1

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ויש להעיר, שבמלחמת סיחון מציינת התורה רק את החידוש שבכיבוש הקריות – "לא היתה קריה...", ולא את החידוש בכיבוש "ערים בצורות חומה", למרות שסביר לומר, שגם בארץ סיחון היו ערים מוקפות חומה.

ב. "קריה... שיש בה בני אדם"

בעל סדר הדורות מבאר, בספרו "ערכי הכינויים"8, את ההבדל שבין "עיר" לבין "קריה": "עיר9 נקרא אף שאין בהם אוכלסין ודיורין, אבל קריה הוא על שם שיש בה בני אדם10 כמו11 מה קול הקריה הומה". לפי זה הוא מבאר את הביטוי12 המופיע לגבי ערי המקלט "והקריתם לכם ערים" – "כי הערים תעשו אותם קריה13 כמו שאומר הרמב"ם14 .. ערי מקלט אין מושיבין אותם אלא במקום אוכלסין, נתמעטו אוכלסין מוסיפין15, נתמעטו דיורין מכניסים לתוכן16 כהנים17 לויים (וישראלים18)".

אך לפי זה דרוש הסבר: בפסוקים שבפרשתנו ברור שגם ב"ערים" היו "דיורין", כנאמר19 "ונלכד את כל עריו בעת ההיא ונחרם את כל עיר מתים והנשים והטף", "החרם כל עיר מתים הנשים והטף"20. וצריך אפוא לומר, שבענין זה עצמו – בנושא הדיורין – יש הבדל בין "עיר" לבין "קריה".

ג. ישוב העיר – ענין מהותי

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את ההלכה לגבי ערי מקלט "נתמעטו21 דיוריהן מכניסין לתוכן כהנים לויים וישראלים".

בין הטעמים המובאים לכך במפרשים: הריטב"א22 מביא בשם

הערות

  1. 8. מערכת עיר.
  2. 9. ראה גם אוה"ת חוקת (במדבר כרך ו) ע' א'תתק: עיר סיחון קרית סיחון ההפרש בין עיר לקרי' שדרים בה אנשים ע' עיר במשנה ספ"ה דעירובין שאין בה דיורין כו'.
  3. 10. להעיר גם מפרש"י בלק כב, לט. תרגום לירמי' שם.
  4. 11. ע"פ ל' הכתוב מ"א א, מא (ושם: מדוע קול גו').
  5. 12. מסעי לה, יא.
  6. 13. כבראב"ע מסעי שם: והקריתם מגזירת קרי'.
  7. 14. הל' רוצח פ"ח ה"ח. והוא ממכות י, א. תוספתא שם פ"ב, ג.
  8. 15. כ"ה בערכי הכינויים שם. וברמב"ם "מוסיפין עליהן" כבמכות שם. ובתוספתא: מביאין אחרים ומושיבין תחתיהם.
  9. 16. כ"ה ברמב"ם. ובגמ' "מביאין להן". בתוספתא "מוסיף עליהן".
  10. 17. בירושלמי מכות פ"ב ה"ו, הוא להיפך: נתמעטו דיוריהן מביאין אחרים תחתיהן אם אין שם אוכלסין מביאין לשם כהנים לויים וישראלים. ואכ"מ.
  11. 18. בס' ערה"כ ליתא תיבה זו. וכן ליתא במקורו בספר אהבת עולם.
  12. 19. ב, לד.
  13. 20. ג, ו.
  14. 21. ל' הרמב"ם. וראה הערה 16.
  15. 22. מכות שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.