שיוך להלכה
אגרות קודש כרך ב קצט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
וענין התשובה בכלל ותענית של תשובה בפרט הוא חלוף המיתה, וכמרז"ל (ירושלמי מכות פ"ב סוף ה"ו) שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו א"לך הנפש החוטאת היא תמות שאלו לקוב"ה כו' א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
28 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו. משפטים כא, יד. פרש"י ר"פ משפטים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב צו צו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
55 השאלה באו"ת (שצ"ל במקדש ו"הנשאל פניו כלפי שכינה", "פניו לפני הארון כו'" (יומא עג, א. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"י הי"א)), הוא תנאי בשאלת או"ת, ואין לומר ביחס לזה שהוא מקום שעל ידה נעשה "ונועדתי", ציווי ה' לבנ"י בד"ת, ובפרט שאין שואלין באו"ת אלא לדברי הרשות וכיו"ב ולא בהוראות של הלכה (ראה רש"י עירובין מה, א ד"ה הרי). — וראה לקו"ש חל"א ע' 160 הערה 31 ובשוה"ג שם.
וכן הא דב"ד יושבין בלשכת הגזית (משנה סנהדרין פו, ב. מדות בסופה. ועוד) ומשם הוראה יוצאת לכל ישראל, פשיטא דאין לומר ע"ז שהוא המקום ד"ונועדתי" שהקב"ה מדבר עם בנ"י. ועוד י"ל דזה אינו מדיני וגדרי ביהמ"ק , אלא דין בסנהדרין, כי סנהדרי גדולה צריכה להיות סמוכה לשכינה כמו שלמדים מ"ולא תעלה במעלות על מזבחי" (יתרו כ, כג) וסמוך לו (משפטים כא, א) "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מכאן שסנהדרין גדולה צ"ל אצל מזבח (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. וראה מכילתא ס"פ יתרו. משפטים כא, יד. פרש"י ר"פ משפטים). אבל להעיר (ועיקר) דלשכת הגזית הי' חצי' בקודש וחצי' בחול והסנהדרין ישבו בחצי' של חול (ראה יומא כה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הערות וביאורים לאגרת התשובה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
5 הטעם לקביעות שיעור י"ב פשיטי בחלוף תענית של תשובה, אולי אפשר לומר:
מספר תעניות של תשובה, בכלל — הוא ארבעים יום וכמ"ש בחסד לאברהם שם (עיי"ש טעמו) — ועייג"כ בשו"ע או"ח סי' תקס"ח ס"ד ובנ"כ שם.
— וי"ל שזהו שמצינו כמה פעמים בש"ס שהתענו ארבעים תעניות דוקא (מו"ק כה, א. ב"מ לג, א. שם פה, א — עיי"ש הגהות הרש"ל). וע"פ מ"ש (חסל"א ושו"ע שם) אשר תענית ג' ימים רצופים נחשב כתענית מ' יום יש להעיר ג"כ מתענית אסתר. —
וענין התשובה בכלל ותענית של תשובה בפרט הוא חלוף המיתה, וכמרז"ל (ירושלמי מכות פ"ב סוף ה"ו) שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו א"ל הנפש החוטאת היא תמות שאלו לקוב"ה כו' א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו. וראה ג"כ ברכות יז, א. פי' הרמב"ן על התורה (ויקרא א, ט) ועוד.
וכשרצו חכמים לקבוע כופר נפש בשביל כל אדם, הן גדול הן קטן ואפילו עבד ואפילו שפחה, סכום שאין לפחות הימנו — אסמכוה אדאורייתא, שמצינו עד"ז בדין תורה קנס השוה בין גדול בין קטן, זכר ונקבה והוא שלשים שקלים של עבד ואמה שנהרגו (שמות כא, לב). וע"פ החשבון של ל' שקלים לארבעים תעניות נמצא חלוף תענית יום אחד הוא ג' רבעי שקל, י"ח מעה — שהם י"ב פשיטי ע"פ חשבון המג"א.
— (ע"פ המבואר בסהמ"צ להצ"צ מצות יעוד או פדיון אמה העברי' מובן ביותר שייכות החטא והכופר הנ"ל לקנס עבד כנעני דוקא. ואכ"מ). —
עוד אפשר לומר: ענין התענית, ע"פ פשוט, היינו הצער מהעדר האכילה ושתי'. ואף שמתירים לזה להחליף בממון, עכ"פ חייבוהו לתת לצדקה לא פחות משווי של סעודות יום זה, אפילו אם מצטער כצער התענית גם בסכום קטן מזה. אלא מתוך שהקילו עליו שאינו מתענה, החמירו עליו בשיעור הסעודות שנותן חלופם, היינו דמשערינן ביום שנצטוה לענגו — יום השבת — שאוכל ג' סעודות. ושווי סעודה חשובה, אף שאין שיעור למעלה, מצינו לה שיעור למטה: שוה דינר (ב"ב קמו, א). נמצא חלוף ג' סעודות — ג' דנרי, שהם י"ב פשיטי כנ"ל.
והנה כ"ז הוא לפי חשבון המג"א, אשר גדול פולניש שויו מעה. אבל לדעת רבינו שהוא פחות קצת ממעה צ"ע טעם השיעור י"ב פשיטי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בלק שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
2 יומא כא, ב. ירושלמי מכות פרק ב הלכה ו. הוריות פרק ג הלכה ב. במדבר רבה פרשה טו, י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שופטים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
17 דברים יט, ח. ירושלמי מכות פרק ב הלכה ו בגמרא. ספרי שם יט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
5 ראה סהמ"צ להרמב"ם עשין קעו בסופה. ספרי למסעי לה, יג (הובא בנ"כ הרמב"ם הלכות רוצח פ"ח ה"א). ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא שם. ביאור הרי"ף פערלא לסהמ"צ לרס"ג פרשה נט בסופה. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
57 שלכן, המענה "יעשה תשובה ויתכפר לו" בא דוקא מהקב"ה (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ילקו"ש תהלים כה. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 342 ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
30 ואף שבתדא"ר שם המדובר בזמן "עד שיתישבו ישראל בארצם" שזה קודם לבנין ביהמ"ק – הרי מקומם דסנהדרין הוא "אצל המזבח" (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו*. משפטים כא, יד. פרש"י ר"פ משפטים), "סמוך לשכינה" (תוס' ע"ז שם ד"ה מלמד), דזה ישנו גם במשכן וכו'. ומובן שכשאינם "אצל המזבח" חסר בשלימות ענין הסנהדרין. ובתוס' ע"ז (הנ"ל) מוכח דכשאינם (רק) "אצל המזבח" בטלו דיני נפשות כו', עיי"ש. ועוד (ועיקר) – טעם התדבא"ר דזהו "עד שיתיישבו" – כי לאח"ז הרי יש ב"ד בכ"מ והם עושים כ"ז (במכש"כ מסנהדרין "קודם שיתיישבו", וק"ו מהם – שה"ה מארי דאתרא זה בפרט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
38 יל"ש תהלים מזמור כה (רמז תשב). וראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
42 יל"ש תהלים רמז תשב, וראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
34 פסיקתא דר"כ פ' שובה. יל"ש תהלים מזמור כה. וראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
39 ע"ד מחז"ל (פסיקתא דר"כ פ' שובה. יל"ש יחזקאל יח. ד. יל"ש תהלים מזמור כה. וראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) "שאלו לתורה חוטא מה ענשו כו' שאלו להקב"ה כו' אמר יעשה תשובה ויתכפר לו". וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 132 ובהערה שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
8 המזבח" (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו. משפטים כא, יד, פרש"י ר"פ משפטים).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
85 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו (ר"פ משפטים). משפטים כא, יד. פרש"י ר"פ משפטים. וראה תו"ש שם וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
17 בירושלמי מכות פ"ב ה"ו, הוא להיפך: נתמעטו דיוריהן מביאין אחרים תחתיהן אם אין שם אוכלסין מביאין לשם כהנים לויים וישראלים. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
45 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. פסיקתא דר"כ פ' שובה. יל"ש תהלים מזמור כה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1582 ראה ג"כ ספר המצוות להרמב"ם עשין קעו בסופה. ספרי למסעי לה, יג (הובא בנ"כ הרמב"ם הל' רוצח פ"ח ה"א). ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ותוספתא שם*. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג פרשה נט בסופה. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
37 תהלים רמז תשב. ועד"ז ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1358. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ע' ג. "רשימות" חוברת קסד ע' 9 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
104 פ' שופטים יט, ח. ירושלמי מכות פ"ב ה"ו בגמרא. ספרי עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
146 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש תהלים רמז תשב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
4 יומא כא, ב. ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. הוריות פ"ג ה"ב. במדב"ר פט"ו, יו"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ טהרה, ה' ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
15 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש תהלים רמז תשב. ראה אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקנז. סה"מ תרכ"ט ע' שנח ואילך. תרס"ד ע' רסה ואילך. ד"ה מזמור לדוד תשכ"ד ס"ב ואילך (סה"מ י"א ניסן ח"א ס"ע ק ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
82 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו. משפטים כא, יד. פרש"י ר"פ משפטים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
52 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש יחזקאל רמז שנח. יל"ש תהלים רמז תשב. וראה בארוכה ד"ה וכל אדם גו' ה'תשכ"ג ס"ד ואילך (תו"מ סה"מ תשרי ס"ע עו ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
623 ראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש תהלים רמז תשב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1209 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
97 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש יחזקאל רמז שנח. יל"ש תהלים רמז תשב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
535 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו. פרש"י ריש פרשתנו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
243 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ילקוט שמעוני תהלים רמז תשב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1088 ראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1310 ולהעיר ממארז"ל (יל"ש תהלים רמז תשב. וראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) "שאלו לתורה חוטא מה עונשו וכו' שאלו להקב"ה כו' אמר יעשה תשובה ויתכפר לו", היינו, שמצד התורה ישנם כמה הגבלות, וצריך לחפש עצות שיחשב כשוגג ואז מהני הקרבן, ואילו שלימות הכפרה שע"י התשובה היא מצד הקב"ה (ראה לקו"ש חי"ג ע' 76 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1387 יל"ש תהלים רמז תשב. וראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
33 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש יחזקאל רמז שנח. יל"ש תהלים רמז תשב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
52 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש יחזקאל רמז שנח. יל"ש תהלים רמז תשב. וראה בארוכה ד"ה וכל אדם גו' ה'תשכ"ג ס"ד ואילך (לעיל ח"א ס"ע עו ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, תשל"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
30 יל"ש לתהלים כה (רמז תשב). ירושלמי מכות פ"ב ה"ו (אבל שם ליתא "שאלו לתורה כו'"). וראה ווי העמודים (לבנו דהשל"ה) פכ"א ע' לא. ד"ה טוב וישר, תרס"ד (סה"מ תרס"ד (הוצאת תשנ"ד) ע' קא ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ברוך שאמר והי' העולם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
15 וכמ"ש במ"א על מאמרז"ל שאלו לחכ' נפש החוטאת : ראה ילקוט תהלים רמז תשב. ועד"ז בירושלמי מכות פ"ב ה"ז וראה לקו"ת דרושים לשבת שובה סז, ד. לקו"ש ח"ד ע' 1358. אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר זי"ע ח"ה ע' ג. ”רשימות" חוברת קסד ע' 9 ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1010 שאלו לחכמה: ירושלמי מכות פ"ב ה"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
47 שאלו לחכמה : ירושלמי מכות פ"ב, ה"ו. ילקוט שמעוני יחזקאל יח, ד (רמז שנח). תהלים כה, ח (רמז תשב). ילקוט המכירי לתהלים שם (בשינוי הסדר ובהוספות). לקו"ש עשי"ת ח"ד ע' 1358 ואילך. רשימות חוב' קסד (לש"פ וילך) ע' 3 ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' תמב. תרל"ג כאן ע' תלז. ע' תקיח. וש"נ. תרס"ב כאן ע' רפא. מאמר ד"ה דרשו הוי' תרצ"א נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קלג, ב. בסה"מ תרצ"א — נמצא בדפוס. לקמן מאמר ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים פ"ח. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה את חג המצות תשמור על יד הערה 111. (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה הנ"ל על יד הערה 124.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
102 קרבן : כ"ה בירושלמי מכות פ"ב, ה"ו. אבל בילקוט שמעוני יחזקאל יח, ד (רמז שנח). תהלים כה, ח (רמז תשב): אשם. ובזית רענן לתהלים שם: דרוב אשמות בא על מזיד — ראה בסמוך הערה 104.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
111 שאלו לחכמ' : ראה ירושלמי מכות פ"ב, ה"ו. ילקוט שמעוני יחזקאל יח, ד (רמז שנח). תהלים כה, ח (רמז תשב). (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וברך את לחמך ובהערה 47.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
134 ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. ילקוט שמעוני תהלים רמז תשב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
123 שאלו לחכ' : ירושלמי מכות פ"ב, ה"ו.
פתיחה בהקשר