ו
ו וכל מקום שיין שלפני הסעודה פוטר את היין שבתוך הסעודה א"צ לברך לאחריו ברכה אחרונה כללפח אפילו שתה לפני הסעודה כשיעור לפי שנפטר הוא בברכת המזון כמו היין שבתוך הסעודהפט ששניהם הם שתיה אחתצ כיון שנפטרו בברכה ראשונה אחת אבל המבדיל לפני הסעודהצא וכיון שלא לפטור היין שבתוך הסעודה או שאין בדעתו כלל לשתות יין בתוך הסעודהצב צריך לברך אחריו ברכה אחרונה לפני הסעודהצג אם שתה כשיעורצד (ואם שכח ולא בירך לפני הסעודה ונזכר קודם ברכת המזון צריך לברך מיד מעין ג'צה) ואם לא נזכר עד לאחר ברכת המזון א"צ לברך שברכת המזון פוטרת מעין ג' על היין בדיעבדצו כמו שיתבארצז.
במה דברים אמורים ביין הבדלה שאינו אלא למצוהצח אבל השותה יין לפני הסעודה בחול א"צ לברך אחריו אפילו אין בדעתו כלל לשתות יין בתוך הסעודה לפי שיין שלפני הסעודה בא לפתוח בני מעיים להמשיך אדם לתאוות אכילה ומכלל הסעודה הוא לכן נפטר בברכת המזון כשאר דברים הבאים מחמת הסעודהצט והוא הדין ליי"שק.
אבל השותה (ז) שאר משקין לפני הסעודה בחול צריך לברך אחריהם ואפילו דעתו לשתות ג"כ בתוך הסעודה כיון שאינו פוטר בברכת המשקין שלפני הסעודה את המשקין שבתוך הסעודה מברכה ראשונה שהרי שאר משקין שבתוך הסעודה א"צ ברכה כללקא (ואם שכח ולא בירך ונזכר אפילו אחר ברכת המזון צריך לברך שברכת המזון אינה פוטרת בורא נפשות רבות אפילו בדיעבדקב):
הערות
- פח. תוס' פסחים ק, ב סד"ה ידי יין. רא"ש שם פ"י סוף סי' ד. טור ושו"ע סי' רצט ס"ח. והיינו כשאין השתיה כדי לפתוח בני המעיים (שדינו יתבאר בסמוך).
- פט. ראה לעיל סוס"א. וש"נ.
- צ. מ"א סי' רצט סקי"א. אליה רבה שם ס"ק טז.
- צא. היינו קודם נט"י, כמבואר בקונטרס אחרון ס"ק ה.
- צב. כדלעיל ס"ה.
- צג. תוס' שם. ב"ח ד"ה ומ"ש רבנו וכן יין. שיירי כנסת הגדולה הגב"י ס"ק ג. עולת תמיד ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ה. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה הי"ד. סדר ברה"נ פ"ד הי"ב. ושם: הואיל ואינו מתכוין לפתוח תאות המאכל אלא למצוה בלבד.
- צד. ראה לקמן סי' קצ ס"ו וש"נ.
- צה. ראה ירושלמי ברכות פ"ו ה"ה. הובא בב"י סוס"י רח.
- צו. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם.
- צז. בסי' רח, אבל סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה לוח ברה"נ פ"א הט"ו. סדר ברה"נ פ"א הי"ז.
- צח. מ"א סי' רצט סקי"א. וראה גם מ"א כאן סק"י.
- צט. רא"ש פרק ערבי פסחים סוף סי' כד. טור סו"ס ער"ב. שו"ע ס"ו. מ"א סק"ט. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה הי"ג ובפ"א הט"ז. סדר ברה"נ פ"ד הי"א ובפ"א הי"ז. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 159.
- ק. ט"ז סי' קעז סק"ד.
- קא. כדלעיל סוף ס"ג. ו עי' בקונטרס אחרון . וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ שם. וראה גם לקמן סי' תעג סעי' יז-ח.
- קב. ראה ט"ז סק"ט וסי' רח סקי"ח. מ"א ס"ק יד. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"א הי"ז. וראה גם לוח ברה"נ פ"א הי"ז - לענין על המחיה.
פסחים ק׳ ב - הטקסט מספריא
כָּךְ מַפְסִיקִין לַהַבְדָּלָה. מַאי מַפְסִיקִין — לָאו לַעֲקִירַת שׁוּלְחַן? לָא, לְמַפָּה.
רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אַיְיתוֹ תַּכָּא קַמֵּיהּ, פְּרַס מַפָּה וְקַידֵּשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: (וְשָׁוִין) שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַשּׁוּלְחָן אֶלָּא אִם כֵּן קִידֵּשׁ, וְאִם הֵבִיא — פּוֹרֵס מַפָּה וּמְקַדֵּשׁ.
תָּנֵי חֲדָא: שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין. בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח,
אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין — אֵימַת? אִי נֵימָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת — הָא מִיפְלָג פְּלִיגִי! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — קוֹדֶם תִּשְׁעָה, כָּאן — לְאַחַר תִּשְׁעָה.
אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּידְּשׁוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אָמַר רַב: יְדֵי יַיִן לֹא יָצְאוּ, יְדֵי קִידּוּשׁ יָצְאוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר:
so one interrupts for havdala? People eating a meal on Shabbat until after nightfall must interrupt their meal to recite havdala. The Gemara inquires: What is the meaning of the phrase: One interrupts? Is it not referring to removing the table? The Gemara answers: No, it is referring to spreading a cloth, which is sufficient for havdala as well.
The Gemara relates: Rabba bar Rav Huna happened to come to the house of the Exilarch. His hosts were reclining for a meal, and the attendants brought a table before him so he could eat as well. Since Shabbat had already started, he spread a cloth over the food and recited kiddush. That was also taught in a baraita: And the Sages agree that one may bring the table only if he has already recited kiddush; and if one brought out the table before kiddush, he should spread a cloth over the food and recite kiddush.
It was taught in one baraita: Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, who disagree over whether it is permitted to eat from minḥa time on Shabbat eve and whether one must interrupt his meal, agree that one may not begin a meal from this time. And it was taught in the other baraita that they agree that one may begin a meal. The Gemara explains: Granted, that which was taught in the first baraita, that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that one may not begin a meal, you will find that this is correct with regard to the eve of Passover, as even Rabbi Yosei concedes that one may not start a meal on Passover eve ab initio.
However, with regard to the other baraita, which taught that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that one may begin, when does this halakha apply? If we say it is referring to the eve of Shabbat, this cannot be the case, as it was taught that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei indeed disagree over whether one may start a meal at that time. The Gemara answers: It is not difficult: Here, the baraita in which Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that it is permitted to start a new meal, is referring to before nine hours of the day have passed, as everyone agrees that it is permitted to commence a meal at this time. Conversely, there, the baraita in which they disagree over whether it is permitted to start a new meal, is referring to later in the day, after nine hours.
The Gemara continues to discuss the halakhot of kiddush: With regard to those people who recited kiddush in the synagogue, as was customarily done at the conclusion of the prayer service on Shabbat night, Rav said: They have not fulfilled their obligation to recite a blessing over wine. That is, the blessing over the wine in the synagogue does not enable them to drink wine at home without an additional blessing. However, they have fulfilled their obligation of reciting kiddush. And Shmuel said:
תלמוד ירושלמי ברכות ו׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּירַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּירַךְ עַל הַפַּת פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. בֵּירַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵירָה.
הלכה: אָמַר רַב חִסְדָּא לֹא תַנִּינָן אֶלָּא בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. אֲבָל אִם בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן לֹא פָטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. תַּמָּן אָמְרִין אֲפִילוּ בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן לֹא פָטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. וְהָא תַנִּינָן בֵּירַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. רַב הוּנָא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. [חַד אֲמַר] בְּהָדֵין דְּשָׁתִי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחָרָנָה אֲמַר בְּהָדֵין דְּשָׁתִי חֲמָר בָּתַר בַּילְנֵי.
רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב הוּנָא רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיא רוּבָּא פַּת הַבָּאָה כִּיסְנִין אַחַר הַמָּזוֹן טְעוּנָה בְרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי אַמִּי רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי חִזְקִיָּה בְּמַה הוּא פְלִיג. כְּשֶׁאָכַל מֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ לֹא אָכַל מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן. אָתָא רַב חַגַּי בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ לֹא אָכַל מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן.
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בַּר סִיסַיי הֲוּן אִילֵּין דִּנְשִׂיָיא מְשַׁלְּחִין לֵיהּ נִיקָלַוְוסִין וַהֲוָה שְׁבַק לוֹן בָּתָר מְזוֹנֵיהּ וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִילָּה וְסוֹף. רַב חוּנָה אָכַל תְּמָרִין עִם פִּיסָּתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי פְּלִיג אַתּ עַל רַבָּךְ שׁוֹבְקִין בָּתָר מְזוֹנָךְ וְאַתְּ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִילָּה וְסוֹף. אֲמַר לֵיהּ אִינִּין אִנִּין עִיקָּר נְגִיסָּתִי. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי סָלְקוּן לְמִישְׁתִּיתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָא עֵנְתָּנָיָיה אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן פַּת הַבָּאָה בְכִיסְנִין לְאַחַר הַמָּזוֹן. אָמְרִין נִישְׁבּוֹק אוּלְפָּנָה וְנֵיתֵי לָן לְמַתְנִיתָא. דְּתַנִּי רִבִּי מָנָא אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי פַּת הַבָּאָה כִּיסְנִין לְאַחַר הַמָּזוֹן טְעוּנָה בְרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אָמְרֵי מִכֵּיוָן דְּהֵן יְחִידָיֵי וְרַבָּנָן פְּלִיגִין עֲלוֹי נַעֲבִיד כְּרַבָּנָן.
אֲמַר מָרִינוֹס בֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲהֵן אֲכַל גָּרִיזְמִי וְסֻלִית אַף עַל גַּב דְּהוּא מְבָרֵךְ עַל גָּרִיזְמָתָה בְּסוֹפָהּ לֹא פָטַר סוּלְתָא. מַה כְּבֵית שַׁמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמֵר אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. בֵּירַךְ עַל הַפַּת פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת וְאֶת מַעֲשֵׂה קְדֵירָה. כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא פָטַר אֶת מַעֲשֵׂה קְדֵירָה. אֲבָל אִם בֵּירַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת תְּחִילָּה כָּל עַמָּא מוֹדוֹי דְּלֹא פָטַר אֶת הַפַּת וְלֹא מַעֲשֵׂה קְדֵירָה. רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בְּעִי. אֲהֵן דְּאָכַל סוֹלֶת וּבְדַעְתֵּיהּ מֵיכוֹל פִּיתָּא מַהוּ מְבָרְכָה עַל סוּלְתָא בְּסוֹפָהּ. רַבָּנָן דְּקֵיסַרִין פַּשְׁטִין לָהּ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּסוֹף.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם ר"ד בעת סעודת הושענא רבה, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ה מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין ט מאותו ספר פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יא מאותו ספר פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יז מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין כה מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעד (ט) מאותו ספר פסחים ק, ב
- אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח סידור הקערה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח סדר הגדה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה פסחים ק, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת שם ק , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין פסחים ק, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה פסחים ק, ב