ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג

91

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

א. "שלשה הם נענו במענה פיהם"

על הפסוק¹ "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת" מובא במדרש² מאמרו של רבי שמעון בר יוחאי³ "שלשה הם נענו במענה פיהם, אליעזר עבדו של אברהם ומשה ושלמה. אליעזר – ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, משה – דכתיב⁴ ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה..., שלמה – דכתיב⁵ וככלות שלמה להתפלל אל ה' והאש ירדה מן השמים...⁶.

המשמעות הפשוטה של לשון המדרש היא, לכאורה, שהענין של "נענו במענה פיהם", קשור למעלתם האישית של ה"שלשה" המנויים.

וכיון שאצל שלשתם יש אותו שכר

ג "נענו במענה פיהם", ובמיוחד כאשר במדרש מודגש "שלושה הם..." – שלשתם נכללים ביחד – מובן, שיש מעלה זהה לכל שלושה אלו⁷.

יש להבין: כיצד ייתכן להשוות, ואפילו במעלה מסויימת, את אליעזר עבד אברהם למשה ולשלמה?

תמיהה זו אף גדולה יותר, כפי ששואלים המפרשים⁸:

הענין של "נענה במענה פיו" התרחש אצל תפלת אליעזר במהירות ובאופן נעלה יותר מאשר בתפלות משה ושלמה: אצל אליעזר נאמר "ויהי הוא טרם כלה לדבר" – הוא נענה אף לפני שסיים את תפלתו, ואילו משה ושלמה נענו עם סיום תפלתם: "ויהי ככלותו לדבר", "וככלות שלמה להתפלל". ויוצא מכך, שיש יתרון אצל אליעזר על פני משה ושלמה?!

כמו כן יש להבין: אם אנשים אלו "נענו במענה פיהם" משום דרגתם הנעלה, מדוע נעשה דבר זה רק אצלם, ולא אצל אחרים?

לכן צריך לומר, שהעובדה שדוקא שלושה אלו "נענו במענה פיהם" אינה קשורה כל כך למעלתם של

הערות

1. פרשתנו כד, טו.
2. ב"ר פ"ס, ד. יל"ש פרשתנו רמז קח. הובא גם – בשינויים – במדרש לק"ט, שכל טוב, מדרש הגדול.
3. כ"ה בב"ר שלפנינו, ובכ"מ. ובב"ר הוצאת תיאודור־אלבק "ר' שמעון". וראה ש"נ שם. וראה לקמן הערה 22.
4. קרח טז, לא.
5. דה"ב ז, א.
6. כ"ה בב"ר שלפנינו, ובדה"י שם: וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים. ולולא דמסתפינא נ"ל שנשתרבב מהפסוק במלכים־א ח, נד. וביל"ש ליתא "אל ה'". ובב"ר הוצאה הנ"ל הגירסא כבדה"י.
7. ראה יפ"ת (ובהארוך) ונזר הקודש לב"ר שם.
8. נזר הקודש הארוך (יעסניץ, תע"ט) לב"ר שם וראה מדרש שכל טוב עה"פ.
9. ראה גם נזה"ק הקצר שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.