' הרי דקדק [oldpage_רמד] עליהם בדין ומשפט שבתורה , וכן בחטאת סדום, ובמצרים שא' ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים כו', וכ"ש על ישראל בכלל ובפרט עד שא' שאדם נידון בכל יום כו' שהוא בדין ומשפט דתורה דוקא.
431 יב"ש הוי היום : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מתחלף מחסד לדין ומדין לחסד כמדה"ר כו' והיינו רק מצד גבול ומדה דחו"ב דאצי' המשפיעים במדות באו"כ שניתן לפי שעה כמו ג' שעות יושב ודן את כל העולם כולו כו' וד"ל.
789 ג' שעות יושב ודן : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים, דהנה מבואר למעלה שקי"ס הי' הכנה למ"ת ובמ"ת כתי' כי תרכב על סוסיך מרכבותיך כו' משמע ב' מיני מרכבות דסוסי' לשון רבים וכתיב יביאו לבוש מל' אשר לבש כו' וסוס אשר רכב עליו [המלך] ואשר ניתן כתר מל' בראשו דמשמע סוס א', וכן לע"ל א' ביום ההוא יהי' מציל[ו]ת הסוס קדש לה' וארז"ל כל מה שהסוס רץ ומיצל כו', להיות ידוע ומבואר במ"א [oldpage_רנד] בענין סוס שהוא ב"פ ס"ג בב' סמכין והוי"ו הוא המחברם יחד, והענין הוא כידוע דיש ב' מיני מרכבות א' הנושא את הרוכב למעלה מעלה שזהו בבחי' גבורות דאו"ח כמו שאו' והחיות נושאות את הכסא ונק' רוממי שדי כו' (ובדרז"ל רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עולמות שנא' רכב אלקי' רבותיים כו'), והב' מרכבה שבכחה להוריד את הרוכב למטה מטה ביותר כמו לירד מגובה ההר בעמק גדול כו', כך יש בחי' מרכבה למעלה שעל ידם יורד אור האלקי מגבוה לנמוך שהן בחי' חסדי' דאו"י (וכמ"ש בזהר בענין רתיכין ומשיריין כו'), ובמ"ת היו ב' מיני מרכבות הללו דאו"ח ואו"י כלולים כא' ולכך א' כי תרכב על סוסיך ב' מיני סוס מרכבותיך ישועה ב' מיני מרכבות הנ"ל, והיינו ב' מיני אותיות שנק' סוסי' א' שהן בבחי' ההעלאה וההסתר להעלות ולהסתיר בהעלם אחר העלם למעלה מעלה כו' שנק' סדכ"ס (והוא בחי' ההתנשאות שמצד עצמו עד אין שיעור למעלה כנ"ל, וע"ז א' כבוד אלק"י' הסת"ר דב"ר ונק' סת"ר עליו"ן וכן נק' צ"ל שד"י, אבל מ"ש ה' צל"ך וכה"ג א' כי יצפנני בסוכ"ו כו' בסתר אהלו או מ"ש ובצ"ל ידי כסיתיך כו' [ש]זהו אהל דתורה (כמשי"ת), והוא כמו בחי' פנימי' [ו]סודו"ת התורה שנק' סוד ה' שע"ז א' הנסתרות לה' אלקינו ונק' נסתרו"ת ונפלאו"ת וכה"ג (ובכלל נק' ח"ס שכל הנעלם מכל רעיון והשגה וזהו אמון מופל"א ומוצנ"ע כו' והוא תורה הקדומה שא' בה ואהי' אצלו אמון כו').
669 רוכב על כרוב קל : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שנק' טה"ע זהו כמו מקיף דיחידה שאינו אלא בהתלבשות הנשמה בגוף שאין לזה ערך כלל לגבי העלם עצמו' הנפש כמו שהיא במקומה למעלה שהוא בחי' יחידה עצמה ולמעלה זהו בחי' יחיד לבדו (שלמעלה גם מבחי' [ה]התנשאו' שמצ"ע כנ"ל בענין ב' סמכי"ן הנ"ל (וכמו בזמן הגלות שנק' דורמיטא בחי' שינה שאז אסתלק לעילא לעילא היינו כמו שהכל נכלל בבחי' יחידה עצמה כו' כמו בחי' עיבור הנ"ל שע"ז א' אלכה [ו]אשובה אל מקומ"י העצמי שנק' יחיד ממש (ובדרך פרט הוא מארז"ל בליל[יא] מאי עביד רוכב על כו' ושט כו' שזהו בחי' העלי' במהו"ע ממש שאז אין כל ההשתל' תופס מקום כלל וכלל מטעם הנ"ל, ולכך א' אין כמוך באלמים הן הן גבורותיו שגוים מרקדי' כו', וזהו כאהלי קד"ר בלבוש ש"ק וקדרות כיריעות שלמה בהאר' מקיף העליון ביותר הכל א'.
772 בליל[יא] מאי עביד : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ראובן שמעון לוי חד"ר לאנהגא בהון עלמין כו' ע"פ משפט התורה דוקא, כמ"ש השופט כל הארץ כו' מלך במשפט דאוריי' כו' וכמ"ש יושב ודן יושב וזן כו' וכמו כי לא שלם עון האמורי עד הנה כו', שמשפט הזה הוא בחי' ישראל ויעקב והשבטים שהוא תושב"כ ושבע"פ כנ"ל וד"ל.
911 יושב ודן יושב וזן : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי ימכור איש את בתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו"כ עבודת עבד העברי להביא מן השדה ומן החוץ כל היום בעסקו בתורה ובמצות שהרי דבר הלכה מלובש בעניני נוגה זה טוען כך כו' והוא מדבר בכח הדיבור שבנפש דנוגה, ובהבל דבורו בההלכה זכאי [או] חייב פטור הוא קורא וממשיך הארת מדותיו ית' שהוא ו"ק דיצי' כידוע בענין יושב ודן כל העולם כולו שהמשנה ביצי', פי' הקב"ה יושב וקורא ושונה כנגדו סיבת התהוות אור החסד דיצי' [כו'] והוא ענין הקורא בתורה .
29 יושב ודן : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והיינו ענין הנ"ל בל"ת שגבוה ממ"ע שאין האור דח"ע מגיע לשם כלל (וראי' לזה מן העוה"ב שגם שע"י מצות מעשיות דוקא בא השכר בעוה"ב כמ"ש כ"י יש להם כו' לפי שכולם צדיקים במצות , אך עיקר [ה]עוה"ב הוא רק גילוי אור דע[צמו' א]א"ס ממש שלא ע"י העלם והסתר כלל וכלל וכמ"ש ולא יכנף עוד כו' (וכמו שלע"ל יוציא חמה מנרתקה [כו' והוא נרתק דשם אלקי' שמסתיר לשם הוי'] שהוא בחי' אלקי' דצמצום הראשון) וכתיב הנה אלקינו זה ממש, ואין זה רק ע"י [היפך] החושך גמור למטה ע"י תשומע"ט בעוה"ז באתכפיא ואתהפכא ולכך אמר דכל מאן דלא מהפך חשוכא לנהורא בהאי עלמא דוקא לית לי' חולקא [בההוא עלמא] בעוה"ב אע"פ שיש בידו תו"מ הרבה וד"ל (ואע"פ שיזכה לגילוי רזין וסודות התורה בג"ע וכמו בימוהמ"ש שיתגלו כל טעמי תורה ומצות כמו שהן למעלה ממש וכמ"ש ולא ילמדו כו' [oldpage_תרנג] כי כולם ידעו אותי כו' אין זה מגיע רק בהעלם דח"ס חכ' שבכתר שנק' אור צח שיוכל לבוא לגילוי לנשמות ואמנם הרי אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו שיתגלה בעוה"ב וד"ל).
