פרק א
פרק א
מצות עשה מן התורה לברך אחר אכילת מזון שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה'. ומדברי סופרים לברך לפני כל אכילה ושתיה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנאמר לה' הארץ ומלואה וגו' 1 :
(ב) על כל האוכלין ומשקין מברכין ברכה כוללת לכמה מינים. בורא פרי האדמה לכל מיני פירות הארץ. ובורא פרי העץ לכל פירות האילן. ושהכל נהיה בדברו לשאר כל אוכלין ומשקין.
חוץ מן היין והפת2. שהיין הוציאו מכלל פירות האילן לברך עליו בורא פרי הגפן3. והפת הוציאו מכלל פירות הארץ לברך עליה המוציא לחם מן הארץ4:
(ג) וכל שהוא ממין דגן ולא עשאן פת כגון מיני תבשילין של קמח או דייסא אף על פי שאינן נקראים לחם מכל מקום יש בהם חשיבות שנקרא מזון ומברכים עליהם בורא מיני מזונות5.
בירך על הפת בורא מיני מזונות יצא6 ויש חולקים 7 . וספק ברכות להקל כמו שיתבאר (בפ"ב8):
(ד) בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אבל אם בירך על פרי האדמה בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם בירך שהכל נהיה בדברו יצא אפילו על פת ויין9. לפיכך כל פרי שהוא ספק לו אם פרי העץ או פרי האדמה מברך בורא פרי האדמה. ואם אינו יודע כלל מה הוא מברך שהכל נהיה בדברו וכן כשנסתפק לו מצד הדין מחמת מחלוקת הפוסקים 10 :
(ה) וכל זה כשנולד לו ספק אחר שלמד או בדיעבד אבל לכתחילה אסור לו לצאת בברכת שהכל אלא צריך לברך על כל דבר ברכה המיוחדת לו ואם הוא עם הארץ ילך אצל חכם וילמדנו הלכות ברכות 11 :
(ו) היו לפניו פרי האדמה ופרי העץ ובירך תחילה על פרי האדמה צריך לחזור ולברך על פרי העץ כי לא נפטר בברכת בורא פרי האדמה אלא כשבירך עליו ולא כשבירך על פרי האדמה 12 .
במה דברים אמורים במברך סתם אבל אם נתכוין לפטור בברכתו גם פרי העץ יצא ואפילו לא היה פרי העץ עדיין לפניו כשבירך אלא שאחר כך הביאו לפניו 13 .
ויש חולקין14 על זה ואומרים שאפילו נתכוין לפטור בברכת בורא פרי האדמה את פרי העץ המונח לפניו לא יצא וצריך לחזור ולברך בורא פרי העץ ולא אמרו שאם בירך על פרי העץ בורא פרי האדמה יצא אלא בדיעבד כשאי אפשר לתקן לחזור ולברך כראוי ברכה המיוחדת לו שאם כן תהא ברכת בורא פרי האדמה לבטלה אבל כשאינה לבטלה הרי זה כלכתחילה וצריך לברך כתיקון חכמים15 לפיכך למעשה צריך ליזהר שלא להתכוין לעולם לפטור פרי העץ בברכת בורא פרי האדמה כדי לברך לדברי הכל:
(ז) על כל אוכלין ומשקין מברכים אחריהם בורא נפשות רבות. חוץ מן הפת שמברכין אחריה ברכת המזון וחוץ מז' המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל שהם חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון וזית ותמרה שמברכין אחריהם ברכה אחת מעין ג' ברכות וכן על היין היוצא מן הגפן. וכוסמין מין חטה ושבולת שועל ושיפון מין שעורה16 והם הנקראים דגן סתם בכל מקום:
(ח) אין מברכין בורא מיני מזונות על הדגן ולא לאחריו מעין ג' אלא כשאוכלו בדרך אכילתו כגון תבשיל הנעשה מקמח או דגן עצמו שנחלק לשנים או לג' ויותר ונתבשל במים או בשאר משקים וזו היא הנקראת דייסא בכל מקום או אפילו לא נחלק רק שהוסרה קליפתו ודרכו להאכל כך מבושל כגון הריפות של שעורים17 ויש אומרים עד שיתמעכו וידבקו הגרעינים זה לזה מרוב הבישול18 אבל אם הוא שלם שלא הוסר קליפתו ולא נתמעך אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות רבות ולא מעין ג' כי לא נשתבחה ארץ ישראל באכילה זו ויש מסתפקים בזה אם לברך אחריו בורא נפשות רבות או מעין ג' ומספק זה אומרים שאין לאכול ממנו כשיעור כי אם בתוך הסעודה ונכון לחוש לדבריהם לכתחלה אבל אם אירע שאכל שלא בתוך הסעודה יברך בורא נפשות רבות19:
(ט) קמח של א' מחמשת מיני דגן ששלקו ועירבו במים או בשאר משקים20 אם נעשה רך וקלוש כל כך עד שאינו ראוי אלא לשתיה21 ולא לסעוד הלב כלל אינו מברך עליו אלא שהכל 22 אבל אם הוא עב קצת שהוא ראוי לאכילה ולסעוד הלב אף על פי שאינו עב לגמרי שיהא ראוי ללועסו מברך עליו בורא מיני מזונות ולאחריו מעין ג'23:
(י) דוחן הרי הוא כשאר מיני קטניות ומברכין עליו שהכל בין על הפת בין על התבשיל הנעשה מקמחו אבל האורז אם בשלו עד שנתמעך או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו בורא מיני מזונות אבל לאחריו מברך בורא נפשות רבות ויש אומרים שאפילו לא נתמעך בבישול מברך עליו בורא מיני מזונות ומספק ראוי לברך עליו שהכל כשהוא שלם24 ואם בירך עליו בורא פרי האדמה יצא מאחר שהוא שלם25:
(יא) מנהג העולם שמפרשים אורז ריי"ז דוחן היר"ז, אבל יש מפרשים אורז היר"ז דוחן ריי"ז. לפיכך ירא שמים לא יאכל בין אורז בין דוחן (מבושל) בין שלם בין נתמעך כי אם בתוך הסעודה וכשאוכל שלא בתוך הסעודה יברך שהכל על כולם26:
(יב) בברכה מעין ג' של פירות מז' המינים חותמין בחוץ לארץ על הארץ ועל הפירות ובארץ ישראל על הארץ ועל פירותיה27 ואפילו פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ חותמין לאחריהם על הארץ ועל פירותיה28:
(יג) אכל פירות משבעת המינים ואכל מיני מזונות ושתה יין יכלול הכל בברכה אחת ויקדים המחיה ואחר כך הגפן ואחר כך פרי העץ ויאמר כך על המחיה ועל הכלכלה [ו]על הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה כו' וחותם ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן והפירות29:
(יד) אכל פירות מז' המינים ואכל תפוחים וכיוצא בהם אין צריך לברך בורא נפשות רבות על התפוחים לפי שהם בכלל ברכת על העץ ועל פרי העץ אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות רבות על התפוחים ואפילו חתם על הארץ ועל הפירות30 אבל אם אכל ענבים או צמוקים ושתה יין ובירך על הגפן ועל פרי הגפן נפטרו מברכת על העץ לפי ש[ג]ם הם פרי הגפן31:
(טו) במה דברים אמורים כשנתכוין לפוטרם אבל בסתם אינו פוטרם הואיל וברכתם המיוחדת להם אינה פרי הגפן אלא פרי העץ. לפיכך לכתחילה לא יתכוין לפוטרם בברכת על הגפן אלא יכלול אותם בפירוש32 כמו שנתבאר33:
(טז) וכן בברכה ראשונה לא יתכוין בברכת היין לפטור גם הענבים או הצמוקים אלא יברך עליהם ברכה המיוחדת להם ואם נתכוין לפוטרם או שטעה ובירך על הענבים או הצמוקים בורא פרי הגפן יצא34:
(יז) ברכת המזון אינה פוטרת מעין שלש35 שאם אכל פירות מז' המינים לפני הסעודה להתענג בלבד ולא כדי לפתוח בני מעיים להמשיך הלב לאכילה (שאז הם נפטרים בברכת המזון כמו שיתבאר בפ"ד36) ושכח ולא בירך לאחריהם ולא נזכר עד אחר ברכת המזון צריך לחזור ולברך על העץ כו' (ואין צריך לומר פירות שאינן משבעת המינין ושאר אוכלין ומשקין שברכה שלאחריהם היא בורא נפשות רבות שאינן נפטרים בברכת המזון37) חוץ מן התמרים והיין שנפטרים בדיעבד בברכת הזן שבברכת המזון לפי שהם סועדים הלב גם כן38 וכן חמשת מיני דגן שאכלן לפני הסעודה נפטרו בברכת המזון בדיעבד39 אבל לכתחלה אם נזכר קודם ברכת המזון צריך לברך תחלה על המחיה קודם ברכת המזון וכן ברכת על העץ על התמרים ועל הגפן על היין שלפני הסעודה40 אם אינו שותהו כדי לגרר ולהמשיך הלב לאכילה כמו שיתבאר בפ"ד41:
(יח) ברכת על המחיה אינה פוטרת ברכת בורא נפשות רבות כגון אם אכל דייסא ובשר ודגים אף על פי שמשביעין קצת אינן בכלל מחיה42 וכן ברכת בורא נפשות רבות אינה פוטרת מעין ג'43:
(יט) לפיכך כל דבר שנסתפק בברכתו אם הוא מעין ג' או בורא נפשות רבות ורוצה לאוכלו שלא בתוך הסעודה יאכל עמו דבר שברכתו בורא נפשות רבות ודבר שברכתו מעין ג' מאותו המין שמסתפק בו כגון אם מסתפק בתבשיל אם ראוי לברך אחריו על המחיה או בורא נפשות רבות יאכל מיני מזונות ודבר אחר שברכתו בורא נפשות רבות בוודאי ויברך על המחיה ובורא נפשות רבות ופוטר תבשיל זה ממה נפשך44:
(כ) ואם מסתפק בפרי אם הוא משבעת המינים יאכל פרי אחר שהוא מז' המינים בודאי ויברך על העץ ועל פרי העץ ויצא גם על פרי זה ממה נפשך45 ואין צריך לדבר אחר לברך עליו בורא נפשות רבות46.
אבל אם אין לו פרי אחר אין לו תקנה על ידי שישתה יין ויברך על הגפן או לאכול תבשיל מחמשת המינים ויברך על המחיה ולכלול על העץ ועל פרי העץ בעל הגפן או בעל המחיה על הספק לפיכך לא יאכלנו אלא בתוך הסעודה אבל אם כבר אכל מוטב לכוללו בברכה על הספק47:
(כא) היין הואיל והוא ראש לכל המשקין הרי הוא פוטר בברכתו כל מיני משקין 48 בין מברכה ראשונה שהיא שהכל נהיה בדברו49 אם היו המשקין לפניו כשבירך בורא פרי הגפן או שהיה אז דעתו עליהם לשתותם אף שלא היה דעתו לפוטרם בפירוש נפטרו ממילא ובין מברכה אחרונה נפטרו בברכת על הגפן ואפילו הוא בענין שהוצרך לברך עליהם ברכה ראשונה שהכל נהיה בדברו כגון שלא היו לפניו כשבירך בורא פרי הגפן וגם לא היה אז דעתו עליהם50 ואם שתה יין פחות משיעור רביעית שאין צריך לברך לאחריו ומשאר משקין שתה רביעית יברך לאחריהם בורא נפשות רבות51 אף אם הוא בענין שלא בירך לפניהם שהכל נהיה בדברו52:
הערות
- 1. וכ"ה בשוע"ר רס"י קסז וש"נ.
- 2. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ (וכאן נזכרת גם ברכת שהכל).
- 3. ואם בירך בורא פרי העץ ראה שוע"ר סי' רב ס"י וש"נ.
- 4. לכללות סעיף זה ושלאחריו ראה יגדי"ת (נ.י.) חכ"ט ע' רטו.
- 5. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א ה"ג וש"נ.
- 6. ריטב"א ברכות מב, א ד"ה בירך (ושיטה מקובצת שם), ובהל' ברכות פ"ב סט"ז. מאירי ברכות לה, א בסוף ביאור המשנה בשם קצת חכמי הדור. דרישה סי' קסח ד"ה בב"י ד"ה ולענין. אליה רבה שם ס"ק טז. אבן העוזר שם בדינים העולים אות ו. וראה חי' צמח צדק ט, ג. י, ב. יד, ב.
- 7. כדעה ב' זו פסק בשוע"ר סי' קסח סי"ב וש"נ. וכ"ה בלוח ברה"נ שם.
- 8. הלכה י.
- 9. ואם בירך על הפת בורא פרי האדמה, ראה לוח ברה"נ פ"א ה"ב-ג וש"נ.
- 10. וכ"ה בשוע"ר רס"י רו ובסי' רב סכ"ד וש"נ.
- 11. וכ"ה בשוע"ר סי' רב סכ"ד וש"נ.
- 12. וכ"ה בשוע"ר סי' רו ס"ב וש"נ.
- 13. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 14. רש"י ברכות מא, א ד"ה אבל. תוס' שם ד"ה אבל. פרי חדש רס"י רו בדעתם. חדושי אנשי שם בדעת רבינו יונה שם. וראה חידושי צמח צדק יא, א.
- 15. ראה חקרי הלכות ח"ג יא, ב.
- 16. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א ה"ו וש"נ.
- 17. וכ"ה בלוח ברה"נ ה"ז וש"נ.
- 18. רבינו יונה ברכות לו, ב ד"ה חביץ קדירה. תוס' שם לז, א סוף ד"ה הכוסס. מ"א ס"ק ב.
- 19. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
- 20. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ה"ח. ושם: כמו שקורין קלאה"ע או קוואש"ע.
- 21. בלוח ברה"נ שם: כמו שכר.
- 22. ראה גם לקמן פ"ג ה"י. פ"ז הי"ט. שוע"ר סי' ריב ס"ד וש"נ.
- 23. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
- 24. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א ה"ט וש"נ.
- 25. ט"ז סי' רח ס"ק ח. וכשהוא פת ובירך עליו בורא פרי האדמה, ראה לוח ברה"נ פ"א ה"ב-ג וש"נ.
- 26. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א ה"י וש"נ.
- 27. ברכות מד, א. טור ושו"ע סי' רח ס"י.
- 28. רשב"א ברכות שם ד"ה ולענין בשם רבינו חננאל. ריטב"א ד"ה אלא איפוך. שו"ע שם. וראה ב"ח שם ד"ה ומ"ש ובני שכ"ה גם דעת רבינו יונה.
- 29. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הי"א וש"נ.
- 30. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הי"ב וש"נ.
- 31. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הי"ג וש"נ.
- 32. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
- 33. לעיל הלכה יג.
- 34. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הי"ד וש"נ.
- 35. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הט"ו וש"נ. וראה בדי השלחן ס"ס ס"ק ט. תורת מנחם.
- 36. הלכה יג.
- 37. וכ"ה בשוע"ר סי' קעד סוף ס"ו וש"נ. ולענין על המחיה - ראה לקמן הי"ח.
- 38. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
- 39. ובלוח ברה"נ פ"א הי"ז: יש אומרים שנפטרים גם כן בברכת המזון וטוב לחוש לדבריהם לספק ברכות. וש"נ.
- 40. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הט"ז וש"נ.
- 41. הלכה יא.
- 42. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הי"ז וש"נ. וראה שם שיש אומרים שפוטרת בדיעבד תמרים ויין. ולענין ברכת המזון ראה לעיל הי"ז.
- 43. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הי"ח וש"נ.
- 44. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
- 45. כדלעיל הלכה יד.
- 46. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"א הי"ט וש"נ.
- 47. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ. וראה שם ה"כ - מה יעשה אם אין לו שום דבר לכוללו בברכתו.
- 48. וכ"ה בשוע"ר סי' קעד ס"ד וש"נ.
- 49. משא"כ כשהיא בורא פרי האדמה או העץ. ראה מ"א סי' רד ס"ק יז. העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 240. מ"מ וציונים.
- 50. של"ה שער האותיות דיני ברה"נ כלל יב ס"ב. אליה זוטא סי' רח ס"ק ח. אליה רבה שם ס"ק כד. וראה בדי השלחן סי' ס ס"ק טו.
- 51. ראה גם לקמן פ"ח ה"ז.
- 52. ראה גם שוע"ר סי' ערב סי"ג.
משנה תורה, הלכות ברכות ב׳ - הטקסט מספריא
סדר ברכת המזון כך היא:ראשונה ברכת הזן שנייה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ברכה ראשונה משה רבינו תקנה שנייה תיקן יהושע שלישית תיקן דוד ושלמה בנו רביעית חכמי משנה תקנוה.
הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית ואכלו פתן אין מברכין לפניה ומברכין לאחר סעודתן שתי ברכות בלבד כדי שלא יבטלו מלאכת בעל הבית ברכה ראשונה כתיקונה שנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ואם היו עושין בסעודתן בלבד או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין ד' ברכות כתיקונן כשאר כל אדם.
ברכת הארץ צריך לומר הודייה בתחלתה ובסופה וחותם בה על הארץ ועל המזון וכל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו וצריך להזכיר בה ברית ותורה ולהקדים ברית לתורה שהברית הזאת שאומרים בברכת הארץ היא ברית מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות והתורה כולה נכרתו עליה שלש בריתות שנאמר אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב אתם נצבים וגו' לעברך בברית וגו'.
ברכה שלישית פותח בה רחם יי' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך או נחמנו יי' אלהינו בירושלים עירך וחותם בה בונה ירושלים או מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד.
בשבתות ובימים טובים מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע כיצד מתחיל נחמנו יי' אלהינו בציון עירך או רחם יי' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ומסיים מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים או בונה ירושלים ואומר באמצע בשבת אלהינו ואלהי אבותינו רצה והחליצנו יי' אלהינו במצותיך ובמצות יום השביעי הגדול והקדוש הזה כי יום זה גדול וקדוש הוא מלפניך נשבות בו וננוח בו באהבה כמצות רצונך ברצונך הנח לנו יי' אלהינו ואל תהא עלינו צרה ורעה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו ובימים טובים אומר יעלה ויבא וכן בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף באמצע ברכה שלישית יעלה ויבא.
בחנוכה ובפורים מוסיף באמצע ברכת הארץ על הנסים כדרך שמוסיף בתפלה ויום טוב או ראש חדש שחל להיות בשבת מזכיר רצה והחליצנו תחילה ואחר כך יעלה ויבא וכן ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מזכיר על הנסים בברכת הארץ ורצה והחליצנו ויעלה ויבא בנחמה.
ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלש מלכיות וכשמברך האורח אצל בעל הבית מוסיף בה ברכה לבעל הבית כיצד אומר יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא וכו' ויש לו רשות להוסיף בברכת בעל הבית ולהאריך בה.
וכשמברכין בבית האבל אומר בברכה רביעית המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו שאנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבין להודות לו ולברכו ומבקש רחמים על האבל לנחמו כפי מה שירצה וגומר הרחמן כו'.
בבית חתנים מברכין ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם ואין מברכין ברכה זו לא עבדים ולא קטנים עד כמה מברכין ברכה זו אם היה אלמון שנשא אלמנה מברכין אותה ביום ראשון בלבד ואם בחור שנשא אלמנה או אלמון שנשא בתולה מברכין אותה כל שבעת ימי המשתה.
ברכה זו שמוסיפין בבית חתנים היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין במה דברים אמורים כשהיו האוכלין הם שעמדו בברכת נישואין ושמעו הברכות אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין.
ואלו הן שבע ברכות:ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם יוצר האדם ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה יי' יוצר האדם שוש תשיש ותגל עקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך יי' משמח ציון בבניה שמח תשמח רעים ואהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ברוך אתה יי' משמח חתן וכלה ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה ורנה דיצה וחדוה אהבה אחוה שלום וריעות מהרה יי' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים [מחופתם] ונערים מנגינתם ברוך אתה יי' משמח חתן עם הכלה.
שכח ולא הזכיר בשבת או ביום טוב קדושת היום אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית בשבת אומר ברוך יי' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קדש ברוך אתה יי' מקדש השבת ביום טוב אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים ומתחיל בברכת רביעית וגומר ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית פוסק וחוזר לראש שהוא ברכת הזן.
בראשי חדשים שכח ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שיתחיל ברכה רביעית אומר ברוך אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בה ומתחיל בברכה רביעית וגומר ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית גומר אותה ואינו חוזר וכן בחולו של מועד ובחנוכה ובפורים שכח ולא הזכיר הענין בברכת המזון אינו חוזר.
מי שאכל ושכח ולא בירך אם נזכר קודם שיתעכל המאכל שבמעיו חוזר ומברך נתעכל המזון שבמעיו אינו חוזר ומברך וכן אם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך או לא בירך חוזר ומברך והוא שלא נתעכל המזון שבמעיו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

