99
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מובן מאליו מדוע שינה אליעזר מדברי אברהם.
ב. "אתך" לעומת "לפניך"
ויש לומר שההסבר לכך הוא:
ההבדל במשמעות בין "אתך" לבין "לפניך" הוא כפשוטו: המשמעות של "ישלח מלאכו אתך" היא שהמלאך ילך ביחד עם אליעזר ויסייע לו לבצע את השליחות בהצלחה, כדברי רש"י שהובאו לעיל, לגבי נח – "סעד לתומכו". ואילו המשמעות של "ישלח מלאכו לפניך" היא, שהמלאך ילך "בתחלה" ויבטיח מלכתחלה11 את הצלחת שליחותו של אליעזר.
וזה הבדל העיקרי לגבי אופן הפעולה והצלחתה:
במקרה הראשון העיקר היא פעולתו והשתדלותו של אליעזר, והמלאך רק מוסיף סיוע – "סעד לתומכו" – כדי שהשתדלותו תצליח;
ואילו המשמעות של "ישלח מלאכו לפניך" היא, שהמלאך מכין ומבטיח את הצלחת השתדלותו של אליעזר מלכתחלה, ולא רק מסייע לו בהשתדלותו.
ג. הצלחת השליחות הובטחה מלכתחלה
וזו היתה כוונתו של אברהם באומרו "ישלח מלאכו לפניך", שאליעזר יצליח בשליחותו, כך שהקב"ה יבטיח מלכתחלה את ביצוע השליחות כראוי, ללא מכשולים – וכך אכן היה:
החל מתחלת שליחותו, בהגיעו ל"ארם נהרים... אל באר המים"12, לא היה אליעזר צריך להמתין כלל, כי מיד "והנה רבקה יוצאת..."13. ויותר מכך: לא היתה זו תוצאה של תפלת אליעזר "אקרה נא לפני היום..."14 בשלמותה, שהרי התורה אומרת13 "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת...", אף לפני15 שסיים את תפלתו16 – כבר מלכתחלה נקבע מלמעלה שרבקה תגיע מיד לאחר בואו של אליעזר.
וכך – הן מצד אליעזר, אשר, כדברי רש"י17, "קפצה לו הארץ", והן מצד
הערות
- 11. ראה גם בחיי פרשתנו (שם, טו): כי המלאך קדם לפניו כו'. וראה ב"ר פנ"ט, י וברד"ל (ועוד) שם.
- 12. פרשתנו שם, י־יא.
- 13. פרשתנו שם, טו. וכמ"ש בבחיי שם.
- 14. שם, יב ואילך.
- 15. ד"טרם" פירושו "עד לא" (רש"י בראשית ב, ה. וראה בארוכה במפרשים שם).
- 16. במדרש (ב"ר פ"ס, ד) איתא, שאליעזר נענה "במענה פיו", וי"ל שזהו בכללות, אבל כשנענה באופן ד"טרם כלה לדבר" ה"ז יותר על הנ"ל, מעלה נעלית יותר (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ (ע' 100; 108 ואילך) וש"נ), אבל בפשש"מ – הרי זוהי הוכחה שאינה תוצאה מהתפילה. וכפשטות הענין שיציאת רבקה מביתה היתה לפני שהתחיל להתפלל [ומ"ש רש"י (לקמן פסוק סו) "ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו" – אין הכוונה שפעל זה ע"י התפלה, כ"א שהיתה הצלחה, קרה נס "ושנזדמנה לו רבקה ב(אמצע) תפלתו"].
- 17. שם, מב. וכן בפרש"י שם, סו.
בראשית רבה נ״ט:י׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ וגו' ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי, זֶה בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִיו. וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, זֶה שְׁכוּנָתוֹ. וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי, בְּחָרָן. וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי, בֵּין הַבְּתָרִים. הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ (בראשית כד, ו ז), רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר הֲרֵי זֶה מַלְאָךְ מְסֻיָּם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית כד, ז): הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, זִימֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד לְהוֹצִיא אֶת רִבְקָה, וְאֶחָד לְלַוּוֹת אֶת אֱלִיעֶזֶר. (בראשית כד, ח): וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה וגו' רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה, רַק מִעוּט בְּנִי אֵינוֹ חוֹזֵר בֶּן בְּנִי חוֹזֵר.
רש"י על בראשית ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
טרם יהיה בארץ. כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן עַד לֹא הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן קֹדֶם, וְאֵינוֹ נִפְעָל לוֹמַר הִטְרִים, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הִקְדִים וְזֶה מוֹכִיחַ, וְעוֹד אַחֵר כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן (שמות ט) עֲדַיִן לֹא תִירְאוּן, וְאַף זֶה תְפָרֵשׁ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָאָרֶץ, כְּשֶׁנִּגְמְרָה בְרִיאַת הָעוֹלָם בַּשִּׁשִּׁי קֹדֶם שֶׁנִבְרָא אָדָם, וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמַח, עֲדַיִן לֹא צָמַח, וּבְג' שֶׁכָּתוּב תּוֹצֵא הָאָרֶץ, לֹא יָצְאוּ, אֶלָּא עַל פֶּתַח קַרְקַע עָמְדוּ עַד יוֹם שִׁשִּׁי:
כי לא המטיר. וּמַ"טַ לֹא הִמְטִיר? לְפִי שֶׁאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים:
ה' אלהים. ה' הוּא שְׁמוֹ, אֱלֹהִים שֶׁהוּא שַׁלִּיט וְשׁוֹפֵט עַל כֹּל, וְכֵן פֵּרוּש זֶה בְּכָל מָקוֹם לְפִי פְּשׁוּטוֹ, ה' שֶׁהוּא אֱלֹהִים:
טרם יהיה בארץ WAS NOT YET IN THE EARTH — Wherever טרם occurs in the Scriptures it means “not yet” and does not mean “before”. It cannot be made into a verbal form, saying הטרים as one says הקדים (verbal form of קדם) and this passage proves that this is the meaning and not "before" as well as another (Exodus 9:30), כי טרם תראון “that ye do not yet fear the Lord”. Therefore you must explain this verse also thus: “No plant of the field was yet in the earth” at the time when the creation of the world was completed on the sixth day before man was created, and וכל עשב השדה טרם יצמח means “and every herb of the field had not yet grown”. But as regards the third day of creation about which it is written “The earth brought forth etc.” this does not signify that they came forth above the ground but that they remained at the opening of the ground (i. e. just below the surface) until the sixth day (Chullin 60a).
כי לא המטיר BECAUSE GOD HAD NOT CAUSED IT TO RAIN — And what is the reason that God had not caused it to rain? כי אדם אין לעבוד את האדמה BECAUSE THERE WAS NO MAN TO TILL THE GROUND, and there was, therefore, no one to recognize the utility of rain. When Adam came (was created), however, and he realised that it was necessary for the world, he prayed for it and it fell, so that trees and verdure sprang forth.
ה' אלהים THE LORD GOD — The Lord (יהוה) is His Name, whereas אלהים signifies that He is Ruler and Judge over all. This, too, is its meaning, according to the plain sense, wherever it occurs: The Lord who is God (Ruler and Judge).
בראשית רבה ס׳:ד׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וגו' (בראשית כד, טו), תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שְׁלשָׁה הֵם נַעֲנוּ בְּמַעֲנֵה פִיהֶם, אֱלִיעֶזֶר עַבְדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּמשֶׁה, וּשְׁלֹמֹה. אֱלִיעֶזֶר, וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת. משֶׁה, דִכְתִיב (במדבר טז, לא): וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. שְׁלֹמֹה, דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְהָאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.