171 שלע"ל יוציא חמה מנרתקה : ראה ע"ז ג, סע"ב. לעיל פ' שמות לט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
כך כח וחיות האלקי המצומצם בעולמות עולה בבחי' רצוא באצי' ונעשית בחי' נקודה תח"י כמ"ש בזהר ע"פ שחורה אני כו' דאזעירת גרמה מגו דחיקו דרחימו כו' ונעשית נקודה א' כחיריק תחת האות לגבי בחי' צדיק עליון בחי' יסוד שהוא בחי' סובב כ"ע דאצי' בכלל כידוע שזהו שנק' נהורא עילאה ואח"כ נמשך מחדש מלמעלה מאצי' להיות בבחי' שוב למטה שזהו בהתפשטו' דמל' בחסד ומדות ומח' ודבור בקומה שלימה בבריאה ויצי' כו' (וכמ"ש עושי דברו ה"א כמלקדמין בבנין שלם בע"ס באו"כ כשהן בבחי' מקור לבי"ע (ובחי' העלאה כנקוד' באצי' למעלה הוא מכל בחי' ההתפשטו' בבנין קומה בבריאה כו' (וכמ"ש ואמונה כל זא"ת בחי' נוק' כיו"ד באצי' ואח"כ וקיים לשון זכ"ר להיות מקור לבי"ע כמ"ו דזנב לאריות יותר עליון מראש לשועלים (וכתלמיד לפני רבו כיהושע אצל משה גדול ביותר מכאשר נעשה משפיע בריחוקו מרבו כו' (וכך במדת לילה דגם שנק' בחי' קטנות המוחין בדורמיט"א בשינה שהוא הסתלקות המוחין ולא נשאר רק קיסטא דחיותא בלב כו' יש בזה מעלה יתירה הרבה יותר מגדלות המוחין ומדות שביום בהקיץ מצד בחי' העלאה דאו"ח זה בעצמות הנפש דחי' יחידה דכל מה שנמשך ממנה בהתפשטות השכל ורצון כו' אינו רק נקוד' אחת שם (וכמו שא' בגמ' בלילא מה עביד קוב"ה רוכ"ב על כרו"ב ק"ל שלו שהוא בחי' המל' כאשר היא בקטנות המוחין כמו בחי' דומם וצומח ובשינה בלילה שעולה למעלה מעלה וד"ל.
67 בלילא מה עביד קוב"ה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
132 ומתעסק [בה: ועוסק ] בתורה : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
136 ג' שעות . . בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אך הנה ידוע שבמצות יש ב' ענינים א' כמו שהן למעלה ממש שנק' מצות הוי' מצותי ממש (כמו שה' מניח תפילין ומתעטף בציצית ועושה צדקה בחסד עליון דאצי' שנק' דרועא ימינא דקוב"ה וכן עוסק בתורה בחכמה מוחא כו' וכה"ג שזהו בבחי' אדם העליון דאצי' כידוע).
584 עוסק בתורה : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
[זהו] שרו ש"ע אמרו ונק' נער בחי' רביא אנפי זוטרי לגבי בחי' אדם שעל הכסא כו' שהוא מבחי' הארת מל' דאצי' בבריאה, וכמו שרמזו רז"ל קוב"ה בלילה מאי עביד רוכב על כרוב קל [שלו ] ושט בח"י אלף עולמות דזה בחי' נער מט"ט שנק' כרוב קל כרביא כלומר אדם קטן כו'), והוא בלילה היינו בבחי' הצמצום והסתר דמל' במדת לילה שאז בחי' עלי' דמדת המל' באצי' ע"י הכרוב קל שהוא בחי' מדות דבריאה שהוא באותיות המחשבה שצמצם האורות דמדות שבלב ומעלה למעלה ברצון העצמי שנק' כתר שלמעלה מן החכמה כו'.
233 קוב"ה בלילה מאי עביד רוכב : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן באו"מ דטלית ול"ב חוטין דציצית ובמצות סוכה בהמשכת אור מקיף שאין בכל זה שינוי באור העצם כלל וכלל, וכמו שהוא בתו"מ העליונה שנק' תורותיו ומצותיו וחוקותיו כו' להיות למעלה מההשתלשלו' דקו וחוט הנמשך באצי' עד סוף העשי' רק באה התורה שמ"ע בהתלבשות דאצי' ונק' תורה דאצי' (כמו הקב"ה שהוא בחי' ז"א יושב ועוסק בתורה וכן יושב ושונה כנגד אדם למטה הכל בשוה).
256 הקב"ה. . יושב ועוסק בתורה : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה כתי' בי מלכים ימלוכו דזהו שהתורה אומרת בי מלכים עליונים ותחתונים ימלוכו, דהנה כתי' מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט התורה דוקא להיות שמל' ית' מכ"ע ומלכותו בכל משלה להחיות רוח שפלים ולזון את כל העולם מקרני ראמים כו', ומה שהוא מנהיג כל העולמות בפרטי [איכות] אופני השפע שלהם [הכל] הוא רק ע"פ משפט התורה כמ"ש י"ב שעות הוי היום ג' שעות הראשונות יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן [את כו'] שלישית יושב וזן כו', [ו]הוא ב"ד ש"מ דהיינו חכ' שבמל' דאצי' (שם ע"ב דמל') שנלקחה חכ' זאת מחכ' דתורה שהוא חכמתו ית' העצמי' כנ"ל במקור בנין התהוות העולמות שהוא רק שכל שבעשי' שנלקחה מעצמיות החכ' שיצוייר בלוח הבנין כו' כמ"ש ואהי' אצלו אמון אומנא כו' שזהו עכ"פ לפ"ע עצם כח גדולת חכמתו אם רב או מעט (וכשיחת ת"ח [ש]צריכים לימוד כו', כך בחי' נובלות
242 י"ב שעות הוי היום : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואע"פ שנק' נער לגבי פני אדם דמל', נק' שרו ש"ע ומקור למרכבה דשרפים וחיות הקדש וכפני ארי' כו' דהיינו כל המלאכים דבי"ע שכולם מקבלים ממנו בחי' המוחין חדשים לבקרים ומכחו הם או' שירה בכל יום להיות כולל כולם (והוא בחי' כלים די"ס דבריאה שהוא בבחי' אלקות ממש רק שהוא בבחי' הקטנות כנער ורבי' כמ"ש כי שמי בקרבו כו') (וז"ש שבלילה הקב"ה רוכב על כרוב קל שלו שהוא בחי' נער מט"ט השר הגדול הכולל כל השרים ומלאכים עליונים ונק' עבדו זקן ביתו המושל כו'), וכל הו' אלפי שנין שמסתעפים בזמן ומקום נמשך משרו של עולם זה שנק' עבד עברי וע"כ א' גם זקנתי כי הי' רק בחי' ו' ימים באצי', וכמו צמצום קטנות המדות שבלב שמתצמצם באותיות המח' (וכמ"ש בזהר שעז"א תשב אנוש עד דכא כו' וכתיב אנוש כחציר כו').
311 שבלילה . . כרוב קל שלו : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אע"פ שגם התו"מ נק' בבחי' אדם כמ"ש וזאת תורת האדם ומצות נק' רמ"ח אברים ובחי' אדם הוא להנחם ולהשתנות דוקא, זהו בבחי' אדם תתאה שהוא (בחי' ז"א) אבל בחי' אדם עילאה (בחי' א"ק או א"א כו' שרש התו"מ בחי' המדות דח"ס והרצון שבו בלתי שינוי כלל, ולזאת ירדה התו' מלמעלה למטה להיות בדומה לאדם העליון וכמ"ש ויקם עדות ביעקב ותו' שם בישראל וד"ל (ומ[ה] ש[ארז"ל] י"ב שעות [הוי יום ] ג"ש יושב ועוסק בתו' שני' יושב ודן ע"פ משפט התו' ויש בדין זה שינויים, היינו דוקא ע"פ מדות וחכ' שבתו' דוקא).
