ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעח איזה דברים קרויים הפסק בסעודה ובו ט' סעיפים:

ז

חיפוש חדש

ז אם עמד והלך לדבר הרשות אפילו שהה שם הרבה כל שלא שהה כדי שיתעכל המזון שבמעיו^ס א"צ לחזור ולברך המוציא כשחוזר לאכול במקומו או במקום אחר^סא אם לא הסיח דעתו בינתיים אבל אם הסיח דעתו מלאכול עוד^סב כיון שיש כאן היסח הדעת ושינוי מקום צריך לחזור ולברך המוציא^סג מטעם שיתבאר בסי' קע"ט^סד.

וגם צריך לחזור וליטול ידיו^סה אפילו לא שהה כלל שכיון שהסיח דעתו מן האכילה מן הסתם לא נזהר בשמירת ידיו והסיח דעתו מהן^סו.

ואפילו לא הסיח דעתו מלאכול אם הפליג הרבה בדברים צריך לחזור וליטול ידיו^סז אע"פ שא"צ לברך המוציא^סח מפני שמן הסתם הסיח דעתו משמירתן^סט כמו שנתבאר בסי' קס"ד^ע.

ויש מי שאומר^עא שהוא הדין אם עמד להתפלל באמצע סעודתו צריך לחזור וליטול ידיו אחר התפלה כשחוזר לסעודתו משום חשש היסח הדעת בשעת התפלה אלא א"כ שמר ידיו (כמו שבליל פסח אע"פ שנטל ידיו בטיבול ראשון חוזר ונוטל לסעודה משום חשש היסח הדעת בשעת אמירת ההגדה כמ"ש בסימן תע"ה^עב).

ולפי מה שנתבאר בסי' צ"ב^עג שהעיקר כהאומרים שהיסח הדעת פוסל בתפלה כמו באכילה א"צ לחזור וליטול ידיו אחר התפלה שהרי משום תפלה עצמה אינו מסיח דעתו^עד משא"כ באמירת ההגדה בליל פסח שאין היסח הדעת פוסל בה חוששים שמא הסיח דעתו^עה.

אבל ברכת המוציא א"צ לברך^עו לדברי הכל^עז אפילו הלך לבית הכנסת להתפלל^עח ושהה שם הרבה כל שלא הסיח דעתו מלאכול עוד ואין התפלה חשובה הפסק בסעודה אפילו היה מוכרח להפסיק ולהתפלל מפני שאין שהות עוד ביום להתפלל אח"כ^עט ואע"פ שבשעת התפלה אי אפשר לו לאכול מאומה אינה חשובה הפסק משום זה^פ.

ואינו דומה לברכת המזון שחשובה הפסק משום זה להצריך ברכה על כוס ברכת המזון הואיל ובשעת ברכת המזון אי אפשר לשתות^פא לפי שברכת המזון הוא סילוק והיסח הדעת על מה שאכל ושתה משא"כ תפלה^פב כמו שיתבאר בסי' קע"ט^פג:

הערות

ס. תוס' פסחים קא, ב ד"ה כשהן. רא"ש פ"ו דחולין סי' ה. וכדלקמן סי' קפד ס"ג.
סא. כדלעיל ס"ג.
סב. אף שנתבאר לקמן ריש סי' קעט שהיסח הדעת לא הוי סילוק בסעודה.
סג. רמ"א שם.
סד. סוף ס"א וש"נ.
סה. תוס' ברכות מב, א ד"ה רבי ופסחים שם. רא"ש שם. טור סי' תעז. מ"א סי' קעט סוסק"ב. והיינו כיון שנקרא היסח הדעת לענין ברכה (מ"א שם. ולקמן סי' קעט ס"ה). ולענין הפליג בדברים יתבאר בסמוך דהוי היסח הדעת לענין נט"י אף שאין צריך לברך המוציא. ולענין אם צריך לברך על נטילה זו - עי' לעיל סי' קסד ס"ב. לקמן סי' קעט ס"ה. סי' תעז סוס"ז.
סו. מ"א שם.
סז. יומא ל , א. טור ושו"ע סי' קע ס"א. וראה גם לקמן סי' תעה ס"א.
סח. מ"א סי' קע סק"ד. והיינו לדעה הא' שלפנינו אפילו כשיצא והפליג בדברים, ולדעה הב' דלקמן ס"ח דוקא כשלא יצא.
סט. רש"י יומא שם ד"ה נוטל.
ע. סעיף ב.
עא. מ"א סקי"ג.
עב. סעיף א וש"נ.
עג. סעיף ה וש"נ.
עד. אליה רבה סקי"א. אבן העוזר ס"ו.
עה. אבן העוזר שם.
עו. תוס' פסחים קב, א ד"ה ועקרו וחולין פז, א ד"ה משתא. רא"ש פסחים פ"י סי' כד וחולין פ"ו סי' ו. טור ושו"ע ס"ו.
עז. לדעה הא' שלפנינו - בכל אופן, ולדעה הב' דלקמן ס"ח - כשהתפלל במקומו, או כשהניח מקצת חברים במקומו. ראה עולת תמיד ס"ק ג.
עח. ברייתא פסחים קב , א לתנא קמא דרבי יהודה דרב חסדא קאי כוותיה, והט"ז סק"י לא סמך בעצמו על דבריו, ומה שכתב סוף סי' תעד הטעם שמברכין על כוס שני בסדר של פסח לא קשה מידי לפי מה שכתב המ"א שם, וגם הט"ז עצמו כתב שם תירוץ אחר . וראה גם אליה רבה ס"ק י.
עט. רא"ש פסחים שם. שו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' רעא סי"א.
פ. ראה הטעם לקמן שם.
פא. כדלקמן סי' קצ ס"א. סי' תעד ס"א.
פב. תוס' פסחים שם וחולין שם. ורא"ש פסחים שם וחולין שם. טור.
פג. סעיף ה. וראה גם לקמן סי' קצ שם. סי' רעא שם. סי' תעד שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.