ד
ד ויש אומריםכו שאכילה ושתיה שויןכז שכיון שאמר נברך ברכת המזון הרי זה סילוק והיסח הדעת מהסעודהכח ואם נמלך לאכול צריך לברך המוציאכט ואצ"ל אם הסיח דעתו בפירושל אע"פ שלא אמר נברך ברכת המזון וכל שכן שצריך לברך על שאר דברים הבאים מחמת הסעודה לפניהם וגם לאחריהם כל שסילק דעתו מהפת או שאמר נברך ברכת המזון שכיון שאם רצה לחזור ולאכול צריך לחזור ולברך המוציא כסעודה אחרת היא אע"פ שלא סילקו השלחן ולכן אין ברכת המזון פוטרת אותה כמו שנתבאר בסימן קע"זלא.
ולענין הלכה ספק ברכות להקללב:
הערות
- כו. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ז (וראה תהלה לדוד ס"ק ב). תוס' ברכות מב, א ד"ה תכף. רא"ש שם פ"ו סוס"י לא. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ה ה"ג. אבל בלוח ברה"נ פ"ז ה"ג לא הובאה דעה זו. וראה לקמן סי' קפד סוס"ג שהביא דעה זו בסתם ודעה הא' בשם "ויש אומרים". ולקמן סי' תעז ס"ז הביא רק דעה זו (ואפיקומן שאני). וראה גם לעיל סי' קעח סוף ס"ח.
- כז. בסדר ברה"נ שם: שאפילו באכילה ואפילו בסעודת קבע.
- כח. פסחים קג, ב וחולין פו, ב לפירוש הרמב"ם והתוס' והרא"ש שם.
- כט. רא"ש פסחים פ"י ס"י. חולין פ"ו ס"ה.
- ל. היינו גמר בלבו (רמב"ם שם) והסיח דעתו מלאכול עוד (סדר ברה"נ שם ולקמן סי' קפד סוף ס"ג - בדעה שניה זו). וראה תהלה לדוד ס"ק ב. משנ"ב ביאור הלכה סד"ה ואפילו סלקו. מ"מ וציונים. העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 205. משא"כ אם רק גמר סעודתו והסירו הלחם והשלחן ורצה לחזור לאכילתו א"צ לברך - גם לדעה זו, כדלעיל ריש ס"א וש"נ. לוח ברה"נ פ"ה הי"ב.
- לא. סעיף ו - אפילו לדעת רבינו יונה ור"ן דלעיל ס"א, וכ"ש לדעה שלפנינו. וראה גם לקמן ס"ה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 178.
- לב. ראה גם לקמן סי' רעא סי"ב. וראה לקמן סי' תעז ס"ז. ובסדר ברה"נ שם: וטוב לחוש לדבריהם שלא לחזור ולאכול כלל אבל לא יאכל ויברך משום חשש ברכה לבטלה. וראה תהלה לדוד ס"ק ב. מגיני השלחן ע' רנב ואילך. מ"מ וציונים.
משנה תורה, הלכות ברכות ד׳:ז׳ - הטקסט מספריא
גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח"כ נמלך לאכול או לשתות אף ע"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך ואם לא גמר בלבו אלא דעתו לחזור לאכול ולשתות אפילו פסק כל היום כולו אינו צריך לברך שנית.
פסחים ק״ג ב - הטקסט מספריא
קָאֵי עֲלַיְיהוּ רַב יֵיבָא סָבָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: הַב לַן וְנִיבָרֵיךְ. לְסוֹף אֲמַרוּ לֵיהּ: הַב לַן וְנִישְׁתֵּי, אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב, כֵּיוָן דְּאָמְרִיתוּ הַב לַן וְנִיבָרֵיךְ, אִיתַּסְרָא לְכוּ לְמִישְׁתֵּי. מַאי טַעְמָא, דְּאַסְחִיתוּ דַּעְתַּיְיכוּ.
אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוּדָה, וְקָאֵי עֲלַיְיהוּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא. אַמֵּימָר בָּרֵיךְ עַל כׇּל כָּסָא וְכָסָא, וּמָר זוּטְרָא בָּרֵיךְ אַכָּסָא קַמָּא וְאַכָּסָא בָּתְרָא, רַב אָשֵׁי בָּרֵיךְ אַכָּסָא קַמָּא, וְתוּ לָא בָּרֵיךְ.
אֲמַר לְהוּ רַב אַחָא בַּר רָבָא: אֲנַן כְּמַאן נַעֲבֵיד? אַמֵּימָר אָמַר: נִמְלָךְ אֲנָא. מָר זוּטְרָא אָמַר: אֲנָא דַּעֲבַדִי כְּתַלְמִידֵי דְרַב.
וְרַב אָשֵׁי אָמַר: לֵית הִילְכְתָא כְּתַלְמִידֵי דְרַב, דְּהָא יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, וְאָמַר רַב: יַקְנֶ״ה.
וְלָא הִיא, הָתָם — עָקַר דַּעְתֵּיהּ מִמִּשְׁתְּיָא, הָכָא — לָא עָקַר דַּעְתֵּיהּ מִמִּשְׁתְּיָא.
כִּי מְטָא לְאַבְדּוֹלֵי, קָם שַׁמָּעֵיהּ וְאַדְלֵיק אֲבוּקָה מִשְּׁרָגָא. אֲמַר לֵיהּ: לְמָה לָךְ כּוּלֵּי הַאי, הָא מַנְחָא שְׁרָגָא! אֲמַר לֵיהּ: שַׁמָּעָא מִדַּעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ קָא עָבֵיד. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּמָר, לָא הֲוָה עָבֵיד! אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לֵיהּ מָר אֲבוּקָה לְהַבְדָּלָה מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר.
פָּתַח וְאָמַר: ״הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה״ אֲמַר לֵיהּ: לְמָה לָךְ כּוּלֵּי הַאי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: ״הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל״ זוֹ הִיא הַבְדָּלָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא?
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּהָא סְבִירָא לִי, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ, וְהַמּוֹסִיף לֹא יוֹסִיף עַל שֶׁבַע. אֲמַר לֵיהּ:
and Rav Yeiva the Elder stood over them to serve them. They said to him: Give us a cup of wine and we will recite the blessings of Grace after Meals. Ultimately, they changed their mind and said to him: Give us a cup of wine and we will drink it. He said to them that Rav said as follows: Since you have said: Give us a cup and we will recite the blessings of Grace after Meals, it is prohibited for you to drink any more. What is the reason for this? The reason is that you have diverted your attention from drinking. Therefore, if you want to drink any more, you must recite the blessing over wine again.
The Gemara relates that Ameimar, Mar Zutra, and Rav Ashi were sitting at a meal, and Rav Aḥa, son of Rava, stood over them to serve them. Ameimar recited a blessing over each and every cup of wine he drank. And Mar Zutra recited a blessing over the first cup he drank during the meal and over the last cup he drank, upon concluding Grace after Meals. Rav Ashi recited a blessing over the first cup and did not recite any further blessings over the subsequent cups he drank.
Rav Aḥa bar Rava said to them: In accordance with whose opinion should we act in this matter? We have witnessed three different courses of action. Ameimar said: I repeatedly changed my mind. In other words, the reason Ameimar recited a blessing over each cup was not because he maintains that it is always necessary to do so. Rather, he drank each cup with the intention that it should be his last. Consequently, he diverted his attention from drinking each time, and therefore he was required to recite a new blessing before he could drink again. Mar Zutra said: I acted in accordance with the opinion of the students of Rav. They maintain that one who prepares to recite Grace after Meals has completely diverted his attention from drinking, and therefore the blessing on wine that one recites during the meal does not include the wine he drinks after Grace after Meals.
And Rav Ashi said: The halakha is not in accordance with the opinion of the students of Rav. This can be proven from a ruling of Rav himself, as with regard to a Festival that occurs after Shabbat, Rav said that the order of blessings is yod, kuf, nun, heh: Wine [yayin], kiddush, candle [ner], and havdala. This shows that although one recites kiddush between the blessing over wine and havdala, it is unnecessary to recite the blessing over wine again before havdala. The same should hold true in our case: Just as kiddush is not considered an interruption between the blessing over wine and its consumption, Grace after Meals should not be considered an interruption either.
The Gemara rejects this reasoning: And that is not so. There, when one is preparing himself to recite Grace after Meals, he has already uprooted his mind from drinking. Here, with regard to kiddush and havdala, he has not uprooted his mind from drinking.
After discussing the opinion of the students of Rav, the Gemara returns to the story of Rav Ya’akov bar Abba’s visit to Rava. When the time came to recite havdala, Rava’s attendant got up and lit a torch from a candle. Rav Ya’akov bar Abba said to him: Why do you need all this? The candle was present, and you could have recited the blessing over the light of the candle itself. Rava said to him: The attendant did this on his own accord, without consulting me. Rav Ya’akov bar Abba said to him: If he had not heard it from the Master he would not have done it on his own; he must have been following your opinion on this matter. Rava said to him: Does the Master not maintain that using a torch for havdala is the optimal manner in which to fulfill the mitzva? It is for this reason that the attendant lit a torch for havdala.
Rava began his recitation of havdala and said: Who distinguishes between sacred and profane, between light and darkness, between Israel and the nations, between the seventh day and the six days of work. Rav Ya’akov bar Abba said to him: Why do you need all this? Didn’t Rav Yehuda say that Rav said with regard to the statement: Who distinguishes between sacred and profane, that this alone is the havdala of Rabbi Yehuda HaNasi? Why is this plain statement not enough for you?
He said to him: I maintain in accordance with this statement that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said: One who decreases the number of distinctions in the text of the havdala should not decrease them to less than three, and one who increases the number of distinctions should not increase them to more than seven. Rav Ya’akov bar Abba said to him:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.
- דובר שלום סילק דעת מסעודה ונמלך לשתות או לאכול חולין פו, ב · פסחים קג, א-ב
- אגרות קודש כרך ט ב'תשסט חולין פו, ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעח איזה דברים קרויים הפסק בסעודה מאותו ספר חולין פו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך א מאותו ספר חולין פו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ב מאותו ספר חולין פו, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (ה) מאותו ספר חולין פו, רע"ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות שחיטה חולין פו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעד על כוס שני אין מברכין חולין פו, ב
- לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב פסחים קג, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך פסחים קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה א מאותו ספר פסחים קג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ט מאותו ספר פסחים קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה י מאותו ספר פסחים קג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם מאותו ספר שם קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצ שתיית היין אחר הברכה ודיניו א מאותו ספר פסחים קג , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצב ברכת זימון בשלשה או בעשרה ז מאותו ספר פסחים קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצו דיני הבדלה על היין א מאותו ספר פסחים קג, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש פסחים ק"ג, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כד פסחים קג, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש פסחים ק"ג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין פסחים קג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ערב על איזה יין מקדשין פסחים קג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין פסחים קג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל פסחים קג, א
- תורת מנחם פורים, ה'תשל"א פסחים קג, ב ואילך