473 י"ב שעות : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא דשני הפסוקי' הנ"ל אמת ואינם סותרים זא"ז כלל דהנה אנו רואים בגוף ענין שפע דפרנסה ב' מדרגות, א' השפע וברכה האלקי' שהולך ויורד מלמעלה למטה ביושר שזהו בקו החסדים דאו"י שה' זן ומפרנס בטובו הגדול בחן וחסד לכל הברואים כמו שאו' בברכת הזן כו' (שמשה ת[י]קנה כשירד המן לישראל שנק' לחם מן השמים דוקא), שזהו בחי' החסדי' הטובים ועצמיי' שהולך תמיד מלמעלה למטה בכל יום ויום כמארז"ל יב"ש הוי היום כו' ג"ש יושב וזן את כל העולם כו', וזהו מחסד אל כל היום שנמשך ונמשך מר"ה שנמשך שפע כללי' למזונותיו של אדם כל השנה ומתחלק החסד הכללי לימים כו'.
875 יב"ש הוי היום : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והמדרגה הב' למעלה באצי' זהו בחי' לבוש העליון שמלביש ומכסה לגופא דמלכא כו', [ד]היינו כמו שנמשך מעצמו' המאציל בחי' מזון כלחם דתוש"מ (כמו ג"ש יושב ועוסק בתורה דאצי' כו') כאכלו ריעים כו' (שזהו בצומח דתבואה ובשר מבהמות וחיות דאצי' וכה"ג) כך נמשך מעצמות המאציל בחי' לבוש שהוא מבחי' הצומח [דצו"פ ] (כמו ויעש ה' לאד"ם ולאשת"ו שהן זו"נ דאצי' כתנות או"ר בא' לבוש של אור זך ונק' חשמל העליון ) (שנעשה מחיצוניות דבינה עילאה להלביש לזו"נ עד מתחת רגליהם וזהו בשלו"ם אותיות מלבו"ש ).
1154 ג"ש יושב ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וראיה לזה הוא ממארז"ל שא' (ע"ז ג, ב) יב"ש הוי היום ג' שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה ג"ש השניים יושב ודן את כל העולם ג"ש השלישית יושב וזן את כל העולם כו' הרי מה שזן ומפרנס בחסד אל כל היום
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(ג) ולכך נק' שטן שהוא לנגד ה' ממש כמו הנה אנכי יצאתי לשטן (במדבר כב, לב) כלומר למנגד לך כו' והטעם שבר"ה דוקא יבאו כל בני האלקים כו' הענין הוא לפי שבכל ר"ה ור"ה עולה המקטרג למעלה לתבוע דין ומשפט על כל המעשים של בנ"א שהן רעים וחטאים בפ"מ ואף במדות רעים והרהורי' רעים כל מחשבות און כו' יעלה הכל למעלה (ונק' שטרי חובותינו כמו השטר שנכתב בכתב כך כל המעשים בספר נכתבים ונעשים צירופים רעים מאד כו') וגם על צדיק בארץ יקטרג כמו על איוב שהיה איש תם וישר אמר החנם ירא איוב אלקים כו' וכה"ג ובר"ה נתקבל כל קטרוג אפי' היותר דק כמו שנתקבל גם על איוב כו' וזהו מצד שאז הוא שעת הדין ומשפט לעיין ולהשגיח במדה"ד ואע"פ שבכל השנה נק' שופט כל הארץ ולמה בר"ה דוקא משגיח במדה"ד יותר מכל השנה אך שרש הענין הוא דבאמת הרי נאמר (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ משפט אינו כח הדין לבדו אלא כלול מחסד ודין שהוא בחי' ת"ת כו' וזהו השפט כו' ששופט בב' הפכים דחו"ג ומכריע לפעמים לחסד או לדין כמאמר ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן כו' שלישית יושב וזן כו' (ע"ז ג, ב) וכן אמרו (ר"ה טז, א) אדם נדון בכל יום כו' וע"פ משפט התור' דוקא וגם על מלכי האדמה וכמ"ש כי לא שלם עון האמרי כו' וז"ש מלך במשפט כו' במשפט שבתורה במדות דחסד ודין שממוזג בבחי' התקון יעמיד ארץ שאין קיום העולם בדין לבד ולא בחסד לבד רק בהתכללות משניה' כמלכותא דארעא ששופט כל הארץ במדותיו במיצוע כו' (וראיי' לזה ממ"ש (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו שברגע זו עצמה שהיא באף וחמה חיים וטוב ג"כ ברצונו וז"ש בלעם (במדבר כג, ח) מה אקב כו' דגם בזעמו שאל זועם בכל יום רגע אחת לא זעם ה' כו') אך בזה דוקא נבדל יום הדין דר"ה שיש יכולת בכל כחות הדין לעלות ולקטרג למעלה ביותר ובר"ה מקבלים ושומעים כל קטרוג יותר מכל השנה ע"כ נקרא יום הדין יותר מכל השנה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גדולים מכל אשר עשה וברא והאציל בד' אותיות דשם הוי"ה יו"ד באצי' ה"א בבריאה כו' (וזהו כמו המשל דצחוק ושחוק שיעשה המלך לאחר גמר טוב פעלו בדבר מה שהוא פלא גדול שלמעלה מכל התענוגים שהי' לו ברצון וחכמה וכל הון וגדולת עצמותו שנק' תענוג מפולש בעצם הנפש שביכולתו להפיג כל צער כנ"ל) אבל קודם שנשלם כל הבירורי' דרפ"ח כו' כמו עכשיו שלא נבררו עדיין בשלמות אין בחי' צחוק זה בשלמות עדיין (רק בבחי' ההעלם בעלמא דאתכסיא יש גם עתה בחי' צחוק העליון הזה בכל יום כמארז"ל (ע"ז ג, ב) י"ב שעות הוי היום (שהם י"ב צירופים דשם הוי"ה כידוע) ג"ש ראשונות יושב ועוסק בתורה שזהו בחי' התענוג שבחכ' שבתורה דאורייתא ברא עלמא כמ"ש בראשית ברא בשביל התורה שנק' ראשית כמ"ש (משלי ח, כב) ה' קנני ראשית דרכו וחסד אל כל היום (תהלי' נב, ג) ומחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב ע"כ בהכרח שגם בחי' החכמה שבתור' העליונה מתחדש בכל יום וז"ש דג"ש ראשונו' יושב ועוסק בתורה ושניות יושב ודן במדות דחג"ת כו' שבתורה כמ"ש (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט דאורייתא שנק' שופט כל הארץ וזהו בחי' ענג שבמדות וג"ש יושב וזן כו' לפנים משוה"ד וזהו ענג שבשפע החסד בפ"מ כמו החסד בפ"מ שהיה בתחלת הבריאה מאין ליש שזהו עיקר גמר הענג ואז יושב ומשחק עם לויתן בג"ש רביעיות שזהו בחי' השחוק וצחוק העליון מכל אשר עשה ברצונו וחכמתו ומדותיו כו' (ויש בחי' שחוק למעלה טרם התגלות אור הרצון וחכ' ומדות ומעשה בעולמו' כמ"ש (דהי"א טז, כז) עוז וחדוה במקומו דוקא כמו השעשועים ושחוק שבתורה הקדומה שקדמה לעול' אלפים שנה כמ"ש (משלי ח, ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ה' שנק' כסא המשפט בכתר מלכות לשפוט כל הארץ כמאמר יושב ודן כו' (ע"ז ג, ב) אך עיקר זמן המשפט הוא בר"ה דוקא שהוא יום שנכתר בכתר מלכות