ה
ה אם שתה יין לפני הסעודהסב אפילו קודם שקבע עצמו לסעודהסג א"צ לברך על היין שבתוך הסעודה שנפטר בברכת היין שלפני הסעודהסד אלא א"כ לא היה בדעתו תחלה לשתות יין בתוך הסעודה ואח"כ נמלךסה אבל בסתם אינו נקרא נמלך כי רגילות הוא לשתות יין בסעודה (ד) אפילו בחולסו לשרות האכילה שבמעיוסז ולכן המבדיל על שלחנו דהיינו סמוך לסעודתו ובמקום סעודהסח א"צ לברך על היין שבתוך הסעודהסט.
ויש אומריםע שיין הבדלה הואיל ואינו בא לשתיה אלא למצוהעא אינו פוטר היין שבסעודה אלא א"כ הבדיל על שלחנו ממש דהיינו אחר שקבע עצמו לסעודה על השלחןעב או אחר שנטל ידיועג (ה) שנטילת ידים היא התחלת קביעות הסעודהעד אע"פ שלא ישב בשלחן עדיין ואפילו נטל ידיו והבדיל בחדר אחרעה (ועל דרך שיתבארעו). ויש לחוש לדבריהם לכתחלה שכשמבדיל קודם שקובע עצמו לסעודה יכוין שלא לפטור בברכה זו היין שבתוך הסעודה ובדיעבד שלא כיון לכך א"צ לברך על היין שבתוך הסעודה שספק ברכות של דברי סופרים להקלעז.
במה דברים אמורים ביין הבדלה שאינו שייך לסעודה אבל יין קידוש הואיל והוא שייך לסעודה שאין קידוש אלא במקום סעודהעח פוטר היין שבתוך הסעודה לדברי הכלעט אפילו קידש קודם שקבע עצמו לסעודה אע"פ שיין זה אינו לשתיה אלא למצוהפ (ו) וכל שכן יין שלפני הסעודה בחול שהוא לשתיה שפוטר היין שבתוך הסעודה אפילו אם בירך עליו קודם שקבע עצמו לסעודהפא.
(והוא שבירך במקום סעודה דהיינו באותו חדר שסועד בו אבל מחדר לחדרפב צריך לחזור ולברך אלא א"כ שתה כשיעור שנתחייב לברך ברכה אחת מעין ג'פג ולא בירך שאז יש אומרים שא"צ לחזור ולברך ויש לסמוך על דבריהם בדיעבד כמו שיתבאר בסי' קע"חפד ואפילו באותו חדר אם יצא ממנו בינתיים וחזר הרי דינו כמחדר לחדר כמו שיתבאר שםפה) במה דברים אמורים בסתם אבל אם היה בדעתו בפירוש כשבירך על היין בחדר זה לפטור בברכה זו את היין שבתוך הסעודה שיסעוד בחדר אחרפו פוטר אפילו לכתחלה אם שני החדרים הם בבית אחד כמו שיתבאר שםפז:
הערות
- סב. אפילו לא קבע עצמו על היין. ט"ז סק"ד (וכ"כ הרא"ש בפרק ערבי פסחים סי' ד ואפילו באקראי בעלמא). אליה רבה ס"ק ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה ה"ח. סדר ברה"נ פ"ד ה"ח.
- סג. ט"ז סי' רצט סק"ו. מ"א סק"ה. וראה לקמן בהמשך הסעיף ובקונטרס אחרון ס"ק ו. ולענין אם צריך שיהי' במקום סעודה, ראה לקמן בסוף הסעיף. ובקו"א ס"ק ד.
- סד. תוס' ברכות מב, ב ד"ה ורב ששת ופסחים ק, ב ד"ה ידי יין. רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ד. וראה גם לקמן סי' תעב סט"ו.
- סה. תוס' ורא"ש שם. ט"ז סק"ד בדעת השו"ע.
- סו. תוס' שם. רבינו ירוחם נתיב טז ח"א (קמב, ג). הובא ב דרכי משה סק"ב . רא"ש בפרק ערבי פסחים שם.
- סז. ראה ברכות מב, ב.
- סח. היינו לכל הדיעות דלקמן סי' קעח ס"ג. ראה ט"ז סי' רצט סק"ה. ו עי' בקונטרס אחרון ס"ק ד.
- סט. רא"ש שם. רשב"א ברכות מב, ב ד"ה איבעיא. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ד אות ל. טור ודעה הא' שבשו"ע ס"ד וסי' רצט ס"ז. וראה גם לקמן שם סי"ג.
- ע. תוס' ברכות שם. מרדכי שם רמז קמד. דעה הב' בשו"ע שם ושם.
- עא. מ"א סק"ה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 157.
- עב. מ"א סק"ו בדעת התוס' מג, א ד"ה בא להם.
- עג. תוס' שם מב, ב סוף ד"ה ורב ששת. מרדכי שם. וראה לעיל סי' קסו אם הבדלה הוי הפסק בין נט"י לסעודה.
- עד. שבת ט, ב. טור ושו"ע סי' רלב ס"ב - לענין תפלת מנחה. ו עי' בקונטרס אחרון - לענין ברכה אחרונה שאין צריך לברך על היין.
- עה. ט"ז סי' רצט סק"ה.
- עו. בסוף הסעיף לענין שתה יין לפני הסעודה בחול.
- עז. ב"י ד"ה ולענין. שו"ע ס"ד. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 47 בשוה"ג.
- עח. כדלקמן סי' רעג ס"א וש"נ.
- עט. תוס' ומרדכי שם. טור ושו"ע ס"ד וסי' רעב ס"י. וראה גם לקמן שם סי"ד. וראה תהלה לדוד ס"ק יג.
- פ. ט"ז סק"ה.
- פא. כדלעיל בתחלת הסעיף וש"נ. ו עי' בקונטרס אחרון.
- פב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ה ה"ט. סדר ברה"נ פ"ד ה"ט. ושם: אבל אם סועד בחדר אחר.
- פג. בלוח וסדר ברה"נ שם: אלא אם כן שתה כשיעור רביעית. וראה לקמן סי' קצ ס"ו וש"נ.
- פד. סעיף ג וש"נ.
- פה. סעיף א.
- פו. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם. ולהלן שם מבואר דסגי "אם מתחלה כשבירך בחדר זה היה בדעתו לשנות מקומו מחדר לחדר באמצע אכילתו". וראה תהלה לדוד ס"ק ב.
- פז. סעיף א.
פסחים ק׳ ב - הטקסט מספריא
כָּךְ מַפְסִיקִין לַהַבְדָּלָה. מַאי מַפְסִיקִין — לָאו לַעֲקִירַת שׁוּלְחַן? לָא, לְמַפָּה.
רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אַיְיתוֹ תַּכָּא קַמֵּיהּ, פְּרַס מַפָּה וְקַידֵּשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: (וְשָׁוִין) שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַשּׁוּלְחָן אֶלָּא אִם כֵּן קִידֵּשׁ, וְאִם הֵבִיא — פּוֹרֵס מַפָּה וּמְקַדֵּשׁ.
תָּנֵי חֲדָא: שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין. בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח,
אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא שָׁוִין שֶׁמַּתְחִילִין — אֵימַת? אִי נֵימָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת — הָא מִיפְלָג פְּלִיגִי! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — קוֹדֶם תִּשְׁעָה, כָּאן — לְאַחַר תִּשְׁעָה.
אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּידְּשׁוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אָמַר רַב: יְדֵי יַיִן לֹא יָצְאוּ, יְדֵי קִידּוּשׁ יָצְאוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר:
so one interrupts for havdala? People eating a meal on Shabbat until after nightfall must interrupt their meal to recite havdala. The Gemara inquires: What is the meaning of the phrase: One interrupts? Is it not referring to removing the table? The Gemara answers: No, it is referring to spreading a cloth, which is sufficient for havdala as well.
The Gemara relates: Rabba bar Rav Huna happened to come to the house of the Exilarch. His hosts were reclining for a meal, and the attendants brought a table before him so he could eat as well. Since Shabbat had already started, he spread a cloth over the food and recited kiddush. That was also taught in a baraita: And the Sages agree that one may bring the table only if he has already recited kiddush; and if one brought out the table before kiddush, he should spread a cloth over the food and recite kiddush.
It was taught in one baraita: Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei, who disagree over whether it is permitted to eat from minḥa time on Shabbat eve and whether one must interrupt his meal, agree that one may not begin a meal from this time. And it was taught in the other baraita that they agree that one may begin a meal. The Gemara explains: Granted, that which was taught in the first baraita, that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that one may not begin a meal, you will find that this is correct with regard to the eve of Passover, as even Rabbi Yosei concedes that one may not start a meal on Passover eve ab initio.
However, with regard to the other baraita, which taught that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that one may begin, when does this halakha apply? If we say it is referring to the eve of Shabbat, this cannot be the case, as it was taught that Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei indeed disagree over whether one may start a meal at that time. The Gemara answers: It is not difficult: Here, the baraita in which Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei agree that it is permitted to start a new meal, is referring to before nine hours of the day have passed, as everyone agrees that it is permitted to commence a meal at this time. Conversely, there, the baraita in which they disagree over whether it is permitted to start a new meal, is referring to later in the day, after nine hours.
The Gemara continues to discuss the halakhot of kiddush: With regard to those people who recited kiddush in the synagogue, as was customarily done at the conclusion of the prayer service on Shabbat night, Rav said: They have not fulfilled their obligation to recite a blessing over wine. That is, the blessing over the wine in the synagogue does not enable them to drink wine at home without an additional blessing. However, they have fulfilled their obligation of reciting kiddush. And Shmuel said:
משנה תורה, הלכות ברכות ד׳ - הטקסט מספריא
כל המברך ברכת המזון או ברכה אחת מעין שלש צריך לברך אותה במקום שאכל אכל כשהוא מהלך יושב במקום שפסק ויברך אכל כשהוא עומד יושב במקומו ויברך שכח לברך ברכת המזון ונזכר קודם שיתעכל המזון שבמעיו מברך במקום שנזכר ואם היה מזיד חוזר למקומו ומברך ואם בירך במקום שנזכר יצא ידי חובתו וכן אם בירך כשהוא עומד או כשהוא מהלך יצא ידי חובתו ולכתחלה לא יברך ברכת המזון ולא ברכה שמעין שלש אלא כשהוא יושב ובמקום שאכל.
מי שנסתפק לו אם בירך המוציא או לא בירך המוציא אינו חוזר ומברך מפני שאינו מן התורה שכח לברך המוציא אם נזכר עד שלא גמר סעודתו חוזר ומברך ואם נזכר לאחר שגמר אינו חוזר ומברך.
היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקראהו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך בתחלה המוציא ואחר כך יגמור סעודתו.
חברים שהיו יושבים לאכול ויצאו לקראת חתן או לקראת כלה אם הניחו שם זקן או חולה חוזרין למקומן וגומרין סעודתן ואינן צריכין לברך שנייה ואם לא הניחו שם אדם כשהן יוצאין צריכין ברכה למפרע וכשהן חוזרין צריכין ברכה לכתחלה.
וכן אם היו מסובין בשתיה או לאכול פירות שכל המשנה מקומו הרי פסק אכילתו ולפיכך מברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך שנייה לכתחלה על מה שהוא צריך לאכול והמשנה מקומו מפינה לפינה בבית אחד אינו צריך לחזור ולברך אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך.
בירך על הפת פטר את הפרפרת שאוכלין בהן הפת ממיני התבשיל ופירות וכיוצא בהן אבל אם בירך על הפרפרת לא פטר את הפת בירך על מעשה קדירה פטר את התבשיל בירך על התבשיל לא פטר את מעשה קדירה.
גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח"כ נמלך לאכול או לשתות אף ע"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך ואם לא גמר בלבו אלא דעתו לחזור לאכול ולשתות אפילו פסק כל היום כולו אינו צריך לברך שנית.
היו שותין ואמרו בואו ונברך ברכת המזון או בואו ונקדש קידוש היום נאסר עליהם לשתות עד שיברכו או יקדשו ואם רצו לחזור ולשתות קודם שיברכו או יקדשו אף ע"פ שאינם רשאים צריכים לחזור ולברך תחלה בורא פרי הגפן ואחר כך ישתו אבל אם אמרו בואו ונבדיל אין צריכין לחזור ולברך.
היו מסובין לשתות יין ובא להן מין יין אחר כגון שהיו שותין אדום והביאו שחור או ישן והביאו חדש אינן צריכין לברך ברכת היין פעם שנייה אבל מברכין ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב.
אין מברכין על אוכל מן כל האוכלין ולא על משקה מן כל המשקין עד שיבא לפניו ואם בירך ואח"כ הביאו לפניו צריך לחזור ולברך נטל אוכל ובירך עליו ונפל מידו ונשרף או שטפו נהר נוטל אחר וחוזר ומברך עליו אע"פשהוא מאותו המין וצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ברכה ראשונה כדי שלא להוציא שם שמים לבטלה עומד אדם על אמת המים ומברך ושותה אף על פי שהמים שהיו לפניו בשעת הברכה אינם המים ששתה מפני שלכך נתכוון תחלה.
דברים הבאים בתוך הסעודה והן מחמת הסעודה אינן צריכין ברכה לפניהם ולא לאחריהם אלא ברכת המוציא שבתחלה וברכת המזון שבסוף פוטרת הכל שהכל טפלה לסעודה ודברים שאינן מחמת הסעודה שבאו בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם ודברים הבאים לאחר הסעודה בין מחמת הסעודה בין שלא מחמת הסעודה טעונין ברכה לפניהן ולאחריהם.
בשבתות ובימים טובים ובסעודת הקזת הדם ובשעה שיצא מן המרחץ וכיוצא בהן שאדם קובע סעודתו על היין אם בירך על היין שלפני המזון פטר את היין ששתה לאחר המזון קודם שיברך ברכת המזון אבל בשאר הימים צריך לחזור ולברך בתחלה על היין של אחר המזון בא להן יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו שאין בית הבליעה פנוי שיענו אמן ואינו פוטר את היין שלאחר המזון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- תורת מנחם ר"ד בעת סעודת הושענא רבה, ה'תשכ"ז פסחים ק, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין ט מאותו ספר פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יא מאותו ספר פסחים ק, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יז מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין כה מאותו ספר פסחים ק, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן קעד (ט) מאותו ספר פסחים ק, ב
- אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח סידור הקערה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח סדר הגדה פסחים ק, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה פסחים ק, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת שם ק , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין פסחים ק, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה פסחים ק, ב

