שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
א) לשאלתם (סעי' א' דמכתב הנ"ל) מה ללמוד – "תלוי ע"פ מחז"ל במקום שלבו (דמשתתפי השיעור) חפץ" .
2 מחז"ל : ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
בכלל ידוע שבענינים הקשורים בשכל ורגש שבלב, כעניני יראת שמים ולימוד התורה וקיום המצוות, הנה בכדי להצליח בהם באופן מסויים צריך לעשות בסגנון חכמינו ז"ל – במקום שלבו חפץ .
1 בסגנון חכמינו ז"ל : ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
וידוע הכלל שהצלחה בלימוד גדולה יותר אם הוא במקום שלבו חפץ .
3 וידוע הכלל : עבודה זרה יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
מקום המשך לימודי בנו שי' – ע"פ מחז"ל:
2 מחז"ל: במקום שלבו חפץ ע"ז יט, א. וראה גם לעיל חכ"ו אגרת ט'תשעה, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קעז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
ס' התניא, קונטרס ומעין, סהמ"צ להצמח צדק (באותם המאמרים שם "שלבו חפץ" ) וכו'.
1 שלבו חפץ : ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רפז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
במענה למכתבו ממוצש"ק נח, כיון שאמחז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו רוצה, גם בנם שי' יעשה כן.
3 שאמחז"ל לעולם כו' ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב) כיון שההצלחה תלוי' ברצונו של אדם , וכמבואר בדא"ח בארוכה שהרצון שולט בכל כוחות הנפש, מתחיל מחב"ד, כמאמר חכמינו ז"ל לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ , ורצונו של אדם חזק יותר כשמרגיש שזהו מעשה ידיו (בעזר השי"ת), צריכה להיות אוטונומי' במדה חשובה, ובנוגע בהוה; אוטונומי' בהפעולות הקשורות בביהכ"נ ברחוב ד'יוק.
4 כמאמר חכמינו ז"ל ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקסה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
הרי ע"פ מחז"ל שמצליחין יותר במקום שלבו רוצה – יתענין בהצעת הרב קאָרף שי'.
1 מחז"ל ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'רמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה ידוע מאמר רז"ל (ע"ז יט, א) שבזמן לימוד התורה ישנן שתי תקופות, בתורת ה' יהגה ובתורתו אשר זהו תכלית הלימוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רנח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
ו) הל' "שלבו חפץ " במחז"ל הוא בנוגע לאיזה מסכת וכו' ללמוד (ע"ז יט, א); בנוגע למקום הלימוד - הל' " שרוצה " (שו"ע יו"ד סו"ס ר"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, יח, יט
כאשר יהודי לומד תורה באופן שהתורה מתאחדת עמו ונעשית "תורתו" שלו, אשר כמובן, גם לפי פשוטו, רק אז הוא יכול להיות לאחד מ"רבותינו", להיות בעל הבית על התורה , כביכול, ועליו אמרו חז"ל "מאן מלכי?
23 קדושין לב, ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה
13 ע"ז יט, א. ורש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
8) ע"ד מרז"ל (ע"ז יט, א) עה"פ ,ובתורתו יהגה" ש,נקראת על שמו" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
על כך אמר הקב"ה "היטיבו כל אשר דברו", כי באופן כזה תיקלט התורה בפנימיותם.
20 להעיר ממחז"ל לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ (ע"ז יט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
תחילה לימוד "למגרס", ורק אחר כך העמל בתורה – לימוד בעיון, ואי־אפשר ללמוד לעומק ובעיון לפני שלומדים באופן של "למגרס".
6 ראה שבת סג, א. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו .
21 ע"ז יט, א. וראה שם בגמרא לפנ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז, ט
כאשר אדם עמל, ומגיע בשכלו לסברה מסויימת בתורה , הרי תורת ה' נקראת על־שמו, "תורתו", והיא נעשית שלו.
45 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כיצד, בכל זאת, ייתכנו שני ההפכים ביחד, שתורה המתלבשת בשכל הנברא ונקראת על שמו והוא יכול למחול על כבודו שמצד התורה, היא, ביחד עם זאת "דבר ה'"?
40 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
למרות שהם "מכניסים את עצמם" בעניני התורה אשר הם לומדים, ובמיוחד בחידושי התורה שלהם, אין דומה התאחדות זו להתאחדות עם ישראל, ובמיוחד עם אלה הקשורים אליהם באופן מיוחד, "עניי עירך", בנים ותלמידים...
31 להעיר ממחז"ל (ע"ז יט, א) – כנ"ל בפנים – שתורתו נקראת על שמו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
הלי* ,שלבו חפץ" במחז"ל הוא בנוגע לאיזה מסכת וכו' ללמוד (ע"ז יט, א); בנוגע למקום הלימוד -- הל' ,שרוצה" (שו"ע יו"ד סו*ס ר"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נקראת על שמו , מוחל על כבודו וכדומה, כי "תורה דיליה היא" – לכן יש להם הכוח והציווי להשליט את מלכות ה' על "כל באי העולם".
58 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ב' ניסן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גם בלימוד התורה אנו מוצאים שני אופנים הדומים ל"נתינה" ול"השארה", כדברי חז"ל "בתחילה נקראת (התורה) על שמו של הקדוש־ברוך־הוא (בתורת ה' חפצו ), ולבסוף נקראת על שמו (של הלומד – ובתורתו יהגה )":
13 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משמעות המושג "בעלי חכמה" היא, שהאדם לומד תורה באופן ש"תורתו דיליה הוא" – הוא הבעלים על דברי התורה שלמד, "נקראת על שמו" .
28 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמרומז במאמר חז"ל "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ , שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו" :
643 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והעצה לזה הו"ע הרצון, כמאמר רז"ל לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ , שהרצון ממשיך את כח המשכיל שיבוא בגילוי.
150 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מהטעמים שהתורה ניתנה במדבר דוקא , להורות וללמד, שכשם שהמדבר הוא "מקום הפקר", ללא בעל-הבית, כך גם בנוגע לתורה – שאין עלי' בעל-הבית, ובמילא שייך כאו"א מישראל אל התורה , וכאשר הוא לומד את התורה – נעשית היא שלו ("ווערט די תורה זיינע").
805 ראה קידושין לב, סע"א ואילך. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז, ט
ובפרט כאשר הפעולה על הסביבה היא בעניני יראת שמים, שעי"ז ניתוסף גם ביראת שמים שלו באופן נעלה יותר, ובמילא הרי זה פועל גם בלימוד התורה , שזוכה לכוין לאמיתתה של תורה , כמארז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו", והיינו, ש"תורת ה'" נעשית "תורתו", חד ממש.
101 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין בזה, דהנה, עיקר החיות והגדלת האור בכל הע"ס הוא מבחינת התענוג, וכמו עד"מ בכחות הנפש באדם למטה, הרי החיות שבהם והגדלת הכח הוא ע"י התענוג, וכמו בשכל, שהתרחבות המוחין הוא ע"י התענוג, שלכן אמרו לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , דאף שהלימוד שייך לענין המוחין, מ"מ, בכדי שתהי' התרחבות המוחין וישכיל ויקלוט בנקל, הרי זה עי"ז שלבו חפץ דוקא, שהו"ע התענוג, שדוקא מצד התענוג יהי' התרחבות המוחין להשכיל בנקל, דלהיות שהתענוג הוא למעלה מהשכל, לכן הוא מושל ושולט על השכל ופועל עליו.
24 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
אמנם אין הוא דוחה שום חלק בתורה לאחר זמן, ולומד את כל החלקים כבר עתה; אלא שישנו חלק מסויים בתורה שהוא עבורו "מקום שלבו חפץ" , ואותו לומד הוא ברצון ובחשק, וישנו חלק בתורה שהוא לומד בקבלת-עול בלבד – ללא תענוג ("אָן אַ געשמאַק") וללא עיון.
11 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בנוגע לפרטי הענינים שבהם יהי' הלימוד – הרי בכלל הסדר הוא ש"לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , אמנם, כיון שישנו חוב על כאו"א להפיץ את תורת החסידות בסביבתו (כנ"ל סל"א), צריך להיות חלק מהלימוד במאמרים כאלו שיש בהם ענינים שיוכל לדבר אודותם עם בני ביתו ועם הסביבה, כדי שיהיו לו תמיד מן המוכן לדבר אודותם; ובשאר הזמן – ילמד "במקום שלבו חפץ" , כפי השגתו ושורש נשמתו (אף שבנוגע לענין זה – "שורש נשמתו" – אינני יודע למי נוגע הדבר...).
110 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והיינו, שלא זו בלבד שהוא לומד את התורה , אלא עוד זאת, שהתורה מלמדת אותו, ועד שנעשה חד עם התורה , שזהו מ"ש "ובתורתו יהגה" , "תורת ו " דייקא, תורה שלו, כיון שנתאחד עמה.
37 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכפי שמצינו בנוגע לכחות השכל – ש"לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" (ש"חפץ" פירושו תענוג), כיון שכח התענוג הוא בעל הבית על השכל, ומצד התענוג נעשה גילוי השכל.
75 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו, שמציאות השכל הוא ע"י הרצון דוקא, ולכן אמרו לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ דוקא, אלא שכאשר אין לו רצון בזה, אזי נותנים לו עצה שיתייגע בהשכל, והיינו לפי שע"י היגיעה יהי' לו רצון, וממילא יבוא אל השכל.
10 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואף שידוע פס"ד הגמרא עה"פ "וכל חפצים לא ישוו בה", "אפילו חפצי שמים", ועד ש"אפילו כל מצוותי' של תורה אינן שוותלדבר אחד מן התורה" – מ"מ, כדי שיוכל לקבל את התורה ובאופן שתהי' "תורת ו " (כמאמר הגמרא "בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו , שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" ) – יש צורך בסייעתא דשמייא, שעדיין לא זכה לזה.
236 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
כדי שהשיעור בנגלה יהי' לו קיום, היינו, לא רק קיום בזמן, אלא גם שהלימוד יהי' באופן שיחדור בפנימיותו, ועד שהתורה שלומד תהי' "תורת ו ",– כדאיתא בגמרא שבתחילת הלימוד נקראת התורה שלומד "תורת ה' ", שאינה שייכת אליו, ואח"כ ("משלמדה וגרסה") נעשית "תורת ו ", שמתאחדת עמו, "ער מיט זיין תורה ווערן איין זאַך" –
113 ע"ז יט, א. וראה קידושין לב, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד שאמרו רז"ל "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" :
57 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובפרטיות יותר הו"ע התשובה שמצד בחי' היחידה דוקא, כי בחי' חי' הוא מקיף הקרוב שפועל ונרגש בהכחות פנימיים, וכמאמר לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , שעי"ז שלבו חפץ אזי נעשה התעוררות בהשכל, משא"כ בחי' מקיף דיחידה שהוא למעלה מענין הכחות פנימיים לגמרי.
56 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל בתורה איתא "מצות עשה מן התורה על האב ללמד את בנו הקטן תורה" , וישנו חיוב גם על הבן, ש"חייב ללמוד את עצמו כשיכיר".
53 ולהעיר:
בגדר החיוב דחינוך מצינו ב' דעות: (א) חיוב על האב לחנך את בנו, כשם שחייב למולו ולפדותו כו'. (ב) החיוב הוא גם על הבן , דאף שמדאורייתא פטור הוא מכל המצוות, מ"מ, יש עליו חיוב מדרבנן מצד חינוך (ראה אנציק' תלמודית ערך חינוך בתחלתו (כרך טז ע' קסב ואילך). וש"נ).
והנה, גם לדעה הב' שהחיוב הוא גם על הבן, הרי, כשם שבמילה ופדיון הבן ישנה רק עשיית האב, ואילו מצד הבן לא נדרש ענין של עשי' כלל, והיינו, שהחיוב בפועל הוא רק על האב – כן הוא בשאר המצוות שמצד חינוך שיש בהם גם עשיית הבן, שפעולת הבן אינה אלא ענין של עשי' , שזהו כח חיצוני בלבד, אבל בנוגע לענין החינוך שבדבר, כיון שהבן אינו בר-דעת, הרי החיוב דחינוך חל בפועל על האב (אף שבעיקרו הרי זה חיוב על הבן, בכח עכ"פ).
משא"כ בתלמוד תורה – הנה גם לדעה הא' שהחיוב הוא רק על האב, הרי החיוב הוא שהבן עצמו ילמד ויבין כו' (ראה גם לקו"ש חי"א ע' 45 בשוה"ג), וע"פ מארז"ל (ע"ז יט, א) "לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ" , צריך האב לעורר אצל בנו רצון וחפץ ללימוד התורה (עכ"פ הרצון שמצד יראת הרצועה, דכיון שבחיצוניות ובפועל הרי הוא רוצה בכך, אזי יצליח בלימודו), ולא די בהפעולה לשכור עבורו מלמד (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כאשר יהודי עוסק בתורה , ובאופן ד"חרות על הלוחות", שהו"ע אותיות החקיקה, היינו, שהתורה נעשית חקוקה בו, כך, שהוא והתורהנעשים חד, "תורת ו " – הנה ע"י התאחדותו עם התורה שהיא חד עם קוב"ה, נעשה "בן חורין", כיון שמציאותו נעשית מציאות העצמות, שהוא הבלי גבול האמיתי.
53 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו, דאף שצריך להיות הרצון, כמארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , ולא רק הרצון בכללות הענין המושג, אלא גם הרצון להשיג ולהתחכם, מ"מ, אם יהי' תוקף הרצון, לא תוכל להיות ההשגה, ובהכרח שהרצון יהי' בחלישות ובהעלם.
20 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן הרצון מושל ושולט על כל הכחות גם על כח השכל, כמארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , דע"י שרוצה בזה, הוא מבין באופן אחר.
33 ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויובן ע"פ מ"ש בגמרא בענין לימוד התורה, "בתחילה נקראתעל שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו , שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורת ו יהגה יומם ולילה" , שזהו לאחרי שהתורה מתאחדת עמו (כמבואר במ"א).
16 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הבנה והשגה הו"ע של חיוב – שהרי הוא מבין ומשיג את הענין, ונקלט אצלו בפנימיות, וכדאיתא בגמרא שהתורה "נקראת על שמו , שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" , "תורת ו " דייקא, היינו, שנעשה בעה"ב על חכמת התורה שמבין ומשיג.
3 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו, שנוסף על שלימות העבודה בפועל ממש, צריכה להיות העבודה מתוך רצון ותענוג ("חן") – כפי שמצינו בנוגע ללימוד התורה שאמרו חז"ל "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" ; ועד"ז בקיום המצוות ישנו ענין ברכת המצוות:
88 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל ענין העשירות בתורה – לא זו בלבד שאינו מביא אותו לידישינה, אלא אדרבה, "איננו מניח לו לישון", כי, התורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה (שנקראת "תורת ה'" ), וכתיב "הלא כה דברי כאש", שלא זו בלבד "שאין דברי תורה מקבלין טומאה" כשם ש"אש אינו מקבל טומאה", אלא אדרבה, כשם שהאש מטהרת אפילו כלי חרס שאין להם טהרה במים, מקוה ומעיין (כי המים מטהרים רק כלי מתכת, משא"כ כלי חרס אין להם טהרה במים, אלא באש), שכאשר "מחזירן לכבשן" אזי נעשים "ברי' חדשה" ועי"ז נטהרים מטומאתן – כמו"כ פועלת התורה על האדם הלומדה, כמארז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב".
291 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א: "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ואח"כ נקראת על שמו , שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורת ו יהגה יומם ולילה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שברצון גופא יש כמה מדריגות, כידוע שישנו הרצון השייך אל השכל, וכמו "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" ,שזהו הרצון השייך אל השכל, מקיף השייך לפנימי, ואין זה אמיתית ענין הרצון – לכן מוסיף:
55 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בודאי שלימוד התורה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא, ועד כדי כך, שבתורה שבעל-פה אם אינו מבין מה שלומד אינו יוצא י"ח מצות תלמוד תורה , וכמו"כ אמרו חז"ל "לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , היינו, במקום שיש לו נועם ועריבות ("געשמאַק") מצד השכל שבזה; ואעפ"כ, אין זה בסתירה לכך שלימוד התורה הוא מצד היות התורה שעשועי המלך בעצמותו.
66 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו"כ גם ההמשכה מרצון לשכל היא ע"י צמצום, שהרי אנו רואים דכאשר הרצון הוא בתקפו אינו שייך לשכל כלל, ולאידך גיסא הרי אמרו לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , שע"י הרצון יצליח יותר בהשגת השכל, ומזה מובן שאופן ההמשכה מרצון לשכל הוא ג"כ ע"י צמצום.
57 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובפרט ע"פ מה שארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , שאז דוקא תורתו משתמרת אצלו, כמ"ש רש"י לפי שלבו על תאותו, א"כ מדוע מאבד שמועה זו שלבו חפץ בה.
31 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ובפרט ע"פ המבואר בארוכה בחסידות שישנו חילוק בין "מצוות הוי'" ל"מצוותי", שקודם העשי' הם "מצוות הוי'" ולאחרי העשי' נעשים "מצוותי", ולפעמים מבואר שבשעת העשי' הם "מצוות הוי'" ולאחרי כן מגיעים למצוות המאציל שהוא למעלה משם הוי'.
127 וע"ד שמצינו בלימוד התורה – "בתורת הוי' חפצו ובתורתו יהגה" (תהלים א, ב), שבתחילה , קודם שלמדה בעיון כדבעי, נקראת "תורת הוי'", ואח"כ נעשית "תורתו" (ע"ז יט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואפילו מצד כח הרצון, שישנו בכל האיברים בשוה – הרי הרגש הרצון הוא במוח דוקא, והיינו, שכל האברים הם רק נשמעים להרצון, שכאשר עולה ברצונו לנענע בידו או ברגלו, הרי הם מתנענעים מיד, אבל האבריםאינם מרגישים את הרצון עצמו; ורק המוח מרגיש את הרצון עצמו, כמובן ממארז"ל "לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ" .
38 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שכן, הרי לכאורה אינו מובן כלל, איך יתכן שהאדם בשכלו המוגבל יוכל להבין את התורה, ומה גם לתפסה ולהקיפה בשכלו (כמבואר בתניא), ועד כדי כך, שהתורה תהי' הון של האדם, שלכן, "הרב שמחל על כבודו כבודו מחול", כיון ש"תורה דילי' היא, דכתיב ובתורתו יהגה יומם ולילה" (כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה , בתחילה היא נקראת תורת השם, ומשלמדה וגרסה היא נקראת תורתו) – הרי זה שלא בערך לגמרי, עוד יותר מאשר "פילא דעייל בקופא דמחטא", ששניהם גבוליים, אלא שזה גבול גדול וזה גבול קטן, ואילו בנדו"ד, מדובר מחד גיסא אודות התורה שהיא "נעלמה מעיני כל חי", כי אם "ואהי' אצלו אמון גו'", ואצלו גופא הרי היא "שעשועים גו' לפניו", ומאידך גיסא מדובר אודות שכל האדם שקרוץ מחומר, וחכמתו מוגבלת בחומר הגשמי של המוח שבראש?!
