62
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לדעת הרמב"ם יש כאן ארבע מצוות, ולא שלש.
אך אין מסתבר שמסיבה זו משמיט הרמב"ם פסוק זה: א) אף אם ישנן ארבע מצוות, הרי התוספת של המצוה הרביעית אינה גורעת מן המעלה של "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"24 – יש בכלל מאתיים מנה. ב) גם לדעת הרמב"ם יש כאן בכל זאת שלושה סוגים של מצוות – תפילין (של ראש ושל יד)25, ציצית ומזוזה26.
ג. "חייב אדם להזהר במזוזה"
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הדיוק בדברי הרמב"ם האומר במצות מזוזה "חייב אדם להזהר במזוזה", בשונה מציצית27, ששם אומר הרמב"ם28 "לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית, שהרי הכתוב שקלה ותלה29 בה כל המצוות כולן שנאמר11 וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'".
לכאורה יש לומר: כוונת הרמב"ם בדבריו "חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד" היא, שלמרות שהמזוזה היא "מצוה שאינה חובה על האדם, אלא דומין לרשות .. שאין אדם חייב לשכון בבית החייב במזוזה כדי שיעשה מזוזה, אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה, ישב"30, בכל זאת צריך היהודי להשתדל להיות
הערות
- 24. אבל י"ל שאז הי' מקום לומר, שאינו מוכרח גם מזוזה לענין זה, כיון שגם בלאה"כ הוי ג'. ולהעיר שבכד הקמח (לרבינו בחיי) בסופו (בהוצאת שעוועל – ע' תנ) העתיק מאמר ר"א בן יעקב ומשמיט "מזוזה". אבל דוחק גדול לומר שכן היתה גירסתו בגמ', מאחר שבכל מקומות הנ"ל הערה 6 (ועוד) איתא "מזוזה". ונראה לומר שט"ס שם.
- 25. ובפרט שבגמ' איתא "תפילין בראשו ותפילין בזרועו" והרמב"ם משמיט תיבת "תפילין" השני'. וגם בגמ' אינו מוכרח שס"ל דהוי מצוה אחת (במנין המצות), אלא שחשבינן להו כחד. וראה לשון הב"י הנ"ל. ולהעיר מצפע"נ הל' תפילין פ"ד ה"ד (ושם בסופו מיישב "מה שכתב התוס' מנחות .. דהם מצוה אחת").
- 26. ואולי י"ל דלהרמב"ם מכיון שצריך לפרש מרז"ל הנ"ל "כל מי שיש לו תפילין כו'" דאין הכוונה שיש לו כל הג' בכל עת, דהרי לילה לאו זמן תפילין (רמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"י־יא), ועד"ז בציצית (רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ז־ח), כ"א שבכללות במשך כל המעל"ע יש לו כל הג' מצות, לכן השמיט הכתוב "והחוט המשולש לא במהרה ינתק". ולהעיר משאילתות שאילתא כו "מזוזה בימין ונ"ח משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת ביניהון". ובגליוני הש"ס (להר"י ענגל) לשבת (כב, א) דבשו"ת מהרי"ל מסיים (כשמביא מהשאלתות) לקיים החוט המשולש לא במהרה ינתק. ע"ש. וראה גם העמק שאלה שם סקכ"ב.
- 27. להעיר משבת כג, ב: הזהיר במזוזה כו' הזהיר בציצית כו'.
- 28. בסוף הל' ציצית.
- 29. והוא כהב' מימרות במנחות מג, ב. וכ"ה בסמ"ג מ"ע כו בסופה.
- 11.
- 30. רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ב.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
תפלה של ראש אינה מעכבת של יד ושל יד אינה מעכבת של ראש מפני שהן שתי מצות זו לעצמה וזו לעצמה וכיצד מברכין על של ראש מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין ועל של יד מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:י׳ - הטקסט מספריא
זמן הנחת התפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה חוקה זו היא מצות תפילין וכן שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין שנאמר והיה לאות ושבתות וימים טובים הן עצמן אות ומאימתי זמן הנחתן משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירהו עד שתשקע החמה.
משנה תורה, הלכות ציצית ג׳:ז׳ - הטקסט מספריא
כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת אלא עושין הלבן בלבד של חוטי פשתן לא מפני שהציצית נדחית מפני השעטנז אלא גזירה מדבריהם שמא יתכסה בה בלילה שאינה זמן חיוב ציצית ונמצא עובר על לא תעשה בעת שאין שם מצות עשה שחובת הציצית ביום ולא בלילה שנאמר וראיתם אותו בשעת ראייה וסומא חייב בציצית אף על פי שאינו רואה אחרים רואין אותו.
משנה תורה, הלכות ברכות י״א:ב׳ - הטקסט מספריא
יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין וסוכה ולולב ושופר ואלו הן הנקראין חובה לפי שאדם חייב על כל פנים לעשות ויש מצוה שאינה חובה אלא דומין לרשות כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה ישב וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה וכל מצות עשה שבין אדם למקום בין מצוה שאינה חובה בין מצוה שהיא חובה מברך עליה קודם לעשייתה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.