שיוך משוער לקטע
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכהפס"ד בנוגע לנטילת ידים – שזהו מעין מקוה – שצריך להיות "תיכף", והשיעור בזה הוא עד כדי הילוך כ"ב אמה, הנה גם בעניננו יהי' זה בעגלא דמהלך כ"ב אמה,
89 ברכות מב, א. נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסו דיני בציעת הפת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
א לא אמרו תיכף לנטילת ידים סעודה אלא שלא יתעסק בינתיים באיזה עסק עד שיסיח דעתו מהסעודה ואפילו למזוג כוס לקידוש היום אם מוזגו בחמין שצריך לדקדק הרבה שלא יחסר או ייתר הרי זה היסח הדעת מהסעודה ואסור לעשותו בין נטילת ידים לסעודה והוא הדין לכל כיוצא בזה אבל אם יושב בטל ואינו עושה בינתיים שום מעשה שיש בו היסח הדעת אף על פי ששוהה הרבה ואפילו משיח מעט אין לחוש כיון שהשולחן לפניו ודעתו לאכול ובלבד שלא יפליג בדברים שלא יבא לידי היסח הדעת ולכן מותר לומר קידוש והבדלה בין נטילת ידים להמוציא ולא אמרו תיכף לנטילת ידים ברכה אלא במים אחרונים בלבד.
יד ברכות מב , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יד רבים שנתוועדו לאכול אחד מברך לכולם והשאר יכוונו לבם לשמוע ויענו אמן והמברך יכוין לאמן שאומרים ואפילו הם שנים לבד שבברכת המזון כל אחד מברך לעצמו אחד מהם מברך המוציא לפי שבסוף הסעודה הם מתפרדים זה מזה לפיכך אינן מצטרפין לברכה אחת אלא בזימון שלשה משא"כ בתחלת הסעודה שהם מתחברים וקובעים עצמן לאכול יחד:
קנד משנה ברכות מב , סע"א. טור ושו"ע סי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן ד' ברכות של ברכת המזון לא קבעו עליו אלא מפני חשיבותו שמן התורה (א) היה די בברכה אחת מעין ג' שהרי לא נאמר בתורה אלא פעם אחת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ודרשו מפסוק זה לברך על המזון ועל הארץ ועל המקדש ודי בברכה אחת לכולם אלא שחכמים תקנו לברך על כל אחד בפני עצמו ולא תקנו אלא בלחם שרגילים לקבוע סעודה עליו אבל מיני לחמים שאין רגילין לקבוע עליהם אפילו הוא אכל ושבע מהם שנתחייב לברך אחריהם מן התורה דיו בברכה אחת מעין ג' של תורה אלא אם כן אכל שיעור שבני אדם קובעים עליו כשאוכלים מין לחם זה במקרה אבל אם רוב בני אדם אין קובעים עליו אף על פי שהוא קובע עליו בטלה דעתו אצל רוב בני אדם.
עו רמב"ם הובא ב רא"ש ברכות פ"ו סי' ל. רבנו יונה ברכות מב, א ד"ה א"ל רב נחמן . טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ט ואלו הם מיני לחמים שאין דרכם של בני אדם לקבוע סעודתם עליהם פת הבאה בכיסנין ולחמניות וטרוקנין וטריתא.
צד שמואל בברכות מב , א. ויתבאר לקמן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל זה (ב) כשהמילוי הוא מפירות וכיוצא בהם מדברים שאין דרך לקבוע סעודה עליהם לא ללפת בהם את הפת ולא למזון ולשובע אלא אוכלים אותם לקנוח סעודה ולתענוג כמ"ש בסימן קע"ז ולכן אין דרכם של רוב בני אדם לקבוע סעודה ג"כ על הפת הממולאת מהם אבל אם המילוי הוא מדברים שדרך בני אדם לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וגבינה וביצים וירקות (או שדרך לקבוע סעודה עליהם למזון ולשובע אע"פ שאין מלפתין בהם הפת כגון כרוב ותרדין וכל כיוצא בהם ממעשה קדירה שהם מעיקר הסעודה ) כמו שיתבאר שם אין מילוי זה מוציא את הפת הממולאת בו מתורת לחם גמור שהכל קובעים עליו לפי שגם על זו אין רוב בני אדם נמנעים מלקבוע סעודה עליהם מפני המילוי שבה כיון שהמילוי ראוי ג"כ לקבוע עליו סעודה ללפת בו את הפת (או למזון ולשובע).
קטז מ"א סקמ"ד בשם של"ה שער האותיות אות ק דיני ברה"נ כלל ב סי' ו, ובשם שלטי גבורים ברכות מב, א אות א בשם ריא"ז. ומ"א סקל"ז בדעת הרמ"א. ו עי' בקו"א . וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח ה"ג. ובסדר ברה"נ פ"ב ה"ח לא כתב לקנוח סעודה אלא רק לעדון ולתענוג. ואם הוא להמשיך תאות האכילה ראה חי' צמח צדק יג, ג-ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואפילו אותם (ה) שאין בלילתן רכה מאד כל שאין בלילתן עבה אין עליהן תורת לחם בשעת לישה ולא בשעת אפייה אם נטגנו במשקה אבל אם נאפו בתנור או במחבת בלי משקה לחם גמור הוא ומברכין עליו המוציא אפילו לא אכל שיעור קביעת סעודה שכיון שאין בלילתן רכה מאד דרכם של בני אדם לקבוע עליהם סעודה לפעמים אע"פ שאין בלילתם עבה לגמרי.
קעד תוס' ברכות לח, א ד"ה לחם. שם מב, א ד"ה לחמניות . רא"ש פרק כיצד מברכין סי' יא וסי' ל. ו עי' בקו"א סק"ה (דהיינו דלא כרא"ש שם) וסק"ו. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ שם ה"ה-ו הביא ב' דיעות בזה, ומסיים: וטוב לחוש לדבריהם שלא לאכול כי אם בתוך הסעודה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א יין אע"פ שבא לשתות תוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן ואינו נפטר בברכת הפת אע"פ ששותה לשרות האכילה שבמעיו והרי זה כדברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה שנפטרים בברכת הפת כמו שנתבאר מכל מקום הואיל והיין הוא חשוב שגורם ברכה לעצמו בכמה מקומות כגון בקידוש והבדלה וברכת אירוסין שמברכין על היין בורא פרי הגפן אע"פ שא"צ לשתייתו לפיכך אינו נחשב טפל לפת להפטר בברכתו מברכה ראשונה שהיא בורא פרי הגפן אע"פ שטפל אליה להפטר בברכת המזון מברכה אחרונה לפי שאינו גורם לעצמו ברכה אחרונה (א) אלא ברכה ראשונה (לבדה שבשבילה היא עיקר הבאת הכוס בכל דבר הטעון כוס):
ו רבנו יונה ברכות מב, א ד"ה יין. רא"ש פסחים פ"י סי' י. טור ושו"ע ס"ז. מ"א סק"א. וכ"ה בסדר ברה"נ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויש אומרים שגם מים ושאר משקים (ג) טעונים ברכה בתוך הסעודה כמו יין ולא הוצרכו ליתן טעם לברכת היין מפני שגורם ברכה לעצמו אלא מפני שהיין ממשיך אדם לתאות אכילה והרי הוא צורך סעודה אבל שאר משקים שאינן מעוררים תאות המאכל צריך לברך עליהם אע"פ שאינן חשובין כיין.
מא ברכות מב, רע"א. לעיל ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(ואף בימיהם) לא היו צריכים לברך ברכה ראשונה על היין שלאחר הסעודה קודם ברכת המזון לפי שנפטר בברכת היין שלפני הסעודה אם היה בדעתו אז לשתות גם אחר הסעודה או אפילו בסתם אם הוא שבת או יום טוב או יום הקזה או יום שנכנס למרחץ שסתם כל אדם דרכו לקבוע סעודתו על היין בימים אלו אף במקומות שאין היין מצוי כל כך ולכן אינו נקרא נמלך מן הסתם אלא א"כ יודע בעצמו שהוא נמלך.
קכג משנה ברכות מב , א. ט"ז סק"ד. מ"א סק"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ו ודברים הבאים לאחר הסעודה (שהיה מנהג בימות חכמי התלמוד שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותה וגם השלחנות הקטנים שלפני כל אחד ואחד וקובעין עצמן לאכול פירות ופרפראות לקנוח סעודה ולשתות יין ) הרי כל מה שמביאים אז לפניהם אפילו דברים שדרכם לבא ללפת הפת טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם (ואצ"ל פירות חוץ מתמרים שנפטרים בברכת המזון כמו שיתבאר בסי' ר"ח) מפני שהמוציא וברכת המזון אינן פוטרים אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה בעוד שלא סילקו ידיהם מהפת .
סד תוס' ברכות מב, א ד"ה סלק. פסחים ק, ב ד"ה לאו. שם קג, ב סד"ה אנא. רבנו יונה ברכות שם ד"ה מיהו. רא"ש שם סי' לא. מ"א סק"ז. וראה גם לקמן סי' קפ ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעח איזה דברים קרויים הפסק בסעודה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וגם צריך לחזור וליטול ידיו אפילו לא שהה כלל שכיון שהסיח דעתו מן האכילה מן הסתם לא נזהר בשמירת ידיו והסיח דעתו מהן.