מחדש כמ"ש (ר"ה טז, א) אמרו לפני מלכיות כו' שזה היום תחלת מעשיו ונעשה מלך לעולם כו' וע"כ אז דוקא נכנסי' לפניו כל המלאכים שנק' בני האלקים (תרגום בני האלקים (בראשית ו, ד) בני רברביא שהן הע' שרים שעל ידן נחתך משפט המלך ודתו) וזהו ויבאו בני האלקים בר"ה דוקא להתיצב על הוי"ה לתבוע דין ומשפט על כל כו' ונשמעים כל קטרוגים שלהם בטענת כח מדה"ד לפי שאז דוקא שעת הדין לשמוע לכל תובע דין מפני שזה היום נכתר בכתר מלכות ויושב על כסא המלוכה לשפוט את כל העולם שאין זה רק עפ"י תביעת דין מן המקטרגים וכמו ביום שמכתירים את המלך שמביאים לפניו כל דין מכל אשר נעשה בארץ מזמן רב וע"כ נק' ר"ה יום הדין שמביאין למעלה כל דין מכל השנה כולה (הגם שיושב בכל יום לדין כו' אבל גמר הדין הוא בר"ה דוקא מטעם הנ"ל) אבל שלא בשעת הדין ומשפט אין להביא לפניו שום קטרוג ותביעות דין כלל וכלל כי כולו רחמים וחסדים דוקא היפוך ממדה"ד ושונא למקטרג ולא יסבלנו (וראיי' לזה ממ"ש (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה' כו' והוא מה שלא אבה לשמוע אל בלעם כו' וגם בעת רוגז בדין לא יוכל לקטרג בעצמו כמו שאמר ליהושע וכי דלטור אני כו' (סנהדרין מג, ב) וכה"ג) וז"ש להתיצב על הוי"ה להיות לשם הוי"ה למנגד להיותו כולו רחמים וחסדים ולא יחפוץ כלל בתביעת דין וקטרוג להיותו למעלה מבחי' שם אדנ"י כו' ומ"ש וישב ה' מלך לעולם זהו ע"י צמצום בהתלבשות בשם אדני כו' וזהו שאמר הכצעקתה הבאה אלי אלי ממש להיות לבחי' מנגד אלי כמו פי' להתיצב על ה' הנ"ל וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כמ"ש (תהלים קלה, ו) כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בשינויים גדולים בכל יום וכמארז"ל (ע"ז ג, ב) ג"ש שניות יושב ודן כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ו, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין הוא מטעם הנ"ל שהתורה שרשה בחכמה שבמוח הראש והוא מקור ומקיף לכל רמ"ח אברים שברמ"ח מ"ע ע"כ בעון ביטול תורה נפגם המקיף שבמחשבה ועיון בד"ת שממילא אין שרש למ"ע וכאילו פגמו בכל המ"ע וכמ"כ השמירה לדבר רע הוא דוקא במחשבה שבמוח וכמו שאנו רואים בחוש שכל סיבת הנפילה ברע גמור אינו רק במחשבה תחלה שיעמיק מחשבתו בדבר רע של זנות וגזל וכה"ג ומן המחשבה יבא למעשה אבל עיקר סור מרע אינו אלא במחשבה דוקא היינו כאשר מדחה מן המחשבה כל דבר רע בדחי' והרחקה גמורה אזי ממילא לא יבא לידי מעשה ח"ו וע"כ הרהורי עבירה קשי' מעבירה כידוע ולזה יובן עכ"פ שכח האמונה החזקה שבמ"ע כטבע בנפשותינו הרבה יותר מזה יש כח האמונה בחו"ב שבמחשבה שבמוח לשמור הנשמה מכל דבר רע להרחיקה ולדחותה בכל כח ועוז כמו טבע חזקה רק מצד האמונה שנק' בחי' מקיף והוא שנקרא בשם עטרת כידוע (ויכול להיות שיהיה מקיף זה דאמונה על שקר וגם על דבר רע כמו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא ומה שקורא לה' שיענהו ויעזרנו להצליח בגניבה זו אמיתית מצד האמונה ומה שעושה הרע גמור דגניבה מתאות נפשו הבהמית אינו סותר לזה כלל וזהו מפני שבמקיף דאמונה יש הארה חיצוני' מרחוק מאד שלא נכנס בגלוי אור כלל וזהו ששם שמים תמיד שגור בפי הכל וגם בעד שקר ונשבעים לשקר ג"כ ומ"מ כח האמונה אמיתת מצד עצמה ע"כ מצות האמונה היא דוקא שתבא לידי גלוי בכח חזק במוח ולב אע"פ שירושה היא מאבותינו וד"ל) וזהו שאמר במדרש איכה שויתר ה' על גזל ועריות וש"ד שהיה בבית ראשון ולא ויתר להם על עון ביטול תורה כמ"ש על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם כו' דהנה בשעת עוז והתקשרות המחשבה ועיון היטב בד"ת היינו בבחי' י"ה חו"ב שבמחשבה דכנ"י בכלל הרי כנ"י מקושרים ועומדים במהות מחשבתו ית' שלומד בחכמתו העצמי' שבתורה בכל יום אע"פ שמלובש בעניני' גשמי' אין זה הסתר כלל
15 שלומד. . שבתורה בכל יום : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לסוף הכל (והוא בדרך כלל בבחי' א"ק שעקב דא"ק מסתיים בסוף עולם העשיה כידוע) להיותם רק בחי' משמש וטפל לחיצוניות הגוף לעמוד ולילך וכה"ג כנ"ל וד"ל אבל בבחי' ישיבה למעלה כמו וישב ה' מלך כו' וכה"ג שעיקר הענין הוא שמוחי' שבראש ומדות שבלב האדם העליון מאירים בבחי' הפנימית שבו ואז בחי' נו"ה מוגבהים ונכללים במוחי' ומדות עליונות כו' וע"ד דוגמא כמו שאמרו רז"ל ג"ש ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתור' כו' שישיבה זו עד"מ בישיבת אדם התחתון לעסק לימודו בעיון שכלו שמאירים במדות שבלב לחו"ג בדין ופסק הלכה לחיוב או לזכות שאע"פ שכופף קומתו אבל הוא בחינת ירידת והמשכת המוחין דחב"ד כו' ומכ"ש בג"ש שניות שיושב ודן במדות שבלב ע"פ משפט התורה כמו המלך שיושב על הכסא לשפוט העם אע"פ שזהו ירידה יותר וז"ש וישב ה' מלך כו' אבל הוא בחי' הפנימית שבו ואז בחי' נו"ה דרגלים נכללים ועולין בפנימית המדות והמוחין וזהו בחי' עליי' לנה"י בחג"ת כו' וכמו בשבת דכתיב אם תשיב משבת רגליך כו' שבחי' נה"י עולין בחב"ד כו' לפי ששובת ממלאכתו שנשפע מחיצוניות דנו"ה כמשל אדם שיושב ונח ולא יצא חוץ ממקומו כו' וד"ל וכך בזמן בהמ"ק שהיה גלוי אלקות בהיכל ק"ק היה בחי' ישיבה למעלה להאיר בכנ"י מבחי' פנימיות המוחין ומדות עליונות באור פני מלך חיים כו' כמלך שיושב בהיכלו כו' (ומשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא רק ד"א של הלכה במקום היכל ק"ק דאורייתא היכלא עילאה דקוב"ה כו') (אבל בזמן הגלות הרי הוא ית' בהסתר פנים מכנ"י כו' ואמנם כאשר צריך להושיע לישראל מצרתם בין הגוים שהן הע' שרים כתיב הנה ה' עומד לריב עמים כו' וכמו שאנו אומרים בנס דחנוכה עמדת להם בעת צרתם עמדת דוקא והענין הוא דגם שעמידה ברגל הוא בבחינת חיצוניות כנזכר למעלה אבל כשעומד אדם לריב זהו בא מכל כחו הפנימי שעומד בכל כחו להשפיל למנגד לו העומד לנגדו וכמו במלחמה שעיקר עוז וכח וגבורה לנצח לנגדו אינו אלא בכחו בעמידה חזקה על רגליו כגבור שיעמוד בכל כחו עוז להציל עצמו וסייעתו ולהבריח למנגדו הקם עליו כו' שנמצא יש כח ברגל יותר מבראש שהרי כל גבורתו אינו אלא בכח עמידתו דוקא (שהרי תחילת נפילה ניסה כשלא יוכל לעמוד לנגד ויברח כו') וכמו"כ לענין מלחמה וניצוח בדברים כמו בדברי חכמה או בטו"ת ובדברים שבלב בדברי תוכחה ורוגז אינו רק בכח העמידה שכאשר יתגבר בלבו ודעתו על המנגדו יקום על רגליו דוקא ובזה ניכר דוקא כח ועוז גבורתו בחכמה ומדות כו' כמו בגבורת הלב במלחמה ממש וזהו שארז"ל בים נדמה להם כבחור עושה מלחמה כמ"ש ה' איש מלחמה שאע"פ שטענה מדה"ד מה נשתנו אלו מאלו הללו הן עובדי ע"ז כו' ועכ"ז נלחם במדות שבלב להטות לחסד לישראל ולדין למצרים שאלו יטבעו בים ואלו יצאו לשלום וז"ש ה' איש מלחמה ומלחמה זו היתה בעמידה כמ"ש הנה ה' עומד לריב עמים וכמ"כ בכל צרת ישראל מרוב המקטרגים ברוחניות למעלה ובגשמיות למטה ה' ילחם להם כגבור עושה מלחמה
12 ג"ש ראשונות : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לבריאה כנ"ל וד"ל וזהו מ"ש בזהר על מ"ש זה הים גדול כו' דאניות יהלכון שם היינו ארבין דסלקין ונחתין כו' דהנה עד"מ הנ"ל בברואים שבים למטה שהמים מכסים עליהם הרי הם מובלעים בתוך הים כדגים שבים שהמים הם חיות עצמי להם יותר מחיות האויר לבריות שביבשה שבריות היבשה יש להם חיות נפשי רק שמקבלים מן האויר ויוכלו להתקיים זמן מה בלא אויר הארץ אבל דגים שבים א"א להם להתקיים ביבשה בלי מים אפי' רגע לפי שהמים מובלע בהם בחיות עצמי וע"כ מובלעים הן בתוך הים כו' וכך הוא ההפרש בין נשמות דאצילות שבמל' דאצילות שנק' ים העליון כנ"ל כמו נשמות רהמ"ס ורשב"י וכה"ג שנק' נוני ימא רבא שמתאחדים ומתכללים שם בביטול לאין האלקי בחיות עצמי ממש שלא יוכלו להפרד משם אפי' רגע א' ממש וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא כו' וכמו שאמרו על ת"ח שנמשלו לדגים שבים שמיד שפורשות ליבשה מתים והיינו לפי שת"ח חיותם העצמי בחכמ' שבתורה ומיד שיפרשו משם ימותו וכך בפנימית ח"ע משא"כ בחי' ביטול והתכללו' דנשמו' ומלאכי' דבריאה יש מאין מהבל הדבור העליון שנק' בשם יבשה שזהו כחיו' הבע"ח מאויר הארץ כך מקבלים מהבל רוח פיו יתב' כמ"ש וברוח פיו כל צבאם כנ"ל דודאי אין להם קיום המציאות רק מרוח הדבור העליון אבל עכ"ז הן במציאות יש ודבר בפ"ע רק שהן בבחי' ביטול ישותו ע"י השגתו בכח אלקי שבהבל דבור העליון המהווה אותו מאין ליש כו' ואין זה ערך כלל לבחי' ביטול והתכללות העצמי' שבנשמות דאצילות במל' דאצי' בחיות עצמי שאינם יש במציאות בפ"ע כלל אפי' רגע כדגים בים (וכעובר ירך אמו או כל מה שאמו אוכלת או בבחי' מ"ן כו') אך הנה מ"מ יוכל להיות חיבור לנשמו' דבריאה באצי' והוא ע"י המלאכים שנקראו ארבין כמו הספינה שהיא מעצים שצומח מן הארץ ואין לה חיבור עם מי הים רק ששטה בים לפי שיש בהעצים מיסוד הרוח כידוע ובנ"א שחיות' מאויר הארץ יעברו בים ולא ישקעו שם ע"י שהולכי' בספינות שמפסיקים עליהם שלא ישטפוהו עליהם מי הים כידוע והנמשל יובן למעלה בנשמות בנ"א שגם למעלה הן בבחי' יש ודבר ולא יוכלו לילך בים העליון שלא יתבטלו שם לגמרי רק על ידי המלאכים שנק' עצי היער דבריאה עושין מהם כמו ספינות לנשמו' דבריאה שיעברו בהם על הים העליון וזה סוד שם אניות יהלכון וכמו שכתוב חונה מלאך ה' סביב ליריאיו והן הנשמות כו' ודוגמא לזה הוא שאמר גבי גוהרקי דר"ח רבה דמנפשי' אזל כו' כמו שאמר במ"א כי מפני שעוש' מלאכיו רוחות זהו יסוד הרוח שבעץ הצומח ששט ע"פ המים ע"כ יוכלו לשוט על הים העליון משא"כ הנשמות דבריאה שהיו מתבטלים בים העליון כי אין להם חומר מורכב מאמ"ר רק צורה פשוט' ובחכמה שבדבור העליון נכללים ומתבטלים לגמרי רק ע"י המלאכים שנק' ארבין סלקין ונחתין עולין ויורדין שם כמו בשבת וי"ט שאז עליית הנשמות מבריאה לאצילות (ודוגמא לזה מלאכי אלקים שעולים ויורדים ע"י התפלות שמעלים מבריאה
10 ת"ח שנמשלו לדגים : כ"ה בכ"מ ? ראה ברכות סא, ב. ע"ז ג, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן ע' רנז. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'כד. וש"נ. תו"ח תולדות קנח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמג, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(מט) ומעתה יש להבין בפרטו' ע"ס דמל' דאצי' שהוא בחי' התענוג והרצון הפשוט שיצא לידי גלוי באור מדה זו הוא בחי' הכתר שבה בכלל כנ"ל ואח"כ מתצמצם אור התענוג והרצון שלמעלה מן השכל וטעם בבחי' חו"ב לרצון זה והוא בחי' החכמה שבמדת המל' שנק' חכמה תתאה (חכמת שלמה) חכמה בסוף ששרשה בחכמה בראש בבחי' חכמה העצמית שמשם נמשך חכמה לרצון זה שבמדת המל' וזהו בראשית נמי מאמר הוא שהוא בחי' חכמה שבדבור די' מאמרות דאלקים כידוע והוא הנק' בחי' מוחין דנוק' דז"א כידוע ואח"כ נמשכו בחי' המדות דמל' חג"ת נה"י כמו מלך במשפט יעמיד כו' (וכמאז"ל י"ב שעות הוי היום ג' שעות יושב ועוסק בתורה בבחי' המוחין דמדות וג"ש יושב ודן עפ"י המוחין כו' וג"ש יושב וזן בחי' נה"י כו' וכמ"ש במ"א באורך) וז"ש כולם בחכמה עשית שהוא הכולל לכל המאמרו' דמדות פרטיות שבדבר מלך כו' וכת"י בראשי' בחוכמת' כידוע ומחדש בכל יום מע"ב עפ"י המוחין שבמדות דמל' דאצי' שיורד' בבי"ע בכל יום בחדושי אופנים שונים כמו שמקבלת המל' מנה"י דז"א כו' שמאו"א דאצי' נמשכו מוחין חדשים לזו"נ בכל יום כו' עד שבכל עת ושעה מתחדש אור ושפע ממקור הראשון שהוא התענוג ורצון הפשוט שבמל' דא"ס כמ"ש מלכותך כו' כידוע ובחי' ע"ס דמל' לפעמים הם בבחי' הקטנות ולפעמים הם בבחי' הגדלות ע"ד הנ"ל בע"ס דז"א שיש מוחין דגדלות וקטנות במדות מאו"א כו' עד תכלית הקטנות בנה"י בחיצוניות הכלים כו' כך בבחי' התגלות דמל' שנבנה בפרצוף בפ"ע לפעמי' יש בחי' גדלות המוחין במדו' מבחי' חו"ב שבמל' עד"מ השכל המתפשט בהרחבה במדות המתגלים בדבור ולפעמים מאיר בבחי' קטנות עד שלפעמים המדות דמל' בתכלית הקטנות (כמ"ש בזהר ע"פ שחורה אני וכו' דאזעירת גרמה ואתעבידת כנקודה כו' שזהו נקודה תח"י וכמ"ש ותפול לפני רגליו כנ"ל) (וכמו ההפרש בין ימות החול לשבת דבשבת מקבלת מחג"ת דז"א
11 י"ב שעות הוי היום : ראה ע"ז ג, ב. ראה גם אמ"ב שער הק"ש סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח היושבת בגנים כו' וענין התהות מותרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מראות וגוונין כידוע, ואחר שנת' ענין הג' מדרגות דאור מים רקיע יובן ענינם ברוחניות האצי' דבחי' אור הוא ח"ס דא"א בכלל שממנו נמצא מציאות חכ' דאצי' שנק' מים, ואמנם גם בחי' המים דחכ' עדיין הם נחשבים לבחי' אין ואין להם גוון כו' לגבי ההשגה דבינה שנק' רקיע, והוא בחי' רקיע דאגלידו מיא שלמטה מן המים כנ"ל, וכן יובן בפרטיות בא"א עצמו שבחי' כתר דא"א הוא בחי' אין העצמי שמהוה בחי' מים הוא בחי' חכ' דח"ס דא"א שנק' מים בערך האור דכתר, ועדיין הוא בחי' אין לגבי רקיע דבינה דח"ס דא"א כו', שהוא בחי' השגה שבמשכיל מקור השכל דאצי' כו', וכן יובן ענין אור מים רקיע גם בבחי' ע"י שז"ע מה ששלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה זהו ג' בחי' אור מים רקיע, או י"ל שזהו ג' ראשי ראשים אור צח אור מצוחצח אור קדמון רק ששם כולם נק' אור אפי' בחי' רקיע, וכ"ז הוא בכלל רצון שהוא בחי' מה שעלה ברצונו כו', אך לפ"ז יובן עד"מ למטה אינו שייך שירצה האדם איזה דבר מה שלא יש בעולם וא"כ יובן מאחר שעלה ברצונו עד"ז דוקא מוכרח להיות שישנו תחלה והיינו כמ"ש בדרושי אאזמו"ר זצלל"ה זיע"א שיער עצמו בכח מה שעשה בפועל שענין מה שעלה ברצונו זהו שעשה בפועל כי מיד שעלה ברצונו עי"ז נתאוה ואיך עלה זה דוקא ברצונו ע"י שישנו תחלה בעצמותו ששיער עצמו בכח א"כ גם שם יש ג' בחי' אלו דאור מים רקיע כו'.
823 ששלש שעות ראשונות : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
השירים פ"ב בפי' הקב"ה יושב ועוסק בתורה ומ"ש בד"ה נ"ח כו' ומזוזה מימין, ועמ"ש בד"ה אכלוהו היום בפי' נותן התורה לשון הוה, והמשכה זו בחכמה זהו ענין יוצר האדם וכמ"ש בד"ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, כי התורה נק' אדם שדרך כלל הוא ג' קוין תורה ועבודה וגמ"ח ובפרטיות מתחלק לרמ"ח איברים כו' אבל אור א"ס ב"ה הוא רם ונשא כי לאו מכל אלין מדות איהו כלל ושם נאמר כי לא אדם הוא כו', וכדי להמשיך מבחי' כי לא אדם לבחי' אדם להיות אנת הוא חכים כו' זהו ענין ברכו בתורה והוא ענין יוצר האדם, אך פי' יוצר היינו כנודע שיש אדם דבריאה ואדם דיצירה כו' ומבואר בע"ח מהת"ז שאדם קדמון נק' אדם דבריאה, וזהו <סו>
1531 הקב"ה יושב ועוסק בתורה : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ישקני מנשיקות פיהו] והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מהפסיק טעמא, דהיינו ענין הקב"ה יושב ועוסק בתורה הוא בחי' טעמי תורה
546 הקב"ה יושב ועוסק בתורה : ע"ז ג, ב.
[edn_52_ב] קו"א נקרא ג"כ אגה"ק — לקו"ת ד"ה ויקרא. ועוד. ”הערות" כ"ק אדמו"ר בסו"ס התניא (מהדורת קה"ת תשי"ד ואילך).
[edn_53_ג] ראה ב”הערות" שם: קו"א מסומן1 — בהוצאות2: 1856 תרכ"ב. לעמברג חמו"ד. 31864 ווין חש"ד. ובהערה לשם: כנראה גם הצ"צ סימן את הקו"א. . ד"ה דוד זמירות סימן ל"ו. ובמהדורת י"א ניסן תשמ"ב (מהדורא קסד) ואילך ניתוסף: הערה לאחר זמן: לאחרונה נתקבלו כמה ביכלאך. . מסומן בגכי"ק הצ"צ סי' ל"ז. . סי' ל"ו.
וכ"ה גם באוה"ת מקץ כרך ה' ע' 1946. וארא כאן ע' ב'תקעב. תצוה ע' א'תשנג. תהלים (יהל אור) ע' תסא. ע' תרלח. ביאוה"ז נשא כרך ב ע' תתקעג. סה"מ תרכ"ז ע' רצד. ס"ע שצא.
אבל באוה"ת בראשית כרך ה ע' 2010. וארא כרך ז ע' ב'תקצ. יתרו ע' תתפט. תזריע כרך א ע' רנה. ואתחנן ע' קסא. ברכה ע' א'תתנ. תהלים כרך ב ע' תתקמא. ביאוה"ז אחרי כרך ב ע' תתקכב: סי' ל"ז4.
ויש להעיר שבכ"מ5 צויין ש”ד"ה וצדקה כנחל איתן" הוא סי' ל"ז.
וכ"ה גם (בנוסף לכל הבא לקמן) בסה"מ תרפ"ו שהובא בסמוך בהערה 4. ולהעיר מסה"ש תש"ה ע' 111.
והם המסומנים ברשימת דפוסי התניא — כב. כח. כט. ל. כו[א-ב]. — כנראה שהציונים נעשו עפ"י דעת המו"ל.
בס' תורת חב"ד ח"א (לקו"א תניא), כפר חב"ד ג' תמוז תשמ"א ע' 22 בהערה 87 הנה משום מה נעדרה מהדורה זו. ויש להוסיפה ולפי מספריו צ"ל: כד.
ולכאורה כן משמע גם מסה"מ תרנ"ג ריש ע' רלט. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ע' ו וע' כ. סה"מ תרפ"ו ע' קצב שקורא ל”ד"ה להבין מ"ש בפע"ח" סי' ל"ו.
ומהם: אוה"ת בראשית כרך ג ע' 1118. ויחי (כרך ב) ע' שפז. (כרך ו) ע' 2274. (כרך ז) ע' 2538. וארא כאן ע' ב'תקעב. בשלח ע' תלב. תזריע (כרך ב) ע' תקטו. (כרך ד) ע' א'נב. בחוקותי כרך ב ע' תרצג [ושם: סי' ל"ד. אבל במהדורת תשנ"ג: סי' ל"ז]. פ' ראה ע' תרסב וע' תרסג. ירמי' כרך א ע' שנ. תהלים (יהל אור) ע' שלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה פי' רז"ל דהנה כתי' הוי' הוי' פסיק טעמי בינייהו שיש ב' שמות הוי' א' שם הוי' דסדר השתל' ב' שם הוי' שלמעלה מסדר השתל', וזהו הקב"ה יושב ועוסק בתורה ר"ל ש' הוי' שלמעלה מסדר השתל' יומשך בתורה .
46 ג' שעות . . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויובן ד"ז ע"פ מ"ש ברבות ע"פ מגיד דבריו ליעקב חוקיו כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, והוא ע"פ הידוע שהקב"ה מניח תפילין, ומתעטף בציצית ומתפלל יהי רצון כו', ושרש ענין מה שהקב"ה מקיים המצות ועוסק בתורה כמארז"ל שלש שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה , זהו לפי שבאמת לאמיתו אין ערוך לך כלל, וכלליות האצי' אינו תופ"מ כלל לגבי אוא"ס ב"ה וכלא ממש חשיבי קמי' ית', ומקור האור הנמשך להם הוא רק מבחי' קו והארה לבד, וגם אח"כ עוד צמצומים רבים כו' עד שיומשך האור בע"ס דאצי' חכמה כו' וחסד כו', וכנודע דאבא יונק ממזלא שהוא מבחי' שערות דא"א, שענין השערה הוא מה שהוא נמשך בדילוג הערך כו', וכדי שיהי' דילוג וירידה זו ז"ע מה שהקב"ה מקיים המצות, שפי' ענין מה שמניח תפילין ז"ע בחי' המשכה שיומשך אוא"ס במוחין דע"ס,
86 שלש שעות . . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מההשפעה, והגם שהם מגולגלתא דא"א שלמעלה מאצי' דמחכ' דא"א מתחיל עולם האצי' כמ"ש הרמ"ז אבל גולגלתא הוא למעלה מאצי', מ"מ ה"ז רק שערות וצמצומים ומפני ששרשם מגולגלתא לכן הם מטהרים טמא מת וכמ"ש באגה"ק, אבל עצם טלא דבדולחא הוא טל תחי' דשיורא טלא דבדולחא הוא רק דוחה טומאת המת, משא"כ טל תחי' טל שעתיד להחיות בו את המתים ה"ה פועל שהמת יהי' חי, והנה בחי' טל זה הוא בדרך מתנה ולא ע"י עבודה אך מתנה נותנים למי ששוה, ובחי' זו יש ג"כ בתורה וכמארז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה דכל היום כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו א"כ צ"ל קורא בתורה תחילה, אבל שלש שעות הראשונות עוסק בתורה מעצמו וזהו בחי' ג"ר והוא בחי' טל, ותחילה צ"ל יערוף כמטר דע"י ששברו הבריות את ערפם נמשך בחי' מטר ואח"כ נמשך בחי' טל.
74 ג' שעות הראשונות . . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מל' שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות, וצ"ל מה שמחלק אותם לב' דברים ולכאו' הם דבר א', דעומ"ש היינו עול מצות דעל כל מצוה מברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו, וסור מרע ועשה טוב דהיינו קיום מ"ע ומל"ת היינו קבלת עומ"ש, והנה צ"ל תחילה שרש המצות הנה תרי"ג מצות מבואר במ"א שהם תרי"ג ארחין (בפ"א דגולגלתא דז"א) ושרש שרשן מחד ארחי (בפ"א דא"א), וצ"ל ההפרש בין תרי"ג ארחין לחד ארחי, והענין דהנה כתי' מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות פי' מה שהוא עושה מצות הוא ע"י מה שאומר לישראל לעשות, דהנה אמרז"ל מנין דהקב"ה מניח תפילין והקב"ה מתעטף בציצית ואמרז"ל הקב"ה מצלי (בפ"א מאי מצלי יה"ר כו') הקב"ה יושב ועוסק בתורה , וצ"ל איך שייך מצות למעלה דהנה כל המצות הם שניתנו למטה צו אל בנ"י דבר אל בנ"י שיעשו מצוה זו כו', אבל למעלה מה שייך מצות.
11 הקב"ה יושב ועוסק בתורה : ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובתורה הו"ע מארז"ל שלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שזהו ענין
77 שלש שעות . . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והגם שארז"ל שלש שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה , י"ל שזהו בחי' אור שבתורה , וגם אפי' אם נאמר שזהו ג"כ מבחי' לבוש שהוא בחי' שלמה, הנה ע"י והגית בה יומם ולילה לשמה ממשיכים שיתלבש אוא"ס ב"ה בלבושי התורה כל היום וכל הלילה ולא רק ג"ש ראשונות לבד.
71 שלש שעות . . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב. ראה גם סה"מ תרס"ה כאן ע' קכג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה כדי שיהי' התחברות זו צריך מתחלה לחבר את התורה שלמעלה בהקב"ה כי באמת לגבי עצמותו כו' גם התורה שלמעלה אף שהיא חכמתו ורצונו ית' מ"מ אין ערוך אליו כלל רק שהוא מתלבש בתורה וכמו שארז"ל הקב"ה יושב ועוסק בתורה דהיינו שהוא משפיל ומתלבש א"ע בתורה , ולזה צריך להמשיך אוא"ס בתורה , וזהו ענין התורה לשמה דהיינו לשם התו' כדי שיומשך אוא"ס בתורה , וזהו דוד הי' מחבר תוש"מ בהקב"ה שהמשיך אוא"ס בתורה , ועי"ז שהמשיך אוא"ס בתורה עי"ז נתחבר גם התורה שנמשכה למטה בתורה שלמעלה, כי המשכת אוא"ס שממשיכין בתורה שלמעלה זהו ע"י לימוד התורה לשמה דהיינו מה שלומד את בחי' התורה שנמשכה למטה, כי כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו ועי"ז ממשיך להיות הקב"ה יושב ועוסק חיבור תורה שלמעלה בהקב"ה, וכיון שע"י תורה זו נמשך אוא"ס בתורה שלמעלה מתחבר גם בחי' תורה שלמטה ג"כ לתורה שלמעלה כי באמת הוא כולא חד וכמ"ש ועל תורתך שלמדתנו, על תורתך קאי על התורה כמו שהיא למעלה, ושלמדתנו הוא כמו שנמשכה למטה וכולא חד כו'.
187 הקב"ה יושב ועוסק בתורה : ע"ז ג, ב. ראה לקו"ת שה"ש א, ד. אוה"ת בהעלותך ע' שסב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והגם שאמרז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה וא"כ מהו"ע העבודה כו' י"ל ע"ז ב' תירוצים, דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה היינו ההמשכה בבחי' אור דתורה והעבודה הוא להמשיך גם בבחי' שלמה דתורה , ועוי"ל דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה הוא רק ג' שעות הראשונות , אך ע"י והגית בו יומם ולילה ממשיכים כל היום המשכת אוא"ס בתורה .
106 ג' שעות . . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב. ראה גם סה"מ תרס"ה כאן ע' קכג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וביאור הענין דהנה אי' בזהר שיש נשמות שנק' נוני ימא, דכל מה שיש ביבשה יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים במי הים ודגים הפורשים מן הים מיד מתים וכמו"כ יובן למעלה דמלאכים הנק' נוני ימא הם בטלים בתכלית לאלקות וכמו"כ יש נשמות שנק' נוני ימא, וברואים שבארץ הם מופרדים מן הארץ, וזהו"ע ירידת הנשמה בגוף בחי' ארץ וכמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה שהוא בחי' יש ודבר נפרד.
34 ודגים הפורשים מן הים מיד מתים : ראה ע"ז ג, ב [אוה"ת חבקוק כרך א ע' תצד]. תו"ח תולדות קנח, ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלה. לקו"ש ימי הקיץ כרך ח ע' 363 שולי הגליון הא'. וראה ג"כ סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תעדר בשולי היריעה ד"ה ואח"כ. סה"מ תרמ"ו ע' תד ואילך. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה לאחר הערה 41.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין דהנה מאמר א' וע"מ הם מח' ודיבור, ועד"מ מח' אף שהוא לבוש הנפש מ"מ הוא לבוש העצמי ולכן הוא מגלה גילוי העלם העצמי לגבי עצמו, דמיד כשנופל לו ברק המבריק עדיין גם בעצמו אינו מבין אותו וע"י אותיות המח' בא לידי השגה והבנה, א"כ ה"ז לבוש שמתאחד עם הנפש, משא"כ דיבור הוא גילוי העלם העצמי לגבי זולתו ונראה כמו שהוא נפרד דאף דמבואר במ"א [דהכרחנו] בראיות ברורות שאין הדיבור נפרד אבל ה"ה נראה כמו שהוא נפרד, ואם הי' ברה"ע ממח' היו בטלים בתכלית לכן נתהווה מדיבור כדי שיהי' נבראים נפרדים, הגם שאין לך דבר שחוץ ממנו מ"מ דברה תורה בלשון בנ"א לשכך את האוזן, ומ"מ יש עולמות שמקבלים ממח' והם נבראים דעלדאת"כ, דענין עלדאת"כ ועלדאת"ג זהו ים ויבשה ואמרז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים במי' דדגים הפורשים מן הים הם מתים , דאופן קבלת החיות שלהם הוא שיהיו מובלעים כו', וכמו"כ למעלה יש נשמות שנק' נוני ימא רבא וכמו
71 דדגים הפורשים מן הים : ראה ע"ז ג, ב. לעיל הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 34.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מברואי' שבים וברואי' שביבשה, דכל מה שיש ביבשה יש בים אלא הברואי' שבים הם מובלעים במי הים , ודגי' הפורשים מן הים מיד מתים , והמים הם מקור חיותם והיינו דמקום חיותם הוא בתוך המים דוקא, אבל ברואי' שביבשה הגם שמקבלים חיותם מן הארץ מ"מ הם נפרדי' מן הארץ ששט באויר או במים ואינם דבוקים ומיוחדים במקום חיותם דוקא, והנמשל מזה יובן בנבראי' דעדאת"כ שהן מובלעין בתוך מקורן בבחי' ביטול ודביקות לגמרי ואין בהם שום צד פירוד כלל, ועם היות שהם ג"כ נבראים, וכל נברא הוא מציאות דבר מה ונבדל ממקורו, האמת הוא שהן נבראי' שנבראו ונתהוו מאלקות וחיים מהכח האלקי שמחי' אותם, אבל כל מציאותם הוא רק הרגש החיות שלהם שמרגישים את האור והחיות האלקי שהוא מקורם המחי' ומהווה אותם, והרגש חיותן זהו הרגש מציאותם, והיינו דבזה הם מציאות במה שמרגישים את חיותם, דאם לא היו שום מציאות כלל אינו שייך הרגש החיות שה"ה דבר א', אבל כל מציאותם הוא רק הרגש חיותן לבד ואינו במציאות דבר בפ"ע, וזהו ההפרש בין נבראי' דעדאת"כ לנבראי' דעדאת"ג, דהנבראים דעדאת"ג מציאותם הוא הרגש הישות שלהם ואינם מרגישי' את מקורם דאם הי' מרגיש את מקורו לא הי' מרגיש את הישות, ולכן הנה נבראי' שבארץ הרי אופן חיותם הוא דוקא כשהן נפרדים ממקורם שאז מרגישי' את הישות שלהם שזהו מציאותם, משא"כ נבראי' דעדאתכ"ס כל מציאותם הוא הרגש חיותן לבד, ולפ"ז הרי גדלה מעלת הנבראי' דעדאת"כ על הנבראי' דעדאת"ג, אבל באמת הרי יש מעלה בנבראי' דעדאת"ג על הנבראי' דעדאת"כ והוא בענין הבחירה דזה שייך רק בנבראי' דעדאת"ג משא"כ בנבראי' דעדאת"כ אינו שייך ענין הבחירה, דענין הבחירה הוא מה שיכול לבחור בההיפך ח"ו, והנה הבחירה בההיפך הוא דוקא כשיש איזה צד פירוד, דכשיש איזה צד פירוד נופל לומר לבחור בדבר מה, והנבראי' דעדאת"כ ה"ה בטלים ודבקים לגמרי ואין בהם שום צד פירוד כלל, מאחר דכל מציאותו הוא רק הרגש החיות האלקי, ואם הי' נפרד קצת ממקורו אז הרי מתבטל כל מציאותו לגמרי דאז אינו נברא מברואי עדאת"כ דזהו המשל מדגים שבים שמיד שפורשים מן הים מתים שא"א להיות בהם שום פירוד מן המים כלל דכמו"כ הוא גם בנבראי' דעדאת"כ שא"א להיות בהם שום צד פירוד כלל וכלל ובמילא הרי אין בהם ענין הבחירה כלל, והיינו שאין בהם החסרון דישות ואין בהם המעלה דבחירה, משא"כ נבראי' דעדאת"ג דמציאותם הוא הרגש הישות שלהם והיינו לפי שהם נפרדים ממקורם, ולכן שייך בהם ענין הבחירה, שמצד הבחירה יכולי' הם לבחור בההיפך ח"ו ובוחר בטוב הנה יש בהם מעלת הבחירה, ועם היות דגלוי וידוע למעלה בהדיעה העליונה ית' שיהי' כך וכך, מ"מ הרי ידיעה זו מה שידוע למעלה אינו מכריח את הנברא, לפי שהנברא אינו מרגיש את מקורו ולכן הנה אצלו הרי הבחירה היא
122 ראה ע"ז ג, סע"ב. חולין שם. וראה ברכות סא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
טז) ועפ"ז יובן ג"כ המאמרים המדברי' בענין דקרי"ס, מה שלפעמים משמע דנש"י נתעלו ע"י הים , ולפעמים מבואר שהים נתבטל לפני נש"י, דשניהם אמת, דהנה ים ויבשה הוא עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, וכמאמר כל מה שיש ביבשה יש בים , רק שההפרש ביניהם הוא דברואים שבים הן מובלעים במי הים ואינן נפרדי' כלל ממנו, וזהו כל חיותם, וברואים שביבשה הגם שמקבלים חיות מן פרי הארץ מ"מ ה"ה נפרדי' מן הארץ.
148 ראה חולין שבהערה 17. ע"ז ג, סע"ב. וראה ברכות סא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הוא ביטול הרצון אליו ולא למדותיו ועי"ז ממשיך גילוי אלקות בבחי' הוי' אלקינו שהוא בחי' כלים דאצי' שרשי עצם הנשמות ואז נעשה התחברות ג"כ כלים דאצי' בלבושי' דבי"ע וממילא נעשה מלך העולם שהוא בחי' אחיזת האור האלקי דדבר ה' בעולמות להחיותם כו', ולכן יש ח"י ברכות להיות שבחי' ג' כלים כל א' כלול מג' כמו כלי הפנימי שהוא בחי' שכל כלול מג' בחי' חב"ד וכלי אמצעי חג"ת וכלי החיצון נה"י ויש ט' בחי' מלמעלה למטה שהוא בחי' כלים דאצילות וט' בחי' מלמטה למעלה שזהו בחי' ח"י ברכאן, רק ח"י ברכאן דצלותא הוא בבחי' פנימי' האצי' שזהו המשכה פנימי' לנשמות וח"י ברכאן דברכות השחר הוא בעולם היצי' שהוא בחי' המשכה חיצוני' למלאכים כמבואר במ"א בענין רוכב על כרוב קל כו'.
68 רוכב על כרוב קל : ע"ז ג, ב. ראה תו"א יתרו עג, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר