118

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מתבטא ההבדל ביניהם, ומדוע בחר אבי מורי לפרש את הענין באופן שונה (והפוך) מפירוש הרמ"ז (המובא פעמים רבות בחסידות9), במקום להסבירו.

בסוף פירושו מפנה אבי לעיין במקום אחר10, באומרו: ו"עיין מזה ב"תורה אור" ריש פרשת תולדות, עיין שם".

ג. אברהם – קו החסד, יצחק – קו הגבורה

עיון במקור זה ב"תורה אור"11 מגלה, כי מדובר שם על עבודותיהם השונות של אברהם ושל יצחק: עבודתו של אברהם היא עבודה בקו החסד12 – הורדת השפע ממעלה למטה, ואילו עבודתו של יצחק היא עבודה בקו הגבורה12 – העלאה ממטה למעלה.

לכן אנו מוצאים שלגבי אברהם נאמר13 "אברהם אוהבי", ולגבי יצחק נאמר14 "ופחד יצחק", שהרי אהבה נובעת ממידת החסד, ופחד (יראה), – מקורו במידת הגבורה.

בהתאם להבדל שבין עבודת אברהם לעבודת יצחק, מבאר אדמו"ר הזקן שם (ב"תורה אור"11) את הסיבה לכך שאת הבארות שחפר אברהם – סתמו הפלשתים, ודווקא ע"י יצחק, נפתחו הבארות, והיא: פלשתים יכולים לסתור את קו החסד של הקדושה אך לא את קו הגבורה.

ד. פלשתים – מבוי המפולש

ההסבר לכך הוא:

"פלשתים" הוא מלשון "מבוי המפולש"15 (מבוי הפתוח משני צדדיו), וזהו מה שנאמר* ע"י רז"ל16 "פלשתים ליצנים היו", כי ליצנות נובעת "מצד פתיחות הלב ביותר, שהוא פתוח ומפולש מכל צד".

ענין חפירת הבארות ע"י אברהם נובע גם הוא מהתרחבות. זוהי עבודה של התרחבות מצד החסד של הקדושה

בכיוון של אהבה, תענוג ושמחה באלקות "בהתגברות גדולה ביותר מכפי המידה", ולפיכך קיימת האפשרות של "ויסתמום פלשתים", כי

הערות

  1. 9. ובספרי אאמו"ר. וראה לקוטי לוי יצחק (לזח"א) ע' ב "ות"ל שיוונתי לדעתו הקדושה ז"ל זיע"א".
  2. 10. ובפרט (כמדובר כמה פעמים) שההערות נכתבו בקיצור (מפני חוסר נייר וכו') ובכ"מ סמך על המבואר במק"א.
  3. 11. ובארוכה – בתו"ח ר"פ תולדות.
  4. 12. ורק שמכיון ש"כל המדות כלולות זו מזו" ו"מיוחדות זו בזו" – גם באברהם הי' (בהעלם) העבודה דקו הגבורה, וכן ביצחק – העבודה דקו " החסד (אגה"ק סי"ג. ובכ"מ).
  5. 13. ישעי' מא, ח.
  6. 14. ויצא לא, מב.
  7. 15. בכל הבא לקמן – ראה לקו"ת ואתחנן ה, א. תו"ח שם פ"ו־ז. וראה גם תו"א סא, ג ואילך [הובא באוה"ת תולדות (תתח, א) – הגהות להמאמר שבתו"א ר"פ תולדות], ש"פלשתים שבקליפה הם הלצים... הרחבת פיו כו'", ושהתרחבות זו היא הלעו"ז של בחי' התגלות השמחה בדביקות ה' בפילוש ובגלוי כו'".
  8. *. משנה עירובין ספ"ט. ועוד.
  9. 16. ע"ז יט, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.