103 ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והשייכות לר' שמלאי – שלא הי' מיוחס , ולכן הדגיש את מעלת
515 כמסופר בגמרא (פסחים סב, ב. נתבאר בארוכה בלקוטי לוי"צ על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ע' קיג ואילך) "רבי שמלאי אתא לקמי' דרבי יוחנן, אמר לי', ניתני לי מר ספר יוחסין, אמר לי' מהיכן את, אמר לי' מלוד, והיכן מותבך, בנהרדעא, אמר לי' אין שונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא", ובפירוש רש"י: "לדחוי' איכוון, לישנא אחרינא, לפי שאינן מיוחסין".
ויש לבאר בנוגע לפירוש הראשון – דלכאורה אינו מובן:
בשלמא פירוש השני, "לפי שאינן מיוחסין" – הרי זה ע"ד שמצינו שהמחוסר אבר רח"ל אין לקרותו לתורה בפרשה שמדברת אודות חסרון זה, משום "לועג לרש" (ראה ס"ח ר"ס תשסח. הובא במג"א סו"ס קלח). ואף שבנדו"ד, שר"ש בעצמו ביקש מר"י שילמד עמו ספר יוחסין, לא שייך הטעם דלועג לרש – יש טעם נוסף: ר"י חשש שמפני שר"ש אינו מיוחס, יש אצלו נטי' למעט במעלת היוחסין, ולכן ילמד ספר יוחסין שלא כדבעי, ולכן לא רצה ללמדו, מצד "ולפני עור לא תתן מכשול" (קדושים יט, יד); אבל הפירוש הראשון, "לדחוי' איכוון" – אין לו הבנה כלל, ולכאורה, גם אם לא רצה לומר לו הטעם האמיתי, הי' צריך לומר לו איזה טעם אחר שיונח אצלו, ולא לדחותו בקש?!
ויובן בהקדם מארז"ל (ע"ז יט, א) "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" – שלמרות שמדובר אודות ענין שכלי ששייך למוח שבראש, הנה כאשר לבו חפץ בזה, אזי הרצון מושל ושולט על כח השכל, ואז נעשית פעולת כח השכל באופן אחר לגמרי, וכפי שרואים במוחש (ראה גם תו"מ חל"ז ריש ע' 123. וש"נ).
[ואין זה בסתירה למארז"ל "כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר כו'" (שבת ל, ב), ו"זרוק מרה בתלמידים" (כתובות קג, ב), והרי "לבו חפץ" הוא היפך הכיווץ והביטול – כי, תנועת הכיווץ והביטול היא רק הקדמה לקבלת הלימוד מהרב, ואילו קבלת הלימוד מהרב, שענינה הוא התפשטות כח שכלו של התלמיד בהסברא שקיבל, הרי זה תלוי בחפץ לבו ].
וכשם שהדברים אמורים בנוגע לתלמיד המקבל, כן הוא גם בנוגע לרב המשפיע – שאמיתית ההשפעה היא דוקא כאשר הרב הוא בתנועה של התקשרות אל המקבל, מתוך אהבה ורצון, וכמו עד"מ בהשפעת הטיפה כו', כמבואר באגה"ק (סט"ו).
[ואף שהשפעת השכל יכולה להיות גם בדרך הכרח (ורק בגשמיות הרי זה באופן ש"אין קישוי אלא לדעת" (יבמות נג, ב), משא"כ בענינים רוחניים), וכפי שמצינו ברבי עקיבא, שאף שלכתחילה לא הסכים ללמד תורה , הנה כאשר איימו עליו שימסרוהו למלכות, אזי לימד תורה (ראה פסחים קיב, א) – מ"מ, ההשפעה שבהכרח אינה דומה ואינה בערך כלל להשפעה שברצון].
ועפ"ז יש לומר בנוגע לב' הפירושים שברש"י – ששניהם אמת, אלא שמדברים בשתי מדריגות – שבתחילה (שזהו הפירוש הראשון) הי' אצלו רק רצון וכוונה לדחותו (שלא רצה ללמדו ולהשפיע לו), ולאחרי כן (שזהו "לישנא אחרינא") נמשך ובא רצון זה גם בטעם ושכל – " לפי שאינן מיוחסין" (מצד "לפני עור", כנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפנימיות הענינים, שהקדמת "זאת תהי' תורת המצורע" היא לפי שעיקר תיקונו של מצורע, מוציא שם רע, שמות דקליפה, הוא ע"י התורה , שמות דקדושה, שם טוב; אלא, כדי שלימוד התורה יהי' בביטול , צ"ל "והובא אל הכהן" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ב ע' 78 ואילך.
526 שהרי לימוד התורה יכול להיות באופן שישכח ח"ו שזוהי תורת ה' , ויחשוב שזוהי התורה שלו. – אמנם התורה צריכה להיות "תורתו" (תהלים א, ב), שצריך להתעצם עם התורה עד ש"נקראת על שמו , שנאמר .. ובתורתו יהגה" (ע"ז יט, א), אבל, ענין זה יכול להיות רק לאחרי ההקדמה ש"בתורת ה' חפצו" (תהלים שם), שזהו ע"י הביטול וההרגש שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכמארז"ל (ראה נדרים פא, א ובר"ן שם. וש"נ) "ברכו בתורה תחילה" , היינו, שבתחילה , קודם הלימוד, צריך לידע ש"נתן לנו את תורתו", ורק לאח"ז צ"ל הלימוד והעיון בהשגת התורה, עד שתהא "נקראת על שמו" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם מה שחודש העיבור שייך לחודש האביב – כי, גם השלמת החסרון, ענין התשובה , צריך להיות כאשר האדם נמצא בשלימות כחותיו, ולא לאחרי שהזקין ותש כחו כו' – כדרשת רז"ל על הפסוק "אשרי איש ירא את ה'" , "אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש" (כשהוא בחור בכחו ..
836 ע"ז יט, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו בכח השכל, כמארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , שחפץ הו"ע התענוג, הנה כאשר יש לו תענוג בהשכל, אזי יהי' גילוי השכל בתוקף יותר ובהצלחה.
206 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"דכתיב ונשמות אני עשיתי" – שזהו כפי שנמשך במדידה והגבלה של כתיבה בתורה ("דכתיב"), אשר, עם היותה מדידה והגבלה של תורה , שעדיין אינה קשורה עם נפש הבהמית והגוף [וכאמור לעיל (ס"מ) שאפילו כאשר לומד התורה הוא במצב של היפך הטהרה, ונקראת "תורת ו " , הנה בשעת מעשה נאמר על זה "הלא כה דברי כאש", "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה"], מ"מ, הרי זו מדידה והגבלה, שבא בכתיבה בציור אותיות – שלכן נאמר "(ונשמות אני) עשיתי ", כיון שיש כבר צורה כו'; אבל, כיון שהגבלה זו היא בתורה , לכן נאמר " ונשמות אני עשיתי", היינו, שנקרא עדיין בשם " נשמה ", שזהו בבחי' "ראש" לגבי ההמשכה וההתלבשות בגוף, בחי' "רגל".
1392 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז, ט
את כל שכלך השקעת בלימוד התורה , עד שנעשית מציאות של תורה , כדברי הגמרא שתחילת הלימוד הוא "בתורת ה' ",
1043 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
סדר הלימוד הוא "דליגמר איניש והדר ליסבר" , "לעולם ילמד אדם תורה (למיגרס) ואחר כך יהגה (יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ), שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה" .
266 ע"ז יט, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הכלל המובא בגמרא "לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ" , וכהפס"ד בשו"ע יו"ד בהלכות כבוד אב ואם, ש"תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם, ואביו מוחה בו ..
582 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלא , כאמור, שהתחלת העבודה היא – החתונה הראשונה, שיהודי מקבל מהתורה, והיינו, ש"בתורת הוי' חפצו" , ובאופן "שתהיו עמלים בתורה" ; ולאחרי שמקבל מהתורה ומתאחד עמה, והיינו, שמייגע את עצמו עד שנעשה בריאה תורנית ("אַ דורכגעהאָרעוועטע תורה -בריאה"), אזי צריך לחדש בתורה – שזהו חיוב על כל אחד מישראל, שצריך לא רק ללמוד תורה , אלא גם לחדש בתורה , וכמ"ש רבינו הזקן בהלכות ת"ת , שבחיוב דלימוד התורה נכלל גם החידוש בתורה , וכפי שמבאר בתורה אור שבלימוד התורה צריך להיות התחדשות דוקא , ומציין למאמר הזהר הנ"ל15.
