91

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

התפלות10.

ונדרש הסבר: מהי המעלה המיוחדת של שלש תפלות אלו, שדוקא אצלן "נענו במענה פיהם"?

ב. קרבה לשכינה ודבקות בה

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את המעלה של הנענה על התפלה במענה פיו:

בספר היד החזקה11 אומר הרמב"ם, שאחת המעלות של בעל תשובה היא, שהוא "צועק ונענה מיד", ובלשונו: "כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלקי ישראל .. צועק ואינו נענה .. והיום הוא מודבק12 בשכינה .. צועק ונענה מיד..."13

יש להבין: בהלכה הקודמת14 אומר הרמב"ם: "התשובה מקרבת את הרחוקים. אמש היה זה שנאוי לפני המקום. משוקץ ומרוחק ותועבה15, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד". ולכאורה: הענין של "צועק ונענה מיד" הרי היא תוצאה של היותו "אהוב ונחמד קרוב וידיד" אצל הקדוש־ברוך־הוא, ומדוע מפריד זאת הרמב"ם כענין בפני עצמו, בהלכה נפרדת?

ניתן להבין זאת לאחר ביאור שתי הלכות אלו. כי, לכאורה: שתי הלכות אלו מבטאות תוכן זהה. שבאמצעות החזרה בתשובה מתקרבים אל הקדוש־ברוך־הוא?

אך, הרמב"ם מפרט כאן שתי דרגות במעלת התשובה, ולכן הוא מפריד ביניהן לשתי הלכות שונות:

בהלכה הראשונה מדובר על "קירוב לשכינה", כלשונו בתחלת ההלכה "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה"16, וזה מתבטא בכך ש"אמש היה זה שנאוי .. ומרוחק .. והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד".

בהלכה השניה מדובר על דרגה

הערות

  1. 10. להעיר ממדרש הגדול כאן שממשיך: ולא אלו בלבד אלא כל הצדיקים* הן נענין מיד, דכתיב (ישעי' סה, כד) והי' טרם יקראו ואני אענה. וכן דוד אומר .. שמע קולי עד שלא אוציא שיחי. אבל מזה שמחלקם לב' בבות, ועוד ועיקר – מעשה בפועל בזה מודגש ומפורש בכתובים רק בג' אלו מובן שעיקר העילוי הוא בג' תפלות אלו.
  2. 11. הל' תשובה פ"ז ה"ז.
  3. 12. כ"ה ברמב"ם שלפנינו. ובא' מכתבי היד (הובא ברמב"ם ספר המדע ירושלים תשכ"ד) "מדובק".
  4. 13. וממשיך שם: "שנאמר והי' טרם יקראו ואני אענה". ולכאורה, אין זה הענין ד"צועק ונענה מיד" כ"א "טרם יקראו", וכמו שהי' באליעזר, כנ"ל בפנים ס"א. ראה ספורנו פרשתנו עה"פ. מפרשים (יפ"ת (ובהארוך), נזה"ק (ובהארוך)) לב"ר שם. וראה לקמן הערה 21.
  5. 14. שם ה"ו.
  6. 15. כ"ה ברמב"ם שלפנינו. ובא' מכתה"י (ברמב"ם שבהוצאה הנ"ל): "ומתועב".
  7. 16. אף שמפרש גם בה"ו הפסוק (ירמי' ד, א) אם תשוב גו' אלי תשוב כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק – הרי ממשיך תיכף "התשובה מקרבת את הרחוקים". וצ"ל שהענין ד"בי תדבק" מתבאר בהלכה ז.
  8. . וראה לקמן בפנים סעיף ב שהרמב"ם כתבו במעלת הבע"ת, והביא ע"ז ג"כ את הפסוק "והי' טרם יקראו גו'". וראה לקמן הערה 20.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ה ‹ 339 לקו"ש ח"כ ע' 91

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.