ו
ו ודברים הבאים לאחר הסעודהס (שהיה מנהג בימות חכמי התלמודסא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפתסב ומסירים אותהסג וגם השלחנות הקטנים שלפני כל אחד ואחדסד וקובעין עצמן לאכול פירות ופרפראות לקנוח סעודה ולשתות ייןסה) הרי כל מה שמביאים אז לפניהם אפילו דברים שדרכם לבא ללפת הפת טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהםסו (ואצ"ל פירות חוץ מתמרים שנפטרים בברכת המזוןסז כמו שיתבאר בסי' ר"חסח) מפני שהמוציא וברכת המזון אינן פוטרים אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודהסט בעוד שלא סילקו ידיהם מהפת.
ועכשיו שאין מסלקין השלחן אחר הסעודה קודם ברכת המזוןע אין לנו סילוק הפת בסתם עד ברכת המזוןעא או מים אחרוניםעב או שיטול כוס ברכת המזון בידו אע"פ שלא נטל ידיועג או שיאמר תנו כוס ונברך ברכת המזוןעד שאז סילק דעתו מלאכול לגמרי (ואצ"ל אם אמר בפירוש שמסלק את עצמו מלאכול עוד אע"פ שלא אמר תנו ונברך והוא הדין אם גמר כן בלבועה).
ואע"פ שאם חוזר ונמלך לאכול פת יש מתירין לאכול בלא ברכה כמו שיתבאר בסי' קע"טעו ואז יכול ג"כ לאכול כל הדברים שנפטרו בברכתהעז מכל מקום כל זמן שלא חזר וידיו מסולקות הימנהעח אין שאר דברים נפטרים בברכתה אף על פי שלא סילק דעתו מהם:
הערות
- ס. רב פפא שם מא, ב.
- סא. ראה גם לעיל סי' קעד ס"ח.
- סב. תוס' ברכות שם ד"ה לאחר. רא"ש שם פ"ו סי' כו בסופו. טור ושו"ע ס"ב.
- סג. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- סד. תוס' ברכות מב, א ד"ה סלק. פסחים ק, ב ד"ה לאו. שם קג, ב סד"ה אנא. רבנו יונה ברכות שם ד"ה מיהו. רא"ש שם סי' לא. מ"א סק"ז. וראה גם לקמן סי' קפ ס"ד.
- סה. תוס' ברכות ופסחים שם. רא"ש שם סי' כו. טור ושו"ע שם.
- סו. תוס' ברכות מא, ב שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קעד שם.
- סז. שו"ת הרשב"א ח"א סוף סי' עב. מ"א סק"ו.
- סח. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה לוח ברה"נ פ"א הט"ז. סדר ברה"נ פ"א הי"ז.
- סט. רא"ש וטור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' קעד ס"ח.
- ע. תוס' ברכות מב, א שם. רבנו יונה שם. רא"ש שם סי' לא. וראה גם לקמן סי' קפ סוס"ד.
- עא. תוס' ברכות מא, ב שם ופסחים שם. רבנו יונה שם. רא"ש שם סי' כז. שו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קעד ס"ט.
- עב. כדלקמן סי' קעט ס"ה וש"נ.
- עג. כדלקמן שם וש"נ.
- עד. מ"א סי' רח ס"ק כד, שמדמה דין משך ידו מהפת לדין אמר תנו כוס ונברך ואח"כ נמלך (שבפסחים קג, ב), שכל מה שמביאים אז לפניהם טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם. וראה לקמן ס"ז שמסיק כהפוסקים שמשך ידו מהפת א"צ ברכה "ולכן נפטרים בברכותיה אע"פ שסילקו דעתם ממנה לגמרי ואפילו אמרו תנו ונברך". ולקמן סי' קעט ס"ב-ג מבואר דהיינו שכשחוזר לשתיה מברך בתחלה ולא בסוף וכשחוזר לאכול שאר דברים הבאים מחמת הסעודה א"צ לברך עליהם כלל. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ז ה"ג ובסדר ברה"נ פ"ה ה"ג. וראה מגיני השלחן ע' רנד ואילך. העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 175 ואילך. העו"ב תת ע' 117.
- עה. ראה רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ז. וראה גם לקמן סי' קעט ס"ב וס"ד.
- עו. ס"א. וראה גם לקמן סי' קצז ס"א.
- עז. כדלקמן שם ס"ב לענין שתיה וש"נ.
- עח. ראה עד"ז גם לקמן סי' קצז ס"א.
פסחים ק׳ ב - הטקסט מספריא
כָּךְ מַפְסִיקִין לַהַבְדָּלָה. מַאי מַפְסִיקִין — לָאו לַעֲקִירַת שׁוּלְחַן? לָא, לְמַפָּה.
רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אַיְיתוֹ תַּכָּא קַמֵּיהּ, פְּרַס מַפָּה וְקַידֵּשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: (וְשָׁוִין) שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַשּׁוּלְחָן אֶלָּא אִם כֵּן קִידֵּשׁ, וְאִם הֵבִיא — פּוֹרֵס מַפָּה וּמְקַדֵּשׁ.
תָּנֵי חֲדָא: שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין. בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח,
אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין — אֵימַת? אִי נֵימָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת — הָא מִיפְלָג פְּלִיגִי! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — קוֹדֶם תִּשְׁעָה, כָּאן — לְאַחַר תִּשְׁעָה.
אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּידְּשׁוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אָמַר רַב: יְדֵי יַיִן לֹא יָצְאוּ, יְדֵי קִידּוּשׁ יָצְאוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר:
so one interrupts for havdala? People eating a meal on Shabbat until after nightfall must interrupt their meal to recite havdala. The Gemara inquires: What is the meaning of the phrase: One interrupts? Is it not referring to removing the table? The Gemara answers: No, it is referring to spreading a cloth, which is sufficient for havdala as well.
The Gemara relates: Rabba bar Rav Huna happened to come to the house of the Exilarch. His hosts were reclining for a meal, and the attendants brought a table before him so he could eat as well. Since Shabbat had already started, he spread a cloth over the food and recited kiddush. That was also taught in a baraita: And the Sages agree that one may bring the table only if he has already recited kiddush; and if one brought out the table before kiddush, he should spread a cloth over the food and recite kiddush.
It was taught in one baraita: Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, who disagree over whether it is permitted to eat from minḥa time on Shabbat eve and whether one must interrupt his meal, agree that one may not begin a meal from this time. And it was taught in the other baraita that they agree that one may begin a meal. The Gemara explains: Granted, that which was taught in the first baraita, that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that one may not begin a meal, you will find that this is correct with regard to the eve of Passover, as even Rabbi Yosei concedes that one may not start a meal on Passover eve ab initio.
However, with regard to the other baraita, which taught that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that one may begin, when does this halakha apply? If we say it is referring to the eve of Shabbat, this cannot be the case, as it was taught that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei indeed disagree over whether one may start a meal at that time. The Gemara answers: It is not difficult: Here, the baraita in which Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that it is permitted to start a new meal, is referring to before nine hours of the day have passed, as everyone agrees that it is permitted to commence a meal at this time. Conversely, there, the baraita in which they disagree over whether it is permitted to start a new meal, is referring to later in the day, after nine hours.
The Gemara continues to discuss the halakhot of kiddush: With regard to those people who recited kiddush in the synagogue, as was customarily done at the conclusion of the prayer service on Shabbat night, Rav said: They have not fulfilled their obligation to recite a blessing over wine. That is, the blessing over the wine in the synagogue does not enable them to drink wine at home without an additional blessing. However, they have fulfilled their obligation of reciting kiddush. And Shmuel said:
ברכות מ״א ב - הטקסט מספריא
שִׁיעוּרָן כְּרִמּוֹנִים.
״אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אֶרֶץ שֶׁכָּל שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים. כׇּל שִׁיעוּרֶיהָ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָא אִיכָּא הָנָךְ דַּאֲמַרַן! אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁרוֹב שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים.
״דְּבָשׁ״, כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאִידָךְ — הָנֵי שִׁיעוּרִין בְּהֶדְיָא מִי כְּתִיבִי? אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.
רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּא. אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ תַּמְרֵי וְרִמּוֹנֵי. שְׁקַל רַב הַמְנוּנָא, בָּרֵיךְ אַתַּמְרֵי בְּרֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַמּוּקְדָּם בְּפָסוּק זֶה קוֹדֵם לִבְרָכָה?
אֲמַר לֵיהּ: זֶה שֵׁנִי לְ״אֶרֶץ״, וְזֶה חֲמִישִׁי לְ״אֶרֶץ״. אֲמַר לֵיהּ: מַאן יָהֵיב לַן נִגְרֵי דְפַרְזְלָא וּנְשַׁמְּעִינָּךְ.
אִיתְּמַר: הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, אָמַר רַב הוּנָא: טְעוּנִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וְאֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן: טְעוּנִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וְאֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: טְעוּנִין בְּרָכָה בֵּין לִפְנֵיהֶם בֵּין לְאַחֲרֵיהֶם. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו אֶלָּא פַּת הַבָּאָה בְּכִסָנִין בִּלְבַד. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא: פַּת פּוֹטֶרֶת כׇּל מִינֵי מַאֲכָל, וְיַיִן פּוֹטֵר כׇּל מִינֵי מַשְׁקִים.
אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכְתָא דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה — אֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם. וְשֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה — טְעוּנִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וְאֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם. לְאַחַר הַסְּעוּדָה — טְעוּנִים בְּרָכָה בֵּין לִפְנֵיהֶם בֵּין לְאַחֲרֵיהֶם.
שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינָם טְעוּנִים בְּרָכָה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וּפַת פּוֹטַרְתָּן. אִי הָכִי, יַיִן נָמֵי נִפְטְרֵיהּ פַּת! שָׁאנֵי יַיִן
as an impure vessel loses its status as a vessel and consequently its impurity when it can no longer be used, if they have holes the size of pomegranates.
A land of olive oil: Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said that the verse should be expounded as follows: A land, all of whose measures are the size of olives. The Gemara poses a question: Can it enter your mind that it is a land all of whose measures are the size of olives? Aren’t there those measures that we mentioned above, which are not the size of olives? Rather, say: A land, most of whose measures are the size of olives, as most of the measures relating to forbidden foods and other matters are the size of olives.
Honey, i.e., dates from which date honey is extracted, also alludes to a measurement. With regard to Yom Kippur, one is only liable if he eats the equivalent of a large date on Yom Kippur. The Gemara asks: And what will the other amora, who interpreted the verse as referring to the halakhot of precedence in blessings, say with regard to this midrash? The Gemara responds: Are these measures written explicitly in the Torah? Rather, they are by rabbinic law, and the verse is a mere support, an allusion to these measures.
With regard to the halakhot of precedence in blessings, the Gemara relates: Rav Ḥisda and Rav Hamnuna were sitting at a meal. They brought dates and pomegranates before them. Rav Hamnuna took and recited a blessing over the dates first. Rav Ḥisda said to him: Does the Master not hold that halakha which Rav Yosef, and some say Rabbi Yitzḥak, said: Each food that precedes the others in this verse, precedes the others in terms of blessing as well? The pomegranate precedes the date in that verse.
Rav Hamnuna said to him: This, the date, is mentioned second to the word land, in the verse: “A land of olive oil and honey,” just after the olive, and this, the pomegranate, is fifth to the word land. Rav Ḥisda said to him admiringly: Who will give us iron legs that we may serve you and constantly hear from you novel ideas.
It was stated: If they brought figs and grapes before them during a meal, what blessings need to be recited? Rav Huna said: They require a blessing before eating them, and do not require a blessing after eating them, as Grace after Meals exempts them. And so too, Rav Naḥman said: They require a blessing before eating them, and do not require a blessing after eating them. And Rav Sheshet said: They require a blessing both before eating them and after eating them, even if he ate them during the meal, as you have nothing which requires a blessing before eating it and does not require a blessing after eating it, because it is exempted by Grace after Meals, except bread, a sweetened and spiced pastry, that comes as dessert, as it, too, is a type of bread. The statements of both Rav Huna and Rav Sheshet disagree with the opinion of Rabbi Ḥiyya, as Rabbi Ḥiyya said: Bread exempts all the types of food that one eats after it, and wine exempts all types of drinks that one drinks after it, and one need not recite a blessing either before or after eating them.
Summarizing, Rav Pappa said that the halakha is: Food items that come due to the meal, which are eaten together with the bread as part of the meal, during the meal, neither require a blessing before eating them nor after eating them, as they are considered secondary to the bread. And food items like fruit, that do not come due to the meal, as part of the meal, but may be brought during the meal, require a blessing before eating them and do not require a blessing after eating them. If they come after the meal, they require a blessing both before eating them and after eating them.
The Gemara relates that the students asked Ben Zoma: Why did the Sages say that food items that come due to the meal during the meal, neither require a blessing before eating them nor after eating them? He said to them: Because bread exempts them. They asked: If so, bread should also exempt wine. Yet, one recites a blessing over wine during the meal. The Gemara responds: Wine is different,
משנה תורה, הלכות ברכות ד׳:ז׳ - הטקסט מספריא
גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח"כ נמלך לאכול או לשתות אף ע"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך ואם לא גמר בלבו אלא דעתו לחזור לאכול ולשתות אפילו פסק כל היום כולו אינו צריך לברך שנית.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 34 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין פסחים ק, א · פסחים קג, ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם ר"ד בעת סעודת הושענא רבה, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ה מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין ט מאותו ספר פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יא מאותו ספר פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יז מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין כה מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעד (ט) מאותו ספר פסחים ק, ב
- אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח סידור הקערה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח סדר הגדה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה פסחים ק, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת שם ק , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה פסחים ק, ב
- לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב פסחים קג, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך פסחים קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה א מאותו ספר פסחים קג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ט מאותו ספר פסחים קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה י מאותו ספר פסחים קג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ד מאותו ספר פסחים קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצ שתיית היין אחר הברכה ודיניו א מאותו ספר פסחים קג , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצב ברכת זימון בשלשה או בעשרה ז מאותו ספר פסחים קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצו דיני הבדלה על היין א מאותו ספר פסחים קג, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש פסחים ק"ג, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כד פסחים קג, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש פסחים ק"ג, א
- דובר שלום סילק דעת מסעודה ונמלך לשתות או לאכול פסחים קג, א-ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ערב על איזה יין מקדשין פסחים קג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין פסחים קג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל פסחים קג, א
- תורת מנחם פורים, ה'תשל"א פסחים קג, ב ואילך