ר"ד בעת סעודת הושענא רבה, ה'תשכ"ז
122
רשימה פרטית בלתי מוגה
א. א' מזקני החסידים שאל, אם אמירת תהלים בהושענא רבה צ"ל בחגירת אבנט, שהרי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' אומר תהלים בהוש"ר ללא אבנט? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר לי – כאן בארה"ב – שצ"ל בחגירת אבנט 501 .
דובר אודות הנהגת אדנ"ע באמירת תהלים בליל הוש"ר, שהורה לחזן למהר, והי' מסיים כל קאַפּיטל עוד לפני החזן 502 .
א' מזקני החסידים סיפר, שאצל אדנ"ע היו מתחילים אמירת התהלים בשעה 11:00. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלכאורה תמוה הדבר שאמר תהלים קודם חצות הלילה, שהרי בדרך כלל נזהרים שלא לומר תהלים קודם חצות לילה (ורק בר"ה ויוהכ"פ יכולים לומר תהלים קודם חצות לילה) 503 .
[א' המסובים העיר מנוסח ה"יהי רצון": "זה יאמר .. לאחר צאת הלבנה", שמזה משמע שיכולים לומר גם קודם חצות. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, ששם ההדגשה היא שתהי' האמירה בליל הוש"ר עצמו, ולא לפנ"ז].
א' המסובים שאל אודות לימוד חומש עם פירוש רש"י בלילה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בזה שקו"ט, אבל בפועל נוהגים לומר את השיעור חומש גם בלילה 504 .
ב. א' המסובים שאל אודות מנהג אדמו"ר מהוריי"צ בנוגע ללבישת שטריימל. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
לאמירת מאמר חסידות – הי' מבקש השטריימל, אבל אמירת השיחות היתה ב"יאַרמולקע", ובדרך כלל הי' לבוש ב"יאַרמולקע" גם ב"יחידות".
בעת ה"יחידות" אצל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – היו דולקים נרות, והי' לבוש בגדי שבת, ולראשו "יאַרמולקע".
123
ג. דובר גם 505 אודות הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין "פורס מפה ומקדש" 506 .
______ ● ______
הערות
- 501. ראה גם ספר המנהגים חב"ד ע' 68.
- 502. ראה גם תו"מ – רשימת היומן ע' קסג.
- 503. ראה ספר המנהגים חב"ד ע' 20.
- 504. ראה גם אג"ק חי"ג ע' שלא. חי"ח ע' לב. וראה גם שולחן מנחם אורח חיים ח"א סקמ"ג. וש"נ.
- 505. בנוגע לענין מסויים ששאל הרש"ג, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא כדאי לדבר על זה, כיון שהם (הבחורים) יחזרו ויכתבו גם את השמות ויתפרסמו הדברים כו'.
- 506. פסחים ק, סע"א וראה גם לעיל ע' 15. וש"נ.
פסחים ק׳ א - הטקסט מספריא
דִּילְמָא מְשַׁבַּשְׁתָּא הִיא.
אֲמַר לֵיהּ מָרִימָר, וְאִיתֵּימָא רַב יֵימַר: אֲנָא אִיקְּלַעִי לְפִירְקֵיהּ דְּרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי, וְקָם תַּנָּא וְתָנֵי קַמֵּיהּ וְקַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ. אִי הָכִי קַשְׁיָא! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְרַב הוּנָא.
וּלְרַב הוּנָא מִי נִיחָא? וְהָאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאִיתֵּימָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, מִכְּלָל דִּפְלִיג רַבִּי יוֹסֵי בְּתַרְוַיְיהוּ!
לָא: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי בְּהַפְסָקָה.
דְּתַנְיָא: מַפְסִיקִין לְשַׁבָּתוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַפְסִיקִין.
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל [וְרַבִּי יְהוּדָה] וְרַבִּי יוֹסֵי שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בְּעַכּוֹ וְקִדֵּשׁ עֲלֵיהֶם הַיּוֹם, אֲמַר לֵיהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי יוֹסֵי: בְּרַבִּי, רְצוֹנְךָ נַפְסִיק וְנֵיחוּשׁ לְדִבְרֵי יְהוּדָה חֲבֵירֵנוּ?
אָמַר לוֹ: בְּכׇל יוֹם וְיוֹם אַתָּה מְחַבֵּב דְּבָרַיי לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְעַכְשָׁיו אַתָּה מְחַבֵּב דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּפָנַי? ״הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת״.
אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן לֹא נַפְסִיק, שֶׁמָּא יִרְאוּ הַתַּלְמִידִים וְיִקְבְּעוּ הֲלָכָה לְדוֹרוֹת. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁקָּבְעוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְּרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא פּוֹרֵס מַפָּה וּמְקַדֵּשׁ. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַב תַּחְלִיפָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּשֵׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִידּוּשׁ
Perhaps this baraita is corrupted, and therefore it cannot serve as the basis of an objection.
Mareimar said to him, and some say it was Rav Yeimar: I happened to come to the Festival lecture of Rav Pineḥas, son of Rav Ami, and the tanna who recited mishnayot stood up and taught this baraita before him, and he accepted it. This incident proves that the above version of the baraita is accepted and considered accurate. If so, the aforementioned objection to Rav Pappa’s opinion on the basis of the baraita remains difficult. Rather, Rav Pappa’s answer is insufficient, and it is clear that the mishna must be understood in accordance with the explanation of Rav Huna. In other words, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who maintains that although one may eat until dark on the eves of Shabbat and other Festivals, it is prohibited to eat on Passover eve from shortly before the lesser minḥa until nightfall.
The Gemara asks: And according to the explanation of Rav Huna, does it work out well? But didn’t Rabbi Yirmeya say that Rabbi Yoḥanan said, and some say that Rabbi Abbahu said that Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to the eve of Passover, and the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei with regard to the eve of Shabbat?
The Gemara infers from the above statement: From the fact that it was necessary to say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to the eve of Passover, this proves by inference that Rabbi Yosei disagrees with regard to both cases, both the eves of Shabbat and other Festivals, as well as Passover eve. Consequently, it is impossible to ascribe to the opinion of Rabbi Yosei the mishna’s prohibition against eating on the eve of Passover, as he evidently permits one to eat until dark even on Passover eve.
The Gemara answers: No; the statement should be understood as follows: When it was said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, this proves by inference that they disagree with regard to interruption. Even Rabbi Yosei agrees that one may not start eating on Passover eve from minḥa time onward, but he maintains that one who started to eat is not obligated to interrupt his meal even when the Festival begins.
As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei disagree about interrupting a meal: If people were eating on the eve of Shabbat, they must interrupt for Shabbatot, meaning that once Shabbat begins, they must interrupt their meal, clear away the table, and recite the evening prayers and kiddush before continuing their meal; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: These diners need not interrupt their meal.
The baraita continues by relating a story: And there was an incident involving Rabban Shimon ben Gamliel, and Rabbi Yehuda, and Rabbi Yosei, who were reclining and eating together in Akko on Friday afternoon, and the day of Shabbat was sanctified, i.e., Shabbat began. Rabban Shimon ben Gamliel said to Rabbi Yosei: Berabbi, a title for an important man of distinguished lineage, is it your will that we should interrupt and be concerned for the statements of our colleague Yehuda, who maintains that one is obligated to interrupt his meal?
He said to him: Each and every day you cherish my statements before those of Rabbi Yehuda, and rule in accordance with my opinion, and now you cherish the statement of Rabbi Yehuda before me? Rabbi Yosei continued by applying a verse to this situation: “Will he even force the queen before me in the house?” (Esther 7:8).
Rabban Shimon said to him: If so, if displaying concern for Rabbi Yehuda’s opinion will be viewed as a halakhic ruling, we will not interrupt, as perhaps the students will see that we have broken off our meal and will establish the halakha for generations in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The Sages later said: They did not move from there until they established the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, that one need not interrupt one’s meal on the eve of Shabbat and Festivals.
Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said that one must interrupt one’s meal by removing the table entirely, nor is it in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who ruled that one need not interrupt one’s meal at all. Rather, one must spread a cloth over one’s table and recite kiddush, after which he may continue his meal. The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rav Taḥalifa bar Avdimi say that Shmuel said: Just as one interrupts for kiddush,
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט תו"מ חמ"ח ע' 122
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז מאותו ספר פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז מאותו ספר פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז מאותו ספר פסחים ק, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ה פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין ט פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יא פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יז פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין כה פסחים ק, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעד (ט) פסחים ק, ב
- אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח סידור הקערה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח סדר הגדה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה פסחים ק, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת שם ק , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין פסחים ק, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה פסחים ק, ב