שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'עתר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ויהי רצון אַז דאָס אַלץ זאָל זיין ווי באַ יציאת מצרים דעם ערשטן מאָל – ביד רמה , מיט שטאָלץ און מיט געזאַנג און שמחה,
16 הכוונה : מענה רבינו – ניסן תשכ"ט.
ראש השנה לרגלים : ר"ה ד, א.
יציאת מצרים . . געוואָרן אַ פאָלק : ראה מפרשים ליחזקאל טז.
אַ כללות'דיגע (אומפאַסנדע) געשעהניש : כי הוא (יצי"מ) יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו' (חינוך מצוה כא).
אַ נצחיות'דיגע : בכל פרטי' (ולא רק הציווים שבה), שהרי צ"ל ברכת התורה – "נותן התורה" ל' הווה (לקו"ת ויקרא כג, א) – גם בנוגע לכתוב ואחות לוטן תמנע וכיו"ב (ראה סנה' צט, ב). פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק יסוד השמיני: ואין הפרש כו'.
המול . . בו : שמות יב, מח.
לא יאכל בו : ופסח לא בא מתחלתו אלא לאכילה (משנה פסחים עו, ב).
חכמים ערקלערן : פדר"א פכ"ט.
אינערלעכער צוזאַמענבונד : להעיר ג"כ אשר פסח ומילה שניהם מ"ע שיש בה כרת (כריתות בתחלתה).
*) הכוונה: ששניהם הוראות הקשורות בחילוק מצב האדם בקשר לגילו.
באַלד נאָכן געבורט : ועד יום השמיני כאלו הוא עדיין בבטן (האם) – מו"נ ח"ג פמ"ט. וראה דב"ר רפ"ו. נדה לא, ב. ויק"ר פכ"ז, י. ס' הבהיר [ס]' קסח.
מילה . . דאָס גאַנצע לעבן : יומתק ע"פ המבואר במ"א אשר מילה היא פעולה נמשכת, וכדמוכח במנחות מג, ב.
משכו . . זרה) : שמות יב, כא. מכילתא שם.
יעדער רגע : לבד הראשון – שאין שם עבר והאחרון – שאין שם עתיד. ואכ"מ.
אני . . קוני : משנה סוף קידושין.
משועבד . . מצרים : רש"י שמות כ, ב. וראה מכילתא שם. שמו"ר פכ"ט, ג.
תשובה . . צום מקור : ראה תניא פל"א (ומבאר שם: היא בחי' יצי"מ כו'). ובלקו"ת ר"פ האזינו: הנה עיקר התשובה הוא כו'.
נאָך מער : ראה תניא פל"ז (מח, סע"א) וכל ניצוץ כו'.
אַ ברי' חדשה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח (מהדו"ק) ר"ס ד.
מודה אני : וסיומו רבה אמונתך – ע"פ מש"כ חדשים לבקרים רבה אמונתך (מדרש תהלים כה).
חשבון הנפש : ראה ד"ה אין עומדין ה'תש"ב (בקונט' ביקור שיקאַגאָ) ובכ"מ.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן : כי בכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים (תניא רפמ"ז).
צוויי-פאַכיגען אופן : ראה ד"ה שה תמים (בס' המאמרים תרכ"ט) בביאור הענין שקרבן פסח הי' מן הכבשים ומן העזים. וכן במילה – הסרת הערלה (שאינו ערל. סור מרע), שהוא מהול (מ"ע). ואכ"מ.
*) הכוונה: סור מרע – כל' עזיבת החטא – ועשה טוב – אח"כ צ"ל עבודה מסודרת כמשנ"ת בעולת תמיד וכו'. וכן וע"ט באופן נעלה יותר כיתרון האור מתוך החושך .
ער באַשליסט כו' : ראה תניא פמ"ז.
אלקינו . . חיות : ראה טושו"ע או"ח ס"ה. לקו"ת במדבר עג, ב.
דורך דעם אַלעם מקרב כו' : ראה שם בפדר"א (פכ"ט) שבזכות מילה ופסח נגאלו ממצרים "ובזכותם אתם עתידין ליגאל בסוף".
נבואה-הבטחה : מיכה ז, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וסגולה מיוחדת בדיוק מצוות אלו כמבואר בתורתנו הקדושה.
6 וסגולה מיוחדת בדיוק מצוות אלו : ראה מנחות מג, ב. רמב"ם הל' מזוזה פ"ו הי"ג (הובא ונתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ט שיחה ב' לפ' עקב – ע' 61 ואילך).
בנוגע למזוזה בפרט – ראה בהנסמן לעיל (ע' תכה) הערה ד"ה ידועה סגולת מצות מזוזה . בנוגע לתפילין בפרט – ראה גם לעיל אגרת ט'תרלה, ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה,
10 זכרו . . עשה דברי-הימים א' טז, יב.
למנצח לדוד להזכיר גו' כי אלקים יושיע ציון גו' : סיום מזמור סט, והתחלת מזמור ע – שסיימו והתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
הלל היא מה"ת : ראה גם אנציק' תלמודית ערך הלל ס"ב (כרך ט ע' שצב ואילך). וש"נ.
דהשיר יהי' לכם : ישעי' ל, כט.
מבואר בכ"מ : ראה גם תו"מ – התוועדויות ח"י ע' 169 ואילך. וש"נ.
די ימים טובים . . פון יאָר ראה סנהדרין יא, ב. ובתוד"ה או שם.
ספּעציעל . . פסח מיט פרילינג ראה ג"כ שמות יג, ד. יו"ד. שם כג, טו (וברמב"ן שם טז). שם לד, יח.
שמור . . אלקיך דברים טז, א. ולרמב"ן (לשרש הא' דסהמ"צ להרמב"ם) ולבעל ההלכות – זוהי מ"ע (לעבר השנים, או – מושמרת את החוקה). וראה רמב"ם הל' קדה"ח רפ"ד.
ראש לרגלים ר"ה ד, א.
דער "קאָפּ" ראה עטרת ראש בתחלתו.
"קאָפּ" פון די ימים טובים להעיר שצ"ל לימוד מיוחד שאין מצה בשבועות וסוכות (ספרי ראה טז, יב. ספרא אמור כג, ו). אוה"ח מצורע (יד, ו) ד"ה וראיתי. תורה תמימה אמור כג, ו.
אָפּשלוס פון פסח . . אַ פאָלק ראה יתרו יט, ד-ו. יבמות מו, סע"א. רמב"ם הל' איסו"ב רפי"ג.
בסוכות הושבתי אמור כג, מג. וראה טאו"ח סתרכ"ה ובב"י שם ד"בניסן מיבעי לה" לעשות סוכות.
האביב דער ערשטער . . בליאונג ראה רש"י שמות כג, טו. ולד שם. אוה"ת להצ"צ משפטים ע' א'קפ ואילך.
מעבדות . . גדול פסחים פ"י מ"ה. נוסח ההגדה.
נידעריגסטער . . קנעכטשאַפט שמות א, יד. ובדחז"ל עה"פ.
טיפע פינצטערניש שהרי מצרים היא ערות הארץ (ויקרא יח, ג ובתו"כ (ובפרש"י) שם. קה"ר עה"פ והארץ לעולם עומדת).
נאָכדעם . . צעפוילט ראה לקו"ת ר"פ בהר.
תורה (מלשון "הוראה") זח"ג נג, ב.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן ובפרט שמצוה מן התורה להזכיר יצי"מ בכל יום בבוקר ובלילה (רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז ר"ס סז. ועוד).
דינען מיט יעדן פרט ראה טושו"ע או"ח סרל"א: בכל דרכיך דעהו . . כל מעשיך יהיו לשם שמים.
טרינקען א.ז.וו. להעיר ממחז"ל על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא (ב"ר ספי"ד).
עסט צוליב . . מיט דעם עסן אַליין כבטושו"ע שם: לשם שמים, בכל דרכיך דעהו*.
הוספה לאחר זמן:
*) מיט דעם עסן אַליין . . דאָס בריינגט עם צו מאַכן אַ ברכה : היינו שהאכילה נעשה טפל לגבי (העיקר) אמירת הברכה, ע"ד חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום (מנחות מג, ב), החיוב הוא אמירת הברכה, ובתור תוצאה מזה – נהנה מעניני עוה"ז (אכו"ש וכיו"ב).
ומזה הלכה למעשה (מנחות שם, טושו"ע או"ח סי' רצ) אשר בכדי להשלים מאה ברכות בשבת צ"ל אכילת פירות וכיו"ב, שהעיקר בזה הוא אמירת עוד ברכות , אלא בכדי שלא תהי' ברכה לבטלה, צריך לאכול הפרי וכיו"ב, שאכילה כזו – היא טפלה לגבי העיקר – אמירת הברכה. ועפ"ז יומתק ל' הרמב"ם (סוף הל' ברכות ): ולעולם כו' וירבה בברכות הצריכות. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן חאו"ח סרמ"ט קו"א סק"ד.
חוקות . . שמים וארץ . . עוד כל ימי ירמי' לג, כה. בראשית ח, כב.
קוקט אַרויס ע"ד פרש"י בראשית לז, יא.
דערזעט אין דעם פרילינג ע"ד הירוש' הובא בתוד"ה אמונת (שבת לא, א): שמאמין בחי העולמים וזורע.
הנהגה טבעית . . נסית ראה שמו"ר (פט"ו, יא): משבחר הקב"ה בעולמו . . וכשבחר ביעקב ובניו כו'. עקדה שער לח בתחלתו.
טאָג-טעגלעכן לעבן . . באַפרייען זיך ראה תניא פמ"ז: כל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כו'.
באַפרייען זיך . . תעבדון את האלקים ע"ד מש"נ שמות ג, יב.
עבודה-זרה וכדחז"ל: משכו מעבודה זרה (מכילתא לשמות יב, כא).
זה . . מיטן פינגער רש"י שמות טו, ב. וראה תענית בסופה.
די גאַנצע תורה ברכות ה, א ובכ"מ.
אַרויסגיין . . דורך פאַרבינדן זיך ראה תניא ספמ"ז ועיין בליקוטי לוי יצחק שם.
מצוה . . ובלילה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג*.
*) (הטעם שלעיל בשו"ה אין טאָג-טעגלעכן לעבן מובא המ"מ ברמב"ם ובשו"ע אדה"ז, וכאן רק ברמב"ם – כי) שם – במכ' – הענין (וראי' ע"ז במ"מ), משא"כ כאן הל' בדיוק במכ', ולמכ' אין שייך ונוגע (ואדרבא) הפרטים שבשו"ע (מה"ת וכו') – ולכן הובא הל' דהרמב"ם.
(מענה רבינו – ניסן תשל"א)
להזכיר יציאת מצרים להעיר מדחז"ל: כל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם כו', זכרו נפלאותיו אשר עשה כו', בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו, אמר דוד א"כ אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני (לאחר שאמר דוד למעלה) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה (מדרש תהלים ע'. הובא בפרש"י שם)**.
הוספה לאחר זמן:
**) וי"ל שמכאן ראי' נוספת לדברי האומרים שאמירת הלל היא מה"ת (בה"ג במנין המצות. יראים סי' קכה. ר"ש בן גבירול מ"ע טז. סמ"ק סקמ"ו. ר' דניאל הבבלי בס' מעשה נסים לר"א בן הרמב"ם סי' א' – שגם נמנה במנין המצות; ולהרמב"ם בסהמ"צ שרש א' – שאינה נמנית במנין המצות, אבל היא מה"ת. ובווי העמודים (לס' יראים שם) שכן נראה דעת רש"י ור"ח וא"ח).
כאמרו דנפלאותיו שעושה עמכם בכל עת (לאו דוקא יצי"מ) – לא עשה כו' אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו (שבפשטות – הו"ע ההילול והשבח להקב"ה).
ואעפ"י שהפסוק הוא בתהלים, ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (חגיגה י, ב. ב"ק ב, ב ועוד), וכש"כ שדברי קבלה אינם דברי תורה, הרי זהו רק גילוי מילתא (והטעם) דעשיית הנפלאות, וע"ד – ולא ממש – המובא בב"ק (שם) : והאי מילף הוא (בתמי') גילוי מילתא הוא ובפרש"י שם. וראה ס' יראים שם : עד דלא אתי נביא גמרא גמירי לה ואתי נביא ואסמכי' אקרא (דהשיר יהי' לכם – לשיטתי').
ומעלה יתרה בהראי' מכתוב זה לגבי פסוקי נ"ך המובאים במדרש הגדול (פ' בא י, ב), כי אינו בל' הלכה ודין (שמדברי קבלה לא ילפינן), אלא בסגנון של סיפור דברים וגילוי מילתא בעלמא.
ולהעיר מהכלל דאין למדים מקודם מ"ת (ירוש' חגיגה פ"ג, ה"ח ועוד) – ובכ"ז במילתא דמסתברא וכיו"ב למדין (שעפ"ז מבואר בכ"מ הא שלמדין דאין מערבין שמחה בשמחה מהכתוב " מלא שבוע זאת וגו'" (ויצא כט, כז. ירוש' מו"ק פ"א ה"ז). ראה שד"ח כללים א, שכא. וש"נ ).
ועוד להעיר שמדרש תהלים מסיים במעשה רב: אמר דוד כו'.
ומה שלא הובא זה במדה"ג – הרי כו"כ מדחז"ל שלא הביאום.
גאולת הפרט . . הכלל להעיר מאגה"ק ס"ד (קה, סע"ב ואילך).
כימי . . נפלאות מיכה ז, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרצז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והרי היא המצוה שקבלו עליהם בשמחה ועדיין עושים אותה בשמחה (שבת קל, א) ומצוה תמידית היא מצוה הנמשכת בכל רגע וכמרז"ל בהנוגע לדוד מלכא (מנחות מג, ב) וראה ג"כ ספר המצות לאדמו"ר הצמח צדק, עיין שם היטב מצות מילה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזכרתם את כל מצות ה' גו'", וגם דרשינן בגמ' "וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם — ראי' מביאה לידי זכירה כו'",
34 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"פ הנ"ל מובן, דלהרמב"ם "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' גו'" (ש"הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן") הוא דבר נוסף על עצם מצות ציצית, שלכן חלקם לב' פרטים בב' הלכות, ומדגיש חילוקם:
46 וי"ל שהמקור לזה הוא ממנחות מג, ב "ורבנן האי וראיתם אותו מאי עבדי לי' כו'", ומשמע דס"ל שאינו מעיקר המצוה . ויתירה מזו, שא"צ שיראו אותן כפשוטו. וכ"מ גם מזה ש"מבעי' לי' לכדתניא וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלוי' בו ואיזו זו זו קרית שמע", דלפי דרשה זו (וכן לפי הדרשות שלהלן שם: תניא אידך . . ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו זו זו מצות כלאים . . תניא אידך וראיתם אותו . . כיון שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכל מצות כולן), פי' "וראיתם אותו וזכרתם גו'" אינו שיראו אותן כפשוטו כו'. וראה לקמן הערה 48. ועצ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז בלק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
קיימו כל המצות כולן" ומשני (דאז הי' קאי על) "מצות ציצית דאמר מר שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות כולן" , ובספרי איתא ש"כל המקיים מצות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצות" ]; ואח"כ מביא "לקרוא את שמע", שגם היא מצוה כללית, שיש בה יחוד השם אהבתו כו' (ובכללות — קבלת עול מלכות שמים) שהיא יסוד כל המצות , אבל לא כמו מצות ציצית שהיא עצמה שקולה כנגד כל המצות (ומביאה לקיום כל המצות כולן ) כנ"ל; ואח"כ "ולהניח תפילין", שהיא מצוה פרטית, אבל נאמר בה "והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך.
36 כ"ה בשבועות שם. ועד"ז הוא במנחות מג, ב. ובנדרים "כנגד כל מצות שבתורה". וראה פרש"י שבועות ומנחות שם (ובנמוק"י הל' ציצית (הובא בב"י (וראה גם ב"ח) או"ח ר"ס כה), שמטעם זה מתעטפין בציצית לפני תפילין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בארץ מצרים, במילה — עלי' אמר דוד שירה , למנצח על השמינית , וסיומה ע"י הטבילה, בעת מתן תורה בחג השבועות,
2 עלי' אמר : מנחות מג, ב. ונתבאר בלקוטי תורה ויקרא (כ, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואח"כ "וכיצד עושין תפילין של יד"; וכן שם לענין סדור הפרשיות ("כיצד סדור הפרשיות, בתפלה של ראש מכניס פרשה אחרונה כו' (ואח"כ) תפלה של יד כותבם בארבעה דפין כו'"), אורך הרצועות ("ואורך רצועה של ראש כו' ואורך רצועה של יד כו'") ואופן קשירת הרצועות בבתים ("ומכניס רצועה של ראש בתובר שלה כו' וכן בשל יד קושר כו'"); בריש פ"ד במקום הנחתם — "היכן מניחין תפילין של ראש מניחין אותן כו' ושל יד קושר אותה כו'"; וכן שם לענין ברכת תפילין — "וכיצד מברכין על של ראש מברך כו' ועל של יד מברך כו'".
14 אבל זה שהקדים הרמב"ם תש"ר בסוף הל' תפילין (פ"ד הכ"ה) "שכל זמן שהתפילין בראשו . . ועל זרועו הוא עניו כו'" — מובן, כי בא בהמשך למ"ש ד"קדושת תפילין קדושתן גדולה היא", וקדושת ש"ר גדולה מש"י (כדלקמן ס"ב); ומטעם זה גופא, פעולת התפילין על האדם שיהי' עניו כו', היא ביותר ע"י תש"ר. ולכן גם בהא דהתפילין פועלים על האדם "שלא יחטא" תש"ר קודם (רמב"ם סוף הל' מזוזה (ספ"ו), ממנחות מג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ראיה לכך שמצות מילה היא מצוה נמשכת, ממה שהגמ' מספרת על דוד המלך כשנכנס למרחץ וראה שהוא ערום אמר :
13 מנחות מג,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואולי י"ל, שזהו הטעם שדוקא מצות מילה נבחרה שתהי' דוגמת המצות שלאחרי מ"ת (וראה לעיל הערה 25) – כי היא המצוה היחידה שענינה הוא לפעול בגוף האדם , כמ"ש (לך יז, יג) "והיתה בריתי בבשרכם גו'". ולהעיר ממנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שמועד י"ט כסלו עצמו יימשך בכל ימות השנה.
8 להעיר משיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (לקו"ד ח"ג ע' 976) אשר "יט כסלו איז דער ברית" (מילה ), והרי המילה היא פעולה נמשכת, שכל רגע שלאחרי' מקיים הוא את המצוה (ראה מנחות מג, ב. צפע"נ (להגאון הרגצובי) – על הרמב"ם – תרומות ע' 68 (נעתק במפענח צפונות ס"ע קל ואילך). לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 12 ואילך). (וראה לקו"ש שם ע' 53 ואילך – עוד ביאור בהשייכות דברית מילה לי"ט כסלו). בהגדה של פסח (הוצאת קה"ת) עם לקוטי טעמים ומנהגים בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ואף פרשת ציצית, לכך נסמכה לאלו, לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות" .
4 ראה גם מנחות מג, ב – הובא להלן הערה 9. אבל ראה לקמן ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב, ו
להעיר, שאפילו בלימוד בדרך ההלכה, פירוש הכתוב (תצא כב, יב) הוא, שהחיוב "גדילים תעשה לך" הוא רק בבגד ד' כנפות . ומאן דמחייב בעלת ה' כנפות הוא רק מצד הריבוי ד"אשר תכסה בה" (זבחים יח, ב. מנחות מג, ב. שו"ע אדה"ז או"ח ריש ס"ו). בכורות, אשר מכתם היתה ב(חצות ה)לילה"?
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם האומר במצות מזוזה "חייב אדם להזהר במזוזה", בשונה מציצית, ששם אומר הרמב"ם "לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" .
29 והוא כהב' מימרות במנחות מג, ב. וכ"ה בסמ"ג מ"ע כו בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
גם ההתעוררות שגורמת הציצית לאדם בזכירת כל המצוות אינה משום עצם החפצא של הציצית כשלעצמה, אלא משום ש"הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן" – לפי הציווי בתורה נקבע קיום המצוה דוקא במספר מסויים של חוטים וכדומה ובצבע תכלת וכו', שפרטים אלו רומזים ומזכירים את כל המצוות, אך לא עצם ה"חפצא" של הציצית גורם לזכירה.
45 ראה טור או"ח שם סכ"ד: דוגמא לדבר כאדם המזהיר לחבירו על ענין אחד שקושר קשר באזורו כדי שיזכרנו וע"כ יש בה ה' קשרים כו'. וגם להטעמים דציצית בגימ' ת"ר כו' (רש"י מנחות מג, ב ד"ה שקולה) או דתכלת דומה לים כו' לכסא הכבוד (מנחות שם (ובפרש"י). וש"נ) – ה"ז בסוג הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובכדי לגלות בחי' מ"ה שבנפש, הנה על זה תקנו מאה ברכות , כמאמר רז"ל אל תקרי מה אלא מאה , שמזה למדו שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , דמאה ברכות הוא ע"ד מ"ש ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא גו' מאה שערים ויברכהו ה', והיינו, שע"י עבודת הצדקה, זורע צדקות, נעשית הברכה וההמשכה מלמעלה שנתגלה בחי' מ"ה שבנפש.
51 מנחות מג, ב ובפרש"י. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ד) וזהו מה שאמרו רז"ל חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , ולמדו זה ממ"ש ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', א"ת מה אלא מאה .
35 מנחות מג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולכן מודים גימטריא מאה דהיינו מאה ברכות .
8 ראה מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו מה שאמרו חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , ואיתא בזהר קב"ה דאתכליל מאתר עלאה סתימא דכל סתימין ברזא דמאה ברכאן, שהוא אור הסובב שלמעלה מהעולמות, דבספירות הוא ספירת הכתר, בחי' מאה .
38 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמרז"ל עה"פ למנצח על השמינית על מילה שניתנה בשמיני , ומבואר בלקו"ת (ד"ה למנצח על השמינית ) דזה שהשירה של דוד היתה על זה שמילה ניתנה בשמיני , הוא, כי שמיני הוא בחינת א"ק שלמעלה מאצילות.
43 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד שע"י הברכות יכולים להמשיך לא רק ענינים מעלמא דאתגלייא, אלא גם ענינים מעלמא דאתכסייא, שמשם נמשכים הברכות , כמאמר רז"ל "חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום" , וכפי שמבאר רבינו הזקן שהענין דמאה ברכות הוא ע"ד הענין ד"מאה שנה", שזוהי המשכה מ"אתר עילאה סתימא דכל סתימין" (כמוזכר לעיל (בהמאמר) בענין "מזמור לתודה").
161 מנחות מג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ג"כ ענין ברכת המצוות ועשיית המצוות, דהנה, ע"י ברכות המצוות הוא המשכת הכתר, שזהו"ע מאה ברכות , א"ת מה אלא מאה , בחי' הכתר.
52 תניא רבתי בתחלתו. פרש"י (ד"ה מה) ותוס' (ד"ה שואל מעמך ) – מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומסיפור הגמרא "בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום , אמר , אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה , וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו" – מביאים ראי' שמילה היא מצוה שנמשכת תמיד.
66 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת ברית-מילה, א' דר"ח כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מילה - שהיא ביום השמיני , "כדי שיעבור עליו שבת א'", היינו, שמילה היא למעלה משבת, כי שבת היא בחי' שביעי, ומילה היא בחי' שמיני , שזהו"ע "למנצח על השמינית" , "על מילה שניתנה בשמיני" .והכניסה אל הקודש - שקשורה עם השמונה בגדים דכהן גדול.
14 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו גם שלאחרי יצי"מ ומ"ת כתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר, שהעבודה צריכה להיות בבחי' לבנת הספיר , שלבנים הם האבנים שבידי אדם, שע"י ששורפים אותן בכבשן נעשים לבנים, וענין השריפה באש ברוחניות הו"ע דחילו ורחימו, שעי"ז נעשה לבנת הספיר , ועי"ז נעשה גם בחי' עצם השמים לטוהר, שקשור עם כמראה אבן ספיר דמות הכסא .
20 יחזקאל א, כו. מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה (אני הוי' אלקיכם ב"פ, רצוא ושוב) הוא הסיום דפרשת ציצית ששקולה כנגד כל המצוות (שמנין גימטריא של ציצית ת"ר, ושמונה חוטין וחמשה קשרים הרי תרי"ג ), כי, ב' הענינים דרצוא ושוב הם כללות כל המצוות .
196 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ב) במצות מילה ישנם ב' עניני העבודה דצדיקים ובעלי-תשובה:
570 בענין זה נאמר גם שכיון שברית מילה הוא ענין של "ששון", כדרשת חז"ל (מגילה טז, ב) "ששון זה מילה .. שש אנכי על אמרתך" (כדברי דוד – מנחות מג, ב), הרי ענין ה"ששון" (שהוא נעלה יותר משמחה (ראה תו"מ חכ"ז ע' 123. וש"נ)) מכריע ("וועגט איבער") את המצב הפרטי של היפך השמחה אצל אבי הבן*, ועד לאופן שאתהפכא חשוכא לנהורא.
[לאחרי השיחה קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א לאבי הבן, ונתן לו קנקן משקה בשביל הברית מילה , ואמר לו , שיערב את המשקה בתוך היין, באופן שלא תהי' שאלה על הברכה].
*
) הכוונה להרה"ת ר' שמואל שי' לוּ , שהי' שרוי באבילות ( המו"ל ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דאתכסייא לעלמא דאתגלייא , וזהו גם הענין שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום ), וכאמור, שענין זה הי' ביום הש"ק פ' פינחס.
1017 מנחות מג, ב. וראה המשך חייב אדם לברך תרל"ח פ"ב (סה"מ תרל"ח ס"ע צ). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
גם צריך להבין מה דאיתא בגמרא חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך , אל תקרי מה אלא מאה .
656 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ואף שגם בעוד מצוות מצינו עד"ז, וכמו במצות ציצית, שאמרו רז"ל שקולה היא כנגד כל המצוות כולן , וכן בצדקה , שבת וכו' – הרי אינו דומה שקולה להוקשה .
1591 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו' , ואיתא בגמרא חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך , אל תקרי מה אלא מאה .
2668 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בפרק זה ישנם כמה מימרות בנוגע ללימוד התורה, וביניהם גם מאמרו של רבי מאיר – בהמשך להמדובר לעיל (במאמר ) אודות מאמרו של ר"מ "חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , שנאמר 14 ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך" (קרי בי' מאה ) – "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם , ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה הרבה, יש שכר הרבה ליתן לך".
2749 מנחות מג, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גם בנוגע למצות ציצית מצינו ששקולה כנגד כל המצוות , כמ"ש
1224 מנחות מג, ב. הובא בפרש"י עה"ת ס"פ שלח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הביאור בענין פרשת וירא, שחלוקה מפרשת לך לך שבה מדובר אודות אברהם אבינו כפי שהי' קודם המילה , ואילו בפ' וירא מדובר אודות אברהם אבינו לאחרי שכבר קיים מצות מילה (באופן של ברית עולם בבשר הגוף הגשמי, שעיקרו כשיצא מהסכנה ), והקשר עם
1784 וכידוע (ראה גם תו"מ חל"ב ס"ע 269 ואילך. וש"נ) החידוש במצות מילה שהיא באופן של "פעולה נמשכת" (כלשון הידוע), כפי שמוכיחים זאת מדברי הגמרא (מנחות מג, ב) "בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום , אמר , אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה , וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו" – דלכאורה, "למה שמח עלי' יותר מראשו וזרועו וכל גופו* שקיים בהם מצות תפילין וציצית וכמה מצות, אלא מילה היא מצוה בכל עת כו'" (שו"ת מהר"ח או"ז סי"א), והיינו, שבכל שאר המצוות נמשכת תמיד (לא פעולת המצוה , שאינה אלא בשעת הפעולה, אלא) רק התוצאה של המצוה (הזיכוך שנעשה בהאבר שבו נתקיימה המצוה ), ואילו במצות מילה , נמשכת תמיד גם פעולת המצוה .
*) כמבואר בספר חרדים חלוקת כל המצוות ביחס לאברי האדם – מצוות התלויות בידים או ברגלים , בלב וכו' .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ענין מצות כתיבת ספר תורה, שע"ז כותב כ"ק אדמו"ר הצ"צ שהוא כענין ויכתוב משה גו', כנ"ל, כי בכל אחד ואחד מישראל ישנה בחינת משה שבו [וכמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, והקשה על זה בגמרא , אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא (ובפרט שאח"כ מפרט בכתוב כו"כ פרטים , ועד לדרשת חז"ל אל תקרי מה אלא מאה , שהוא תכלית השלימות , עשר כלול מעשר , וגם כמבואר בכ"מ שיש מאה אותיות בפסוק זה), ומתרץ, אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, דמכיון שבכאו"א מישראל ישנה בחינת משה, לכן יראה היא מילתא זוטרתא אצל כאו"א ].
412 תניא רבתי בתחלתו. פרש"י (ד"ה מה ) ותוס' (ד"ה שואל מעמך ) – מנחות מג, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ו ס"א. וראה לקו"ת ד"ה אלה מסעי הג' פ"ב ואילך (צא, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אלא שצריך לפעול שכח המס"נ והביטול יומשך ויתגלה בכל הענינים [וכמו בענין מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', אל תקרי מה אלא מאה , שהענין דמ"ה צריך להיות נמשך ונתגלה במאה ברכות שצריך לברך בכל יום (כמבואר במאמר אדמו"ר מהר"ש ד"ה להבין ענין הברכות )],
1674 תניא רבתי בתחלתו. פרש"י ד"ה מה ותוס' ד"ה מה ותוס' ד"ה שואל מעמך – מנחות מג, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ו ס"א. וראה גם ד"ה להבין ענין כתיבת ספר תורה פ"ט (לעיל ע' 51 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כיון שיש חיוב לברך מאה ברכות בכל יום [ואע"פ שברכות היא מצוה מדרבנן , הרי חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה , וענין השמחה קשור עם חביבות], נמצא, שכשמברכים מאה ברכות בכל יום , ישנו ענין שמחה של מצוה מאה פעמים בכל יום !
2169 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמובן גם ממארז"ל "חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום" , וכדי להשלים מנין הברכות ביום השבת צריך ליהנות מעוה"ז – כך
625 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וע"ד שמצינו בענין "חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום" , שבהם נכללים י"ח ברכות דשמו"ע ג"פ, שכיון שבשבת חסר במספר ח"י ברכות , שהרי יש רק שלש לפני' ושלש לאחרי' ואחת באמצע, צריך להשלים את מאה הברכות ע"י אכילת פירות וכיו"ב – הרי העיקר בזה הוא אמירת עוד ברכות , אלא בכדי שלא תהי' ברכה לבטלה, צריך לאכול הפרי וכיו"ב, ואכילה כזו היא טפלה לגבי העיקר – אמירת הברכה .
1285 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב) גם להדעה שהחיוב דנקיטת חפץ הוא מן התורה – יש לומר, ש"שים נא ידך תחת ירכי" אינו כמו נקיטת חפץ שלאחרי מ"ת, שה" חפצא " שבו נתקיימה המצוה נעשה חפצא דקדושה (גם לאחרי גמר קיום המצוה ), אלא שהמצוה נמשכת, דחשיב כאילו זה עתה (בשעה ששם ידו תחת ירכו) מקיים מצות מילה – כדברי הרגצ'ובי שמצות מילה היא באופן של "פעולה נמשכת", וכדמוכח מסיפור הגמרא "בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום ..
2271 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשון ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ד) ויובן בהקדם המבואר בכמה דרושים המשך דברי הזהר מאה שנה כללא דכולא, שמאה שנה הוא רזא דמאה ברכאן בכל יומא, שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , כפי שלמדו חז"ל מהפסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך , א"ת מה אלא מאה .
15 מנחות מג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ט) וזהו ענין מצות כתיבת ספר תורה, שע"ז כותב כ"ק אדמו"ר הצ"צ שהוא כענין ויכתוב משה גו', כנ"ל, כי בכל אחד ואחד מישראל ישנה בחינת משה שבו [וכמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, והקשה על זה בגמרא, אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא (ובפרט שאח"כ מפרט בכתוב כו"כ פרטים, ועד לדרשת חז"ל אל תקרי מה אלא מאה , שהוא תכלית השלימות,עשר כלול מעשר, וגם כמבואר בכ"מ שיש מאה אותיות בפסוק זה), ומתרץ, אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, דמכיון שבכאו"א מישראל ישנה בחינת משה, לכן יראה היא מילתא זוטרתא אצל כאו"א].
88 תניא רבתי בתחלתו. פרש"י (ד"ה מה ) ותוס' (ד"ה שואל מעמך ) – מנחות מג, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ו ס"א. וראה לקו"ת ד"ה אלה מסעי הג' פ"ב ואילך (צא, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמרז"ל עה"פ למנצח על השמינית על מילה שניתנה בשמיני , ומבואר בלקו"ת (ד"ה למנצח על השמינית ) דזה שהשירה של דוד היתה על זה שמילה ניתנה בשמיני , הוא, כי שמיני הוא בחינת א"ק שלמעלה מאצילות.
43 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
גם צריך להבין מה דאיתא בגמרא חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך , אל תקרי מה אלא מאה .
4 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', ואיתא בגמרא חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך , אל תקרי מה אלא מאה .
2 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', ואיתא בגמרא תניא הי' ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך , אל תקרי מה אלא מאה .
2 מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובכדי לגלות בחי' מ"ה שבנפש, הנה על זה תקנו מאה ברכות , כמאמר רז"ל אל תקרי מה אלא מאה , שמזה למדו שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , דמאה ברכות הוא ע"ד מ"ש ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא גו' מאה שערים ויברכהו ה', והיינו, שע"י עבודת הצדקה, זורע צדקות, נעשית הברכה וההמשכה מלמעלה שנתגלה בחי' מ"ה שבנפש.
51 מנחות מג, ב ובפרש"י. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובכל זה יובן מארז"ל דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום ולכאורה למה מספר מאה דוקא אך הענין הוא דעיקר עונג הפנימי ברצונו הפשוט הוא שיתגלה פנימי' רצון שלו במעשה המצות ולהיות כי אור הכתר כלול מי"ס וכל אחד ואחד כלול מי' ע"כ הן מספר מאה כי ק' המשכות צריך אדם להמשיך מאור
110 דחייב אדם לברך מאה ברכות : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור ד"ה מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו חייב אדם לברך ק' ברכות בכל יום פי' להמשיך בכל יום המשכות בחי' אור הכתר שנק' מאה כידוע בבחי' מל' שיתגלה לעתיד (יתגלה בבחי' גילוי ממש) ע"י עסקו בתורה ומצות בעוה"ז ששרשן מבחי' הכתר הנ"ל, כי זה כל האדם בעוה"ז להמשיך מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' כתר בבחי' ממכ"ע שהוא בחי' יחו"ע ביחודא תתאה וזהו ענין ברכות המצות ברוך אתה הוי' אלקינו שהוא בחי' יחו"ע מלך העולם יחו"ת, והכל נמשך ע"י אשר קדשנו במצותיו שהוא בחי' הארת התענוג מכתר עליון שנק' אשר כידוע שבבחי' המצות שהם בבחי' מל' והיינו המשכות בחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע, אמנם עיקר הגילוי יהי' לעתיד דייקא וכמ"ש ה' ימלוך לעולם ועד שהוא בחי' הארת סוכ"ע בבחי' ממכ"ע הנק' ועד.
34 חייב אדם לברך ק' ברכות : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וביאור הדברים הנה ארז"ל ע"פ מה ה' שואל מעמך א"ת מה אלא מאה הן מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום כו' והענין הוא כי בחי' ההמשכה שנמשך מבחי' סוכ"ע לבחי' ממכ"ע נק' בשם ברכה כי הוא בחי' הגילוי מן ההעלם וידוע בע"ח דבחי' ע"ס דאצי' כאו"א כלול מי"ס שהן מספר מאה ע"כ הן מספר מאה ברכות שחייב אדם לברך ולהמשיך מבחי' סובב לממלא וזהו א"ת מ"ה שהוא בחי' ממכ"ע אלא מאה פי' כי בחי' ממכ"ע הוא בחי' מל' דאצי' שנק' אחת כמ"ש אחת היא יונתי כו' ומספר אחת לגבי ע"ס דז"א דאצי' שכלולים כאו"א מי' שנק' ק' ברכות ה"ז רק חלק א' ממאה שנק' תרומות מעשר דהיינו מעשר מן המעשר וז"ש תרומות הוי' שהוא מעשר מן המעשר (כי בחי' הוי' דז"א כולל מאה ברכות כנ"ל ומבחי' המלכיות דז"א נבנה בנין הנוק' כמ"ש בע"ח דמבחי' מל' שבחסד דז"א נבנה בחי' חסד שבמל' ועד"ז כל בנין ע"ס דנוק' וא"כ בחי' ע"ס דמל' היא חלק העשירית דז"א וכמ"ש שנק' עשיראה דכולהו כו' ובבי"ע אין ההמשכה מבחי' מל' רק חלק העשירית שהוא בחי' מל' שבמל' וזה החלק נק' מעשר מן המעשר לגבי ז"א וז"ש תרומות הוי' וכמ"ש בזהר פ' תרומה בפי' ויקחו לי תרומה מאי תרומה ארמותא כו' והיינו תר"ו מ"ה לרומם לבחי' מה שהוא בחי' המל' אך א"ת מ"ה אלא מאה ברכות דז"א וכתיב העשירי יהי' קודש לה' כי בבחי' ההעלאה מלמטה למעלה שנק' תרומה ארמותא כו' הרי בחי' המל' נק' כתר כידוע שבבחי' א"ח הכתר הוא מל' כו' ולכך נק' המל' אחת בלשון חשיבות המעלה על כל ס' מלכות ופ' פלגשים שכולן בבחי' ז"א כידוע דששים מלכות היינו בחי' ו"ק דז"א שכלולים כאו"א מי' כו' אך אחת היא יונתי כו' וכמ"ש רבות בנות עשו חיל כו' ואת עלית על כולנה כו' ולכך נק' בשם תרומת הוי' כו' (וענין תרומה גדולה של ישראל הוא תרי ממאה להיות כי מת"ת דאימא כתר א' לזו"נ ויש נ' שערים בבינה ובחי' תרומה א' מחמשים לזו"נ הוא תרי ממאה כי ה"ח וה"ג דבינה הן מאה שערים כמ"ש ביצחק וימצא מאה שערי' כו' אבל תרומת מעשר דלוי לכהן הוא בבחי' א"ח דמל' כו' ע"כ הוא חלק א' ממאה אך א"ת מה אלא מאה וד"ל).
66 מה ה' שואל מעמך א"ת מה אלא מאה : ראה דברים י, יב. מנחות מג, ב. וראה בהמ"מ לעיל ע' לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והטעם הוא כי הנה שרש המצות הוא מבחי' כתר עליון שהן תר"ך עמודי אור דהיינו תרי"ג מצות דאוריי' וז' דרבנן כידוע ותר"ך עמודי' הללו הן בחי' אורות ממוצעים בין עצמות המאציל עם הנאצלים כידוע וא"כ בכל מצוה שהוא בחי' פנימי' רצה"ע שבפנימי' הכתר שנק' תרי"ג ארחין דגלגלתא כו' כבר נמשך בחי' גילוי אא"ס שלפני הקו וכידוע בפי' ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה כו' וארז"ל א"ת מ"ה אלא מאה והיינו מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום כו', והענין הוא כי בחי' הכתר כלול מע"ס וי' פעמים יו"ד הוא ק' ברכות והיינו ק' המשכות מבחי' מל' דא"ס שמאיר בפנימית הכתר וגם ע"י המצות נמשך הארת מל' דא"ס שבפנימית הכתר, ומה שאמרו א"ת מה אלא מאה כו' הענין הוא כי בחי' יראה תתאה שהוא בחי' מל' דאצי' נק' מה כידוע וא"ת מה בבחי' יראה תתאה בלבד אלא מאה שהוא בחי' הכתר ששם מאיר מל' דא"ס שהוא בחי' מילוי דה' בהעלם כנ"ל לפי שנעוץ תחב"ס דוקא כנ"ל.
63 א"ת מה אלא מאה : מנחות מג, ב (ורש"י ותוס' שם). זח"ג קעט, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה אמרו בגמרא על אדה"ר שמיעטו והעמידו על מאה אמה פי' כמ"ש בה"ר ג' אימות וז' כפולות חב"ד וז' מדות כו' והיינו כל מדה וספי' שכלולה מי"ס ומאה אמה היינו בחי' ע"ס שכאו"א כלול מי"ס וזהו הנק' קומת אדם והוא לנגד מאה ברכות שחייב אדם לברך כו' כי הנה ק' ברכות הן ק' המשכות לנגד בחי' מאה מדרגות דע"ס עליונות שכאו"א
90 מאה ברכות שחייב אדם לברך : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
א טלית שאין לה ד' כנפות פטורה מן הציצית שנאמר על ארבע כנפות כסותך יש לה יותר מד' כנפות חייבת שנאמר אשר תכסה בה והאי קרא יתירה הוא אלא לרבות בעלת ה' כנפות או יותר שחייבת ומה ראית לרבות בעלת ה' ולמעט בעלת ג' מרבה אני בעלת ה' שיש בכלל ה' ד' ומוציא אני בעלת ג' שאין בכלל ג' ד':
א מנחות מג, ב. זבחים יח, ב. רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ג. טור ו שו"ע ולבוש סעיף א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כז בזמן שהיה תכלת תקנו חכמים שלא לפחות מלכרוך ז' חוליות כנגד ז' רקיעים שהתכלת דומה לרקיע וכן תיקנו לעשות קשר בסוף כל חוליא וחוליא שיהא היכר בין חוליא לחוליא ועכשיו שאין לנו תכלת אין אנו צריכין לדקדק במנין החוליות ולא במנין הקשרים שבין החוליות ומכל מקום המנהג פשוט בכל ישראל משנים קדמוניות לעשות ה' קשרים משום שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וכל המצות הם תרי"ג וציצית בגימטריא ת"ר וח' חוטין וה' קשרים עולה תרי"ג:
קכב רש"י מנחות לט, א ד"ה מין כנף ושם מג, ב ד"ה שקולה מצוה זו . תוס' שם לט, א ד"ה לא יפחות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית כד שכר לבישת הציצית ועונשה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ה טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך עליהם שנאמר וראיתם אותו וזכרתם וגו' ראיה מביא לידי זכירה וזכירה מביא לידי עשיה :
יד מנחות מג, ב. שו"ת ריב"ש שם. לבוש שם בהג"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית כד שכר לבישת הציצית ועונשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ח גדול עונש המבטל מצות ציצית ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וגו' וכל הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה :
כא מנחות מג, ב וספרי במדבר (סוף פרשת שלח, הובא בטור). שו"ע סעיף ו. וראה גם הל' ת"ת פ"ג סק"א: עונש על ביטול מצוה אף שפטור מדינא גבי ציצית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א ברכות השחר תקנום חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו בכל יום ויום להשלים מנין המאה ברכות שחייב כל אדם לברך בכל יום ויום מערב ועד בקר כמו שתיקן דוד המלך עליו השלום ע"י מעשה שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל ולא היו יודעים על מה היו מתים עד שחקר והבין ברוח הקודש ותיקן מאה ברכות בכל יום ורמז לדבר נאום הגבר הוקם על על בגימטריא ק' וסמך לדבר מן התורה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אל תקרי מה אלא מאה .
ו מנחות מג , ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ד. טור ושו"ע ס"ג. וראה לקמן סי' רמט קו"א סק"ד בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ד ועוד ג' ברכות שחייב אדם לברך בכל יום שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה ואפילו השבוי יאמר שלא עשני עבד שאין הברכה על החירות מהעבדות אלא על שאין העבד חייב אלא במצות שהאשה חייבת בהם.
עט מנחות מג, ב. טור ושו"ע ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
א צריך להרבות בפירות ומגדים ומיני ריח אם יש לו כדי להשלים מנין מאה ברכות אף ששמע הברכות של קריאת התורה וההפטרה כמו שנתבאר בסי' מ"ו:
א רי"ף ורא"ש סוף ברכות (פ"ט סכ"ד), מהא דרב חייא בריה דרב אויא מנחות מג, ב. טור ושו”ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט (ד)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומכל זה אפשר לחלק, דכשחפץ לאכול כל הפירות היום אף בלא ריבוי הברכות, דבכהאי גוונא מיירי בשל"ה דסתמא דמילתא כשהביאום לפניו מצדו לא יבצר לאכול כולם מיד אלא שמניחם בשביל לברך עוד, הרי זה גורם ברכה שאינה צריכה, לאפוקי כשאם לא ריבוי הברכות לא היה אוכל כלל פירות אלו היום, וזה אין איסור כלל לאכול בשביל הברכה, שהרי רב חייא בריה דרב אויא דממלא להו במיני מגדים משמע שלא היה אוכל רק בשביל הברכה, וא"כ אין כאן שום איסור לא במה שיאכלם אח"כ בשביל הברכה ולא במה שאינו אוכלם עכשיו שאינו מחויב לאכול דבר שאינו חפץ כמ"ש המ"א, ובכהאי גוונא מיירי במהר"ם גלאנטי וספר הזכרונות ע"ש.
פא מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט ועיין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
וא"כ כשמתכוין להשלים ק' ברכות שהוא הכרח גמור מדינא דגמרא דתניא חייב אדם לברך ק' כו' (ודינו של הרא"ש אינו דינא דגמרא, דהא קיי"ל כר' יוסי בפרק ערבי פסחים דאוכל והולך עד שתחשך, ולא הצריכוהו לאכול סעודת שבת מיד אלא אם רצה מפסיק עכשיו וחוזר ואוכל לאחר זמן כמו לרבי יהודה ע"ש, דעכ"פ לרבי יהודה שרי למיעבד הכי ולא פליג רבי יוסי בהא).
קטו מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה תזריע כ ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כיון שנזכר במילה נתיישבה דעתו כו' כדאיתא במנחות דף מ"ג ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומכל זה אפשר לחלק , דכשחפץ לאכול כל הפירות היום אף בלא ריבוי הברכות , דבכהאי גוונא מיירי בשל " ה , דסתמא דמילתא כשהביאום לפניו מצדו לא יבצר לאכול כולם מיד , אלא שמניחם בשביל לברך עוד , הרי זה גורם ברכה שאינה צריכה , לאפוקי כשאם לא ריבוי הברכות לא היה אוכל כלל פירות אלו היום , וזה אין איסור כלל לאכול בשביל הברכה , שהרי רב חייא בריה דרב אויא דממלא להו במיני מגדים , משמע שלא היה אוכל רק בשביל הברכה , ואם כן אין כאן שום איסור , לא במה שיאכלם אחר כך בשביל הברכה , ולא במה שאינו אוכלם עכשיו , שאינו מחויב לאכול דבר שאינו חפץ כמ " ש המ " א , ובכהאי גוונא מיירי במהר " ם גלאנטי וספר הזכרונות עיי " ש .
1769 מנחות מג , ב ( רב חייא בריה דרב אויא , בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואם כן כשמתכוין להשלים ק ' ברכות , שהוא הכרח גמור מדינא דגמרא , דתניא חייב אדם לברך ק ' כו ' ( ודינו של הרא " ש אינו דינא דגמרא , דהא קיי " ל כר ' יוסי בפרק ערבי פסחים דאוכל והולך עד שתחשך .
1820 מנחות מג , ב ( תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום ). וכן נפסק לעיל סי ' מו ס " א ( להשלים מנין המאה ברכות שחייב כל אדם לברך בכל יום ויום מערב ועד בקר ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
להרבות בפירות ומגדים ומיני ריח אם יש לו, כדי להשלים מנין מאה ברכות , אף ששמע
1836 מנחות מג, ב (תניא , היה רבי מאיר אומר
חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך . רב
חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי (דלא מצלו י"ח, רש"י), טרח וממלי
להו (למאה ברכות ) באיספרמקי (בשמים) ומגדי). טור ושו"ע ס"א (ירבה בפירות
ומגדים ומיני ריח, כדי להשלים מנין מאה ברכות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומה ראית לרבות בעלת ה' ולמעט בעלת ג', מרבה אני בעלת ה' שיש בכלל ה' ד', ומוציא אני בעלת ג' שאין בכלל ג' ד':
1109 זבחים יח, ב. מנחות מג, ב (על ארבע כנפות כסותך (תצא כב, יב), ארבע ולא שלש . אתה אומר ארבע ולא שלש , או אינו אלא ארבע ולא חמש . כשהוא אומר אשר תכסה בה , הרי בעלת חמש אמור . ומה אני מקיים על ארבע , ארבע ולא שלש . ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש , מרבה אני בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע , ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע ). רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ג (על ארבע כנפות כסותך, בעלת ארבע ולא בעלת שלש . אם כן בעלת ארבע ולא בעלת חמש , תלמוד לומר אשר תכסה בה , אפילו בעלת חמש או יותר על זה. ולמה אני מחייב בעלת חמש ופוטר בעלת שלש , ושתיהן אינן בעלי ארבע כנפות, מפני שיש בכלל החמש ארבע ). טור ו שו"ע סעיף א (טלית שאין לה ד' כנפות, פטורה. יש לה יותר מד', חייבת). לבוש ס"א (כתיב גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך וגו', לפיכך אין חייב לעשות ציצית אלא בטלית בת ארבע כנפות, דהא כתיב ארבע , אבל בת שלש כנפות פטורה מציצית. ואם יש לה יותר מארבע , חייבת, מדכתבה רחמנא אשר תכסה בה , דיתורא היא, אלא לרבות בעלת חמש או שש או יותר הוא דאתא, שכן משמע לשון בה , כמו שהיא, בין ארבע כנפות בין יותר. ואין לומר אדרבה, נרבה מאשר תכסה בה – בעלת שלש , ונמעט מארבע – בעלת חמש ויותר, כלומר ונאמר ארבע ולא חמש . דמסתבר למעט בעלת שלש , שהרי אין כאן ארבע כנפות והיכן נעשה ארבע ציצית, ולרבות בעלת חמש ויותר, שהרי בכלל חמש ויותר יש ארבע , ונוכל לקיים גדילים תעשה לך על ארבע כנפות וגו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית כד שכר לבישת הציצית ועונשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ה טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך עליהם, שנאמר וראיתם אותו וזכרתם וגו', ראיה מביא לידי זכירה וזכירה מביא לידי עשיה :
1724 שלח טו, לט. מנחות מג, ב (וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם , ראיה מביאה לידי זכירה , זכירה מביאה לידי עשיה ). שו"ת ריב"ש סי' תפו (טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה. וכן אני נוהג). שו"ע ס"ג (טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית כד שכר לבישת הציצית ועונשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכל הזהיר במצות ציצית, זוכה ורואה פני השכינה :
1729 מנחות מג, ב (כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה ). ספרי שלח פיסקא קטו (וכל המבטל מצות כנף מהו אומר (איוב לח, יג), לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה). טור ו שו"ע ס"ו (גדול עונש המבטל מצות ציצית, ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וגו'. הזהיר במצות ציצית, זוכה ורואה פני שכינה ).
וכן הוא לקמן הלכות תלמוד תורה פ"ג בקונטרס אחרון ד"ה ולרבי ישמעאל (ואשכחן כהאי גוונא עונש על ביטול מצוה אף שפטור מדינא, גבי ציצית, כרב קטינא פרק התכלת, לפי דעת הטור ושו"ע סי' כ"ד). והוא דאמרינן מנחות מא, א (דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא (דלא הוה ליה ציצית, רש"י), אמר ליה, קטינא קטינא, סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא (כגון אותן שלנו שהן עגולין ואין לה אלא שני כנפים [למטה] דפטורה מציצית, רש"י), ציצית של תכלת מה תהא עליה. אמר ליה, ענשיתו אעשה. אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן ... הא לא מיחייבא (הן טלית דסדין ודסרבלא, ומאי איכפת ליה) ... אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית).
הלשון "זוכה ומקבל פני השכינה" הוא גם לקמן סי' קכב ס"ב וסי' קנה ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור הלכות ציצית[רנז]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[מד] וכן על פי הסוד יש מצוה בלבישת טלית קטן גם בלילה :
1953 מנחות מג, ב (בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום , אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה . וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו ). פרי עץ חיים שער הציצית ספ"א (הטלית קטן צריך שישכב עמו אפילו במטה ... ראוי ליזהר שלא להסיר מעליו טלית קטן בשום זמן, אפילו בהיותו ישן, רק בכניסתו למרחץ , לכך ראה דוד עצמו ערום במרחץ , ולא בהיותו ישן, כי אז הי' לו טלית קטן). הובא במ"א סי' כא סק"ב (ובכתבי האר"י כתוב על פי הסוד שיש לשכב בלילה בטלית קטן, ומביא מהאי דאמרינן פ"ד דמנחות, כיון שראה דוד עצמו ערום בבית המרחץ אמר אוי לי שאני ערום מן המצות). וראה אגרות קודש ח"ג אגרת תפב. הליכות מנחם ע' יט.
ובפסקי דינים צמח צדק ג, ב (שיש ליזהר לישן בלילה בטלית קטן המיוחד ליום ולילה, כיון שיש לומר שעל ידי זה מקיים מצות ציצית גם בלילה).
אלא שאם לא יפשוט את הטלית קטן בלילה, וישאר עליו עד הבוקר, הובאו ב' דעות (לעיל סי' ח סכ"ז) אם יוכל לברך עליו בבוקר, ומסיים שם (לכן כדי לצאת לדברי הכל, טוב שיברך על טלית אחר ויפטור גם את זה שלן בו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א ברכות השחר תקנום חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום , שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו בכל יום ויום , להשלים מנין המאה ברכות שחייב כל אדם לברך בכל יום ויום מערב ועד בקר, כמו שתיקן דוד המלך עליו השלום על ידי מעשה שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל , ולא היו יודעים על מה היו מתים, עד שחקר והבין ברוח הקודש, ותיקן מאה ברכות בכל יום .
6 מנחות מג , ב (היה רבי מאיר אומר , חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום ). רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ד (חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה). שו"ע ס"ג (חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות , לפחות).
וכן הוא לקמן סי' רטו ס"ד (מנין ק' ברכות שחייב אדם לברך בכל יום ), וס"ה (להשלים ק' ברכות ). קונטרס אחרון סי' רמט סוף ס"ק ד (להשלים ק' ברכות , שהוא הכרח גמור מדינא דגמרא, דתניא חייב אדם לברך ק' כו'). סי' רפד ס"ז (להשלים מנין מאה ברכות ). סי' רצ ס"א (להשלים מנין מאה ברכות ). סדר ברכת הנהנין פ"ג הט"ו (להשלים מנין מאה ברכות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ד ועוד ג' ברכות שחייב אדם לברך בכל יום , שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה .
76 מנחות מג, ב (היה רבי מאיר אומר , חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום , אלו הן ש[לא עשאני גוי ], שלא עשאני אשה ... שלא עשאני עבד). טור ושו"ע ס"ד (צריך לברך בכל יום שלא עשאני גוי , שלא עשאני עבד, שלא עשאני אשה ).
בדפוסים שנגעה בם יד הצנזור שינו "שלא עשאני גוי" אל "שעשאני ישראל". וכתב המ"א ס"ק ט (שינוי מן המדפיסים, וצריך להיות שלא עשני עכו"ם). וכן הוא בשל"ה חולין קכח, א (ואפשר המדפיסים שינו הלשון כאן מפני היראה של גלויות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו פי' מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקדושין דמשמע דשניהם ענין אחד ממש שהוא בחי' המקיף שבאירוסין (ובאמת יש הפרש בין חופה לקדושין שהחופה עיקר בחי' הנשואין כמ"ש בנוסח הברכה והתיר לנו הנשואות לנו ע"י חופה כו' והארוסות שבימים הקדמונים היינו קדושין בלא חופה ואסר לנו הנשואות לנו כ"א ע"י חופה כו' וגם עכשיו שהקדושין בשעת החופה [מ"מ] יש הפרש גדול בין מקיף דקדושין למקיף דחופה כמו שיש הפרש בין אירוסין לנשואין בכלל, ומ"ש מקדש עמו ע"י חופה וקדושין קאי במקיף הכולל שניהם מפני שזה הי' במ"ת, ועכ"פ עיקר בחי' נשואין שבבחי' יחוד גמור [יהי'] לע"ל דייקא), וכמו"כ יובן דבמ"ת הי' בחי' אירוסין שקידש עמו ישראל בחופה וקדושין וכמ"ש וארשתיך לי כו' כי האשה נקנית בג' דרכים בכסף כו' וכנ"י נק' אשה יראת ה' כו' והיינו שנמשך עליהם בחי' או"מ כמו בטבעת קדושין הנ"ל (והוא ענין ב' כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע שעל זה נאמר בחטא העגל ויתנצלו בני ישראל את עדיים כו' וכן ותבואי בעדי כו' וכן מ"ש וככלה תעדה את כליה וכה"ג), ובחי' נשואין שהוא כמו הזיווג שהוא יחוד משפיע ומקבל בגילוי כמו כי בועליך כו' היינו לעתיד בהתגלות טעמי תורה למטה ועין בעין יראו כו' וגם שבמ"ת נאמר עין בעין כו' זהו רק בבחי' אין דחכמה שנק' ראי' כידוע אבל בבחי' העצמות ממש אינו אלא לע"ל דכתיב ואמר הנה אלקינו זה כו' וכמ"ש במ"א יבוא טוב ויקבל טוב כו' וזהו ביום שמחת לבו.
20 במ"א יבוא טוב : מנחות מג, ב [וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תיב. וש"נ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ג"כ ענין מאה ברכות שמברכים בכל יום שהן מקיפי' העליונים דע"ס דכתר
235 מאה ברכות . . דע"ס דכתר : מנחות מג, ב. ראה גם לקמן פ' בשלח קס, ד. יתרו רסח, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' שצה ואילך. תקס"ט ע' ל. שע"ת קלא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
[ח ] וביאור הענין הנה ידוע דבמארז"ל במ"ש ועתה ישראל מה כו' א"ת מה אלא מאה והן מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום , והענין הוא כידוע בפי' ברכה דאיהו ברוך ואיהי ברכה שזהו בחי' ההמשכה והשפעה מבחי' סוכ"ע לבחי' ממכ"ע שזהו הוי' אלקים שחייב אדם להמשיך בכל יום במאה ברכות שמברך כו', והוא בחי' הגילוי מן ההעלם משם הוי' דאצי' לאלקים בצרופי אותיות שנמשך לבי"ע.
257 מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בהתנשאות שזהו ב' הפכים כאחד (וכה"ג בשמחת בית השואבה שהיה הלל הזקן חסיד ועניו אומר (סוכה נג, א) אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן כו' שזהו התנשאות שמצד השפלות דוקא משום דבחי' המל' לית לה מגרמה כלום שהיא כנקודה אחת והכל בא לגילוי במל' ע"כ אמר אם אני שהוא המל' כאן הכל כאן מכל האורות העליונים ואם אין אני כו' מי כאן דכולא קמיה כלא חשיבי (דניאל ד, לב) דאפי' אור צח כו' אוכם הוא לגבי עה"ע שהוא אור החכ' שמאין תמצא ואפי' אור הכתר שזהו אין אותיות אני כו') וזהו הטעם שיכול להיות ב' הפכים דחו"ג בגילוי במל' דוקא שנק' שיר מרובע וגם כל העלם בא לגילוי דהעלם וגילוי זהו בחי' אין ויש (או"כ) ב' הפכים שיש במל' כאחד שהמל' נקודה אחת בבחי' אין דכתר והרי הוא בבחי' גילוי דאותיות בבחי' יש וע"כ כל התהוות מאין ליש במל' וכל בטול היש לאין ג"כ במל' ב' הפכים כאחד לפי שהמל' שרשה בכתר שנק' אין ואני כו' וזהו שהיה דוד בחי' מל' בב' הפכים דהתנשאות יש ובטול היש לאין בתכלית כאחד שאין זה בשאר הספירות כחכ' ומדות כמ"ש במ"א וד"ל (וז"ש (תהלי' ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגם (שם ק, ב) עבדו את ה' בשמחה דקאי הכל במל' שהיא בבחי' היראה ובבחי' שמחה ב' הפכים כאחד כמו במקום גילה שם תהא רעדה כו' כנ"ל (ע' בזהר ר"פ אחרי ובמק"מ שם) (ובזהר א' ב' ובמק"מ שם) וזהו מראה התכלת שהוא המל' שכוללת כל הגוונין בגילוי (וזהו (מנחות מג, ב) שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע שהוא בינה ומל' וע' בפרדס בשער הגוונין ואין התכלת מראה הירוק כמוריקא אלא בלוי"א שהוא בחי' גבו' שבמל') ובאמת גם בבחי' הת"ת יש ב' הפכים דחו"ג בגילוי או אין ויש כאחד כי הת"ת עולה ג"כ עד הכתר ונק' בריח התיכון שמבריח מקצה העליון דכתר עד המל' כו' רק שהכתר הוא אין בהעלם ובת"ת אין זה בגלוי שע"כ יסבול ב' הפכים דחו"ג ואין ויש (שהיא או"כ) וראייה ממה שהקו האמצעי כולל ב' הקוין בגילוי ממ"ש יעקב (בראשית לא, מב) אלקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי הרי אוי"ר דאברהם היה בו בגילוי שהרי אמר היה לי ממש וכן ממ"ש יעקב (שם כח, כא) והיה הוי"ה לי לאלקים דהוי"ה ואלקים זהו או"כ אין ויש הכל אחד דאין הכלי מסתיר האור כלל כמ"ש (במדבר כג, כא) ה' אלקיו עמו כולא חד וכמ"ש במ"א שזהו מ"ש (שמות טו, יא) מי כמכה באלים הוי"ה כו' וזהו כמו שיוכל להיות התגלות מלמעלה מן הטבע בטבע עצמה כמו (ברכות נד, א) הרואה מקום שנעשה בו נס (מברך בא"י שעשה לי נס במקום הזה) בהפוך הטבע ואין הטבע מסתיר כלל וכמו (מגילה י, ב) מקום ארון אינו מן המדה שהיה נתפס במקום והוא עצמו אינו מן המדה לפי שהארון הוא בבחי' ת"ת ומל' כמ"ש במ"א בענין וי"ו דוהנורא שזהו בחי' הקו"ח שרש קו האמצעי בכלל שיכול להחליף אור החסד בכלי הגבו' ואור הגבו' בכלי החסד שזהו ענין לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא שהן ב' הקוין דחח"נ ובג"ה שמתכללים ע"י הקו האמצעי לפי ששרשו בפנימי' הכתר שהוא למעלה מהתחלקות הקוין ע"כ יסבול ב' הפכים כו' וזהו ג"כ שרש התורה שהיא בקו האמצעי ולכך
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גומל נפשו איש חסד כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
תפילה היא בחי' ח"י ברכאן דצלותא שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט בא"ה בבחי' מלך העולם, וז"ע מאה ברכות שהוא הכל להמשיך תוס' אור במל' בחי' נפש, וזהו יחיד חי העולמים מלך דהיינו שההמשכה מבחי' יחיד בבחי' מלך הוא ע"י חי העולמים, היינו ח"י ברכאן דצלותא שהם נגד ח"י חוליות שבשדרה שדרך בם נמשך ההמשכה מהמוח כידוע, וז"ע גומל נפשו איש חסד שע"י התפילה נמשך גמילות חסד בבחי' נפש שהוא בחי' מל' כו'.
182 מאה ברכות : מנחות מג, ב. ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח חייב אדם לברך ק' ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
חייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י, שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל, א"ת מ"ה אלא מאה , ולכאורה צ"ל הלא כתיב מ"ה ולא מאה והאיך אומר א"ת מה אלא מאה כו'.
2 חייב . . מאה ברכות בכ"י : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כי הנה יוצר הרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין דהנה כתי' חייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י שנא' ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך א"ת מה אלא מאה , וצ"ל אומרו א"ת מה והרי כתי' מה , ולהבין זה צ"ל תחילה ההפרש בין ברכה לתפלה, ברכה הוא שממשיכים מה שיש בשרש ומקור ולא דבר חדש אלא מה שכבר ישנו בשרש ומקור לא יתעכב שם ויומשך למטה וזהו מ"ש איש אשר כברכתו ברך אותו, פי' כברכתו איך שהוא בשרש ומקור, וזהו מ"ש ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו ולמה לא היפך זאת אלא דענין הברכה הוא להמשיך מה שיש בשרש ומקור ולא דבר חדש, ותפלה הוא להמשיך דבר חדש יהי רצון שיומשך רצון חדש.
7 חייב אדם לברך : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
(ג) והנה כדי להמשיך בחי' דירה בתחתונים זהו ע"י הברכות שארז"ל חייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י, דלכאו' אינו מובן מהו ענין הברכה שאנו מברכים להקב"ה כי מה צריך לברכה שלנו, והלא אנת הוא שלימותא דכולהו כו', אך הנה פי' הברכה הוא בחי' המשכה מהעלם לגילוי כי ברוך הוא ל' בריכה המבריך את הגפן שהוא בחי' המשכה כו', והיינו שע"י הברכה נמשך מהעלם אל הגילוי, ולזה חייב לברך מאה ברכות , והיינו לפי שיש יחידות עשירות מאות, שהוא כנגד ג' עולמות בי"ע, ולכן כדי שיומשך למטה בעולם העשי' צריך לברך מאה ברכות לפי שכשיש מאה אזי נמשך למטה לפחות א' לפי שכשנמשך מאה בבריאה נמשך מזה חלק העשירי ביצי' שהוא עשרה וממילא נמשך בחי' האצי' בעשי' בחי' א' עכ"פ, אבל כשחסר ממאה ברכות אזי לא יומשך למטה בעשי' אפי' אחד כו'.
94 חייב אדם לברך : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וא"ו) ובכ"ז יובן מה שקרי"ס נק' זיווג כמארז"ל קשה לזווגם כקרי"ס שמשמע שקרי"ס נק' זיווג, שלכאו' א"מ מהו ענין קרי"ס לזיווג, אך הענין יובן ע"פ משנ"ת בד"ה אז ישיר דהתו' נק' מאורסה לפי שהתורה נק' ראשית כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו, שראשית הוא בחי' מקבל, אבל נש"י, ישראל לי ראש, הם ממשיכים בתורה מבחי' אשר בחי' תענוג עליון שהוא למעלה מהחכמה, וכן מארז"ל במד"ר הנ"ל כנס"י הוא בן זוגך לשבת שזהו דבור זכור את יום השבת לקדשו שלכאורה א"מ הלא שבת מקדשא וקיימא כנ"ל, אלא שזהו ג"כ מטעם הנ"ל שבתורה, שהרי השבת נק' ג"כ שבת בראשית (בגמ' נדרים דף ע"ח), וכמ"ש בתשובת הרשב"א שששת ימים עם השבת נקראים ז' ימי ההיקף, ולכן כל שבת נק' שבת בראשית, והגם שמקדשא וקיימא שהוא בחי' קדש בחי' חכמה, ולא כמו יו"ט שנק' מקרא קדש נה"י דאבא מתלבשים במוחין דאימא שזה תלוי בישראל כמ"ש אשר תקראו אתם חסר כתיב כנ"ל, משא"כ שבת מקדשא כו' שהשבת הוא בחי' קדש בעצם היינו בחי' מוחין דאבא כמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, וזה אינו תלוי בישראל כלל שלכן מברכין רק מקדש השבת בלבד ולא מקדש ישראל והשבת, מ"מ מאחר שנק' שבת בראשית הרי השבת ג"כ בחי' מקבל, וישראל לי ראש ל' דכר הם משפיעים בשבת וכמ"ש לעשות את השבת היינו להמשיך בשבת מבחי' אשר, הוא בחי' תענוג עליון שלמעלה מהחכמה, וז"ע מאה ברכות א"ת מ"ה אלא מאה , תוס' בחי' אלף כו', שמברכי' על הבירורי' שמבררי' ומברכים אקב"ו, שמהם נמשך בשבת הענג מבחי' אשר תענוג עליון, (וע' בד"ה את ה' האמרת הנ"ל מענין בחי' הענג שנמשך מהבירורים דמעשה המצות), וכמ"ש וקראת לשבת ענג שעבודת נש"י לקרות ולהמשיך בשבת מבחי' ענג העליון, שזהו ע"י העשיית המצות בששת ימי החול, וזהו ששת ימים תעבוד בבחי' עבודת הבירורים
155 מאה ברכות : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום , היינו בחי' המשכות בבחי' פנימיות.
36 חייב אדם לברך : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין דהנה ארז"ל חייב לברך מאה ברכות בכ"י, וצ"ל מהו המספר דמאה ומהו"ע הברכות מה צריך למצות שלנו.
90 חייב לברך מאה ברכות בכ"י : ראה מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שלמה יש ג"כ ב' פי' א' שהוא בחי' מל', ב' בחי' יסוד שמקבל ומקשר, ושלמה גימ' שע"ה והן שע"ה נהורין כמו שהם בז"א והיסוד מקבל ומקשר, וזהו מ"ש ברכו את ה' המבורך ומדקדקי' הפשטנים מה שייך ברכו את ה' לכן פי' דשם הוי' הוא מקור כל הברכות אך זה אינם מדקדקים מהו המבורך, אך פי' המבורך שמקבל הברכה, וזהו חייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י הוא בחי' השפעה בפנימיות, ולכן בריאת העולמות הי' בבי"ת אף דאל"ף למעלה מב' אי' בזהר דאל"ף ר"ת ארור ויוכל לקבל גם ארור כנען לכן הי' ברה"ע בבי"ת שהוא ר"ת ברכה (ע' בלקו"ת ד"ה קא מיפלגי כו' בשם הזהר שהוא בחי' מל' וא"כ הו"ע חותם בברוך וכ"כ שם ע' בתו"א ד"ה להבין ענין הברכות ), וזהו איהו ברוך ואיהי ברכה בחי' מל' דכנס"י כלי לקבל הברכה וכמו המוח שהוא כלי לקבל השכל בפנימיות דאפשר לכתוב שכל ביד ג"כ אך הוא בדרך מעבר אבל בפנימיות הוא במוח דוקא וכמו"כ הכלי להברכה הם כנס"י, וא"כ קדוש וברוך קדוש הוא סוכ"ע וברוך ממכ"ע, והקב"ה הוא יחוד סוכ"ע וממכ"ע, וז"ש בזהר קוב"ה דאתכלל מאתר עילאה סדכ"ס ברזא דמאה ברכאן ופי' המק"מ קוב"ה מל' דאתכלל מאתר עילאה בחי' קדוש ו' הנ"ל וישראל בכוחם להמשיך בחי' זו וזהו ענין ג"פ קדוש כו' הוי' צבאות.
55 חייב אדם לברך : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון שמיני להבדיל בין הטמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולהבין מה שייכות מצות מילה שעי"ז יכנס כה"ג לבית קדה"ק, יש להקדים ענין למנצח על השמינית על מילה שניתנה בשמיני , ולכאורה למה השבח על שניתנה בשמיני וכי אם היתה ניתנה בשביעי לא היתה מצוה , אך הענין הוא שאם היתה ניתנה בשביעי לא היתה מעורר ממקום גבוה כ"כ, אך עכשיו כאשר ניתנה בשמיני מעוררת במקום גבוה יותר הרבה ולכן יש ע"ז שבח בפ"ע כמשי"ת, ויש להקדים ענין והבדילה הפרוכת בין הקדש ובין קדה"ק כו' שפירושו ע"ד הקבלה שיש פרסא מפסיק בין ז"א הנק' קדש ובין בינה הנק' קדה"ק (כי עיקר קדה"ק הוא בחי' עתיקא אך התגלות עתיק הוא בבינה לכן גם הבינה נק' קדה"ק כו' וד"ל), (...
11 למנצח על השמינית : תהלים יב, א. ראה מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע למנצח על השמינית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני ואיתא בתיקונים תמן מל תמן נצח.
3 על המילה שניתנה בשמיני : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע גדולה מילה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה זהו ענין מילה שניתנה בשמיני שהוא המשכת הכתר שלמעלה מהחכמה כו' (...
23 מילה שניתנה בשמיני : מנחות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויתגלה גם החכ' וכתר וזהו אראנו נפלאות ב' כתר וחכ' כו' וד"ל] וכאשר כל הע"ס וכ"א כלול מי' זהו ענין הקומה דמאה אמה, אך גלוי זה מעוררים עכשיו במאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום וכמבואר בזוהר שיש שם הוי' ברבוע בחי' מקום כי היוד בכפל עם ו"ד בגי' קוף וזהו מעוררים ה' פ"ה הוא כ"ה אתוון דיחו"ע שמע"י ובה' אחרונה ג"כ כנ"ל הוא כ"ד אתוון
91 במאה ברכות שחייב אדם לברך : מנחות מג, ב. ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר