61
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
תפילין ומזוזה, כפי שמציין הרמב"ם עצמו בסוף הלכות ציצית. ואם כך, צריך היה הרמב"ם להביא מאמר זה אודות "מזכירין רבים", שם, בסוף הלכות ציצית?
יותר מכך: המקור למאמר "כל מי שיש לו תפילין בראשו..." הוא אכן במסכת מנחות13, בסוגיא העוסקת במצות ציצית, וכך מובא מאמר זה בדברי הרי"ף והרא"ש14 בסוף הלכות ציצית15. מדוע אפוא מביא זאת הרמב"ם דוקא בהלכות מזוזה16?
ב. השינויים בלשון הרמב"ם לעומת לשון הגמרא
כן יש להבין את ההבדלים שבדברי הרמב"ם לעומת לשון הגמרא. וכך נאמר בגמרא:
כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, הכל בחיזוק שלא יחטא, שנאמר17: והחוט המשולש לא במהרה ינתק. ואומר8: חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.
כלומר: הרמב"ם (א) משמיט את ההוכחה שהגמרא מביאה מן הפסוק הראשון "שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק", (ב) מוסיף "שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא".
את התוספת של הרמב"ם ניתן להסביר בפשטות, שהרמב"ם רוצה להרחיב ולבאר18 את דברי הגמרא, כדרכו של הרמב"ם, וכדרכם של בתראי לגבי קדמאי19 באופן כללי. אך אין מובן מדוע משמיט הרמב"ם ענין המובא בגמרא, ובמיוחד כאשר הוא מובא בגמרא כראשון?
לכאורה, היה ניתן להשיב: לפי שיטת הרמב"ם, תפילין של יד ותפילין של ראש הן שתי מצוות נפרדות20, עד אשר הרמב"ם מונה אותן כשתי מצוות במנין תרי"ג המצוות21, ולכן אין מתאים לצטט את הפסוק "והחוט המשולש22 לא במהרה ינתק"23, כי
הערות
- 13. כנ"ל הערה 5.
- 14. ג' עמודי ההוראה בשו"ע – הרמב"ם רי"ף ורא"ש (הב"י בהקדמתו להב"י).
- 15. וכן הובא בטור או"ח סוף הל' ציצית סכ"ד. וביו"ד הל' מזוזה (סרפ"ה) הביא הענין (ולא הפסוקים). וראה לקמן הערה 46.
- 16. ודוחק גדול לומר שהרמב"ם לא כתבו בהל' ציצית כי אז הוי אמינא דעיקר מה שמצילו היא מצות ציצית "שהרי היא לבדה מסבבת את האדם מד' פינותיו" (ל' הלבוש או"ח סו"ס כד (הובא בפרישה שם) – בהטעם שבגמ' הוצרך להביא גם הפסוק "והחוט המשולש גו'").
- 17. קהלת ד, יב.
- 8.
- 18. ועד"ז יש לומר בשאר השינויים (קלים) הנ"ל הערה 7, ואולי י"ל שכן היתה גירסתו בגמ'.
- 19. ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות כד ועוד (ע"פ ב"י לטיו"ד סר"א ד"ה ומ"ש ואף אם תטבול).
- 20. הל' תפילין פ"ד ה"ד.
- 21. מ"ע יב־יג. וכ"ה גם בהכותרת להל' תפילין.
- 22. ראה ב"י לטור או"ח סו"ס כד "ופי' רש"י והחוט המשולש תפלין ציצית ומזוזה כלומר דתפילין דראש ודזרוע לא חשיבי אלא כחד".
- 23. להעיר שבמנחות שם בא בהמשך להמאמר לפנ"ז "חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן כו'", שמונה (ראה רגמ"ה ופרש"י שם) תפילין של יד ושל ראש לשתי מצות (ומונה ד' ציציות לד' מצות), ומסיים "ועליהן אמר דוד שבע כו'" – וכ"ה בתוספתא סוף ברכות. ספרי ס"פ ואתחנן – ומשמע לכאורה דלר"א בן יעקב שמביא הכתוב "והחוט המשולש גו'" הוא דלא כהברייתא לפנ"ז כ"א חושב תפילין של ראש ושל יד למצוה אחת (כמו שחושב ד' ציצית למצוה אחת). וראה לקמן הערה 25.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
תפלה של ראש אינה מעכבת של יד ושל יד אינה מעכבת של ראש מפני שהן שתי מצות זו לעצמה וזו לעצמה וכיצד מברכין על של ראש מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין ועל של יד מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין.
רש"י על קהלת ד׳:י״ב - הטקסט מספריא
וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד. אִם בָּאוּ לִסְטִים עָלָיו לְתָקְפּוֹ אִם שְׁנַיִם הֵם, יַעַמְדוּ לְנֶגְדוֹ, וְכָל־שֶׁכֵּן אִם ג' הֵם, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. דָּבָר אַחֵר: מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וּבְנוֹ וּבֶן־בְּנוֹ, שׁוּב אֵין תּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ". דָּבָר אַחֵר: חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. בְּפָנִים אֲחֵרִים נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ: "יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי" לוֹ, אֲבָל אֵין סֵדֶר כָּל־הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ מִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.