תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

כתר יתנו לך

תקזכתר יתנו לך

ש"פ אמור

כתר יתנו לך¹ ה' אלקינו מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה², משמע מזה שרק כתר א' יתנו כו', וצ"ל והלא אומרים אח"כ קדוש קדוש קדוש הרי ג' קדושות, וכן אי' במדרש העליונים מכתירים³ לך שלש קדושות. והענין דהנה איתא בת"ז דירידת הנשמה בגוף הו"ע הלוואה⁴, ואי' בספרים שההלוואה היא בהיתר⁶ עיסקא⁵ דאי' בגמ' אי פלגא באגר⁷ תרי תלתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תלתא באגר, דהלוה צריך ליקח יותר שלא יהי' ריבית דה"ה פלגא מלוה ופלגא פקדון לכן אי פלגא באגר כו' ואי פלגא בהפסד נוטל בריווח רק תלתא. והנה מצינו בגמ'⁸ דהקב"ה תקחנוטל פלגא בהפסד דאמרז"ל⁹ עמ"ש דלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו¹⁰ דא"ל הקב"ה ליצחק בניך חטאו א"ל בניי ולא בניך ואח"כ א"ל כמה ימי שנות האדם שבעים שנה דל ך' דלא מענשי דב"ד של מעלה אינו מעניש עד ך' שנין נשאר נו"ן דל פלגא דלילותא נשאר ך"ה דל פלגא דצלוי' דמאכלי דמשתי דבהכ"ס נשאר י"ב וחצי אם אתה סובל את כולם מוטב וא"ל פלגא עלי ופלגא עלך נמצא נוטל פלגא בהפסד וצריך ליקח תלתא בריווח וזהו כתר א' לבד וכמשארז"ל משל למלך שעשו לו בני המדינה ג' עטרות¹¹ מה עשה נטל א' ונתן בראשו ושנים נתן בראש¹² בניו, וענין ג' קדושות הם משארז"ל על ג' דברים¹³ העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח¹⁴. אך צ"ל מ"ש העליונים מכתירים לך בג' קדושות וכן בנוסח קדושה דמוסף אומרים מלאכים המוני מעלה ואח"כ ועמך ישראל קבוצי מטה והלא אין המלאכים אומרים שירה עד שיאמרו ישראל תחילה, וכן אי' בגמ'¹⁵, וראי' ממ"ש ברן יחד כל כוכבי בקר והדר וירעו בני האלקים¹⁶ וא"כ מהו העליוני"ם כו', וגם למה הקדים מלאכים כו' לעמך כו'. וי"ל דמלאכים אומרים קדוש כו' שזהו קדושה משא"כ נשמות א"א קדושה כ"א שירה והוא פ"ר דק"ש¹⁷ שמע ישראל¹⁸ כו', לכן אומר העליוני"ם מכתירים כו' וכן הקדים מלאכים כו' לעמך כו'. אך צ"ל דהלא בברכת יוצר אומרים ג"כ קדוש והיא קדושה דיוצר וא"כ הרי נת"ל דלכן אומרים העליוני"ם כו' וכן בקדושה דמוסף כו' מפני שהנשמות אומרים שירה והלא גם הנשמות אומרים קדושה, וי"ל דקדושה דישראל עולה ג"כ ע"י מלאכים וכמשארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונה¹⁹ מתפילותיהם של ישראל ואי' בזהר דגפיף ומלפיף לון²⁰, דכדי שמאותיות התפלה יהי' כתר לקונה הוא ע"י בירור המלאכים, דדיבור שלהם הוא כמו מח' שלנו²¹ ואפשר עוד בדקות יותר וזהו גפיף לון כו', וגבוה מעל גבוה²² עד שמט"ט קושר כתרים לקונה כו' ולכן אומרים העליוני"ם מכתירים כו'.

תקטוהנה להבין ענין הג' קדושות צ"ל תחילה ענין ירידת הנשמה בגוף, והלא הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו²⁴, פי' שעמדה בביטול²⁵, דעמידה דמלאכים היינו שעומדים בביטול²⁶ ומכ"ש נשמות וכתי' נשמה שנתת בי²⁷ טהורה היא²⁸, וירדה בגוף ונה"ב שמעלים ומסתיר, ולמה היתה כזאת מלפניו ית', אלא שהוא צורך עלי'²³, וצ"ל מהו העלי'. והענין דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה במדרי' הצדיקים, וזהו טהורה שנקי' מכל סיג ופסולת, וע"י ירידתה בגוף תבוא למדרי' בע"ת²⁹, דתשובה אינו דוקא על חטא ועון³⁰ ח"ו כ"א והרוח תשוב אל אלקים³¹. וביאור הענין דהנה אי' בזהר שיש נשמות שנק' נוני ימא³², דכל מה שיש ביבשה³³ יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים במי הים ודגים הפורשים מן הים מיד מתים³⁴ וכמו"כ יובן למעלה דמלאכים הנק' נוני ימא³⁵ הם בטלים בתכלית לאלקות וכמו"כ יש נשמות שנק' נוני ימא, וברואים שבארץ הם מופרדים מן הארץ, וזהו"ע ירידת הנשמה בגוף בחי' ארץ וכמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם³⁶ עפר מן האדמה שהוא בחי' יש ודבר נפרד. ולהבין ענין ים ויבשה הנה כתי' לרוקע הארץ על המים כל"ח³⁷, דבתחילת הבריאה היו המים למעלה מן הארץ דד' יסודות ארמ"ע³⁸ יסוד שיותר מגושם וכבד נופל למטה יותר והיסוד הדק יותר מקיפו, לכן המים מקיפים את הארץ, ורוח על המים וכמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים³⁹, תקיואח"כ היתה הגזירה יקוו המים אל מקום ותראה היבשה⁴⁰ היפך הטבע, וז"ש יורדי הים באניות⁴¹ שנק' יורד"י כו' דהמים למעלה מהם⁴², והוא כל"ח שהוא בשביל האדם וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ⁴³ ואדם עלי' בראתי דעיקר המכוון בשביל האדם.

וביאור הענין הנה מי הים הם מלוחים⁴⁴ עד שאינם ראוים⁴⁵ לשתי' כלל, וכשהם בוקעים את עפר הארץ הם מתוקי' וכנראה דמי מעין הם מתוקים ונק' מים חיים⁴⁶, ולכאו' ה"ז חסרון מה שהם מלוחים⁴⁷ ומ"מ יש בזה מעלה ג"כ דכתי' ולא תשבית מלח⁴⁸ ברית אלקיך על כל קרבנך תקריב מלח, וגבי אהרן כתי' ברית מלח עולם⁴⁹, דמלח לבד מה שמפליט הדם מן הבשר⁵⁰ פי' שמפריד הגבו', עוד זאת שנותן טעם בהבשר⁵¹ וכמ"ש⁵² היאכל תפל בלי מלח⁵³, דשרש המלח מבחי' טעמים⁵⁴, וזהו ברית אלקיך דמלח גימ' ג' שמות הוי'⁵⁵, וזהו ברית מלח עולם דגבי כהנים והוא כנגד יברכך ה' יאר ה' ישא ה'⁵⁶, והנה בשם אלקי' יש ק"ך צירופים⁵⁷ וכמ"ש בס"י שתי אבנים בונה שני בתים כו' ה' אבנים⁵⁸ בונה ק"ך בתים כל אות ך"ד בתים, וממ"ח צירופים האחרונים⁵⁹ יכולים לקבל גם אלקים אחרים עד שנעשה ב"פ ק"ך גימ' ר"ם בגימ' עמלק⁶⁰, ומלח ממתיק הגבו' דשם אלקים⁶¹ והוא שמחבר שם הוי' עם ש' אלקים⁶², וזהו המעלה שיש במי הים שהם מלוחים, ומ"מ מים חיים גבוהים במעלה, תקיאוגם ע"פ גלי' דתורה הרי מ"ח מטהרים זבין וזבות ומצורעים וכשרים לקידוש מי חטאת⁶³ והימים הם כמקוה⁶⁴ ואפי' להדיעה דמי הים מטהרי' בזוחלין⁶⁵ מ"מ מ"ח מטהרי' בכ"ש⁶⁶.

ובעבודה ב' בחי' אלו הם בכל נפשך ובכל מאדך⁶⁷, דאהבה דבכל נפשך הוא מצד ההתבוננות כמו אדם שחלש⁶⁸ רוצה שיתפשט⁶⁹ בכל אברי הגוף כמו"כ לאהבה את ה' כי הוא חייך⁷⁰ חיי החיים⁷¹ ורוצה שיתפשט אלקות בכל העולם, ובחי' אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול⁷² וכמו מים שסותמים אותם בוקעים הסתימה ויוצאים בכח⁷³ כמו"כ ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב יבוא לבחי' אהבה דבכל מאדך בלי גבול, ואהבה זו אינו נפסק לעולם, דאהבה ברשפי אש הוא מצד התבוננות וא"א להיות כל היום בהתבוננות ממילא נפסק האהבה, אבל אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול שיוצא מהגבלת הכלי לגמרי הוא תמידי שאינו נפסק לעולם, וזהו לרוקע הארץ על המים דהעיקר הוא דוקא כשבוקעים עפר הארץ היינו הגוף ועי"ז יבא לבחי' בכל מאדך. והנה בהמק"ד נק' באר וכמ"ש הרמב"ן שענין שחפר⁷⁵ יצחק⁷⁴ הם כנגד ב"ר וב"ש והבאר הוא מתתא⁷⁶ לעילא תמיד בלי הפסק, ובבהמק"ד היו מקריבים קרבנות שהוא העלאה⁷⁷ עד שעולה עד רזא דא"ס⁷⁸ ועכשיו תפלה במקום קרבנות⁷⁹ לכן אחר התפלה אומרים אליך ה' נפשי אשא⁸⁰ שהו"ע מס"נ ביטול דבכל מאדך בלי גבול, וזהו קדוש הא'⁸¹.

תקיבוכ"ז בחי' רצוא וצ"ל שוב ג"כ וזהו עמוד דגמ"ח שכולל כללות כל המצות⁸², ועל המצות מברכים אשר קדשנו במצותיו, אשר ל' תענוג⁸³, שע"י המצות ממשיכים עונג העליון. וביאור הענין הנה כתי' תחת אשר לא עבדת⁸⁴ את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, דעבודה בשמחה יותר טוב מרוב כל, דהנה יש געה"ע וגעה"ת ורב כל פי' דאף בס' אינו נזכר רק ב' בחי' אלו⁸⁵ אבל באמת יש כמה בחי' ג"ע וכמארז"ל צדיקים אין להם מנוחה⁸⁶ כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל⁸⁷, וכל הוא העמוד⁸⁸ שמחבר געה"ע וגעה"ת⁸⁹ שדרך בו נמשך מגעה"ע לגעה"ת, ואף שג"ע הוא תענוג נפלא כמארז"ל מוטב דלידייני'⁹⁰ וליתי לעלמא דאתי וקאי על געה"ת ומכ"ש לגעה"ע ומ"מ עבודה בשמחה טוב יותר מרוב כל וכמארז"ל יפה שעה א'⁹¹ בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב פי' יותר מכל שהוא חיי עוה"ב, דשכר מצוה הוא רק הארת המצוה ובעוה"ז יש עצם המצוה בשלימות, ובחי' זו בארץ דוקא לכן מלאכים שביקשו תורה לא ניתן להם והגם שלא בקשו בגשמיות כ"א ברוחניות⁹² כמו ל"ב חוטי ציצית הם ל"ב נת"ח⁹³ וכדומה ומ"מ לא נתן להם מפני שצ"ל בארץ דוקא, וכמו אותיות שחקוקים על אבן טוב מצד עוצם בהירות האבן א"א לקרוא האותיות וכשחותמין אותם על השעוה מפני שנתרחק ונתגשם אפשר לקרוא האותיות, וכמו ראי' ושמיעה⁹⁴ דאינו דומה⁹⁵ שמיעה לראי'⁹⁶ דכששמע איזה דבר ואח"כ ראה אותו הרי ההנחה בנפש באו"א, ראי' תופס דבר גשמי ושמיעה תופס דבר רוחני דקול הוא תקיגרוחני והוא מפני שכל שגדל במעלה יותר בא למטה יותר⁹⁷ וכמו"כ תומ"צ צ"ל למטה דוקא, וזהו קדוש הב', והכח לזה שיהי' ההעלאה, וזה לרוקע הארץ על המים כל"ח כדי שיהי' גילוי התורה למטה שנק' חסד⁹⁸ כמ"ש פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה⁹⁹.

ובתרגום ¹⁰⁰ פי' קדיש בשמי מרומא קדיש על ארעא עובד גבורתא, דקדוש הא' קדיש בשמי מרומא עילאה בחי' בכל מאדך שיוצא מהגבלות הכלי, וקדוש הב' שהוא המשכה למטה זהו קדיש על ארעא כו' שנמשך למטה על הארץ, ועל קדוש הג' שהוא בחי' תורה א' קדיש לעלם ולעלמי עלמייא דכדי שיהי' ההעלאה כו', דאף שנת"ל שהוא ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב מ"מ אילמלי עוזרו¹⁰¹ לא הוה יכול לו וצריכים עזר וסיוע על הבקיעה, וכן כח על ההמשכה הוא תורה דבתורה ב' דברים עיון ודיבור¹⁰², עיון הוא העלאה שמעלה כלי שכלו למשכיל וזה נותן כח על ההעלאה ודיבור הוא¹⁰⁴ המשכה¹⁰³ מל' ידבר עמים¹⁰⁵ והוא נותן כח על ההמשכה, ופי' לעלם ולעלמי עלמייא דכח זה יש תמיד בתורה וכמ"ש גבי מ"ת וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר¹⁰⁶ ולכאו' מהו לאמר¹⁰⁷ דבכל הדיבורים שייך לומר שיאמר לישראל אבל עה"ד הרי נאמרו לכל ישראל וא"כ מהו לאמר אלא להורות שיש כח זה בתורה תמיד¹⁰⁸ וזהו לעלם כו'.

וזהו קדושים תהיו כי קדוש אני¹⁰⁹, פי' דבחי' קדוש אני שהוא בחי' תורה נותן כח ועוז שתהיו קדושים. וי"ל דג' קדושות הם ג"פ דק"ש¹¹⁰, דפ' ראשונה הוא שם¹¹² תקידמ"ב¹¹¹ דעולה ואינו יורד¹¹³ וזהו קדוש הא', ופ' שני' והי' אם שמוע הוא שם¹¹⁵ ע"ב¹¹⁴ גימ' חסד¹¹⁶ והוא קדוש הב', ובפ' ציצית אומרים אני ה' אלקיכם¹¹⁷ אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים שלא יאמר מה אני ועבודתי שיבוא לבחי' בכל מאדך בלי גבול ושימשיך גילוי אלקות למטה, עז"א אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרי' שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה¹¹⁸ ובחמישים יום קבלו תורה¹¹⁹ מסיני ויחן ישראל נגד ההר כולם כאיש¹²⁰, ובחי'¹²¹ זו יש עכשיו ג"כ שנותן כח על ההעלאה וההמשכה. ולפי' המדרש דנטל א' ונתן בראשו וזהו כתר יתנו לך כו' צ"ל דקדוש הא' הוא בחי' בכל מאדך וא"כ מי נותן הכח שיהיו קדושים, זהו מ"ש דבר אל כל עדת בנ"י¹²² דהאבות נק' ישראל¹²³ וכמשנת"ל¹²⁴, ובני ישראל יש להם כח לבוא לבחי' זו, וזהו קדושים תהיו כי קדוש אני מפני שקדוש אני לכן קדושים תהיו שתהיו כלי לבחי' זו. ועל ל' הקבלה ג' קדושות¹²⁵ הם ג' כתרים, קדוש הא' הוא בחי' כתר דאריך והוא מה שנטל לעצמו והוא בחי' בכל מאדך בלי גבול, וקדוש דתורה וקדוש דמצות הם כתר דז"א וכתר דנוק' שהוא כתר דמל'. וזהו כתר יתנו לך כו' שיש ג' קדושות שהם ג' כתרים ונטל א' לבד ונתן בראשו דמאחר שנוטל פלגא בהפסד צריך ליקח תלתא באגר וזהו כתר א' כו'.

הערות

עמוד תקז

1. כתר יתנו לך : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
2. כתר . . קבוצי מטה : נוסח קדושת כתר.
3. אי' במדרש העליונים מכתירים : ראה להלן הערה 11.
4. איתא בת"ז . . הלוואה : ראה ת"ז תקונא חמישאה קמב, ב ואילך. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 6.
6. בהיתר עיסקא : ראה ב"מ שבהערה הבאה. שו"ע אדה"ז הל' רבית סל"ח. סה"מ תרל"ח שם. וש"נ.
5. ואי' בספרים . . עיסקא : ראה לעיל שם ובהערה 7.
7. דאי' בגמ' אי פלגא באגר : ב"מ סח, ע"ב ואילך.
8. מצינו בגמ' : ראה הערה הבאה.

עמוד תקח

9. דאמרז"ל : ראה שבת פט, ב.
10. כי אתה אבינו : ישעי' סג, טז.
11. משל למלך . . ג' עטרות : ראה ויק"ר פכ"ד, ח.
12. בראש : אולי כן צ"ל.
13. ג' קדושות . . ג' דברים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 13.
14. על ג' דברים . . גמ"ח : אבות פ"א, מ"ב.
15. אין המלאכים . . ישראל . . בגמ' : ראה חולין צא, סע"ב.
16. ברן יחד כל . . ויריעו בני האלקים : איוב לח, ז ושם: ברן יחד כובבי בקר ויריעו כל בני אלקים. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה [נקדישך] וביאור הענין ובהערה 17.
17. נשמות . . שירה . . דק"ש : ראה ב"ר פס"ה, כא. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 15.
18. פ"ר . . שמע ישראל : פסוק ראשון. ואתחנן ו, ד. ראה גם פדר"א ספ"ד. סה"מ תש"ח ע' 204.
19. מט"ט קושר כתרים לקונה : נסמן לעיל שם הערה 17.
20. דגפיף ומלפיף לון : ראה זהר בראשית כג, ב. ויקהל רא, ב. סידור שער החנוכה רעג, א ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רמז. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ריש ע' שצז. תרכ"ט ע' ג. וש"נ. ע' קז. תרל"ה ח"א ס"ע רז ואילך.
21. דדיבור שלהם . . מח' שלנו : ראה גם לעיל שם הערה 21.
22. וגבוה מעל גבוה : קהלת ה, ז.

עמוד תקט

24. חי ה' אשר עמדתי : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 67.
25. שעמדה בביטול : ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. סה"מ תרל"ח ע' ת. וש"נ. תר"ם ח"א ע' יב. וש"נ.
26. דעמידה דמלאכים . . בביטול : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א. לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
27. וכתי' נשמה שנתת בי : מצינו בכ"מ בחז"ל על נוסח תפלה עתיקא הביטוי ”דכתיב" — ראה סה"מ תש"ט ע' 150.
28. נשמה שנתת בי טהורה היא : ברכת אלקי נשמה.
23. ירידת הנשמה . . צורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
29. וע"י ירידתה בגוף . . בע"ת : ראה גם תו"ח בשלח ח"א קעו, ד ובהערה 571.
30. דתשובה אינו דוקא על חטא ועון : ראה חובת הלבבות שער עבודת אלקים פ"ג (ד"ה והחמישי כי מצות). תו"א ויחי מה, א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקכט. וש"נ.
31. והרוח תשוב אל אלקים : קהלת יב ז [ושם: האלקים].
32. אי' בזהר שיש נשמות שנק' נוני ימא : ראה ביאוה"ז בשלח מא, סע"ג [ושם: דמשמע בזהר בכמה דוכתי]. תו"ח בשלח ח"א רז, א. וש"נ. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ ובהערה 71. לקמן בהנחה שם ובהערה 72.
33. דכל מה שיש ביבשה : חולין קכז, א. ראה גם תו"ח שמות ח"א יח, ג הערה 770.
34. ודגים הפורשים מן הים מיד מתים : ראה ע"ז ג, ב [אוה"ת חבקוק כרך א ע' תצד]. תו"ח תולדות קנח, ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלה. לקו"ש ימי הקיץ כרך ח ע' 363 שולי הגליון הא'. וראה ג"כ סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תעדר בשולי היריעה ד"ה ואח"כ. סה"מ תרמ"ו ע' תד ואילך. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה לאחר הערה 41.
35. דמלאכים הנק' נוני ימא : ראה זהר בשלח מח, ב ובמק"מ שם. ביאוה"ז בשלח מא, סע"ג. מב, ג. ולהצ"צ כרך א ע' רח. ע' ריב. לקו"ת צו ח, ג. שמיני יח, א.
36. וייצר . . את האדם : בראשית ב, ז.
37. לרוקע הארץ על המים כל"ח : תהלים קלו, ו.
38. דד' יסודות ארמ"ע : ראה לעיל הנחה ד"ה וידעת היום הערה 106.
39. ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים : בראשית א, ב.

עמוד תקי

40. יקוו המים . . היבשה : בראשית א, ט [בדילוגים]. ראה סה"מ תש"ח ע' 205.
41. יורדי הים באניות : תהלים קז, כג. ראה גם שער האמונה נ, א ובהערה 8.
42. דהמים למעלה מהם : בסה"מ תר"ן ריש ע' שנג: שהארץ הוא למעלה מהים.
43. אנכי עשיתי ארץ : ישעי' מה, יב.
44. מי הים הם מלוחים : ראה שו"ע אדה"ז הל' נט"י סקנ"ט, סוסט"ז. הל' שבת סשכ"ח, סמ"ח. לקו"ת במדבר ד, ב. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 41.
45. ראוים : אולי כן צ"ל.
46. וכשהם בוקעים . . מים חיים : ראה תו"א תולדות כ, א. ב. לעיל הנחה ד"ה שלש רגלים תחוג לי ובהערה 110.
47. חסרון מה שהם מלוחים : ראה גם אוה"ת קדושים כרך ד ע' א'סב.
48. ולא תשבית מלח : ויקרא ב, יג.
49. ברית מלח עולם : קרח יח, יט.
50. דמלח . . שמפליט הדם מן הבשר : חולין קיג, א.
51. דמלח . . שנותן טעם בהבשר : ברכות ה, סע"א. מנחות כא, סע"א. לקו"ת ויקרא ג, סע"ד.
52. בהבשר וכמ"ש : בצילום גוכתי"ק נרשמה כאן תיבה שא"א לפענחה ואח"כ נרשמו תיבות טעם [ולכאורה נמחקה] בהבשר וכמ"ש.
53. היאכל תפל בלי מלח : איוב ו, ו [ושם: מבלי].
54. דשרש המלח מבחי' טעמים : ראה לקו"ת ויקרא ד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' פז.
55. דמלח גימ' ג' שמות הוי' : פע"ח שער השבת שי"ז, פי"ז. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 52.
56. יברכך ה' יאר ה' ישא ה' : נשא ו, כד. כה. כו.
57. בשם אלקי' . . ק"ך צירופים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' הערה ג.
58. בס"י שתי אבנים . . ה' אבנים : ראה שם פ"ד, מי"ב.
59. וממ"ח צירופים האחרונים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 274.
60. ב"פ ק"ך גימ' ר"ם בגימ' עמלק : ראה לקו"ת להאריז"ל ס"פ בשלח ד"ה עמלק. סה"מ תרכ"ט ע' קנג. וראה ג"כ לקו"ת ויקרא שבהערה הבאה.
61. ומלח ממתיק הגבו' דשם אלקים : ראה לקו"ת ויקרא ו, רע"ג.
62. ומלח . . שמחבר . . הוי' . . אלקים : ראה הערה שלפנ"ז.

עמוד תקיא

63. מ"ח . . זבין וזבות ומצורעים . . חטאת : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערות 62-65.
64. והימים הם כמקוה : ראה פרה פ"ח, ה"ח. מקואות פ"ה, מ"ד. רמב"ם הל' פרה אדומה פ"ו, ה"י. מקואות פ"ט, ה"ח. הי"ב.
65. דמי הים מטהרי' בזוחלין : ראה הערה שלפנ"ז. שו"ע יו"ד הל' מקואות סר"א, ס"ה.
66. מ"ח מטהרי' בכ"ש : תו"כ שמיני יא, לו (פרשה ט). מקואות פ"א, מ"ז. לקו"ש פורים כרך ד' ע' 1278. ס' השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 629 הערה 49.
67. בכל נפשך ובכל מאדך : ואתחנן ו, ה.
68. שחלש : אולי כתוב: שנחלש.
69. שיתפשט : אוצ"ל: שיתפשט הנפש.
70. לאהבה את ה' כי הוא חייך : נצבים ל, כ [בדילוג].
71. חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
72. אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול : ראה תו"א מקץ לט, ג.
73. מים שסותמים אותם . . בכח : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 72.
75. שענין שחפר : אוצ"ל: שענין הבארות שחפר.
74. וכמ"ש הרמב"ן . . שחפר יצחק : ראה גם לעיל שם ובהערה 77.
76. הוא מתתא : אוצ"ל: הוא נובע מתתא.
77. קרבנות שהוא העלאה : ראה גם תניא פל"ד. לעיל הנחה ד"ה והמים להם חומה ובהערה 97.
78. קרבנות . . שעולה עד רזא דא"ס : ראה זח"ב רלט, א. זח"ג כו, ב. סה"מ תרל"ח ע' לו. וש"נ.
79. תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
80. אליך ה' נפשי אשא : תהלים כה, א.
81. קדוש הא' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 82.

עמוד תקיב

82. עמוד דגמ"ח . . כל המצות : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 34.
83. אשר קדשנו במצותיו . . תענוג : ראה תו"א יתרו ע, ריש ע"ב. שם תצוה פא, א. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע נד. וש"נ.
84. תחת אשר לא עבדת : תבוא כח, מז. ראה תניא פכ"ו. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כז ואילך ובהנסמן שם.
85. געה"ע וגעה"ת . . בס' . . אלו : ראה גם זהר בראשית כז, א ובדרך אמת שם אות א. תו"א תצוה פא, ג. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך על יד הערה 37. סה"מ תרל"ה ח"א ע' ריח. ע' רכז. ע' רלח. סה"מ תרל"ח ע' תקה. וש"נ. פלח הרמון בהר ע' שצד. בחוקותי ע' תקכז.
86. צדיקים אין להם מנוחה : ראה תרגום לתהלים פד, ח. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשע ובהנסמן במ"מ לשם. סה"מ תרל"ח ע' תקה. וש"נ.
87. ילכו מחיל אל חיל : תהלים פד, ח.
88. וכל הוא העמוד : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 87.
89. העמוד שמחבר געה"ע וגעה"ת : ראה תו"א מג"א ק, סע"ב. וש"נ. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשעג ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע תעו. וש"נ.
90. מוטב דלידייני' : חגיגה טו, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תערב ובהנסמן במ"מ לשם. תקס"ז ע' שכ. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטז. דברים ח"א ע' נט.
91. יפה שעה אחת : אבות פ"ד, מי"ז.
92. מלאכים שביקשו תורה . . ברוחניות : שבת פח, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 93.
93. ל"ב חוטי ציצית הם ל"ב נת"ח : ראה זח"ג תוספת שא, א. בחיי שלח טו, לח ד"ה וע"ד הקבלה (ירושלים תשל"ב ס"ע קא). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקטז ובהנסמן במ"מ לשם. לקו"ת קרח נב, ב. ד.
94. ראי' ושמיעה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' פג ובהנסמן במ"מ לשם ובריש המאמר שם. המשך וככה תרל"ז פל"ג. פנ"ז. סה"מ תרכ"ט כאן ע' קפג. וש"נ.
95. דאינו דומה : שתי תיבות אלו אינם ברורות.
96. דאינו דומה שמיעה לראי' : ראה מכילתא יתרו יט, ט. לק"ט שלח יג, יח. סה"מ תר"ם ח"א ע' כד. וש"נ.

עמוד תקיג

97. שכל שגדל במעלה . . למטה יותר : ראה שערי אורה שער הפורים נח, א. סה, א. סה"מ תרל"ח ע' תב. וש"נ.
98. התורה . . שנק' חסד : ראה סוכה מט, ב.
99. פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה : משלי לא, כו.
100. ובתרגום : לישעי' ו, ג [ראה שם].
101. אילמלי עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
102. דבתורה ב' דברים עיון ודיבור : ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, הי"ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' תקכז. וש"נ. קונטרסים ע' תקמב. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קסט, ב. וש"נ.
104. ודיבור הוא המשכה : ראה תורה אור וארא נו, א. תו"ח פקודי ח"ב תס, ב. וש"נ.
103. עיון . . העלאה ודיבור . . המשכה : ראה גם פלח הרמון בחוקותי שם.
105. ידבר עמים : תהלים מז, ד.
106. וידבר אלקים . . לאמר : יתרו כ, א.
107. ולכאו' מהו לאמר : ראה גם חזקוני וברטנורא שם. תו"א יתרו סז, ב. לקו"ת שה"ש מ, ב.
108. שיש כח זה בתורה תמיד : ראה גם לקו"ת שם מב, סע"א.
109. קדושים תהיו כי קדוש אני : קדושים יט, ב.
110. דג' קדושות הם ג"פ דק"ש : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 109.
112. שם מ"ב : ראה זהר תרומה קלב, ב. ועוד. פרדס שער פרטי השמות שכ"א, פי"ב. פי"ג. מכתב להרב בראנדט נדפס ברשימות חוברת מא (לפ' אחו"ק). מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קמא. וש"נ.

עמוד תקיד

111. דפ' ראשונה . . שם מ"ב : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פי"ח. לקו"ת ואתחנן יב, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשח ובהנסמן במ"מ לשם. ע' תשכ. נדפסו גם במאמרי אדה"ז תקס"ו מהדורת תשס"ד ח"א ע' א. ע' טו. שם ע' יז. סידור שער הק"ש עג, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רעו ואילך. אמרי בינה שער הק"ש פמ"ה. ספר המצות להצ"צ ע' קכ.
113. שם מ"ב דעולה ואינו יורד : ראה לקו"ת מסעי צה, ד: ”ואפשר שזהו פי' מ"ש בזהר תרומה (דקל"ב, ב) מ"ב סליק ולא נחית". סה"מ תרל"א ח"א ע' עה. וש"נ.
115. שם ע"ב : ראה זהר תרומה קלב, ב. ועוד. פרדס שער פרטי השמות שכ"א, פ"ה. מכתב להרב בראנדט נדפס ברשימות חוברת מא (לפ' אחו"ק).
114. ופ' שני' . . שם ע"ב : ראה לעיל הערה 111.
116. ע"ב גימ' חסד : ראה זהר רע"מ תצא רעו, ב. הקדמת ת"ז ח, סע"ב. י, ריש ע"ב. תכ"ב סז, א. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ח מערכת חסד. לקו"ת להאריז"ל שמות (ג, ד) עה"פ וירא ה' כי סר לראות.
117. אני ה' אלקיכם : שלח טו, מא.
118. משוקעים במ"ט שערי טומאה : ראה ז"ח יתרו לא, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב. וש"נ.
119. ובחמישים יום קבלו תורה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סדר תפלת חה"ש סתצ"ד, ס"א. סה"מ תר"ם ח"א ע' רז. וש"נ.
120. ויחן ישראל . . כאיש : ראה יתרו יט, ב (בדילוג] וברש"י שם. לקו"ש יתרו כרך כא ע' 104.
121. כאיש ובחי' : אוצ"ל: כאיש אחד ובחי'.
122. דבר אל כל עדת בנ"י : קדושים יט, ב.
123. דהאבות נק' ישראל : ב"ר פס"ג, ג. ראה גם ילקוט שמעוני ר"פ תולדות רמז קי.
124. וכמשנת"ל : הנחה ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו על יד הערה 20 ואילך.
125. ועל ל' הקבלה ג' קדושות : ראה גם סה"מ תרכ"ט כאן ע' קפה. וש"נ.