שיוך משוער לקטע
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
זית שמן ודבש" הוא לפי סדר חשיבות המינים, שלכן, "כל המוקדם בכתוב זה קודם לברכה" .
1595 ברכות מא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
פת הבאה בכיסנין יש מפרשים שהיא פת עשויה כמין כיס שממלאין אותה קודם אפייתה בדבש או בצוק"ר או שקדים או אגוזים או שאר כל מיני פירות או תבלין אע"פ שהעיסה עצמה נילושה במים לבד ונאפת בתנור או במחבת בלא שום משקה (כגון עפי"ל פלאדי"ן או פאווי"דלא פלאדי"ן) ובכלל זה מה שעושים בפורים עיסה רחבה וכפולה וממלאים אותה בשומשמין ואפילו אם המילוי הוא רב מאוד ועיקר הכוונה בפת זו לאכילת המילוי מכל מקום מין דגן הוא חשוב ואינו בטל לגבי המילוי ואע"פ שהוא רב ממנו ולכך מברכין עליו בורא מיני מזונות וגם המילוי נפטר בברכה זו שהוא טפל למין דגן.
צח רבינו חננאל הובא בערוך ערך כסן. הרב רבנו יונה ברכות מא, ב ד"ה שאין . רשב"א שם ד"ה נמצא. טור ו שו"ע ס"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם ה"ז פסק: א) שזהו לכו"ע בלי חולק. ב) דהיינו דוקא כשהמילוי העיקר ועיקר עשייתה לעדון ולתענוג (ולא לקנוח סעודה ). ג) אין בכלל זה עיסה הממולאת בשומשמין ... שאין עיקר עשייתם לעדון ותענוג אלא למזון ולהשביע. ד) במילוי בשר או גבינה וכו' מברכים המוציא ובהמ"ז בכזית לכו"ע בלי חולק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכל זה (ב) כשהמילוי הוא מפירות וכיוצא בהם מדברים שאין דרך לקבוע סעודה עליהם לא ללפת בהם את הפת ולא למזון ולשובע אלא אוכלים אותם לקנוח סעודה ולתענוג כמ"ש בסימן קע"ז ולכן אין דרכם של רוב בני אדם לקבוע סעודה ג"כ על הפת הממולאת מהם אבל אם המילוי הוא מדברים שדרך בני אדם לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וגבינה וביצים וירקות (או שדרך לקבוע סעודה עליהם למזון ולשובע אע"פ שאין מלפתין בהם הפת כגון כרוב ותרדין וכל כיוצא בהם ממעשה קדירה שהם מעיקר הסעודה ) כמו שיתבאר שם אין מילוי זה מוציא את הפת הממולאת בו מתורת לחם גמור שהכל קובעים עליו לפי שגם על זו אין רוב בני אדם נמנעים מלקבוע סעודה עליהם מפני המילוי שבה כיון שהמילוי ראוי ג"כ לקבוע עליו סעודה ללפת בו את הפת (או למזון ולשובע).
קכא ראה תוס' ברכות מא, ב ד"ה הלכתא . רא"ש שם סי' כו. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. ובסדר ברה"נ שם: או אפילו אינו לפתן כלל אלא שהוא מדברים הנאכלים למזון ולהשביע ודרך לקבוע סעודה עליהם. וראה גם לקמן סי' קעז ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יד וכל מיני לחמים הללו שאין דרך רוב בני אדם לקבוע סעודה עליהם אם בא לאוכלם בתוך הסעודה לקנוח סעודה ולתענוג להקל מכובד המאכל כמו שרגילין שכוססין עוגות יבשות בסוף הסעודה או מיני מתיקה אינם נפטרים בברכת הפת וצריך לברך עליהם בתחילה בורא מיני מזונות כמו שצריך לברך על פירות שאוכלין בקנוח סעודה כמ"ש בסי' קע"ז אלא שהפת הבא בכיסנין לפי שנחלקו בה ויש אומרים שלחם גמור הוא מה שיש אומרים שהוא פת הבאה בכיסנין לפיכך אין לברך בתוך הסעודה אלא על מה שלדברי הכל נקרא פת הבאה בכיסנין.
קצא רב ששת בברכות מא , ב לפי' התוס' שם ד"ה אלא. והרב רבנו יונה שם (ולהט"ז סק"י אשתמיטתיה הא מדכתב והא דפשיט כו' כיון דלהרי"ף כו' וע"ז בנה יסודו וסיים לא היה כו' ונהפוך הוא) . וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ח ה"ט. סדר ברה"נ פ"ב ה"ו. ושם הוסיף: אבל לא לאחריהם מעין ג לפי שנפטרים בברכת המזון. וכ"כ לקמן סי' קעז סוס"ב גבי פירות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגם א"צ לברך בורא פרי הגפן על היין הבלוע בפת מפני שהוא טפל אליה וכן השורה פת שמברכין עליו בורא מיני מזונות ביי"ש או בשאר משקין א"צ לברך על המשקין הבלועים בה אבל אם בירך על הפת המוציא א"צ לברך כלל על שאר משקין אפילו בדרך שתייה שאין מברכין על שתייה שבתוך הסעודה כמ"ש בסי' רי"ב וכן כשנותנים יין בקערה עם המלח לטבל בו הבשר א"צ לברך על היין מפני שהוא טפל לבשר והבשר כבר נפטר בברכת המוציא כמו שיתבאר בסי' קע"ז:
רצו רש"י בהפרדס ע' קפ הובא בשבלי הלקט סי' קמג - לענין פת, ומזה למד מ"א סק"ל לענין פת שמברכין עליו במכל מקום. וראה גם תוס' ברכות מא, ב ד"ה הלכתא. וראה גם לקמן סי' ריב ס"ב-ג. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ד ה"ז. סדר ברה"נ פ"ג ה"ט. ושם מבואר שא"צ לברך גם על משקה שעל גבה כגון שמטבל בדבש. גם מבואר שם דהיינו דוקא כשכוונתו גם על אכילת הפת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
א יין אע"פ שבא לשתות תוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן ואינו נפטר בברכת הפת אע"פ ששותה לשרות האכילה שבמעיו והרי זה כדברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה שנפטרים בברכת הפת כמו שנתבאר מכל מקום הואיל והיין הוא חשוב שגורם ברכה לעצמו בכמה מקומות כגון בקידוש והבדלה וברכת אירוסין שמברכין על היין בורא פרי הגפן אע"פ שא"צ לשתייתו לפיכך אינו נחשב טפל לפת להפטר בברכתו מברכה ראשונה שהיא בורא פרי הגפן אע"פ שטפל אליה להפטר בברכת המזון מברכה אחרונה לפי שאינו גורם לעצמו ברכה אחרונה (א) אלא ברכה ראשונה (לבדה שבשבילה היא עיקר הבאת הכוס בכל דבר הטעון כוס):
ב ברכות מא, סע"ב. שו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב אבל על מים או שאר משקים אין לברך עליהם בתוך הסעודה ואפילו שותה לצמאו לפי שהם באים מחמת הסעודה שאי אפשר לאכילה בלא שתיה וגם אם אוכל איזה דבר למתק השתיה הרי זה טפל למשקה והמשקה ללחם ונפטרים בברכת הלחם ואפילו אם היה צמא קודם הסעודה כיון שלא רצה לשתות אז כדי שלא יזיקו לו המים נמצא כי שתיית המים בסיבת הפת היא וברכת הפת פוטרתם.
טז רש"י לפירוש הרשב"א ברכות מב, א ד"ה אי הכי. ר"י ו ר"ת בברכות מא, ב ב תוס' ד"ה אי הכי. רא"ש ברכות פ"ו סי' כט. הרב רבנו יונה ברכות שם ד"ה ומכאן. רשב"א שם, שכן נהג רש"י ור"ת וגדולי הצרפתים. מרדכי ברכות רמז קלו. סמ"ג מ"ע כז הל' ברכות שבסעודה. סמ"ק ריש סי' קנא. טור ושו"ע ס"ז. וראה גם לעיל סי' קסח סכ"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה ה"ז. סדר ברה"נ פ"ד ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ח
ויש אומרים שגם מים ושאר משקים (ג) טעונים ברכה בתוך הסעודה כמו יין ולא הוצרכו ליתן טעם לברכת היין מפני שגורם ברכה לעצמו אלא מפני שהיין ממשיך אדם לתאות אכילה והרי הוא צורך סעודה אבל שאר משקים שאינן מעוררים תאות המאכל צריך לברך עליהם אע"פ שאינן חשובין כיין .
מ בה"ג שם. מרדכי ברכות רמז קלו. תוס' רי"ד ברכות מא, ב ד"א שאלו . לבוש ס"ז. ו עי' בקונטרס אחרון .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ד בירך על יין א"צ לברך על שאר משקין לדברי הכל שיין פוטר כל מיני משקים בין בשעת הסעודה בין בשאר פעמים לפי שהיין הוא עיקר משקה והוא ראש לכל מיני משקין לכן הוא עיקר לענין ברכה וכולן טפלים אליו והוא שהיו המשקין לפניו בשעה שבירך על היין (או שהיה דעתו עליהם).
נד ר' חייא בברכות דף מא , ב. רא"ש ברכות פ"ו רס"י כו. טור סוף הסי'. שו"ע ס"ב. סי' רח סוסט"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה הי"א. סדר ברה"נ פ"א הכ"א. ושם: בין מברכה ראשונה ... ובין מברכה אחרונה נפטרו בברכת על הגפן. וראה גם לקמן ס"ז. סי' רד סי"ב. סי' ערב סי"ג. סי' תעג ס"י. והוא מרבינו יונה ברכות שם ופליגא וד"ה יין גורם. מרדכי ברכות רמז קנ. טור סוף סי' רח בשם אחיו ואביו הרא"ש. שו"ע שם סי' רח סט"ז. רמ"א כאן ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ד בירך על יין א"צ לברך על שאר משקין לדברי הכל שיין פוטר כל מיני משקים בין בשעת הסעודה בין בשאר פעמים לפי שהיין הוא עיקר משקה והוא ראש לכל מיני משקין לכן הוא עיקר לענין ברכה וכולן טפלים אליו והוא שהיו המשקין לפניו בשעה שבירך על היין (או שהיה דעתו עליהם).
נה רשב"א ברכות מא, ב ד"ה אי הכי. וראה תוס' ברכות שם ד"ה ויין . טור וב"י סוף הסי'. וכ"ה בלוח ברה"נ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
ט ואפילו יין הבא לפניהם לאחר שכבר משכו ידיהם מן הפת אין צריך לברך לאחריו שנפטר בברכת המזון אע"פ שאינו נחשב מכלל הסעודה לפי שכיון שהיין סועד הלב היה ראוי לתקן לברך אחריו שלש ברכות גמורות כמו אחר הפת אלא מפני שאין דרך בני אדם לקבוע סעודה עליו די לו במעין ג' אבל כששותהו בסעודה של קבע מתוך שהיא קביעות לאכילה הרי זו קביעות לשתיה ונפטר בברכת המזון אפילו לכתחלה.
קיט רבינו יונה ברכות מא, ב ד"ה מיהו. רשב"א ברכות מא, ב ד"ה אי הכי. מ"א סק"ט. וראה לעיל ס"א טעם נוסף שבהמ"ז פוטרת גם יין שבתוך הסעודה ושלפני הסעודה (כששייך לסעודה ). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 238. ולענין תמרים שאחר הסעודה ראה לוח ברה"נ פ"א סוף הט"ז וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
א דברים הבאים בתוך הסעודה אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם בין ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וירקות וגבינה וביצים ומיני מלוחים בין למזון ולהשביע כגון כרוב ותרדין ודייסא וכל מעשה קדרה שאינן באין ללפת אלא לתבשיל ולמזון א"צ ברכה לפניהם אפילו אוכלם בלא פת שברכת המוציא פוטרתם ולא לאחריהם שברכת המזון פוטרתם (א) (שכיון שאין דרכם לאכול אותם כל היום כמו הפירות אלא בשעת סעודה בלבד הרי הם טפלים לפת שהוא עיקר הסעודה ולכן נפטרים בברכת הפת אע"פ שאוכלם בלא פת).
א רב פפא ברכות מא , ב לפירוש התוס' שם ד"ה הלכתא והרא"ש שם פ"ו סי' כו. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה ה"א. סדר ברה"נ פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב ואם הם דברים הבאים שלא מחמת סעודה דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם לא ללפת ולא להשביע כגון כל מיני פירות וכיוצא בהם בין חיים בין מבושלים ואפילו נתבשלו עם בשר אם אוכל אותם בלא פת טעונים ברכה לפניהם .
יז רב פפא ברכות מא, ב. לפירוש התוס' שם סד"ה הלכתא . רא"ש שם פ"ו סי' כו. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה ה"ב. סדר ברה"נ פ"ד ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ג אבל אם אוכלם עם פת נעשו טפלה לפת וברכת המוציא פוטרתן אפילו קבע לפתן סעודתו על דבר אחר והביאו לפניו פירות לקנוח ולתענוג ואוכל מהם מעט עם פת.
לד תוס' ברכות מא, ב ד"ה אייתו. רשב"א שם סד"ה הביאו מירושלמי שם פ"ו ה"ה. לבוש ס"א. ט"ז סק"ג ד"ה הכלל. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ו ודברים הבאים לאחר הסעודה (שהיה מנהג בימות חכמי התלמוד שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותה וגם השלחנות הקטנים שלפני כל אחד ואחד וקובעין עצמן לאכול פירות ופרפראות לקנוח סעודה ולשתות יין) הרי כל מה שמביאים אז לפניהם אפילו דברים שדרכם לבא ללפת הפת טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם (ואצ"ל פירות חוץ מתמרים שנפטרים בברכת המזון כמו שיתבאר בסי' ר"ח) מפני שהמוציא וברכת המזון אינן פוטרים אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה בעוד שלא סילקו ידיהם מהפת.
סו תוס' ברכות מא, ב שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קעד שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועכשיו שאין מסלקין השלחן אחר הסעודה קודם ברכת המזון אין לנו סילוק הפת בסתם עד ברכת המזון או מים אחרונים או שיטול כוס ברכת המזון בידו אע"פ שלא נטל ידיו או שיאמר תנו כוס ונברך ברכת המזון שאז סילק דעתו מלאכול לגמרי (ואצ"ל אם אמר בפירוש שמסלק את עצמו מלאכול עוד אע"פ שלא אמר תנו ונברך והוא הדין אם גמר כן בלבו).
עא תוס' ברכות מא, ב שם ופסחים שם. רבנו יונה שם. רא"ש שם סי' כז. שו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קעד ס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריב שהעיקר פוטר את הטפל י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
י לעולם אין הטפל נפטר בברכת העיקר ואפילו אם הם ב' מינים שברכותיהם שוות אלא כשהיה הטפל לפניו או שהיתה דעתו עליו בבירור בשעה שבירך על העיקר אבל אם אחר הברכה הביאוהו לפניו ולא היתה דעתו עליו בבירור בענין שאם לא היה טפל היה צריך לחזור ולברך אין טפילתו מועלת כלום לפטרו בברכת העיקר לא מברכה ראשונה אע"פ שברכותיהם שוות ועל דרך מה שנתבאר בסי' ר"ו ולא מברכה אחרונה כשאין ברכותיהם [האחרונות] שוות אלא א"כ קבע עצמו על העיקר והוא דבר שקביעות מועלת בו מפני שדרכו בכך כגון פת וכן יין כמ"ש בסי' ר"ו וכן שכר ודבש במדינות אלו כמ"ש בסי' רי"ג.
סו בעל המאור ברכות מא, ב ד"ה אמר רב פפא . מ"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קסח (ב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן הוא ג"כ כוונת רש"י שמאכלה מועט, ורצה לומר שעשוי לאכול מעט לקנוח סעודה או לתענוג בעלמא מחמת המלוי ולישה בתבלין.
כח ברכות מא, ב ד"ה פת הבאה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעד (ז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
וגם ביין הרא"ש יחידאה הוא, ופליגי עליה התוס' דף ק' סע"ב והמרדכי גבי ברכה אחרונה של כוס ב' והרמב"ן ור"ן שם והרז"ה שם, והסכים עמו הרשב"א בתשובה סי' ע"ב, וכן כתב בהדיא בחידושיו דף י"ז ע"ב בשם ירושלמי, וכן משמע מדעת ראבי"ה בטור סי' (תע"ה) [תע"ד] ומהר"ם בהג"מ דדוקא כוס ב' דפוטר יין שבתוך המזון א"צ לברך אחריו , דלהרא"ש גם אחר הראשון א"צ.
סז בדפי הספר שלפניו , והוא על הגמ' ברכות מא, ב סוף ד"ה אמר רב פפא , שמביא סברת הרא"ש ומסיק דלא כוותיה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעד (ט)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
טור וב"י לבוש מ"א סי' קע"ז (ומה שכתב שם בשם הרב רבינו יונה, לא שייך הכא, שאף שאינה סעודה אחרת אין לשרות פוטר לשתות ביין שגורם ברכה לעצמו.
פה ברכות מא, ב ד"ה ומיהו בשם ר' יצחק הזקן, שכיון שאין אנו מסלקין השלחן כתוך הסעודה דיינינן לה, וכדלקמן סי' קעז ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעז (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
הרב רבינו יונה (ומהאי טעמא אף מין לפתן שאוכלן בלא פת א"צ לברך אם קובע ללפת פת במינים אחרים, משא"כ במיני פירות, והיינו טעמא משום דגם זה בא מחמת פת, דזהו טעם פטורם בברכת הפת, מדפוטרות אפילו בפירות שאוכל בלא פת אם קבע עליהם, ויש לומר דהוא הדין בלפתן דמחמת סעודה , רוצה לומר פת:
א ברכות מא, ב ד"ה ורבינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעז (ג)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(ומה שכתב הלבוש וכן הוא ברשב"א, זה אינו, דבכהאי גוונא גם לפניהם אין צריך, כמו שכתבו הרא"ש ומ"א סי' קס"ח וקע"ד, וגם לעכל לא הזכירו כלל, אלא תלו טעמא כיון שבאו בתוך כו'):
י ברכות מא, ב ד"ה הביאו . וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 74.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פסקי הסידור סדר ברכת הנהנין פרק ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן עיסה גמורה שנילושה במים שעירב גם תבלין בלישתה עד שאין דרך רוב בני אדם לאכול ממנה הרבה ולקבוע סעודה עליה מפני רבוי התבלין.
84 רש"י ברכות מא, ב ד"ה פת הבאה בכסנין . רמ"א ס"ז. ובשוע"ר שם התנה שיהיו "תבלין הרבה יותר ממים", כפי' הט"ז בדברי רמ"א הנ"ל. וראה בדי השלחן סי' מח סקי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ערב על איזה יין מקדשין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דזה אינו, דאין
632 על סברת החכם צבי משיב
רבינו בשתים:
(א) יש להוכיח דאין כוס של ברכה תלוי
כלל בברכת בפה"ג (דלא כסברת החכם צבי). וכיון שבכל אופן התיר הטור לקמן סי'
רעג, שהמקדש יברך בפה"ג בשביל הטועם, אף שהשומע יכול לברך בעצמו בפה"ג,
על כרחינו לומר, שכל מקום "שיכול לומר הקידוש בשבילם, יכול גם כן לברך בורא
פרי הגפן".
(ב) לפי סברת החכם צבי שתלוי בברכת
בפה"ג, על כרחינו לומר "שהמברך יברך בורא פרי הגפן, וישתו האחרים, אף על
פי שיודעים בעצמם לברך".
אלא שרבינו מסתפק בסברה זו. ולכן מוסיף
אחר כך ש"אף אם תמצי לומר" שבברכת המזון ושאר ברכות הטעונות כוס, אין
המברך יכול לברך בפה"ג בשביל טעימת האחר שיודע לברך בעצמו (אף "שכל דבר
הטעון כוס היינו שטעון לברך עליו בורא פרי הגפן"). מכל מקום שאני קידוש,
"דיש לומר הכא כיון שהוא חייב בקידוש ואי אפשר לו לצאת ידי חובתו בלא טעימה ...
אם כן כשאחר טועם ומוציאו ידי חובתו, למה לא יוכל הוא לברך על אותה טעימה שהיא גם
כן בשבילו ".
ומטעם זה הובאה שיטת החכם צבי גם לעיל
סי' קצ ס"ד (ולפי סברא זו שתקנת חכמים הוא בכל דבר הטעון כוס שיסדרו אותו על
ברכת היין , אם כן מי שאינו שותה יין אי אפשר לו לברך ברכת המזון על הכוס ... לפי
שהמברך ברכת המזון הוא בעצמו צריך לברך ברכת היין לפי סברא זו, והוא אינו רשאי
לברך ברכת היין לחבירו ... כיון שחבירו יכול לברך בעצמו אין לאחר לברך לו).
וכן נתבארה שיטה זו לעיל סי' רעא
סי"א (ואף להאומרים שתקנת חכמים הוא בקידוש וכל דבר הטעון כוס שיברכו עליו
ברכת היין תחלה כמו שנתבאר בסי' ק"צ, מועלת ברכה הראשונה לקידוש, כמו שמועלת
לברכת הנהנין, שאין צריך לחזור ולברך, הואיל ובשעה שהיא חשובה גמר וסילוק סעודה
מפני איסור הטעימה קודם קידוש לא היתה עדיין אמירה המפסקת ולא נסתלקה עדיין ברכה
הראשונה).
וראה אמרי יושר ח"ב סי' קעג. תהלה
לדוד סי' קצ ס"ק א. מראי מקומות וציונים סי' רעא סי"א. קובץ הערות
וביאורים ירות"ו ח"א ע' מה, וח"ז ע' רה וע' ריז. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 157.
אלא שמכל מקום נוטה יותר דעת רבינו דלא
כסברת החכם צבי, כמבואר כאן (ונתבאר לקמן הערה הבא).
*
וכן נראית מסקנת רבינו בסדר ברכת הנהנין
פ"ד ה"ח (יין אף על פי שבא לשתותו בתוך הסעודה , מברך עליו, אף על פי
ששותהו לשרות האכילה שבמעיו, שמפני חשיבותו שמקדשין ומבדילים עליו קבעו לו ברכה אף
בתוך הסעודה ).
אשר המקור להלכה זו הוא בברכות מא,
סע"ב (יין נמי נפטריה פת , שאני יין דגורם ברכה לעצמו), ופרש"י (בכמה
מקומות הוא בא ומברכין עליו, ואע"פ שלא היו צריכים לשתייתו). והיינו "לפי
שכל דבר הטעון כוס היינו שטעון לברך עליו בורא פרי הגפן". שזוהי גם שיטת
רש"י בעירובין מ, ב ד"ה ליתביה לינוקא, כדלקמן (הערה 634 ).
וכן נפסק לעיל סי' קעד ס"א (יין אף
על פי שבא לשתות תוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן, ואינו נפטר בברכת הפת, אף על
פי ששותה לשרות האכילה שבמעיו, והרי זה כדברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה
שנפטרים בברכת הפת כמו שנתבאר, מכל מקום הואיל והיין הוא חשוב שגורם ברכה לעצמו
בכמה מקומות, כגון בקידוש והבדלה וברכת אירוסין שמברכין על היין בורא פרי הגפן אף
על פי שאין צריך לשתייתו, לפיכך אינו נחשב טפל לפת להפטר בברכתו מברכה ראשונה שהיא
בורא פרי הגפן). שהיא השיטה שדברים הטעונים כוס צריך לברך עליהם בפה"ג,
"שמברכין על היין בורא פרי הגפן אף על פי שאין צריך לשתייתו".
אלא שמכל מקום כתב על זה בקונטרס אחרון
לעיל שם סי' קעד ס"ק א (אך התוס' פסחים ק"ג ד"ה רב אשי כתבו דמצות הבאת כוס
לא תליא בברכה). וכן מוכיח כאן ( דאין כוס של ברכה תלוי כלל בברכת בורא
פרי הגפן, שהרי המקדש באמצע סעודתו אינו מברך בורא פרי הגפן).
ולפי מסקנא זו יוקשה האמור בגמרא ברכות הנ"ל " שאני
יין דגורם ברכה לעצמו".
ועל זה מפרש בסדר ברכת הנהנין שם "שמפני
חשיבותו שמקדשין ומבדילים עליו, קבעו לו ברכה אף בתוך הסעודה" . והיינו שמעצם
ההלכה שמקדשין ומבדילין עליו (אף במקום שאין צריך לברך עליו כנ"ל), רואים
חשיבותו, ולכן "קבעו לו ברכה אף בתוך הסעודה" . ונתבאר בקובץ הערות
וביאורים א'קמז ע' 88.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום סילק דעת מסעודה ונמלך לשתות או לאכול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד) כל האמור לעיל הוא ביאור דברי רבנו הזקן בסי' קעז ס"ו, שבה מבאר את שיטת התוס' (ברכות מא, ב ד"ה לאחר ) ורא"ש (שם פ"ו סי' כו בסופו), שביארו את טעם הדבר שדברים הבאים בסוף הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם כיון "שמשכו את ידיהם מן הפת" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום סילק דעת מסעודה ונמלך לשתות או לאכול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והביא על זה את הלימוד זכות שכתב המ"א (סי' קעז ס"ק ז), עפ"י דברי רבנו יונה (על סוגיה הנ"ל ברכות מא, ב ד"ה מיהו), שביאר את טעם ה דבר שהצריכו ברכה לפניהם ולאחריהם :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר