שיוך לסימן
לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
51 עה"פ. וכ"ה בתיב"ע עה"פ. ב"ר פ"ס, ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
50 ב"ר פ"ס, יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
5 ראה ב"ר פ"ס, ה: יפה שיחתן כו לקו"ת ריפ חוקת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
3 בב"ר פ"ס, יב :
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
15 פרש"י שם. ב"ר פ"ס, טז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
48 ב"ר פ"ס, ח. פרש"י פרשתנו כד, מב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
68 ב"ר פ"ס, יב. פרש"י כד, נה. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
30 בב"ר פ"ס, טז (וכ"ה בילקו"ש) עה"פ: מלילי שבת ועד לילי שבת. אבל הכוונה היא מע"ש לע"ש. וכן מפורש בפי' מהרז"ו שם. הטעם לשינוי הל' ברש"י – ראה הערה 32.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
6 לכאורה אפ"ל שסומך על פירושו לפנ"ז (כד, סב) "שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה", וא"כ מסתבר ש"ויקח אשה גו'" היא (לא אשה אחרת, כ"א) אותה שנזכרה לפנ"ז (ראה תנחומא ותנחומא באבער הנ"ל) – אבל דוחק הוא, כי מדלא הביא רש"י שם "אותה " שכתוב בה כו'" (כבתנחומא ותנחומא באבער הנ"ל. או כבב"ר פ"ס, יד) משמע, דהראי' לכל פרש"י זה – שאינו כלל בפשש"מ – דיצחק הלך להביא הגר היא מ"ויוסף אברהם".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
9 ב"ר פ"ס, טז. רש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן י
12 ביפ"ת לב"ר פנ"ט, יו"ד מפרש, שזוהי הכוונה בב"ר שם "רק מיעוט, בני אינו חוזר בן בני חוזר". אבל לכאורה זהו רק רמז בב"ר. וראה נחמד למראה לב"ר פ"ס, יו"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
17 לכללות סעיף זה – להעיר ממשנ"ת (לקו"ש ח"כ ע' 333 ואילך) בביאור מרז"ל (ב"ר פ"ס, ח. פרש"י ח"ש כד, מב) "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים". ולהעיר מאוה"ת ראה שם ע' תתא (ושם, שצאן הו"ע עסק התפלה. וראה בלקו"ש ח"כ שם ע' 331 הערה 62).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
2 ב"ר פ"ס, ד. יל"ש פרשתנו רמז קח. הובא גם – בשינויים – במדרש לק"ט, שכל טוב, מדרש הגדול.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
44 פרש"י פרשתנו כד, מב מב"ר פ"ס, ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
62 ומפורש ברז"ל (תיב"ע פרשתנו כד, כב. ב"ר פ"ס, ו) דשני צמידים (שנתן אליעזר) כנגד שני לוחות, עשרה זהב משקלם כנגד עשרת הדברות. ורש"י מביאו בפירושו עה"ת ("רמז לשני לוחות .. רמז לעשרת הדברות"), שמזה מובן שזהו פשוטו של מקרא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
10 מהתחלה ועד הגמר: ראה ב"ר פ"ס, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
26 ראה אוה"ת ח"ש קכט, סע"א ואילך. לקו"ש ח"כ ע' 330 ואילך (ועוד) – בביאור מחז"ל (ב"ר פ"ס, ח. פרש"י ח"ש כד, מב) "יפה שיחתן כו' מתורתן של בנים".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
16 במדרש (ב"ר פ"ס, ד) איתא, שאליעזר נענה "במענה פיו", וי"ל שזהו בכללות, אבל כשנענה באופן ד"טרם כלה לדבר" ה"ז יותר על הנ"ל, מעלה נעלית יותר (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ (ע' 100; 108 ואילך) וש"נ), אבל בפשש"מ – הרי זוהי הוכחה שאינה תוצאה מהתפילה. וכפשטות הענין שיציאת רבקה מביתה היתה לפני שהתחיל להתפלל [ומ"ש רש"י (לקמן פסוק סו) "ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו" – אין הכוונה שפעל זה ע"י התפלה, כ"א שהיתה הצלחה, קרה נס "ושנזדמנה לו רבקה ב(אמצע) תפלתו"].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
47 רש"י פרשתנו שם, מב (מב"ר פ"ס, ח. ושם: עבדי בתי אבות).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
47 רש"י פרשתנו שם, מב (מב"ר פ"ס, ח. ושם: עבדי בתי אבות).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
8 דערציילן אונזערע חכמים זכרונם לברכה: ב"ר פ"ס, טז. הובא בפרשיי עה"פ חיי שרה כד, סז. וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 163 ואילך, ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
9 ב"ר פ"ס, ח. וש"נ. הובא בפרש"י חיי שרה כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
16 תרגום יונתן חיי שרה כד, כב. ב"ר פ"ס, ו. הובא בפרש"י ח"ש שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
5 ולכן נישואין הראשונים שנזכרו בתורה (שבאו מצד עבודת האדם, ולא מצד למעלה (כנישואי אדם וחוה*)) הם נישואי יצחק ורבקה. וראה לקו"ת ברכה (צו, ג), אוה"ת ד"ה יפה שיחתן (חיי שרה קכז, ב), שנישואי יצחק ורבקה הוא כללות ענין יחוד מ"ה וב"ן**.
*) ומרומז גם ב " עשרה זהב משקלם " – " רמז לעשרת הדברות שבהן " (פרש"י שם) , והרי עשרת הדברות קשורים גם עם עשרה מאמרות שבהם נברא העולם (אבות רפ"ה) , כידוע בענין " עשרה עשרה הכף בשקל הקודש " (נשא ז , פו) , שהו"ע החיבור דעשרת הדברות עם העשרה מאמרות (זח"ג יא , ב) , וענין זה נרמז גם כאן (מהנחה בלתי מוגה) .
*) שהיו ע"י הקב"ה , כמארז"ל (ברכות סא , א) " שנעשה הקב"ה שושבין לאדה"ר כו' " – שהרי הקב"ה מקיים את כל המצוות , כמ"ש (תהלים קמז , יט) " מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל ", " הוא גומל חסדים וכו' " (פרש"י עקב יא , כב) – וענין זה מהוה נתינת כח לכללות ענין השידוכים ושושבינות בידי אדם (מהנחה בלתי מוגה) .
**) ומצד גודל המעלה שבזה – נכפלה בתורה פרשה של אליעזר (ב"ר פ"ס, ח) בנוגע לנישואי יצחק ורבקה (מהנחה בלתי מוגה) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קורח, ג' תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
65 ב"ר פ"ס, ח. הובא בפרש"י עה"ת שם, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
5 ב"ר פ"ס, טז. הובא בפרש"י פרשתנו כד, סז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
44 ב"ר פ"ס, ח. הובא בפרש"י פרשתנו כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
46 ראה כתובות נז, א-ב. ב"ר פ"ס, יב. פרש"י פרשתנו כד, נה-נז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
24 ב"ר פ"ס, ח. יל"ש חיי שרה רמז קט. הובא בפרש"י עה"ת ח"ש כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
231 ב"ר פ"ס, ח. פרש"י חיי שרה כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
948 פרש"י פרשתנו כד, מב (מב"ר פ"ס, ח).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
989 פרש"י עה"פ, מב"ר פ"ס, טז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
401 ב"ר פ"ס, ח. פרש"י חיי שרה כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
1273 ב"ר פ"ס, טז. הובא בפרש"י עה"ת חיי שרה כד, סז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן טז
2001 ב"ר פ"ס, טז. הובא בפרש"י עה"ת חיי שרה כד, סז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
265 ב"ר פ"ס, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
472 ב"ר פ"ס, ח. הובא בפרש"י עה"ת חיי שרה כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
919 ב"ר פ"ס, ח. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת חיי שרה כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
2431 ראה ב"ר פ"ס, ח: "יפה שיחתן כו'". לקו"ת ר"פ חוקת.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1954 שעל זה אמרו רז"ל "יפה שיחתן של עבדי (בתי) אבות מתורתן של בנים" (פרש"י פרשתנו כד, מב (מב"ר פ"ס, ח)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
944 ב"ר פ"ס, ח. הובא בפרש"י עה"ת חיי שרה כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1498 ראה ב"ר פ"ס, ח. יל"ש פרשתנו רמז קט. פרש"י פרשתנו כד, מב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
2329 ב"ר פ"ס, ח. ילקוט שמעוני חיי שרה רמז קט. פרש"י חיי שרה כד, מב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
20 והגם שעבודת הבנים היא לאחרי מ"ת ומעשה אבות הי' לפני מ"ת – הרי יש מעלה במעשה אבות (שלפני מ"ת) על עבודת הבנים (שלאחרי מ"ת), כמרז"ל (פרש"י עה"פ פרשתנו כד, מב, מב"ר פ"ס, ח) יפה שיחתן של עבדי (בתי*) אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה** והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה. ומהטעמים לזה הוא, לפי שמעשה האבות הם ענינים כלליים. וכמבואר בכ"מ (סה"מ תקס"ג ח"א ע' לו ואילך. תו"ח פרשתנו קלה, א ואילך. אוה"ת פרשתנו קכז, ב ואילך. ובכ"מ. וראה לקו"ת ברכה צו, סע"ג ואילך) בביאור מרז"ל הנ"ל, ד"שיחתן של עבדי אבות" – ובפרטיות נישואי יצחק ורבקה דבי' עסקינן*** – הוא כללות ענין התורה ומצוותי', והוא כללות ענין עבודת הבנים לאחר מ"ת.
*) כ"ה בב"ר שם .
**) ובב"ר שם : שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה .
***) שהרי " ויהיו חיי שרה גו' " הוא הקדמה לנישואי יצחק ורבקה – ראה לקו"ש חט"ו ע' 145 ואילך .
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין שנא' באמהות שהיו יפ"ת
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
12 יפה שיחתן : ב"ר פ"ס, ח.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ורחל היתה יפ"ת
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
44 יפה שיחתן : ראה ב"ר פ"ס, ח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
243 יפה שיחתן של עבדי אבות : ראה ב"ר פ"ס, ח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך ויאמר גו' לך לך
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
ויש להבין תחלה בטעם ספורי מעשיות שבס' בראשית שנכתבו באריכות מאד וגם כמה מעשיו' הוכפלו בכתוב כמו מעש' דאליעזר עבד אברהם הוכפלו דבריו בתורה וע"כ ארז"ל (בב"ר פ"ס, ח) יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי כמה גופי תור' ומצות נכתבו ברמז ובקצר' כמו בפ' בסכות תשבו (ויקרא כג, מב) וכן וקשרתם וכתבתם שצריכים פירוש איך לעשות סכה ותו"מ ודברי אליעזר הוכפלו וזהו פלא גדול למה יהיה שיחתן של עבדי אבות גדול יותר מתורתן של בנים ועוד דהרי יש כמה ספורי מעשיות שאינן שייכים לאבות כספור מלחמה באריכות באמרפל מלך שנער כו' עד שאמר ומלכי צדק כו' וכה"ג ספורי מעשיו' דדור הפלג' וסדר תולדו' הדורות מאדה"ר עד נח ומנח עד אברהם וגם בספורי עניני האבות נכתבו באריכות מאד כו' וגם מספר בתולדות
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
(כט) ובכ"ז יובן מארז"ל (בב"ר פ"ס, ח) דיפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה כו' ובאמת זהו לכאורה פלא גדול מאד דאיך אפשר לומר שיהי' שיחת עבדי אבות יפה יותר מתורת הבנים אחר שתורת הבנים נק' תורת הוי"ה ממש שקבלו פב"פ ובכל פ' נאמר ויאמר ה' אל משה והלא באבות עצמו אמר (שמות ו, ג) ושמי הוי"ה ממש לא נודעתי להם כי לא קבלו התו"מ בגשמיות רק ברוחניות כידוע וא"כ איך יהיה שיחת עבדי האבות יפה יותר מתורתן של בנים ואם מפני שהוכפלו דברי אליעזר בפ' זו וכמה גופי תורה במצות תפלין וסוכה נאמ' בקצרה היא גופא קשיא כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
49 במד"ר יפה שיחתן : ב"ר פ"ס, ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
61 יפה שיחתן של עבדי בתי אבות : ב"ר פ"ס, ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויהיו חיי שרה כו' (ב)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
25 ובאליעזר כתי' בא ברוך ה' שלבן הוציאו מכלל ארור לכלל ברוך : ראה ויק"ר פי"ז, ה: אמר ר' יוסי בן דוסא אליעזר הוא כנען, וע"י ששימש אותו צדיק יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך, הה"ד ויאמר ארור כנען, וכתיב ויאמר בא ברוך ה'. וראה עד"ז בב"ר פ"ס, ז. זח"ג קג, סע"א. קנה, א [ומסיים שם: דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומי' דלבן].
פתיחה בהקשר