סה תוס' ברכות מב, א ד"ה רבי ופסחים שם. רא"ש שם. טור סי' תעז. מ"א סי' קעט סוסק"ב. והיינו כיון שנקרא היסח הדעת לענין ברכה (מ"א שם. ולקמן סי' קעט ס"ה). ולענין הפליג בדברים יתבאר בסמוך דהוי היסח הדעת לענין נט"י אף שאין צריך לברך המוציא. ולענין אם צריך לברך על נטילה זו - עי' לעיל סי' קסד ס"ב. לקמן סי' קעט ס"ה. סי' תעז סוס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א גמר סעודתו והסירו הלחם וכל המאכל מעל השלחן או גם השלחן עצמו כמו שהיו נוהגין בימיהם ורצה לחזור לאכילתו אין צריך לברך בתחלה המוציא ולא ברכה אחרת על דברים הבאים מחמת הסעודה ואפילו גמר בלבו שלא לאכול עוד ואח"כ נמלך ואע"פ שבכל מקום נמלך זקוק לחזור ולברך בסעודה אינו כן לפי שיש קבע לסעודה כלומר שאדם קובע עצמו עליה ודרכו להמשך בה ולהגרר מאכילה לאכילה ופעמים שאדם יושב בסעודה קטנה וממשיך לסעודה גדולה לפיכך אף שגמר בלבו שלא לאכול עוד אין זה סילוק והיסח הדעת כיון שדרכו של אדם להיות נמלך לפעמים בסעודתו.
א ברכות מב , א ורש"י שם ד"ה סלק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ב וכל זה באכילה אבל בשתיה אם גמר בלבו שלא לשתות עוד ואח"כ נמלך צריך לחזור ולברך ואפילו לא גמר בלבו בפירוש אלא אמר תנו כוס ונברך ברכת המזון והוא הדין אם אמר בואו ונברך ברכת המזון בלא כוס הרי זה סילוק והיסח הדעת משתיה ואם אח"כ נמלך לשתות צריך לברך בתחלה אבל אם נמלך וחוזר לאכילתו אוכל בלא ברכה.
טו הרב רבנו יונה ברכות מב, א ד"ה אלא. ור"ן חולין פו, ב סד"ה ומודה. ראב"ד הל' ברכות פ"ד ה"ז. הובאו בשו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ד ויש אומרים שאכילה ושתיה שוין שכיון שאמר נברך ברכת המזון הרי זה סילוק והיסח הדעת מהסעודה ואם נמלך לאכול צריך לברך המוציא ואצ"ל אם הסיח דעתו בפירוש אע"פ שלא אמר נברך ברכת המזון וכל שכן שצריך לברך על שאר דברים הבאים מחמת הסעודה לפניהם וגם לאחריהם כל שסילק דעתו מהפת או שאמר נברך ברכת המזון שכיון שאם רצה לחזור ולאכול צריך לחזור ולברך המוציא כסעודה אחרת היא אע"פ שלא סילקו השלחן ולכן אין ברכת המזון פוטרת אותה כמו שנתבאר בסימן קע"ז.
כו רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ז (וראה תהלה לדוד ס"ק ב). תוס' ברכות מב, א ד"ה תכף. רא"ש שם פ"ו סוס"י לא. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ה ה"ג. אבל בלוח ברה"נ פ"ז ה"ג לא הובאה דעה זו. וראה לקמן סי' קפד סוס"ג שהביא דעה זו בסתם ודעה הא' בשם "ויש אומרים". ולקמן סי' תעז ס"ז הביא רק דעה זו (ואפיקומן שאני). וראה גם לעיל סי' קעח סוף ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואם נטל ידיו מים אחרונים אע"פ שלא נטל הכוס הרי זה סילוק והיסח הדעת לגמרי וצריך לברך .
לה ברכות מב , א. טור ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ו אם בעל הסעודה אמר נברך ברכת המזון כל המסובין אסורים לשתות בלא ברכה והוא ששתקו והסכימו לדבריו אבל אם אחד מהאורחים או מבני ביתו אמר כן אפילו האומר עצמו יכול לחזור בו ולשתות עם בעל הבית לפי שאינו עושה היסח הדעת באמירתו מפני שיודע שאין הדבר תלוי בו אלא בבעל הבית וכיון שבעל הבית לא עשה היסח הדעת אף הוא דעתו סומכת על בעל הבית לשתות עמו:
מג תוס' ברכות מב, א ד"ה אתכא (הראשון). מרדכי ברכות רמז קמ. טור ושו"ע ס"ב. ולענין אכילה - תלוי במחלוקת דלעיל ס"ג-ד, וספק ברכות להקל (סוף ס"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ז וכן הקרואים בבית בעל הבית לאכול מיני פירות אע"פ שמביאין להם בזה אחר זה א"צ לברך אלא על הראשון ואע"פ שבשעת הברכה לא היו יודעין כמה יביאו להם כיון שדעתם על בעל הסעודה שזימנן א"כ כל מה שהוא מביא לפניהם היתה דעתם עליהם למפרע כיון שהיתה דעתם עליו .
מח תוס' ברכות מב, א ד"ה אתכא (השני). רבנו פרץ בהגהת התשב"ץ אות שי. הובא בכל בו הל' סעודה סי' כד (יז, ג). שו"ע ס"ה. מ"א סק"ז. וכ"ה לקמן סי' רו סוס"ט. ושם הוסיף: "ואפילו הביא לפניהם מין אחר אחר שכלה הראשון א"צ לחזור ולברך" . וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ז ה"ח. סדר ברה"נ פ"ה ה"ח. פי"ב הי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות מים אחרונים קפא דין מים אחרונים א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לפיכך אין להם לברך על נטילה זו כמו שאין מברכין על שמירה משאר סכנות כגון המסנן מים בלילה מפני סכנות עלוקה וכיוצא בזה אבל המברך שנוטל ידיו משום מצוה וקדושה היה ראוי שיברך עליה אלא לפי שעכשיו אין עושין המצוה כתקנת חכמים ומנהגם שהיו נוהגים למשוח הידים בשמן ערב אחר הנטילה להעביר הזוהמא מהידים ועכשיו אין לנו שמן ערב וכיון שאין אנו עושים המצוה כתקנה נהגו שלא לברך אפילו המברך ברכת המזון :
יג ראה ברכות נג, סע"ב וברש"י ד"ה שמן. שם מב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות מים אחרונים קפא דין מים אחרונים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומה שאמרו תיכף לנטילת ידים ברכה לאו תיכף ממש אלא בכדי שיעור זה מכל מקום שלא לצורך אסור להפסיק כלל.
מח ברכות מב, א. וראה לעיל סי' קסו אם קאי רק על מים אחרונים או גם על מים ראשונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצג אם מצטרפין לזימון אם לאו א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
א שנים שאכלו כאחת אם נקבעו בקביעות המועלת לצרף לזימון בשלשה אע"פ ששנים אין ראוים לזימון ולכן צריך כל אחד לברך לעצמו לכתחלה מכל מקום אם אחד יודע לברך והשני אינו יודע מברך היודע ומוציא מי שאינו יודע.
א שדוקא כשנקבעו יחד (כמבואר לקמן ס"ב) יכולים לזמן בשלשה. תוס' ברכות מב, א ד"ה הסבו . רבינו יונה רפ"ז דברכות ד"ה שלשה. רא"ש ברכות פ"ז ס"א. מ"א ס"ק ח , וכדלקמן ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ב וכל זה בברכה ראשונה שדעתם להתחבר ולקבוע עצמן לאכול ולשתות יחד הרי קביעותם זו מצרפתם להחשב כגוף אחד וברכה אחת לכולם אבל בברכה האחרונה כיון שכבר אכלו והם מתפרדים זה מזה אינן מצטרפים זה עם זה להחשב כגוף אחד וצריך לברך כל אחד בעצמו על הנאת גופו ולא אמרו שיברך אחד לכולם אלא בפת שמברכים עליה ברכת המזון ולא בשאר ברכות אחרונות שאינן חשובות כברכת המזון לומר עליהם נברך בתחילה.
לא בברכת המזון כשנקבעו יחד. תוס' ברכות מב, א ד"ה הסבו, והרא"ש ברכות פ"ו סי' לג, בברכות מג מהא דתלמידי דרב . לעיל סי' קצג ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסג (ה)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אלא ודאי כוונתו כפשוטו שאחד מברך לכולם היינו משום שמצוה היא שאחד יברך לכולם כמ"ש המג"א סוף סי' רי"ג, ודומיא דמתניתין הסיבו אחד מברך לכולם, ואיתא נמי בתוספתא פ"ד, ודומיא דסוף פ"ה בתוספתא גבי מאור אחד מברך לכולם, שהוא חיוב משום ברב עם כמ"ש בגמרא.