119 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בספירת העומר יש שבעה שבועות – כנגד שבעת המדות, שבהם בא לידי ביטוי כללות חיי האדם הקשורים עם ענין המדות והרגש הלב, ומהם נמשך במחשבה דיבור ומעשה [ועד שאפילו ענין המוחין קשור עם ענין המדות, שלכן אמרו רז"ל "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , שכן, במקום שלבו חפץ , יצליח יותר בלימודו, כיון שמדות פועלים גם על המוחין ], וכן הוא בנוגע לכללות ישראל, כמבואר בענין "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודי' שבעה" , דקאי על כנסת ישראל, שכלולה משבע דרגות, וכמבואר בלקוטי תורה על הפסוק "בהעלותך
1892 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומה שאמרו רז"ל "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ ", ובלאה"כ, לא תהי' הצלחה בלימודו, היינו, שלא יגיע לתכלית העמקות כו' (ואז אינו יוצא י"ח לימוד התורה ) – הרי זה לאחרי הקדמת ענין הקב"ע, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה" , והיינו, שמתמסר בכל מציאותו ללימוד התורה .
158 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד"ואהבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" , למסור את כל מציאותו, גם את הרצון שלמעלה מהשכל (שיש לו בעלות על השכל, שלכן אמרו "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" ), שגם אצלו תהי' אהבה לאלקות.
539 ע"ז יט, א. וראה גם תו"מ חמ"ו ס"ע 393. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההוראה מכל האמור – שאצל כאו"א מישראל צ"ל לימוד התורה באופן שנרגש אצלו שהתורה היא חיותו, כמשל הדגים שבים שחיותם היא בהיותם במים דוקא , ולכן הלימוד הוא מתוך תענוג, וכמארז"ל "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , כיון שלימוד התורה צ"ל מתוך תענוג דוקא, ועד שאפילו הנפש השכלית מתענגת בלימוד התורה , ובאופן של יגיעה, וכל זה בנוגע לכללות פרד"ס התורה – הן בלימוד הנגלה והן בלימוד החסידות.
104 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ופירוש זה הוא מאמר "רבותינו", ששייך לדרך הדרש (משא"כ לפי פשוטו הי' הברכה באופן של אחיזה בטבע), ועד שבכח "רבותינו" – שהתורה נעשית "תורתו" , ו"מאן מלכי רבנן" – לשנות (לא רק את המדידה שמצד גדרי העולם , אלא) גם את המדידה שמצד התורה (אומד למעשרות).
1223 קידושין לב, ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואז נעשית "תורת ו " – "ובתורתו יהגה יומם ולילה" , ועי"ז נעשה בעה"ב על חלקו בעולם ועל כל המציאות שמסביבו, שהרי התורה היא בעה"ב על מציאות העולם , אלא שצ"ל "תורת ו ", ואז הנה "מאן מלכי רבנן" , כי, "בי מלכים ימלוכו" , והיינו, שהתוקף שלהם הוא מהתורה (ולא באופן שרוצים לשנות את התורה שתהי' בהתאם לרצון שלהם).
117 תהלים א, ב. וראה קידושין לב, ריש ע"ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
וענין זה מתאים גם עם הפירוש בתורה אור ש"לפניהם" היינו "לפנימיותם" – כי, בכדי שהלימוד יחדור אצל התלמיד בפנימיותו, היינו, שהתורה שלומד לא תשאר "תורת ה'" , אלא תהי' "תורתו" , צריך הרב לשום לפניו טעם המיישב כו'.
328 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בואם של התלמידים מא"י לכאן הוא בהיתר גמור – ללמוד תורה , שכן, "לא מן הכל אדם זוכה ללמוד" , ו"לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , ולכן באו לכאן ללמוד מפלוני כו'.
1245 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שנאמר בתורת הוי' חפצו" , הנה לאחר שלמדה בעיון "נקראת על שמו ", ועד שנקראת בשם "תורת ו " – הרי מן הנמנע הוא שבל"ג יתאחד עם גבול ?
1757 ע"ז יט, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת, א' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולהעיר, שגם כאשר עוסק בענין שכלי המופשט ומובדל מענין המדות, צריך להיות אצלו ענין של הטי' לשכל זה, היינו, שיהי' לו רצון ואהבה לשכל זה, וכמאמר לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , אבל כל זה הוא קודם הלימוד, ואילו בשעת הלימוד עצמו אינו שייך לענין המדות.
324 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובאופן שהתורה חודרת את כל מציאות האדם ומתעצמת עמו, ועד שתמורת היותה תחילה "תורת ה'" , הרי היא נעשית "תורתו" , ש"נקראת על שמו" , וכמודגש גם בדברי הגמרא :
42 ע"ז יט, א. וראה קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
אם ידברו עמו רק אודות לימוד התורה כשלעצמו – אזי לא ירצה הבן ללמוד, והרי כדי שהלימוד יהי' בהצלחה, לא מספיקה "יראת הרצועה" בלבד [שזהו רק בהתחלת הלימוד, קודם שמכניסים אותו אל ה"חדר"], אלא צריך גם שיהי' "לבו חפץ" , ולכן, כשמכניסים אותו אל ה"חדר", צריכים להבטיח לו ענינים כאלו שיש לו בהם הבנה והשגה, נועם ועריבות ("געשמאַק").
236 ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמרו חז"ל "לעולם ילמד אדם תורה (מרבו עד שתהא גירסת התלמוד ופירושו שגורה לו בפיו) ואח"כ יהגה (יעיין בתלמודו), שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה", היינו, שתחילת הלימוד הוא למיגרס, "ליגרס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר , שנאמר גרסה נפשי לתאבה , גרסה כתיב , ולא כתיב טחנה" (שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה), ואח"כ בא ללימוד באופן של הבנה והשגה, בעיון והעמקה, שטוחן הדק ולועס כו' ("קייט-פאַנאַנדער"), עד שנעשית "תורתו", שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו ביחוד נפלא – בדוגמת המזון שמכניסו בתוכו וקרבו ממש עד שנעשה דם ובשר כבשרו .
156 ע"ז יט, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
החילוק בין ב' המדריגות הוא – ע"ד מ"ש בגמרא "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו , שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" :
759 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דכמו"כ הוא גם בנוגע לפעולת הרצון על השכל [שע"י הרצון נעשה שינוי בשכל, שלכן אמרו לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ ] שאין זה בדרך התלבשות אלא בדרך סיבה.
158 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שענין זה נעשה ע"י עבודתם של ישראל, אזי גדלה גם החביבות דישראל, וכמשנת"ל בפירוש מארז"ל חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שהחיבה היותר גדולה היא חיבתן של ישראל, שלכן, הנה גם התורה שהיא חביבה אצלו ית', ניתנה לישראל דוקא, שהם לומדים התורה באופן של הבנה והשגה, שעי"ז נעשית תורתו, שנקראת על שמו , ועד שיכולים ולא עוד אלא שצריכים לחדש חידושים בתורה .
495 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יש כאלו שעיקר עסקם בעניני הבנה והשגה, ועל יסוד הבנתם והשגתם באים למסקנות, מבלי להתחשב במבחן המציאות, וכאשר המציאות אינה בהתאם למסקנותיהם, אזי מסיקים שהמציאות אינה נכונה ומחפשים לשנות את המציאות ; ויש כאלו שבוחנים את אמיתת הבנתם והשגתם אם היא מתאימה אל המציאות, ואם המציאות אינה כן, אזי מחפשים לשנות את הבנתם והשגתם.
913 ולהעיר, שאף שמובן בפשטות ששיטה זו היא היפך האמת, וכמ"ש הרמב"ם במו"נ (ח"א פע"א) שהדעות נמשכות אחר המציאות, ולא המציאות אחר הדעות, יש לזה מקור בתורה (כמדובר כמ"פ שגם ענין שהוא היפך האמת בהכרח שתהי' לו אחיזה בקדושה) – שהרי מצינו שכאשר לימוד התורה הוא כדבעי, שמתאחד עם התורה עד ש"נקראת על שמו" (ע"ז יט, א), אזי יכולים לשנות את מציאות העולם, כדאיתא בירושלמי (כתובות פ"א סה"ב. וש"נ) על הפסוק (תהלים נז, ג) "לא-ל גומר עלי", "בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין ב"ד לעבר את השנה, הבתולין חוזרין". וכפי שראינו אצל רבותינו נשיאינו ושאר גדולי ישראל (אפילו אלו שהיתה להם שייכות חלשה לפנימיות התורה), שע"י פס"ד בתורה פעלו שינוי במציאות העולם. ואין זה ענין של נס, אלא כך הטביע הקב"ה שהתורה היא בעה"ב על מציאות העולם, וכדאיתא בזהר (שם) "קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא בר נש מסתכל בה באורייתא ומקיים עלמא", ועד שע"י לימוד התורה נעשים "שמים חדשים וארץ חדשה" (ישעי' סה, יז. וראה זח"א ד, ב ואילך), והיינו, שבכח התורה לפעול שינוי ועד למציאות חדשה בעולם (משיחת ש"פ קרח שנה זו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכאשר יהודי מוסר רצונו להקב"ה, הרי זה פועל גם על כל כחות הגוף, שהרי הרצון מנהיג את כולם, החל מכח השכל שבראש, שלכן אמרו "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , כיון שאז יצליח בהלימוד בהבנה והשגה כו'.
1342 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
למעלה מהמוח), שלכן פועל התענוג על השכל, כמארז"ל "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , כיון שהחפץ והתענוג פועל התגלות השכל.
1819 ע"ז יט, א. וראה גם תו"מ חמ"ז ריש ע' 115. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– כמובן ממארז"ל "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" , כיון שהתשוקה ללמוד פועלת את הבנת הלימוד באופן טוב ועמוק יותר –
417 ע"ז יט, א. וראה סה"מ תרע"ח ס"ע שסא. וראה גם תו"מ חנ"ו ריש ע' 253. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז, ח
וכמו בתורה , שתחילת הלימוד הוא באופן ש"בתורת ה' חפצו" , ואח"כ בא לדרגא נעלית יותר, ש"בתורת ו יהגה" , שנעשה בעה"ב על התורה , שלכן, "הרב שמחל על כבודו, כבודו מחול", כי, "תורה דילי' היא, מחיל לי' ליקרי'" .
1456 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הענין הוא, דהנה נודע שכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים , כי, כתר הוא בחי' רצון , ואנו רואים למטה שהרצון הוא בחי' ממוצע בין עצמות הנפש לכחות הנפש , שהרי הנפש עצמה היא למעלה מענין הכחות, דלאו מכל אינון מדות כלל, והתלבשותה בכחות היא עי"ז שנמשכת תחילה בענין הרצון, שהוא הממוצע שעל ידו תתלבש הנפש בכל הכחות, כידוע שהממוצע יש בו מב' הענינים שהוא ממוצע ביניהם, וכן הוא בענין הרצון, שמלבד שייכותו להמקור, להיותו הטיית הנפש, יש לו שייכות גם לכל הכחות, כפי שמבאר במאמר שהרצון מושל ושולט על כל האברים, כמו למשל שאם אדם רוצה ומתמיד בטבעו ללמוד, אזי יוכל להשיג אע"פ שאינו בר שכל גדול, וכמו שאמרז"ל יגעתי ומצאתי תאמין, וכמובן גם ממארז"ל לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ , והיינו, שאע"פ שהלימוד הוא ע"י כח השכל, מ"מ, כאשר לבו חפץ ללמוד ענין זה, פועל הרצון על כח השכל כו'.
781 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמדובר כמ"פ שכל ענין מתבטא בפס"ד להלכה – שזהו הדין ש"לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" (או כהלשון:
1331 ע"ז יט, א. וראה גם תו"מ חנ"ו ריש ע' 255. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובענין התורה הרי אמרו רז"ל ליגמר איניש והדר ליסבר, שנאמר כי אם בתורת הוי' חפצו והדר ובתורתו יהגה , דסדר הלימוד הוא שבתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה, שנאמר בתורת הוי' חפצו , וכמ"ש בנוסח ברכת התורה אשר בחר בנו כו' ונתן לנו את תורתו, ואח"כ ע"י עבודת האדם הנה לבסוף נקראת על שמו , ובתורתו (של האדם) יהגה , והיינו שהתורה נקלטת אצלו בפנימיות, ועי"ז פועל הקליטה בכל הענינים.
1053 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אינו צריך לשמוע לאביו בזה", כיון ש"לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ" .
1480 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שאמרו לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , דחפץ הוא רצון שיש בו תענוג , דהגם שגם בלימוד התורה צ"ל הביטול דעבד ( עולה של תורה ) וגם הביטול דאתכפיא (לשנות פרקו מאה פעמים ואחד ), מ"מ, עיקר ההדגשה בלימוד התורה הוא שהתורה שלומד תהי'
908 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזוהי ההוראה – שצריך להסביר לבנ"י שכל אחד מוכרח ללמוד תורה, ללא נפק"מ באיזה מעמד ומצב הוא נמצא; גם אם אינו אוחז בדרגא ש"נתן לנו את תורתו" באופן שהתורה "נקראת על שמו" , מוכרח הוא ללמוד תורה; ולגבי התורה – אין לעניני העולם ערך ותפיסת מקום כלל.
902 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
החילוק בין ת"ח, שאפילו אם סרח אין מבזין אותו, כיון שזהו בזיון התורה , לאלו שרק " מלאים מצוות כרימון" (אבל אין זו המציאות שלהם), שמבזין אותם לקרותם "פושעי ישראל", בתור חלק מהכפרה שלהם;
619 ש"נקראת על שמו , שנאמר (תהלים א, ב) ובתורתו יהגה" (ע"ז יט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עם צעירים יכולים לפעול הרבה יותר, כדברי הגמרא "אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש" (כשהוא בחור בכחו), כך, שאינו דומה קירובו של צעיר לתומ"צ לקירובו של מבוגר כו'.
1715 ע"ז יט, רע"א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה נעשה ע"י לימוד התורה באופן ש"בתורת ו יהגה יומם ולילה" , ש"נקראת על שמו" , היינו, שנעשה בעה"ב על התורה, ועי"ז הנה "בי מלכים ימלוכו" , "מאן מלכי רבנן" , כך, שהפס"ד שלו בתורה הוא באופן ש"אמר מלכא עקר טורא" , כולל גם – שנעקר היצה"ר ש"נדמה להם כהר" , כך, שמתבטל הענין ד"מפני חטאינו", ובדרך ממילא מתבטל הענין ד"גלינו מארצנו", ובאה הגאולה האמיתית והשלימה.
493 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועכשיו צריך להיות "אני המתחיל" – שהקב"ה, ביחד עם כל המרכבה , יורד לכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא, ונותן לו מחדש את התורה כפי ש"ואהי' אצלו גו' שעשועים"13, ובאופן שנעשית "תורתו" , ש"נקראת על שמו" .
2146 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ממאורע זה, שאירע בימינו אלו, רואים, שכאשר יהודי לומד תורה עד שנעשה מציאות אחת עם התורה , שנקראת "תורתו" , אזי בכחו לשנות את מציאות העולם ע"פ פס"ד התורה , וזאת, מבלי הבט על מעמדו ומצבו – בזמן ש"עבדי אחשורוש אנן" או בזמן שביהמ"ק קיים.
836 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ע"י לימוד התורה נעשה ההמשכה דעצמות אוא"ס (דהחכמה דתורה היא מבחי' החכמה דעצמות א"ס) בשכל האדם (שכל אנושי שמלובש במוח גשמי), ובפרט כשלומד היטב בעיון שכלו שאז היא מתאחדת עמו ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו, ועד שנקראת על שמו .
31 ע"ז יט, א. וראה קידושין לב, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ופירוש זה כתבו הרב המגיד (בעל ההילולאדי"ט כסלו) באו"ת שמגורי אביו היא יראת אביו שבשמים, ובהמשך הענין שם:
99 וזה שאדה"ז לא כתב זה "בשם אומרו", הה"מ – י"ל שהרי הוא בפרש"י ועוד הנ"ל. ויותר נ"ל – כיון שכן הוא בכו"כ ענינים בתניא ובשאר ספריו – כי מצינו כן בכו"כ גדולי ישראל. ואבוהון דכולהו –ר' אליעזר הגדול, שברובם ככולם דמאמריו לא הזכיר שם רבו – אף "שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם" (סוכה כז, ב. וש"נ).
ואולי יש לבאר זה בב' אופנים:
א) ע"ד שאמרו לר' יוחנן "תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעים כי שלך היא" (יבמות צו, ב).
[ובפרט בנוגע לאדה"ז שכתב בה"שער" של ספר התניא [ובפרטיות יותר – בהקדמתו לתניא (ד, א)] שהוא "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע", ואולי י"ל שהודעה זו היא גם בנוגע להמאמרים שלו וכו' – כיון שהתניא הוא היסוד והתושב"כ ד(כל) חסידות חב"ד (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שבסו"ס קיצורים והערות לתניא ע' קיח. שם ע' קכג ואילך)].
ב) לאחרי ששמע זה מרבותיו – השיג זה בשכלו הוא, ועד שנקראת על שמו (ראה ע"ז יט, א. קידושין לב, סע"א ואילך), ויתירה מזה – תורתו (וראה תניא פ"ה). ולכן אין לומר בשם אומרו – כיון שאמר זה (לא מפני שקיבל כן מרבותיו, כ"א) מפני שהשיג כן בשכלו הוא. [ובפרט בנוגע לאדה"ז, שהי' נשמה חדשה (ספר השיחות ה'תש"ה ע' 127 ואילך), שגם בהענינים ששמע מרבותיו – גילה בהם (ע"י שהביאם בהבנה והשגה דחב"ד) אור חדש (ראה קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ו)].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דכמו"כ הוא גם בנוגע לפעולת הרצון על השכל [שע"י הרצון נעשה שינוי בשכל, שלכן אמרו לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ ] שאין זה בדרך התלבשות אלא בדרך סיבה.
79 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שאמרו לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , דחפץ הוא רצון שיש בו תענוג, דהגם שגם בלימוד התורה צ"ל הביטול דעבד ( עולה של תורה ) וגם הביטול דאתכפיא (לשנות פרקו מאה פעמים ואחד), מ"מ, עיקר ההדגשה בלימוד התורה הוא שהתורה שלומד תהי' התענוג והחיות שלו.
48 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמארז"ל עה"פ בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה , שבתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"ה (תורת ה' ) ואח"כ נקראת על שמו (תורת ו ), תורה דילי' היא.
23 ע"ז יט, א. וראה פרש"י קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכןהרצון מושל ושולט על כל הכחות גם על כח השכל, כמארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ , דע"י שרוצה בזה, הוא מבין באופן אחר.
33 ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמאמר רז"ל (ע"ז יט, א) " בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף (משלמדה ) נקראת על שמו , שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו " , היינו, ד " תורת ה' " ממש נעשית " תורתו " של האדם , ולא עוד אלא שנעשית שלו באותה מדה שהיתה תחלה של הקב"ה, עד שיכול האדם למחול על כבודה של תורה כמו שהקב"ה יכול למחול על כבוד התורה (קדושין לב ),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין מה שארז"ל אין אדם עובר עבירה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שמתאוה לו כי אין דעתו בשלימותו באותה השעה שמתאוה לאותו הדבר כי נעשה בחי' נוק' בחי' מקבל באותה השעה כו' וד"ל והיינו מ"ש אשרי איש ירא את ה' וארז"ל אשרי איש ולא כשהוא אשה בחי' נוק' דגם במילי דשמייא יובן עד"ז שכאשר הוא בחי' נוק' בעבודת ה' אין דעתו שלם בגדולת הבורא דהיינו ההתבוננות כו' וכמ"ש וידעת היום והשבות כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
5 אשרי איש ולא כשהוא אשה : ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב בגמרא ר"ה גבי כורש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והקשה התוס' מהא דתנן פ"ק דאבות אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס , ותי' דהיינו באומות העולם שתוהין על הראשונות, ותירוץ זה אין לו הבנה דאם באומות העולם שתוהין על הצדקה אם לא הטיבו לו בגללה כו' איסור גמור בדבר כמ"ש כאן בכורש דקרי לי' החמיץ כו' ולא שייך ע"ז ל' אל תהיו כעבדים כו' שאמר אנטיגנוס דמשמע שהוא רק עצה טובה שמצוה כן לתלמידיו כו'.
2 והקשה התוס' : ראה תוס' פסחים ח, ב ד"ה שיזכה. ע"ז יט, א ד"ה ע"מ. ומפרשי המשנה אבות פ"א מ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואחר כך כל ימיו של אדם איש לפי שכלו ויכלתו בפלפול התלמוד בקושיות ופירוקים לירד לעמקי הטעמים ודרשות ולהבין דבר מתוך דבר לחדש הלכות רבות ודרשות פסוקים אשר על זה אמרו בן ארבעים לבינה.
מה רש"י ברכות סג, ב ד"ה הס. חגיגה שם. קידושין שם. ב"מ שם. ב"ב שם ד"ה גמרא. ע"ז יט, א ד"ה ואח"כ. חולין מד, ב ד"ה ושימש. וכ"ה לקמן פ"ב ה"א-ב. ונתבאר לקמן פ"ג קו"א ס"ק א (ד"ה ולזה). וראה תניא אגה"ק סי' כו (קמד, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יז
והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע"פ משא"כ תורה שבע"פ המשנה והתלמוד שהן ההלכות בטעמיהן חייב הוא מן התורה לחזור עליהן כל כך עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כל כך בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום שנאמר ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד כמ"ש אמור לחכמה אחותי את שתהא בקי בהלכה וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך ולכן גם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כאחותו שאינו צריך לעיין.
נו ראה רש"י ע"ז יט, א ד"ה לא וד"ה ורב ששת . ברכות סג, א ד"ה הס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד וכל השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וגם עובר בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו' וכל מקום שנאמר השמר פן הוא לא תעשה.
ע הרע"ב שם. רבנו יונה אבות שם. וגמרא ע"ז יט , א וברש"י שם. וראה לקמן קו"א שם (שדוקא בזה עובר בלאו, משא"כ כששוכח מחמת שאינו עוסק בלימוד עובר על העשה של תלמוד תורה כהלכתה). לקמן פ"ד ה"ו. לקו"ש שם ע' 26. קובץ דברי תורה ה ע' לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
(כי מה לי הלכות אלו ומה לי אלו משא"כ במי שאינו חוזר כראוי לו גם על ההלכות הקלות עליו ועל ידי זה בא לידי שכחה אע"פ שעוסק תמיד בתלמוד תורה ואינו מסיר דברי תורה מלבו הרי זה עובר ומתחייב בנפשו כמו שדרשו חכמים על פסוק לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים כו' שהרי לא נאמר ופן תסיר מלבבך אלא ופן יסורו מאליהם דהיינו שלא ישכחו מלבו כמ"ש פן תשכח ואף שחוזר על לימודו לאחר שגומר כל ההלכות או אפילו מקצתן כמה וכמה פרקים הואיל ואין חזרה זו מועלת לו כמו שדרשו חכמים על פסוק הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה תורתו חבילות חבילות מתמעטים ונשכחים רק יקבוץ על יד מעט מעט א"כ העובר על דבריהם ברצונו ודעתו שיודע ורואה בעצמו שאינו זוכר היטב כראוי ואינו רוצה לחזור ולקבוץ על יד הרי זה כמסיר דברי תורה מלבו וזכרונו ועובר על פן תשכח ופן יסורו מלבבך):
קכא עירובין נ[ד ], ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ואף שישכח הכל הרי לעתיד לבוא יזכירוהו כל לימודו ששכח מחמת אנסו שאי אפשר לו לחזור כל כך שלא ישכח לימוד זה שלומד רק שעה קטנה בכל יום כי שאר היום והלילה צריך לו לחזור על לימוד המביא לידי מעשה והשוכח מחמת אונס אינו עובר כמו שנתבאר למעלה וגם עתה הנה זאת התורה היא העולה למעלה עד כסא הכבוד ועד בכלל אך לא למעלה מהכסא כמ"ש כי אין שכחה לפני כסא כבודך שהוא למעלה מהכסא עולם הזכרון והזכר המשפיע (כי השכחה באה מצד הקליפה ואינה מגעת לינק אלא עד הכסא כמ"ש שאין הכסא שלם כו').
קנז פע"ח שער הנהגת הלימוד בתחילתו. שער המצות פרשת ואתחנן. וראה גם ע"ז יט, א (לעולם ליגרס אינש ואע"ג שמשכח). לקמן הי"ג (בענין לימוד שאינו מבין)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואף על פי כן יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין ולעתיד לבא יזכה להבין ולהשיג כל התורה שעסק בה בעולם הזה ולא השיגה מקוצר דעתו:
קצ ראה ע"ז יט, א (לעולם ליגרס איניש כו' ואע"ג שלא ידע מאי קאמר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(ויובן זה בעבודת ה' במ"ש אשרי איש ירא ה' וארז"ל כשהוא איש ולא אשה , ולכאורה גם באשה נז' יראה כמ"ש אשה יראת ה', אלא הענין הוא
157 אשרי איש . . כשהוא איש . . אשה יראת ה' : תהלים קיב, א. ע"ז יט, א [וראה יהל אור ע' תלה]. משלי לא, ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ולא נחם אלקי' דרך ארץ פלשתים כו', דהנה בחי' פלשתים הוא מדת הליצנות והוללות לבד כו' כמ"ש פלשתים לצנים היו כו', והוא ענין התענוג המפולש הנ"ל שהוא מקור לכל פר"ע הנ"ל שמזה ודאי יפול הנופל ממילא בבחי' עומק רע שהוא עומק ההתקשרות תוקף הרצון דכל תאוה רעה שזהו קליפת מצרים כנ"ל.
233 פלשתים לצנים היו : ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן יש אוי"ר שבדבור שעולין בבחי' מדות שבלב כנ"ל בקול התפלה או קול הדבור שיוצא מקירות הלב שדבריו נשמעים ועושי' רושם בלב זולתו כנ"ל כמו המדות שבלב עצמה כנ"ל (וזהו אשרי איש ירא איש ולא אשה שאינו מבחי' מקבל התעוררו' מלמעלה לעיתים או מזולתו או מיגיעת שכלו להמשיך אוי"ר אלא מעצמו ומאליו יומשך בבחי' דעת והכרה שבלב כו' כנ"ל באברהם).
1022 אשרי איש ירא : תהלים קיב, א. ע"ז יט, א. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסז. וש"נ. דרושי חתונה ח"ב ס"ע תרלא ואילך. שע"ת מח, סע"ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח, ט
אך הנה ארז"ל ע"פ כ"א בתורת הוי' חפצו כו' מעיקרא עביד אינש אדעתא דנפשי' כמו שא' ר"ש חדאי נפשאי לך קראי כו' ואח"כ ובתורתו יהגה נק' ע"ש ובתורתו שממשיך אוא"ס בתורה להוסיף שלימות האמיתי בחכ' דתורה , וזהו שנק' עוסק בתורה לשמ"ה דוקא לשם התורה ולא לשם עצמו כו'.
972 בתורת הוי'. . ואח"כ ובתורתו יהגה . . ובתורתו : ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור התורה דברים כרך א פרשת דברים ציון במשפט תפדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עיניך רואות את מוריך במד"ר פ' בשלח פכ"א ובפ' תצוה תוך פל"ח וא"כ האיך הם שנים אשר כו' אלא ודאי משום דבחי' יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז דוקא כו' וכמארז"ל ע"פ במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו כי שכר מצותיו זהו רק מבחי' שמו אלא שהוא שמו הגדול אבל אשר אנכי מי שאנכי מצוך לשון צוותא וחיבור זהו דוקא בעוה"ז].
* וכמארז"ל: ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומלמעלה למטה, וכמשל ב' אנשים א' עומד בראש ההר והשני בתחתיות ההר שיש ב' אופנים באופן יחודם אם שהתחתון יעלה למעלה או שהעליון ירד למטה, וז"ע תורה ומצות, תורה היא המשכה מלמעלה למטה שעי"ז יומשך ההעלאה מלמטלמ"ע שז"ע שמאלו תחת לראשי הוא בחי' התורה שהיא בחי' שמאל דוחה, כי אורייתא מחכ' נפקת ובחכ' אתברירו להבדיל בין הטמא לטהור, מתניתא מלכתא כמלך שגוזר אומר כו' כ"ה אלו כשרות ואלו טרפות, אסור פירושו שאסור וקשור בידי החיצוני' וא"א להעלותו שיוכלל באחד וע"י הדבור וקריאה בפה שפוסק בד"ת אלו אסורים הוא דוחה אותם, ולכן מצות ת"ת בקריאה בפה דוקא, כדי לדחות החיצוני' ועי"ז נעשה עלי' מלמטה למעלה שכל מה שיוכל להתעלות יתעלה וע"י בירור זה מתרומם נפש האדם כמ"ש סלסלה ותרוממך עד שהתורה נק' על שמו כמ"ש כ"א בתורת ה' חפצו , ואח"כ ובתורתו יהגה שנק' על שמו , ונק' מארי דאורייתא, א"ת מורשה אלא מאורסה כו', ושמאל זה הוא תחת לראשי שמגביה הראש כו', וימינו תחבקני הוא ענין רמ"ח מ"ע בחי' חסדים שרמ"ח מ"ע הם רמ"ח המשכות מלמעלה ע"י מצות סוכה ושופר כו' ולכן המקיים את המצות נק' צדיק ע"ש הצדקה שעשה פי' שכמו שהצדקה היא להחיות רוח שפלים, כך ע"י המצות ממשיך חיות ואור אלקי מלמעלה למטה כו'.
79 כ"א בתורת . . יהגה : תהלים א, ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז זכור את יום השבת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו מ"ש אשרי איש ירא את ה' וארז"ל בע"ז דף י"ט א' אשרי איש ולא אשה , פי' אשה הוא בחי' מקבל ע"ד שארז"ל אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס שזהו בחי' אשה , אבל איש בחי' דכר משפיע שנש"י ממשיכים בבחי' שבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו שאמר רב ששת (בפ"ח דפסחים דס"ח) חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי, וכאמרם שם שמעקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשא קעבד היינו בכדי להעלות נפשו לשרשה ומקורה בחי' לובן העליון שזהו ע"י התורה שע"י שישראל מתקשראין באורייתא עי"ז מתקשראין בקוב"ה וכנ"ל, ולאחר שכבר נקשר נפשו ונתעלה בשרשה העליון שקדמה לכל דבר כנ"ל אז יכולים להמשיך אוא"ס בתורה, וזהו דכתי' כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה כו', שא' ב' בחי' בתורה תורת ה' , ותורתו, והיינו שמתחילה נק' תורת ה' שהתורה גבוה יותר מישראל, וע"י התורה מתקשראין בקוב"ה, ואח"כ כשלומד לשמה אזי נק' בתורתו להיותו משפיע המשכת אוא"ס בתורה, וכמו שנק' תורת משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי שזהו מפני שמשה המשיך בחי' אוא"ס בתורה, וכן כשלומד לשמה לשם התו' ממשיך ג"כ המשכת אוא"ס בתורה לכן נק' על שמו שז"ע בתורתו כו', ונמצא מבואר ששניהם אמת שישראל מתקשראין באורייתא שהתו' היא למעלה מישראל, ומ"מ ג"ז אמת שכנס"י נק' חתן ומשפיעים בתורה שנק' כלה מאורסה כו'.
78 כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה : תהלים א, ב. ע"ז יט, א. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שסז. וש"נ. סה"מ תרכ"ט כאן ע' קמז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ נח, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הענינים זל"ז, דהלא תורה היא חכמה והשכלה בידיעה והשגה רחבה וכמאמר לעולם ילמוד אדם תורה ואח"כ יהגה בעיון, דעיקרה הוא במוח שבראש דשם משכן השכל, ויראת שמים ענינו ההתקשרות פנימי בהתעוררות וגעגועים בקבעומ"ש דעיקרה במדות שמשכנן בלב, ומוח ולב הם ב' דברים חלוקים בעצם מהותם ובטבע עניניהם א"כ מה שייכותם זל"ז, וכתיב אני חומה וגו' ואמרז"ל זו תורה , וצ"ל מהו"ע החותם והחומה דתורה , ומכללות הענין מובן דע"י חתום תורה בלמודי שהיא תו' ויראת שמים, הנה עי"ז הוא צור תעודה, וצ"ל ענינם בעבודה ברוחניות.
5 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואפי' זיו תומ"צ שמקבלת הנשמה בג"ע אחרי שהיתה בגוף אינו רק הארה מעצמות אור תומ"צ שנעשה בעוה"ז הגשמי ע"י גוף המעשה, וכן ארז"ל אשרי איש כו' במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו וכנ"ל במא' ויחי שעיקר קיבול השכר מעצם אור המצוה הוא לע"ל ולא בג"ע כו'.
54 אשרי איש : תהלים קיב, א [בדילוג]. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ד א'ריד
מקור מפורש
בדף זה
ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תקסג
מקור מפורש
בדף זה
וכבר אמרו רז"ל ליגמר אינש והדר ליסבר, וסדר זה נוגע גם בהלימוד דליסבר, כמובן ממרז"ל בזה (ע"ז יט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תרט
מקור מפורש
בדף זה
וכן בשלהי ברכות וע"ז יט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקמד
מקור מפורש
בדף זה
וראה ג"כ ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תר
מקור מפורש
בדף זה
ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתסד
מקור מפורש
בדף זה
ומוקדם לזה (פדר"א ספל"ב) צ"ל "קול יעקב ביחוד השם" - עבודת התפלה ועד שמייחדים שמו - שאז הגיון תורה (ע"ז יט, א) הוא בסדר וככתוב בתורה (ראה רש"י ותוס' ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתע
מקור מפורש
בדף זה
ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקנא
מקור מפורש
בדף זה
ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'מב
מקור מפורש
בדף זה
ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'עה
מקור מפורש
בדף זה
ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רי
מקור מפורש
בדף זה
ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שדמ
מקור מפורש
בדף זה
ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה, שדבר תורה המתעצם עם שכלו ה"ה נחשב שלו, מצינו גם להלכה, כדאיתא בגמ' ש"הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמר וה' הולך לפניהם יומם.
32 קידושין לב, סע"א ואילך. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמיתיות ענין התורה היא, כאמור, אינה השכל וההבנה שלה, אלא קדושת התורה (שמשום קדושתה גם עמי הארץ שייכים לתורה ואף הם שמחים בשמחת תורה).
12 שלכן גם ע"ה מברכים ברכת התורה (בתושב"כ. וגם בתושבע"פ "יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין" (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. ועייג"כ ע"ז יט, א)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
ההבדל שבין שתי הדרגות האמורות, הוא כדוגמת הנאמר בגמרא:
20 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
2 הוגה בתורה: ראה ע"ז יט, א. ובפדר"א ספל"ב דקול יעקב (שהוא המבטל ידי צשיו) היינו ,הגיון תורה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
1 הוגה בתורה : ראה ע"ז יט, א. ובפדר"א ספל"ב דקול יעקב (שהוא המבטל ירי עשיו) היינו ,הגיון תורה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
6 על שם שלו: ע"ז יט, א. ועיי"ש בחדא"ג מהרש"א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
רק כאשר הוא מקשר זאת לתורה, שהיא תורת הבורא (אשר הוא וחכמתו אחד), וכל זאת באופן של עמל, שהתורה נעשית "תורתו" של האדם העמל בה, אז הוא מאחד את הבורא ואת הבריאה, והוא נעשה, כביכול, דומה לבוראו – שותף לקב"ה במעשה בראשית.
* ע"ז יט, א. וראה תניא פ"ה (מו"נ ח"א פס"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
"פלשתים" הוא מלשון "מבוי המפולש" (מבוי הפתוח משני צדדיו), וזהו מה שנאמר ע"י רז"ל "פלשתים ליצנים היו", כי ליצנות נובעת "מצד פתיחות הלב ביותר, שהוא פתוח ומפולש מכל צד".
16 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
בהגיון תורה ומוקדם לזה (פדר'א ספל"ב) צ"ל ,קול יעקב ביחוד השם' -- עבודת התפלה ועד שמייחדים שמו -- שאז הגיון תורה (ע"ז יט, א) הוא בסדר וככתוב בתורה (ראה רש"י ותוס' ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
1 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
למרות שלימוד תורה־שבעל־פה צריך להיות על־ידי הבנה, ואם אין מבינים את הנלמד אי־אפשר לברך על כך את ברכת־התורה, בכל זאת תלוי עמל־תורה בענין שמעל השכל, ואדרבה:
33 הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. לקו"ת ויקרא ה, ב. ולהעיר מע"ז יט, א. בונה ירושלים סי' סג (מאמרי אדה"ז – הקצרים ע' תקנט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, כאשר יהודים לומדים תורה ומקיימים מצוות עד כמה שנצטוו, הם בבחינת "מקבלים" – הם מקבלים ומצייתים לציווי הקדוש־ברוך־הוא; אך כאשר הם "עמלים בתורה", יותר מהנדרש מצד הציווי, הרי זה ענין (גם) של "משפיע", שהוא מתייגע ועושה בכח עצמו, ועל־ידי זה נעשה "דומה לבוראו" – שמתגלה בבני ישראל למטה שורשם בעצמות – וממילא גם השכר הוא מהעצמות, "ופניתי אליכם, אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם".
49 להעיר מע"ז יט, א: בתחלה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כדי להבין משנה (שהיא ב"דרך קצרה") לעומקה ובשלמותה, יש צורך להבין ולקלוט באופן מפורט (ובעיון – כדי שיהיה ענין של תורתו) את כל פרטי הדינים והדיונים המובאים בברייתא, בגמרא וכדומה, על המשנה.
42 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 קידושין לב, רע"ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
6 לחורה (ולאהבת התורה): עירובין נד, רע'ב. וראה ג'כ ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
3 ע"ז יט, א. קידושין לב, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה ע"ז יט, א. קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע ללימוד התורה - איתא בגמרא:
79 ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בדף זה
[וכמדובר כמ"פ שגם ענין ששייך לאגדתא שבתורה, אין זה באופן שלאחרי הלימוד הרי הוא סוגר את הספר באמצעות הכריכה שעל גביו, ושוב אין לו שייכות לענין שלמד, אלא, כיון שזהו חלק בתורה, הרי זה צריך להיות "תורתו", היינו, שהתורה שלמד נעשית חלק ממנו שלא יפרד ממנו בכל מקום שנמצא].
6 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ההפסקה בין ענין לענין לא הי' כדי שהענין הקודם לא יבלבל לשמיעת הענין השני (שהצורך בזה לא שייך אצל משה רבינו, כנ"ל), אלא כדי שיוכל לחזור ולהתבונן בענין הראשון באופן שיתעצם עמו , היינו, שלא ישאר בבחי' דברי הרב – "תורת ה'", אלא יהי' "תורתו" , "תורת משה" .
1446 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
שמתעצם עם התורה שלומד עד שנעשית "תורתו" , וכל זה לאחרי שיוצא ממציאותו ע"י הביטול דהקדמת נעשה לנשמע, ובהקדמת עבודת התפלה – אזי יהי' אצלו כמו באכילת המן (מאכל רעבון), שכאשר הי' נבלע במעיו ונעשה דבר הסמוי מן העין, אזי הי' מתברך במעיו ונעשה שבע, ועד"ז בנדו"ד, שיהי' לו עונג בלימוד פנימיות התורה,
1113 תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
כאשר הס"ת פתוח – אזי יש חילוקים בהבנה והשגה, שיש מי שמבין ומשיג בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, ועד להבנה והשגה בכל חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש וסוד, ויש מי שאין לו הבנה והשגה, ושייך רק לאמירת אותיות התורה, באופן ש"לא ידע מאי קאמר" ; אבל כאשר הס"ת מכוסה – אזי אין התחלקות כלל, אלא הכל הם בשוה, מ"ראשיכם גו'" ועד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך", כמו שבר"ה "אתם נצבים היום כולכם גו' ראשיכם שבטיכם מחוטב עציך עד שואב מימיך" , ועד"ז בכאו"א גופא – כל הכחות שבו, מהראש עד להרגל, הם בשוה, ואדרבה – עיקר הריקוד הוא ברגל.
622 ל' חז"ל – ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמיתית ענין התורה הוא, לא השכל וההבנה שבה, אלא קדושת התורה (שבגלל קדושתה הנה גם עמי-הארץ שייכים לתורה וגם הם
314 שלכן גם ע"ה מברכים ברכת התורה (בתושב"כ*. וגם בתושבע"פ "יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין" (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. ועייג"כ ע"ז יט, א)).
*
) ולהעיר , שענין הקדושה הוא בתושב"כ יותר מאשר בתושבע"פ , כמובן מהדין (ספר חסידים סקמ"א . הובא בנו"כ השו"ע יו"ד ר"ס רפג) שאסור להניח תושבע"פ על תושב"כ , ומותר להניח תושב"כ על תושבע"פ (מהנחה בלתי מוגה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, סדר הלימוד הוא שתחילה לומדים למיגרס, ורק לאח"ז יכול להבין את הענין לאשורו, כדברי הגמרא :
1505 ע"ז יט, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז נמצא, שמצד פירוש הזהר, הנה בחי' אנכי היא למעלה באין ערוך מבחי' הוי' אלקיך, ואילו מצד פירוש הגמרא שאנכי ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית, הרי זה למטה אפילו מבחי' אלקיך, כי, אלקים הוא רק בגימטריא הטבע, ואפילו כפי שהוא בטבע, הרי זה באופן של כח ויכולת, ואילו הענין דיהבית (חלק מהר"ת דאנכי) קאי על התורה כפי שניתנת למטה באופן שהמקבל הוא בעה"ב על התורה, שנעשית שלו , והיינו, כפי שהתורה היא מצד המקבל, שמקבל ענין שהוא בערכו, בהיותו במעמדו ומצבו קודם קבלת התורה (שהרי רק ע"י ה"יהבית" נעשה מקבל התורה), שלכן צריך להדגיש שגם בהיותה למטה, הרי זה באופן דהלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלים טומאה .
1236 ראה קידושין לב, סע"א ואילך. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז גם בנוגע לכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש , שהוא בדרך מלמטלמ"ע, דאף שהכל ניתן למשה מסיני, הרי זה נמשך דוקא עי"ז שמתייגע בתורה, ועד שהחידוש נקרא על שמו .
2102 ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
דכיון שכתר תורה הוא הפקר לכל, הרי ביכלתו של כל אחד מישראל לזכות בה ע"י עסק התורה באופן שהיא נעשית תור תו (דהלומד), ונעשה בעל הבית כביכול על התורה ומכש"כ על המשכת ההשפעות שע"י התורה.
71 קידושין לב, ריש ע"ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני א
מקור מפורש
בדף זה
כי לא אמרו ליגמר והדר ליסבר אלא לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק הלכה שזה אין לו לעשות בתחלת למודו אלא לאחר שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות בטעמיהן בדרך קצרה בלי עיון רב ופלפול להקשות ולתרץ אבל בלימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן לימודו.
ל רש"י ע"ז יט, א ד"ה ואח"כ. וכדלעיל שם וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי ימכור איש את בתו
מקור מפורש
בדף זה
נמצא קודם שעמד על הדבר הרבה לא הכיר הדבר הכרה גמורה והי' רחוק מאותו הדבר וכשהתבונן בו נכנס לעומקו של דבר ונתקרב אליו כו', וזהו ליגמר אינש והדר ליסבר וד"ל.
114 ליגמר אינש והדר ליסבר : ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם להבין שרש ענין מקיפים דבינה
מקור מפורש
בדף זה
ב) אך עדיין צ"ל איך שייך לומר שאוא"ס מאיר בכו"ח בבחי' קירוב שהרי ע"ס הוא רק הארה בעלמא ושרש התהוות הע"ס הוא מבחי' קו וחוט, אבל עצמות אוא"ס הוא למעלה מבחי' ע"ס וכמאמר לאו מכל אינון מדות איהו כלל, וא"כ אינו מובן איך יתכן לומר שאוא"ס מאיר בהם בבחי' קירוב כו', אך הענין הוא דהנה נודע שכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים, ולהבין איך הוא ממוצע, והענין הוא דהנה כתר הוא בחי' רצון, והנה אנו רואים למטה שהרצון הוא בחי' ממוצע בין עצמות הנפש לכחות הנפש, שהרי אנו רואים שהכל תלוי ברצון שהרצון מושל ושולט על כל האברים, כמו למשל שאם אדם רוצה ומתמיד בטבעו ללמוד אזי יוכל להשיג אע"פ שאינו בר שכל גדול, אבל אם אינו רוצה ללמוד אזי אע"פ שהוא בר שכל גדול לא ישיג כלום וכמו שארז"ל יגעתי ומצאתי תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין כו', וע"כ הזהיר הכתוב מאד על אהבה כו', שעיקר אהבה הוא מלשון אבה והיינו בחי' רצון, וכן ארז"ל עשה רצונו כרצונך כו', ובזה יובן ג"כ למעלה שכתר הוא ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים כו', דהנה אוא"ס הוא למעלה מגדר עולמות, וכדי שיתהוה עולמות כו' הוא רק ע"י מה שעלה ברצונו כו' וכמ"ש בזהר כד סלק ברעותי' למברי עלמא, רק באמת אין המשל דומה לנמשל כו' לפי שלמטה לא יתהוה כלום מהרצון כו' רק שהרצון פועל באברים ומושל ושליט עליהם, אבל למעלה כיון שעלה ברצונו שיתהוה עולמות תומ"י נתהוה, וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו', וזהו מ"ש בע"ח שאוא"ס מאיר בכתר בבחי' קירוב כו', והנה בבחי' חכ' מאיר ג"כ בבחי' קירוב לפי שחכמה הוא כח מה בחי' ביטול ואין אוא"ס שורה אלא בבחי' ביטול לפי שבחי' אוא"ס הוא בחי' איך דכולא קמי' כלא חשיב, אשר הכלי לגילוי זה הוא בחי' החכ' שנק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, והיינו שבחכ' מושג איך דכולא קמי' כלא חשיב, אבל בבחי' בינה אינו מאיר אלא בריחוק לפי שבינה היא בחי' השגה, וכיון שהיא בחי' השגה, ובאוא"ס אמרו דלית מח' תפיסא בי' כלל ע"כ שאינו מאיר שם בקירוב וכמו שאנו רואים באותיות החותם שע"ג אבן טוב שמחמת בהירות האבן טוב אינם יכולים
29 שאם אדם רוצה. . ללמוד : ראה ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר