(ה)
(ה) אם הוא מומחה ויודע כו'. והטעםקיא פירש הר"ןקיב דנהי דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן מכל מקום מיעוט שאינן מומחין שכיח טובא, וה"ל כטרפות דריאה דכל היכא דאיתא קמן בדקינן לה מהאי טעמא ולא סמכינן ארובא וחזקה, אבל למעוטא דלא שכיח לא חיישינן ולא בעי למיבדק כלל, כמו שאין צריך לבדוק אחר כל הי"ח טרפות דלקמן סי' ל"ט, לבד מסרכת הריאה משום דשכיחי טובא כדלקמן סימן ל"טקיג. והרשב"אקיד בשם הרמב"ןקטו פירש הטעם משום דקיימא לןקטז בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה, והיה בדין שלא תצא מחזקתה אלא בידיעה ודאית ולא נסמוך על הרובקיז, אלא משום קולא דבהמה לא אתרעי שהרי שחוטה לפניךקיח סמכינן ארובא, ודי אם נסמוך בכך היכא דליתא קמן עכ"ל. והרא"שקיט כתב הא דסמכינן ארוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולא אמרינן סמוך מעוטא דאין מומחין לחזקה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ואתרעי ליה רובאקכ, משום דמעוטא דאין מומחין לא שכיחקכא, ואפילו לרבי מאיר דחייש למעוטאקכב למעוטא דלא שכיח לא חייש, והוא הדין לרבנן אף על גב דאיכא חזקה בהדהקכג. ולהר"ן דסבירא ליה דמעוטא דאין מומחין שכיח, הא דלא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה, הטעם הוא כמ"ש במשמרת הבית דף ז' ע"ב משום דאף מאותו מעוט שאין מומחין יש שלא יקלקלו בשחיטתן, וכיון שכן נמצאו המקלקלים מיעוטא דמיעוטא ולמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן ואפילו לרבי מאירקכד עכ"ל.
ואם אי אפשר לבדקו כגון שאין שם מי שיודע לבודקו, מוכח ברא"שקכה שאסור ליתן לו לשחוט לכתחלה, שלא התירו ליתן לו לכתחלה אלא על סמך שיבדקנו ולא כשאין שם מי שיבדקנו. אבל לפי דעת הר"ן דמדמי לה לבדיקת הריאה יש להתיר, כמו שהתירו בריאה כשאי אפשר לבדוק, כגון בהמה המסוכנת ששוחטים אותה ביו"טקכו אף שאין שהות ביום להפשיטה ולהוציא הריאה ולבדוק אלא שיש שהות לאכול כזית מבית טביחתה בלא הפשט ובדיקה דשרינן ליה למיכל בלא בדיקהקכז, כדשרינן החלב בחייה בלא בדיקה כיון דאי אפשר למיכל בבדיקה כמו שכתב הר"ןקכח. ואף דמסוכנת לא הכשירו אלא משום הפסדקכט, הכא נמי איכא הפסד בבהמה העומדת לאכילה ש[אם] לא נתיר לו לשוחטה הרי מפסידין אותה הימנו. מיהו אם אפשר להמתין עד שיבוא חכם ויבדקנו או להוליך הבהמה אצל שוחט מומחה הבדוק אין להקל. וכן פסק בשמלה חדשהקל שאין להקל אלא לצורך גדול, שאז יש לסמוך על היש אומרים שבהג"הקלא. ונפקא מינה האידנא שנוטלים קבלה למי שאחר כך הניח ועזב מלאכת השחיטה זמן רב שצריך לחזור ולבודקו כמו שיתבאר לקמןקלב:
הערות
- קיא. שצריך לבדקו אם הוא לפנינו.
- קיב. (ג, ב) ד"ה והיכא. הובא לקמן בפנים סקט"ו (לענין בדיקת ריאה), ובסקכ"ב (שכן גם דעת הרמ"א). וראה גם סי' יח סקי"ח (לענין בדיקת הסכין).
- קיג. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א. לקמן סי' כד סקל"ה קרוב לסופו. סי' כה סק"ג.
- קיד. בחידושיו ג, א ד"ה אמר. וראה גם לקמן סקט"ו. סי' יח שם. ביאורי הלכות.
- קטו. בחידושיו ג, ב.
- קטז. גמרא ט, א. רמב"ם פ"א הי"ב. רמ"א סי' כה ס"ג.
- קיז. ראה לקמן בפנים ס"ק כב (שרובא עדיף מחזקה), סי' יח ס"ק יח (שגם הרשב"א סובר כהר"ן דהוי מיעוט דשכיח), ולקמן בסמוך (שבמיעוט דשכיח אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה, ולא נסמוך על הרוב). פס"ד צ"צ רי, ב.
- קיח. גמרא י, א. וראה לקמן סי' יח קו"א ס"ק ז (שלדעת הרשב"א גם בנאבד הסכין, דאוקי חזקת איסור דבהמה לבהדי חזקת הסכין, מתירין מטעם שחוטה לפניך).
- קיט. פ"א סי' טו. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ג. לקמן סי' יח קו"א סק"ז (לענין נאבדה הסכין).
- קכ. כדאמרינן בחולין פו, רע"ב. נדה יח, ב.
- קכא. ואפילו הכי צריך בדיקה לכתחילה להוציא מחזקת איסור דבהמה (לקמן סי' יח סקי"ח).
- קכב. יבמות קיט, א. גיטין ב, ב. וש"נ.
- קכג. רא"ש יבמות פט"ז סי' א.
- קכד. יבמות קיט, ב. ע"ז לד, ב.
- קכה. פ"א סי' ה. וראה תבואות שור סק"ו. ביאורי הלכות.
- קכו. משנה ביצה כה, א. וכדלעיל או"ח סי' תקג סי"א.
- קכז. רא"ש ביצה פ"ג סי' ד. וכדלעיל שם.
- קכח. (ג, ב) סוד"ה הא'.
- קכט. רא"ש שם.
- קל. סעיף ד, ותבואות שור סוף סק"ו.
- קלא. שמתירים בדיעבד אע"ג דיכולין לברר (כדלקמן סק"ז), וכאן שאי אפשר הוי כבדיעבד (שמלה חדשה שם).
- קלב. בפנים סוף ס"ק כב.
גיטין ב׳ ב - הטקסט מספריא
לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ.
רָבָא אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאַתְיוּהוּ בֵּי תְרֵי. אִי נָמֵי, מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אִי נָמֵי, בְּאוֹתָהּ מְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם.
וּלְרַבָּה דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ – לִיבְעֵי תְּרֵי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַכֹּל עֵדֻיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִיסּוּרִין.
אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִיסּוּרִין, כְּגוֹן חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן, דְּלָא אִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא;
אֲבָל הָכָא, דְּאִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא דְּאֵשֶׁת אִישׁ, הָוֵי דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה; וְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם!
רוֹב בְּקִיאִין הֵן. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא – סְתָם סָפְרֵי דְּדַיָּינֵי מִיגְמָר גְּמִירִי, וְרַבָּנַן הוּא דְּאַצְרוּךְ; וְהָכָא
It is because the people who live overseas are not experts in writing a bill of divorce for her sake. It is not sufficient for a bill of divorce to be written in a technically correct manner. It must also be written for the sake of the man and the woman who are divorcing. Therefore, when the witness comes before the court and says that it was written and signed in his presence, he is testifying that the writing and the signing of the bill of divorce were performed for the sake of the man and woman in question.
Rava says a different reason: It is because there are no witnesses available to ratify it. Since the bill of divorce was written in a distant place, it is possible that the husband, or someone else, might later claim that the bill of divorce is a forgery. For this reason the agent must say that the bill of divorce was written and signed in his presence, a declaration that bars any subsequent objection on the part of the husband.
The Gemara asks: What is the difference between these two explanations? The Gemara answers: There is a difference between them with regard to a case where two people brought the bill of divorce. In this case, two witnesses are available to ratify the bill of divorce if someone objects to its validity. Alternatively, the difference concerns a case where the agent brings the bill of divorce from one region to another region within Eretz Yisrael. Here there is no concern that the bill of divorce might not have been written for her sake, as the residents of Eretz Yisrael are aware of this requirement. However, witnesses are not necessarily available to confirm the document.
Alternatively, there is a difference between the two explanations in a case where the agent brings the bill of divorce within that same region in a country overseas. According to the opinion of Rabba, who says the concern is that the people there might not know that the document must be written for her sake, this problem is equally relevant in this case. However, according to the opinion of Rava, who says that the reason is because witnesses are not available, if the bill of divorce is brought in the same region then the witnesses will be available to ratify it.
The Gemara asks: And according to the opinion of Rabba, who said that the reason is because they are not experts in writing a bill of divorce for her sake, let us require two witnesses to testify about this, just as is the case with regard to all testimonies in the Torah. The Gemara answers: One witness is deemed credible with regard to prohibitions. In other words, if there is uncertainty as to whether a matter is prohibited or permitted, in the case of the heretofore married woman, the testimony of one witness is sufficient.
The Gemara asks: One can say that we say one witness is deemed credible with regard to prohibitions in a case such as where there is a piece of fat, and it is uncertain if it is forbidden fat [ḥelev] and uncertain if it is permitted fat. In this situation the piece can be rendered permitted by a single witness, as there is no presumption that it is forbidden. Therefore, as there is an uncertainty, and one witness said it is permitted fat, he is deemed credible.
However, here, where there is a presumption that this woman is forbidden, as she is a married woman, a status she retains until it is established that she has received a bill of divorce, if so, this is a matter of forbidden sexual relations, and the general principle is that there is no matter of testimony for forbidden sexual relations that can be attested to by fewer than two witnesses.
The Gemara answers: Rabba’s concern is not equivalent to a case of uncertainty, as most Jewish people are experts in the requirement that a bill of divorce must be written for the woman’s sake. And this is so even according to the opinion of Rabbi Meir, who is generally concerned about a minority in a matter of forbidden sexual relations. In this case Rabbi Meir concedes that one need not be concerned for the minority, as ordinary judicial scribes, who write bills of divorce, are learned in this halakha, and know that a bill of divorce must be written for the woman’s sake. And it is the Sages who required testimony about this matter, as an extra precaution. And here, with regard to this testimony,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 45 עמודים.
- שיעורי הלכה למעשה הלכות שחיטה חולין פו, א · גטין ב, ב · נדה יח, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן כד [לה] מאותו ספר נדה יח, ב · יבמות קיט, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג ע"ז לד, א
- לקוטי שיחות כרך לב צו צו ע"ז לד, א
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג ע"ז לד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה ע"ז לד, א
- תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב ע"ז לד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ע"ז לד, א
- אגרות קודש כרך ט ב'תשסט חולין פו, ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעח איזה דברים קרויים הפסק בסעודה מאותו ספר חולין פו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך א מאותו ספר חולין פו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ב מאותו ספר חולין פו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ד מאותו ספר חולין פו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעד על כוס שני אין מברכין חולין פו, ב
- דובר שלום סילק דעת מסעודה ונמלך לשתות או לאכול חולין פו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג מצורע שיחה א גיטין ב, ב
- לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב גטין ב, א
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב גיטין ב, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א גיטין ב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם י מאותו ספר גיטין ב, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (א) מאותו ספר גיטין דף ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (טו) מאותו ספר גיטין ב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלז המשכיר בית לחבירו על מי חל חובת ביעור גיטין דף ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג גיטין ב, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים תשדמ נדה יח, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ביאור על התורה נדה יח, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן א [כב] מאותו ספר נדה יח, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן כג [יא] מאותו ספר נדה יח, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן כד [מ] מאותו ספר נדה יח, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן כה [ב] מאותו ספר נדה יח, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן כה [ג] מאותו ספר נדה יח, ב
- שו"ת יורה דעה סימן ג נדה דף י"ח.
- שו"ת יורה דעה סימן קלח נדה דף י"ח ע"ב
- אגרות קודש כרך כב ח'תקכד יבמות קיט, א
- לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ב יבמות קיט, ב
- תורת מנחם משיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ו יבמות קיט, א-ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז יבמות קיט, א
- שו"ת יורה דעה מפתחות סימן לט יבמות קי"ט:
- שו"ת אבן העזר סימן שנט יבמות דף קי"ט
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כב יבמות קיט, רע"ב