סז ברכות מב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פסקי הסידור סדר ברכת הנהנין פרק ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ברכת המזון מן התורה אינה אלא כשאכל פת כדי שביעה כמ"ש ואכלת ושבעת וברכת וחכמים תקנו לברך אפילו על כזית ולא תקנו אלא בלחם שדרך בני אדם לקבוע סעודה עליו אבל מיני לחמים שיתבאר שאין רגילין לקבוע סעודה עליהם אין מברכין עליהם המוציא וברכת המזון אלא לפניהם בורא מיני מזונות ולאחריהם מעין ג' אלא אם כן אוכל מהם כשיעור קביעות סעודה דהיינו כשיעור שרוב בני אדם קובעים סעודת קבע שהיא סעודת ערב ובוקר על שיעור כזה מסתם לחם גמור וגם מלחמים אלו כשאוכלין שיעור כזה לפעמים אזי הם קובעים סעודה עליו ולכן אף מי שאוכלו סעודת ארעי ולא שבע משיעור זה בטלה דעתו:
58 הרב רבינו יונה ברכות מב, א ד"ה א"ל רב נחמן . טור ושו"ע ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעז דיני אכילת האפיקומן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ז אם שכח לאכול אפיקומן, ונזכר לאחר שנטל מים אחרונים, או לאחר שאמר הב לן וניברך, אף על פי שכבר הסיח דעתו מהאכילה וכשנמלך לאכול עוד צריך הוא לברך ברכה ראשונה על מה שרוצה לאכול כמו שנתבאר בסימן קע"ט , מכל מקום האפיקומן יאכל בלא המוציא, לפי שאין האפיקומן תלוי בדעתו כלל, שבעל כרחו חייב לאכלו, לפיכך אף אם הסיח דעתו מהאכילה אין בכך כלום, כיון שאין הדבר תלוי בדעתו .
936 תוס' ברכות מב, א ד"ה אתכא (מי ששכח לאכול אפיקומן ואמר הב לן ונבריך אינו היסח הדעת, דאנן אתכא דרחמנא). הגהות סמ"ק סי' ריט (ע' רכב) אות ד (ומיהו אם אמר בעל הבית הב לן ונבריך קודם שאכל אפיקומן, ונזכר קודם שיתחילו ברכת המזון, יאכל אפיקומן. ואף על גב דאמרינן בערבי פסחים דהב לן ונבריך הוי היסח הדעת, ואסור לאכול ולשתות, מכל מקום כיון דאפיקומן מצוה הוא דרמא רחמנא עלן, איכא למימר אנן אתכא דרחמנא סמכינן , ולא הוי הב לן ונבריך היסח הדעת, כי היכי דאמרינן בברכות אתכא דריש גלותא סמכינן ). הובא בטור (וה"ר פרץ כתב אף על גב דאמר הב לן ונבריך יכול לאכול בלא ברכה, אף על גב דבעלמא חשיב סילוק, שאני הכא כיון דאפיקומן מצוה דרמיא רחמנא עלן איכא למימר אתכא דרחמנא סמכינן ).
והיינו כדאמרינן בברכות מב, א (רבא ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא , לבתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו ריסתנא מבי ריש גלותא , רבא אכיל ורבי זירא לא אכיל . אמר ליה לא סבר לה מר סלק אסור מלאכול . אמר ליה אנן אתכא דריש גלותא סמכינן ), ופירש"י (ואין סילוקתנו סילוק, שדעתנו אם ישא משאות מאת פניו אלינו נאכל).
וכן נפסק לעיל סי' קעט ס"ו (אם אחד מהאורחים או מבני ביתו אמר כן, אפילו האומר עצמו יכול לחזור בו ולשתות עם בעל הבית, לפי שאינו עושה היסח הדעת באמירתו, מפני שיודע שאין הדבר תלוי בו אלא בבעל הבית, וכיון שבעל הבית לא עשה היסח הדעת, אף הוא דעתו סומכת על בעל הבית לשתות עמו).
שו"ע ס"ב (אם שכח ולא אכל אפיקומן ולא נזכר עד שנטל ידיו או שאמר הב לן ונברך, אוכל אפיקומן בלא ברכת המוציא). מ"א ס"ק ב (דאתכא דרחמנא סמכינן ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אלא ודאי כוונתו כפשוטו, שאחד מברך לכולם, היינו משום שמצוה היא שאחד יברך לכולם , כמ"ש המג"א סוף סי' רי"ג , ודומיא דמתניתין הסיבו אחד מברך לכולם, ואיתא נמי בתוספתא פ"ד , ודומיא דסוף פ"ה בתוספתא גבי מאור, אחד מברך לכולם, שהוא חיוב משום ברב עם כמ"ש בגמרא .
1720 ברכות מב, א. וכן נפסק לעיל סי' קסז סי"ד (רבים שנתוועדו לאכול אחד מברך לכולם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד, דתיכף לסמיכה שחיטה .
827 ברכות מב, א (תכף לסמיכה שחיטה ). תשובת הגאונים ברא"ש שם (ואחר כך מניח ידו על ראש התרנגול, תבנית סמיכה , וסומך עליו, ושוחטו לאלתר, תכף לסמיכה שחיטה ). טור ורמ"א (ויש להסמיך שחיטת הכפרות מיד לאחר שהחזירו עליו וסמך ידיו עליו, דמות הקרבן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומה שהקשה הט"ז דאם כן הוי ליה למחשב תיכף כו', אישתמיטתיה מה שכתב הבית יוסף בסימן רו בשם שבלי לקט , וכן פסק רמ"א שם בהגהה, דאפילו בשתיקה אסור להפסיק.
1033 בגמרא ברכות מב, א (שלש תכיפות הן , תיכף לסמיכה שחיטה , תיכף לגאולה תפלה , תיכף לנטילת ידים ברכה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וי"ל ענין הקרבן ותפלה במקום קרבן ולכן ארז"ל תיכף לסמיכה שחיטה וכן תיכף לגאולה תפילה כו'.
7 תיכף לסמיכה . . לגאולה תפילה : ברכות מב, א. ראה לקמן בפנים. אוה"ת ויקרא כרך א ע' רכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה עם כל הנ"ל יובן ענין תיכף לסמיכה שחיטה כי ע"י הסמיכה ממשיך כח ועוז ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות ע"י שתי אשות הנ"ל ולהתייחד בבחי' רוח האדם בחי' שם מ"ה העליון שבאצי', ולכן צ"ל תיכף לסמיכה שחיטה כי ע"י התכיפה מייחדים המשכת אור העליון ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות עי"ז, ולכן הסמיכה הוא בשתי ידים ובכל כחו כי ב"פ יד בגימט' כח ובכל כחו הוא כ"ח וי"ו שהוי"ו הוא המייחד שתי ידים כו' (...
106 תיכף לסמיכה שחיטה : ברכות מב, א — הובא בריש המאמר כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מבית הגנזים ענייני שו"ב תעודות החסיד ר' יחיאל מיכל שו"ב זוסניץ מבירז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואחרי ראותי את כל אלה אמרתי כל מן דין סמוכו לנא, והנני נותן לו תוקף לסמיכה שחיטה , וכל בר ישראל יסמוך על שחיטתו ובדיקתו לכל דבר הטעון שחיטה בלי פקפוק ונדנוד בעולם אפילו למהדרין מן המהדרין.
528 ע"פ ברכות מב, א (תיכף לסמיכה שחיטה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כדי להבין ענין זה טוב יותר, יש להקדים ולבאר מדוע התברך רכושו של לבן בזכות יעקב, וכך לגבי צדיקים בכלל, ש"כל מקום שהצדיקים הולכים ברכה משתלחת":
11 ב"ר פע"ג, ח. ספרי עקב יא, י. וראה ברכות מב, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
אזי מודדין לו במדה זו, שבקרוב – ובלשון חז"ל:
235 ברכות מב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
משיתיר חגורה", ועד"ז בנוגע לחליצת הנעלים, שהרי היו נוהגים באכילתם להסב ע"ג מטות –דכיון שהיציאה ממצרים היתה צריכה להיות בחפזון דוקא, לכן הוצרכה להיות גם אכילת הפסח באופן כזה.
229 ראה ברכות מב, סע"א ובפרש"י ותוס'. שו"ע אדה"ז או"ח סקס"ז סט"ו. במדב"ר פ"א, ב (ובמת"כ שם). הובא בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן
מקור מפורש
בדף זה
ח כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' ואע"פ שנטל ידיו שחרית צריך לחזור וליטול לפני עלותו לדוכן שתהיה תיכף לה ברכה ושיעור תכיפה יתבאר בסי' קס"ו ולכן צריך ליטול סמוך לרצה (וברצה הם עוקרים רגליהם לעלות לדוכן כמו שיתבאר והש"ץ לא יאריך ברצה ובמודים).
פד עפ"י ברכות מב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין יג
מקור מפורש
בדף זה
יג לחמניות הן רקיקין דקים (שקורין ניבל"ש) ובקצת מדינות אלו (בלינע"ש) הנעשים מתערובת קמח ומים בקדרה בלילה רכה מאד ושופכים על עלי ירקות רחבים ונאפית בתנור עם העלים או שופכים על מחבת שאין בה משקה שדינה כתנור בין שהרתיחה תחלה ואח"כ שפך בה בין ששפך בה ואח"כ הרתיחה ומעט משקה שמושחין המחבת שלא תישרף העיסה אינו נקרא משקה.
קסו תוס' ברכות מב, א ד"ה לחמניות. רא"ש שם סי' ל. הרב רבנו יונה שם ל, א ד"ה ואמר. טור ושו"ע ס"ח. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח ה"ו. אבל בסדר ברה"נ פ"ב ה"ה כתב שלחמניות הן בלילה רכה כעיסת הספגנין, ובהלכה ו בסופה הביא דעת היש מחמירים, והיא הדעה המובאת כאן בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ב
מקור מפורש
בדף זה
ב אבל על מים או שאר משקים אין לברך עליהם בתוך הסעודה ואפילו שותה לצמאו לפי שהם באים מחמת הסעודה שאי אפשר לאכילה בלא שתיה וגם אם אוכל איזה דבר למתק השתיה הרי זה טפל למשקה והמשקה ללחם ונפטרים בברכת הלחם ואפילו אם היה צמא קודם הסעודה כיון שלא רצה לשתות אז כדי שלא יזיקו לו המים נמצא כי שתיית המים בסיבת הפת היא וברכת הפת פוטרתם.
טז רש"י לפירוש הרשב"א ברכות מב, א ד"ה אי הכי. ר"י ו ר"ת בברכות מא, ב ב תוס' ד"ה אי הכי. רא"ש ברכות פ"ו סי' כט. הרב רבנו יונה ברכות שם ד"ה ומכאן. רשב"א שם, שכן נהג רש"י ור"ת וגדולי הצרפתים. מרדכי ברכות רמז קלו. סמ"ג מ"ע כז הל' ברכות שבסעודה. סמ"ק ריש סי' קנא. טור ושו"ע ס"ז. וראה גם לעיל סי' קסח סכ"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה ה"ז. סדר ברה"נ פ"ד ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם ד
מקור מפורש
בדף זה
ומי שאוכל תמרים וכיוצא בהם בין מאכל למאכל להמשיך תאות האכילה כיון שהוא צורך סעודה נפטרים בברכת הפת בכל ענין כמו פרפראות שנתבאר בסימן קע"ו:
מט תוס' ורבינו יונה שם מברכות מב, א (במשנה). טור ושו"ע סי' קעו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם
מקור מפורש
בדף זה
ועכשיו שאין מסלקין השלחן אחר הסעודה קודם ברכת המזון אין לנו סילוק הפת בסתם עד ברכת המזון או מים אחרונים או שיטול כוס ברכת המזון בידו אע"פ שלא נטל ידיו או שיאמר תנו כוס ונברך ברכת המזון שאז סילק דעתו מלאכול לגמרי (ואצ"ל אם אמר בפירוש שמסלק את עצמו מלאכול עוד אע"פ שלא אמר תנו ונברך והוא הדין אם גמר כן בלבו).
ע תוס' ברכות מב, א שם. רבנו יונה שם. רא"ש שם סי' לא. וראה גם לקמן סי' קפ סוס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רו דין הפסק וטעות בברכת הפירות ט
מקור מפורש
בדף זה
ואורחים הקרואים לאכול מיני פירות כיון שדעתם על בעל הבית שזימנם הרי דעתם על כל מה שהביא לפניהם כמ"ש בסי' קע"ט ואפילו הביא לפניהם מין אחר אחר שכלה הראשון א"צ לחזור ולברך:
נ תוס' ברכות מב, א ד"ה אתכא (הב'). הגהת הר"ף בתשב"ץ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים א
מקור מפורש
בדף זה
ואפילו בימיהם שלא היה קבע לסעודה בלא הסיבה אם הם אורחים הסועדים אצל בעל הבית וכל אחד שולחן קטן לפניו שאינם יודעים קביעותם יחד עד שהסיבו יחד וכל זמן שלא נקבעו יחד אין אחד פוטר את חבירו בברכתו בפת ויין שהם חשובים ודרכם לקבוע עליהם בהסיבה מפני חשיבותם מכל מקום בשאר דברים שאינן חשובים כל כך ואין דרכם כל כך בהסיבה פוטר אחד את חבירו בלא הסיבה.
ו תוס' ברכות מב, א ד"ה הסבו. רבינו יונה שם בשם רבינו יצחק. וראה גם לעיל שם. משא"כ בזמנינו שרגילין לקבוע רק כשכולם יושבים בשלחן אחד כדלקמן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים א
מקור מפורש
בדף זה
ואפילו בימיהם שלא היה קבע לסעודה בלא הסיבה אם הם אורחים הסועדים אצל בעל הבית וכל אחד שולחן קטן לפניו שאינם יודעים קביעותם יחד עד שהסיבו יחד וכל זמן שלא נקבעו יחד אין אחד פוטר את חבירו בברכתו בפת ויין שהם חשובים ודרכם לקבוע עליהם בהסיבה מפני חשיבותם מכל מקום בשאר דברים שאינן חשובים כל כך ואין דרכם כל כך בהסיבה פוטר אחד את חבירו בלא הסיבה.
ז משנה ברכות מב , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים א
מקור מפורש
בדף זה
ובזמן הזה שאין דרכנו בהסיבה כלל אין חילוק בין פת ויין לשאר דברים שבלא ישיבה גם בשאר דברים אינו פוטר ובישיבה גם בפת ויין פוטר והוא שישבו כולם בשולחן אחד או בלא שולחן במפה אחת בדברים שדרך קביעות אכילתם היא על המפה ודברים שדרך לקבוע עליהן אף בלא מפה כגון יין וכיוצא בו משישבו בקביעות יחד על הספסלים או על הקתדראות זה אצל זה זו היא קביעותם אבל לא כשישבו זה בכה וזה בכה.
יא תוס' ברכות מב, א ד"ה הסבו. רבינו יונה שם. רא"ש ברכות פ"ו סי' לג. וכדלעיל סי' קסז סט"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים ה
מקור מפורש
בדף זה
ה לא הצריכו שיהיו המברך והשומעים קבועים יחד בישיבה אלא בהנאת אכילה ושתיה שכל אחד נהנה בפני עצמו אבל במוגמר שכולם נהנים ביחד מהריח העולה ממנו פוטר אחד את חבירו אפילו בעמידה ואפילו אינן קבועים במקום אחד אלא זה בכה וזה בכה וכן ברכת האור במוצאי שבת.
נא תוס' ברכות מב , א ד"ה הסבו בשם הירושלמי ברכות פ"ו ה"ו. ר"ן נג, א ד"ה כל אחד. מ"א ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן ח (ה)
מקור מפורש
בדף זה
ומ"ש הט"ז דאם כן הוי ליה למחשב תיכף כו' אישתמיטתיה מה שכתב הבית יוסף בסימן רו בשם שבלי לקט, וכן פסק רמ"א שם בהגהה, דאפילו בשתיקה אסור להפסיק, ואף להרד"א שחולק על זה כמו שכתב המגן אברהם, מכל מקום מודה דלכתחילה אסור להפסיק.
נג בגמרא ברכות מב, א. וירושלמי שם פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קסח (ב)
מקור מפורש
בדף זה
וכן משמע מלשון הרי"ף ורא"ש שקראו כל אכילת עראי כיסנין, א"כ הבאה בכיסנין פי' היינו שעשוייה לאכלה בתורת כיסנין, דהיינו לקנוח ולא לקביעות סעודה.
כב ברכות מב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קסח (ג)
מקור מפורש
בדף זה
שבלי לקט, ומהתוס' אין ראיה כלל דאפילו במי פירות ואפילו בתבלין הרבה ס"ל דלא מקרי כיסנין כלל כמו אובלייא"ש, עייין אבן העוזר:
מב ראה תוס' ברכות מב, א ד"ה לחמיות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קסח (ה)
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ג
כן משמע במ"א סק"כ במה שכתב רמ"א סעיף י"ד בהג"ה (וכן הוא בהדיא במרדכי פרק כל שעה דאובלייא"ש תחלתם סופגנין, מכלל דאינה עבה לגמרי, אלא משום דסופה עיסה מברכין עליה המוציא כמו שכתבו בתוס' ברכות דף מ"ב , דלא כמו שכתב ברא"ש שם ):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פסקי הסידור סדר ברכת הנהנין פרק א
מקור מפורש
בדף זה
בירך על הפת בורא מיני מזונות יצא ויש חולקים .
6 ריטב"א ברכות מב, א ד"ה בירך (ושיטה מקובצת שם), ובהל' ברכות פ"ב סט"ז. מאירי ברכות לה, א בסוף ביאור המשנה בשם קצת חכמי הדור. דרישה סי' קסח ד"ה בב"י ד"ה ולענין. אליה רבה שם ס"ק טז. אבן העוזר שם בדינים העולים אות ו. וראה חי' צמח צדק ט, ג. י, ב. יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בדף זה
..) אך שיהי' בחי' ביטול זה ועלי' זאת גם בנה"ט כמו בנה"א זהו בתפלה דייקא ולכן צריך מקודם לסמוך גאולה לתפי' ליתן כח ועוז בנה"ב שתוכל לעלות בתפילה וזהו תיכף לגאולה תפילה שתכיפה זאת ממשיך אור העליון ולייחדו בנה"ב בכדי שיתן בה כח ועוז לעלות כו'.
120 תיכף לגאולה תפילה : ברכות מב, א — הובא בריש המאמר כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר