ט'תשעה

ט'תשעה

ב"ה, י"ח חשון, ה'תש"ל

ברוקלין, נ.י.

מרת יהודית חי' תחי' שטרנבוך

ברכה ושלום!

במענה למכתבי' שהגיעו באיחור,

בכלל ידוע שבענינים הקשורים בשכל ורגש שבלב, כעניני יראת שמים ולימוד התורה וקיום המצוות, הנה בכדי להצליח בהם באופן מסויים צריך לעשות בסגנון חכמינו¹ ז"ל – במקום שלבו חפץ . ומאותו טעם נכלל בזה גם איך שלבו חפץ. והובא גם כן בתור פסק דין בשו"ע יורה דעה, סוף סימן ר"מ.

וכבר² הדגשתי פעם שמובא בשו"ע לא בהלכות תלמוד-תורה, אלא בהלכות כבוד אב ואם, שסדר בתורה ג"כ תורה, שעל ידי זה מודגש שאינו נוגע כיבוד האב, וגם צריך להיעשות בדברים וארגומנטים של דרכי נועם באופן שלא לנגוע, ורואים במוחש שהכי טוב הוא למנוע כל מיני ויכוחים, ורק יהי' המינימום שאי אפשר בלאו הכי בשום אופן.

ואדרבה, התקוה חזקה שכשיראו שבשאר המצוות מדייקת יותר, כולל מצות כיבוד אב ואם, זה גופא יקטין התרעומות.

ויהי רצון שמתוך מנוחת הנפש בכל הפרטים תלך מחיל³ אל חיל בעניני יראת שמים ויהדות בכלל, ובגאון ובצדק תשא השם שהתורה נותנת לכל בת ישראל – בת שרה רבקה רחל ולאה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות.