תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ

תקטוכי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ

ש"פ בהר

כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ¹ שבת לה'², ומשמע מזה שתיכף כשיכנסו לארץ ישבות הארץ, ובאמת אינו כן דתחלה צ"ל שש שנים תזרע שדך³ ובשביעית יהי' שנת השמיטה⁴ וכאן משמע להיפך. ועוד צ"ל מה שא"י הי' תחילה ביד כנען דכתי' עליו ארור כנען⁶ כו' והלא שם⁵ ויפת הם גבוהים במעלה מחם אבי כנען⁷ ולמה א"י הי' בידו דוקא. והענין דהנה אמרז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל עבודה ועל גמ"ח⁸ ועבודה הוא קרבנות⁹. והנה בג' דברים אלו פעמים מצינו דתורה גדלה מעלתה על עבודה וגמ"ח דארז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כבוד אב ואם וגמ"ח¹⁰ ופרש"י בשבת¹¹ דעיון תפלה הוא בכלל גמ"ח לכן בהברייתא אי' גם עיון תפלה דמישך שייכי¹² והוא כמ"ש גומל נפשו איש חסד¹³, ואי' אח"כ ות"ת כנגד כולם¹⁴ הרי דת"ת גדול מגמ"ח וגם מעבודה, ופעמים מצינו שהעבודה גדולה מכולם דאמרז"ל הלואי שיתפלל¹⁵ אדם¹⁶ כל היום ומאחר דיתפלל כל היום לא יהי' לו זמן על לימוד התורה וקאמר הלואי כו', ואמר אבא בנימין על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפילתי שתהא סמוכה למיטתי¹⁷ ופרש"י¹⁸ שהי' נזהר שלא ילמד קודם שמתפלל הרי דהתפלה גבוה מתורה, וכ"ש מגמ"ח כנ"ל דת"ת כנגד כולם, וקודם הלימוד מותר באכילה¹⁹ וקודם התפלה אסור²⁰ כמ"ש לא תאכלו על דם²¹ לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם, וכתי' חדלו לכם מן בנ"א אשר נשמה באפם²² דקודם התפלה נשמה באפם, ופעמים מצינו דגמ"ח גבוה תקטזמתורה ותפלה, דכתי' חסד חפצתי ולא זבח²³, וכתי' היכופר לה' בעולות ובזבחים²⁴ ואמרז"ל בעולות ובזבחים אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח²⁵, ומה שתורה מכפר צ"ל מפני שנק' חסד²⁶ כמ"ש פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה²⁷, דהעיקר הוא גמ"ח וכמארז"ל רבה ואביי תרווייהו מבית עלי²⁸ קאתי רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין²⁹ אביי דעסיק בתורה ובגמ"ח חי ס' שנין הרי גמ"ח למעלה מכולם, וצ"ל למה לפעמים תורה למעלה מכולם ופעמים כו'.

והענין דהנה כתי' וכל בניך למודי הוי'³⁰ ורב שלום בניך וארז"ל א"ת בניך אלא בוניך³¹ ואי' בשל"ה שלומדים זה ממ"ש ורב שלום בני"ך שהוא מיותר³², והת"ח³³ נק' בנאים מפני שעוסקי' בבנינו של עולם³⁴, וכן אי' בגמ'³⁵ בפי' והבנאים מצ"א³⁶ מפני שהת"ח מקפיד על רבב³⁷ לכן אפי' מצ"א חוצץ, ואי' שם בגמ' מפני מה נק' בנאים מפני שעוסקים בבנינו ש"ע, וצ"ל והלא העולם בנוי ומשוכלל ומה צריכים לבנות העולם, ומה שייך הבנין לתורה שעי"ז בונים העולם. ועוד צ"ל דא"ל הא"ת³⁸ כו' הי' ורב שלום שייך אדלעיל מ"ש וכל בניך למודי הוי' ורב שלום, ועתה כשאו' א"ת כו' הרי מחלק מ"ש ורב כו' וצ"ל זה. והענין דהנה אמרז"ל בע"מ נברא העולם והלא במאמר א' יכול להבראות אלא כדי להפרע מן הרשעים שמאבדים⁴⁰ את העולם שנברא בע"מ וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ³⁹, ולכאורה צ"ל מאחר שבמאמר א' יכול להבראות למה יהי' עונש מר⁴¹ כ"כ כמו שנברא בע"מ מאחר שיוכל להבראות במאמר א', ובמד"ש⁴² אי' משל ע"ז לא' תקיזשקנה חפץ שוה זהוב ושילם עבורו עשרה זהובים ונגנב ונמצא הגנב האם יצטרך לשלם כפי ערך ששילם עבורו עשרה זהובים אלא צריך לשלם לפ"ע זהב⁴³ א' וכמו"כ כאן מאחר שיוכל להבראות במאמר א' למה יפרע מהם כמו שנברא בע"מ.

והענין דמאמר א' הוא מאמר דבראשית⁴⁴ דנמי מאמר⁴⁵ וכמשארז"ל והלא ט' ויאמר כתי'⁴⁶ אלא בראשית נמי מאמר הוא, והוא הכלל שכולל כולם, את השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ⁴⁷, ואח"כ נפרטו בע"מ, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא⁴⁸ והו"ע מח' שסוקר בסקירה א' מה שבדיבור צריכים לזה ריבוי דבורים⁴⁹ ואריכות ומשלים ומכ"ש כשצריכים להסביר לקטן צריכים אריכות יותר ובמח' מחשב כל ההשכלה בכה"פ⁵⁰ ברגע א', וזהו שהמח' הוא כלל, וזהו מאמר אחד דבראשית שהוא כלל ואח"כ נפרטו בע"מ דכל נברא יש לו צירוף בע"מ⁵¹ ולא יש כ"כ צירופים אלא חלופות ותמורות וכמו רל"א שערים⁵² שמתגלגלים פנים ואחור, וכמו א"ת ב"ש⁵³ שבהתי"ו יש הא' ומ"מ הוא ת' ולא א', ולפ"ע החילוף לפ"ע זה הוא הנברא, אך בד"כ יכול להבראות במאמר א' בחי' מח', וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם⁵⁴ דממח' האדם אף אם יחשב⁵⁵ כמה לא יתהווה מזה כלום כ"א מעשי', ומ"ש באשר דבר מלך שלטון⁵⁶ ג"כ ההתהוות ע"י העשי' אלא שדיבורו מעורר העשי', ולמעלה תיכף כשעלה במח' נתהווה וז"ש בזהר במח' אחת ברא הקב"ה את העולם⁵⁷, ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט⁵⁸ לברוא תקיחהעולם מיד נתהווה⁵⁹ (ע' בש"א⁶⁰ דמח' ורצון הכל בחי' א') והוא בחי' עולם עקודים שעקוד בכלי אחד⁶¹ וכמו"כ כאן מאמר אחד, ופי' מאמר אחד שגם המאמר אחד וכמו שם שגם הכלי אחד, אלא כדי להפרע מן הרשעים כו' דאם הי' ברה"ע ממאמר אחד לא הי' כלל ענין שכר ועונש, ומה שיש שכר ועונש הוא ע"י שנברא בע"מ.

והענין דהנה מאמר א' וע"מ הם מח' ודיבור, ועד"מ מח' אף שהוא לבוש הנפש מ"מ הוא לבוש העצמי ולכן הוא מגלה גילוי העלם העצמי לגבי עצמו⁶², דמיד כשנופל לו ברק המבריק⁶³ עדיין גם בעצמו אינו מבין אותו וע"י אותיות המח' בא לידי השגה והבנה, א"כ ה"ז לבוש שמתאחד עם הנפש, משא"כ דיבור הוא גילוי העלם העצמי לגבי זולתו⁶⁴ ונראה כמו שהוא נפרד דאף דמבואר במ"א [דהכרחנו] בראיות ברורות שאין הדיבור נפרד⁶⁵ אבל ה"ה נראה כמו שהוא נפרד, ואם הי' ברה"ע ממח' היו בטלים בתכלית לכן נתהווה מדיבור כדי שיהי' נבראים נפרדים, הגם שאין לך דבר שחוץ ממנו מ"מ דברה תורה בלשון בנ"א⁶⁶ לשכך את האוזן⁶⁷, ומ"מ יש עולמות שמקבלים ממח' והם נבראים דעלדאת"כ, דענין עלדאת"כ ועלדאת"ג⁶⁸ זהו ים ויבשה⁶⁹ ואמרז"ל כל מה שיש ביבשה⁷⁰ יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים במי' דדגים הפורשים מן הים⁷¹ הם מתים, דאופן קבלת החיות שלהם הוא שיהיו מובלעים כו', וכמו"כ למעלה יש נשמות שנק' נוני ימא רבא⁷² וכמו תקיטנשמת משה⁷⁴ דכתי' מן המים משיתיהו⁷⁵ וכתי' ואנחנו מה⁷⁶ שהי' בבחי' ביטול, וכמו"כ מלאכים⁷⁷ שנק' נוני ימא רבא⁷³, וברואים שביבשה הם נפרדים אף שמקבלים חיות מהארץ דבע"ח ניזון מהצומח והאדם מבע"ח וצומח ומ"מ הוא נפרד מן הארץ וזהו שנתהווה מהע"מ, ומה שצריכים המאמר אחד דעיקר הכוונה הוא להיות ביטול היש לאין, וזהו כדי להפרע מן הרשעים שמאבדין⁷⁸ את העולם שנברא בע"מ דלולי הע"מ לא הי' כלל ענין שכר ועונש ולא הי' בחירה כלל, אבל ע"י הע"מ ניתן הבחירה חפשית וכתי' ראה נתתי לפניך⁷⁹ את החיים ואת הטוב כו' ובחרת בחיים⁸⁰ וכשבוחר בההיפך לכן נפרעים ממנו כמו שנברא בע"מ, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ פי' שממשיכים המאמר א' בהע"מ וכמ"ש מי כעמך כישראל⁸¹ גוי אחד בארץ אפי' ארץ שהוא נפרד שנברא מע"מ ממשיכים בחי' אחד⁸². נמצא לפי' זה המאמר אחד למעלה מהע"מ.

אך מהמשנה נראה שהמאמר אחד למטה מהע"מ וכמ"ש בע"מ נברא כו' והלא במאמר יכול להבראות והוא כמו עד"מ חפץ שאינו יקר כ"כ מי שמאבידו עונשו אינו גדול כ"כ ומי שמקיימו אין שכרו כ"כ גדול אבל חפץ יקר המאבידו עונשו חמור והמקיימו שכרו גדול מאד. ולהבין פי' זה, הנה ברה"ע מצינו הכל מספר עשר, בע"מ נברא העולם, וכתי' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה⁸³ בדעתו תהומות נבקעו⁸⁴ זהו חב"ד, כי אמרתי עולם חסד יבנה⁸⁵ חג"ת וכמ"ש בזהר בתחילה עלה במח'⁸⁶ לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת החסד, וזהו בהבראם⁸⁸ באברהם⁸⁷, ראה שאינו מתקיים שיתף עמו מדה"ר⁸⁹, וזהו חג"ת, ובגמ' אי' בפי' בעשרה דברים⁹⁰ ברא הקב"ה את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת תקכובכח ובגערה כו' דכל השפעה צ"ל ע"י עשר בחי'⁹¹, דאפי' השפעת הרב לתלמיד הוא ע"י עשר כוחות דתחילה צ"ל הברק המבריק אצל הרב עצמו ואח"כ יבוא לידי השגה והבנה שיבין לעצמו השכל וצ"ל בהעמקת הדעת, ואח"כ צריך לעורר אהבה דשרשו אבה⁹² ל' רצון שיהי' דברים היוצאים מן הלב⁹³ כדי שיכנסו בלב השומע ואח"כ צ"ל גבורה, וי"ל דיותר משהעגל רוצה לינק⁹⁴ הפרה רוצה להניק וצריך לצמצם את עצמו ועוד דלעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה⁹⁵ וצריך הגבו' לצמצם ההשפעה, והתפארת הוא מזווג חו"ג⁹⁶ שלא יהי' הצימצום כ"כ, ונו"ה הם כליות יועצות⁹⁷ איך להשפיע, ויסוד הוא השפעה, ואפי' השפעה הגשמיות השפעה פנימיות ג"כ צ"ל ע"י עשר כוחות⁹⁸, וענין מאמר אחד הוא מ"ש בדבר ה' שמים נעשו⁹⁹ ויש בו ג"כ מספר עשר דכל ספי' כלול מעשר¹⁰⁰, ומה שנברא בע"מ הוא מפני שהעולם נברא בויתר וכמשארז"ל כ"מ שנא' תולדת חסר¹⁰¹ לבר מתרין ואלה תולדות השמים והארץ בהבראם¹⁰² ואלה תולדות פרץ¹⁰³, דעולם על מילואו נברא¹⁰⁴, ואח"כ ע"י פגם מיעוט הירח וחטא עה"ד¹⁰⁵ נסתלקה השכינה, וז' דורות סלקוהו עד למעלה מז"ר, בא אברהם המשיכו למטה מרקיע הא'¹⁰⁶ כו' עד בא משה והורידו למטה מז"ר וכמ"ש וירד ה' על הר סיני¹⁰⁷, ומ"מ העולם לא נזדכך עדיין עד לע"ל תקכאשיזדכך העולם אז אלה תולדות פרץ שיומשכו הע"מ, וזהו להפרע שמאבדין חפץ יקר כנ"ל, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם פי' שמתקנים העולם דצדיק הוא העושה צדקה¹⁰⁸ שכולל כלליות כל המצות וכמש"ה וצדקה תהי' לנו¹⁰⁹ כי נשמור לעשות כל המצוה כו' והמצות הם תרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך עמודי אור¹¹⁰ בחי' כתר, והע"מ בראשית בחוכמתא לכן ע"י המצות ממשיכים הע"מ למטה דכתי' כי אין מחסור ליריאיו¹¹¹ פי' האין מחסור שהוא ממלא החסרון, וזהו וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם שנברא בע"מ פי' ממשיכים הע"מ בהעולם ע"י קיום תומ"צ כו'.

הערות

עמוד תקטו

1. כי תבואו . . ושבתה הארץ : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
2. כי תבואו . . שבת לה' : בהר כה, ב [בדילוג].
3. שש שנים תזרע שדך : בהר שם, ג.
4. ובשביעית יהי' שנת השמיטה : ראה שם כה, ד.
6. ארור כנען : נח ט, כה.
5. שא"י . . תחילה ביד כנען . . והלא שם : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערות 5. 7.
7. מחם אבי כנען : נח ט, יח. כב.
8. על ג' דברים . . וגמ"ח : ראה אבות פ"א, מ"ב.
9. ועבודה הוא קרבנות : ראה אבות שם ובמפרשים שם. סה"מ תרל"ח ע' לד הערה 79.
10. אלו דברים . . וגמ"ח : ראה פאה פ"א, מ"א.
11. ופרש"י בשבת : קכז, ריש ע"ב ד"ה ה"ג.
12. בהברייתא אי' . . שייכי : ראה שבת שם קכז, א ואילך.
13. גומל נפשו איש חסד : משלי יא, יז. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' מב ואילך ובהנסמן שם.
14. ות"ת כנגד כולם : פאה ושבת שם.
15. שהעבודה . . שיתפלל : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 12.
16. הלואי שיתפלל אדם : ראה ברכות כא, א.
17. אבא בנימין . . סמוכה למטתי : ראה ברכות ה, ב. לקו"ת שה"ש כ, רע"ד. ברכה צו, ב. ואתחנן ד, א. תו"ח תצוה ח"ב שנ, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפח בשולי הגליון.
18. ופרש"י : ד"ה סמוך למטתי.
19. וקודם הלימוד מותר באכילה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח הל' ת"ת סקנ"ה, ס"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשמז. לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו על יד הערה *107.
20. וקודם התפלה אסור : ברכות י, ב. ראה גם לעיל שם ובהערה 105.
21. לא תאכלו על דם : קדושים יט, כו [ושם: הדם]. ברכות י, ב. ראה לקו"ת פינחס עט, ד. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קל. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רפח.
22. חדלו לכם מן בנ"א . . באפם : ישעי' ב, כב [ושם: מן האדם . . באפו]. ראה גם לעיל שם ובהערה 106.

עמוד תקטז

23. חסד חפצתי ולא זבח : הושע ו, ו. ראה סה"מ תרל"ח ע' לד ואילך. סה"מ מלוקט ו' ע' צט ואילך.
24. היכופר לה' בעולות ובזבחים : שמו"א טו, כב [ושם: החפץ לה' בעולות וזבחים]. אמנם לכאורה הכוונה כאן להפסוק: אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה — שמו"א ג, יד.
25. בעולות ובזבחים . . בתורה ובגמ"ח : ראה ר"ה יח, א. יבמות קה, ב. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 26.
26. שתורה . . שנק' חסד : ראה סוכה מט, ב.
27. פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה : משלי לא, כו.
28. רבה ואביי תרווייהו מבית עלי : ראה ר"ה ויבמות שם.
29. רבה . . חי מ' שנין : ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' פב בהערה.
30. וכל בניך למודי הוי' : ישעי' נד, יג.
31. א"ת בניך אלא בוניך : ברכות סד, א.
32. ואי' בשל"ה . . בני"ך שהוא מיותר : תשבע"פ תג, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 32.
33. והת"ח : אולי כן כתוב בגוכתי"ק.
34. והת"ח . . בבניינו של עולם : ראה הערה הבאה.
35. אי' בגמ' : ראה שבת קיד, א.
36. מצ"א : מצד אחד.
37. מפני . . על רבב : ראה גם רש"י שם ד"ה ר' יוסי.
38. דא"ל הא"ת : דאי לאו האל תקרי.
40. שמאבדים : כ"ה בר"ע מברטנורא שם. תרל"ב ח"ב ע' תלח. סה"מ תש"ד ע' 67. לקמן בפנים על יד הערה 78: שמאבדין. וכ"ה במשניות ובסידור אדה"ז.
39. בע"מ נברא העולם . . בע"מ : אבות רפ"ה [בדילוג]. ראה גם בהבא לקמן סה"מ תרמ"ד מהדורת תשס"ב ע' שטז ואילך.
41. שבמאמר א' יכול להבראות . . עונש מר : ראה גם לקו"ש בראשית כרך ל ע' 4 ואילך.
42. ובמד"ש אי' משל ע"ז : ראה אבות שם ד"ה והחסיד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 39.

עמוד תקיז

43. זהב : אוצ"ל: זהוב.
44. דמאמר א' הוא מאמר דבראשית : בראשית א, א. ראה גם לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה 29.
45. דבראשית דנמי מאמר : ראה ר"ה לב, א.
46. והלא ט' ויאמר כתי' : נמנו בפרטיות — ב"ר רפי"ז. פדר"א ספ"ג וברד"ל שם אות עג. לקח טוב בראשית א, א ד"ה את השמים [וראה שם ואתחנן ה, ו]. ראה פרדס שער טעם האצילות ש"ב, פ"ג. פ"ד. פלח הרמון לפרדס שם פ"ב. פ"ד. וראה גם ילקוט שמעוני מהדורת ירושלים תשל"ג בתחילתו הערה 1.
47. את השמים . . צבא השמים . . הארץ : ראה רש"י בראשית א, יד. ב"ר פ"א, יד. תנחומא בראשית — באבער — ח. תוד"ה ואת חגיגה יב, ב.
48. שת"י בראשית בחוכמתא : ראה תרגום ירושלמי לבראשית א, א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקלג. וש"נ.
49. מח' . . בסקירה א' . . ריבוי דבורים : ראה שה"א צג, ב ובהערה 15.
50. בכה"פ : בכל הפרטים.
51. דכל נברא יש לו צירוף בע"מ : ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
52. רל"א שערים : ראה ס"י פ"ב, מ"ד-ה ובמפרשיו. פי' הראב"ד שם [מב, ד]. פרדס שער הצרוף ש"ל, פ"ה. עמה"מ שער שעשועי המלך ש"א, פ"ה.
53. א"ת ב"ש : שבת קד, א. ראה גם בהערה שלפנ"ז. ראה גם סה"מ תרנ"ב ע' נא.
54. כי לא מחשבותי מחשבותיכם : ישעי' נה, ח. ראה לקו"ת שה"ש יז, ג ואילך. (הועתק ב) סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט ואילך ובהנסמן שם.
55. יחשב : אולי צ"ל: יחשוב.
56. באשר דבר מלך שלטון : קהלת ח, ד.
57. במח' אחת ברא . . העולם : ראה זהר שמות כ, א. שם תוספות רעו, סע"ב. סידור שער התפלה יח, סע"ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קעח ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלא. וש"נ.
58. ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט : ועד"ז בסה"מ תרל"ג ח"א ע' כג. ראה שם דרוש עגו"י ש"א, ענף ב. שער הכללים בתחילתו. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 55.

עמוד תקיח

59. מיד נתהווה : תיבות אלו אינם מופיעים שם.
60. בש"א : בשערי אורה שער פורים פ, ב. ראה גם הנסמן במ"מ לשם. ראה גם פרדס שער מהות והנהגה ש"ח רפ"ה.
61. עקודים שעקוד בכלי אחד : ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"א. תו"א נח י, ג ואילך. תו"ח וארא ח"א נב, ד. וש"נ. סה"מ תרנ"ב ע' ק ואילך. תרל"ח ס"ע עה ואילך ובהערה 274. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה בעשרה מאמרות נברא העולם על יד הערה 62.
62. מח' . . גילוי העלם . . לגבי עצמו : ראה גם סה"מ תרכ"ח ע' קסז ואילך. תרל"א ח"א ס"ע שלא ואילך. וש"נ. תרל"ג ח"ב ס"ע תקט ואילך. תר"ם ח"א ע' רעא. וש"נ.
63. ברק המבריק : ראה גם לעיל הנחה ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע ובהערה 81.
64. דיבור . . גילוי העלם . . לגבי זולתו : ראה לעיל הערה 62.
65. שאין הדיבור נפרד : ראה גם לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה *45.
66. דברה תורה בלשון בנ"א : ראה ברכות לא, ב. תו"ח וירא צח, ב.
67. לשכך את האוזן : מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג. שער היחוד והאמונה רפ"י. אגה"ק ס"ו קי, א. סכ"ט קמט, ב. וראה גם ע"ח שער ד שער אח"פ רפ"ב.
68. דעלדאת"כ . . ועלדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
69. עלדאת"כ ועלדאת"ג זהו ים ויבשה : ראה גם לעיל הנחה ד"ה אז ישיר משה ובהערה 140.
70. כל מה שיש ביבשה : חולין קכז, א. ראה גם תו"ח שמות ח"א יח, ג הערה 770.
71. דדגים הפורשים מן הים : ראה ע"ז ג, ב. לעיל הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 34.
72. נשמות שנק' נוני ימא רבא : ראה ביאוה"ז בשלח מא, סע"ג [ושם: דמשמע בזהר בכמה דוכתי]. תו"ח בשלח ח"א רז, א. וש"נ. סה"מ תרל"א ותרל"ט שבהערה 74. לעיל הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 32.

עמוד תקיט

74. נוני ימא רבא . . משה : ראה גם סה"מ תרכ"ז כאן ע' רפד. תרל"א ח"א ע' רסה. תרל"ט ח"ב ריש ע' תח. ע' תקפג. תרנ"ב ע' מט. תו"ח יתרו ח"ב רסה, א.
75. מן המים משיתיהו : שמות ב, י. ראה תו"א בשלח סב, ג.
76. ואנחנו מ"ה : בשלח טז, ז. ח. ושם: ונחנו — ראה גם לעיל הנחה ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 98.
77. מלאכים שנק' נוני ימא רבא : ראה זהר בשלח מח, ב ובמק"מ שם. ביאורי הזהר בשלח מא, סע"ג. מב, ג. ולהצ"צ כרך א ע' רח. ע' ריב. לקו"ת צו ח, ג. שמיני יח, א.
73. נוני ימא רבא : זהר בלק קפח, א.
78. שמאבדין : ראה לעיל הערה 40.
79. ראה נתתי לפניך : נצבים ל, טו [בדילוג].
80. ובחרת בחיים : נצבים שם, יט.
81. מי כעמך כישראל : שמו"ב ז, כג [ושם: ומי].
82. אפי' ארץ . . אחד : ראה תו"א וישב כז, סע"ד. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תשא ובהערה 21.
83. ה' בחכ' . . בתבונה : משלי ג, יט.
84. בדעתו תהומות נבקעו : משלי שם כ.
85. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג.
86. וכמ"ש בזהר שבתחלה עלה במח' : ראה זהר שמיני לח, א.
88. בהבראם באברהם : בראשית ב, ד. ראה זהר שמיני שם. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי ובהערה 36.
87. החסד . . באברהם : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
89. שיתף עמו מדה"ר : ראה זהר שם. לעיל הנחה ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 27 ואילך ובהנסמן שם.
90. ובגמ' . . בעשרה דברים : ראה חגיגה יב, א. לעיל הנחה ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 49.

עמוד תקכ

91. דכל השפעה צ"ל ע"י עשר בחי' : ראה אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תתמא: שכ' באו"ת מהמגיד נ"ע שכל השפעה א"א להיות בלתי עשר בחי' אלו ע"ש בד"ה אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' [במהדורת קה"ת קיא, ד] והובא אצלי בפ' חוקת ע"פ זאת התורה אדם כי ימות באהל [אוה"ת חוקת ע' תתיח]. או"ת ר"פ חוקת מז, ג. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תלח. וש"נ.
92. אהבה דשרשו אבה : ראה ס' שרש ישע שרש אבה הובא בס' החקירה להצ"צ מערכת אהב [צב, רע"א — ובמהדורת אותיות מרובעות (תשס"ג) צד, א]. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רסד. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצט, ב. וש"נ.
93. דברים היוצאים מן הלב : ספר הישר לר"ת שי"ג. הובא בשל"ה שער האותיות אות כ (סט, א).
94. דיותר משהעגל רוצה לינק : ראה פסחים קיב, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפז. וש"נ. תו"ח ויצא קסט, ג ובהערה 35.
95. לעולם ישנה . . בדרך קצרה : פסחים ג, ב. ראה גם ביאוה"ז אחרי עו, ד. שה"א יד, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קמג. וש"נ. תו"ח ויקהל ח"ב תכד, א. המשך תרס"ו ע' תא.
96. והתפארת הוא מזווג חו"ג : ראה גם לקו"ת תזריע כג, ג. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' ובהערה 49. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלא-רלג.
97. ונו"ה הם כליות יועצות : ברכות סא, א. ראה זהר אד"ז האזינו רצו, א. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכד. תו"ח שמות ח"א יד, ג.
98. השפעה הגשמיות . . עשר כוחות : ראה לקו"ת בהעלותך לד, א.
99. בדבר ה' שמים נעשו : תהלים לג, ו.
100. דכל ספי' כלול מעשר : ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"א. לקו"ת מטות פז, ב.
101. כ"מ שנא' תולדת חסר : ראה ב"ר פי"ב, ו. שמו"ר פ"ל, ג. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שיז ואילך. תרכ"ט ע' שטז. וש"נ. לעיל הנחה ד"ה הוא אהרן ומשה על יד הערה 112 ואילך.
102. ואלה תולדות . . בהבראם : בראשית ב, ד [ושם: אלה].
103. ואלה תולדות פרץ : רות ד, יח.
104. דעולם על מילואו נברא : ראה ב"ר פי"ד, ז. וראה שם פי"ב, ו. פי"ג, ג (וביפ"ת שם). ראה גם תו"ח ח"ש קלד, א. לקו"ש בראשית כרך כה ע' 14 ואילך.
105. פגם מיעוט הירח וחטא עה"ד : במדרש שם: שחטא אדה"ר. ראה סה"מ מלוקט ג' ע' פה. וש"נ.
106. בא אברהם המשיכו למטה מרקיע הא' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 105.
107. וירד ה' על הר סיני : יתרו יט, כ.

עמוד תקכא

108. דצדיק הוא העושה צדקה : ראה לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג. סה"מ תרל"ח ע' תז. וש"נ.
109. צדקה . . כל המצות . . וצדקה תהי' לנו : ואתחנן ו, כה [ושם: את כל]. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 34.
110. תרי"ג . . וז"מ . . תר"ך עמודי אור : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערות 131-135.
111. כי אין מחסור ליריאיו : תהלים לד, י. ראה אוה"ת בשלח ע' תמו. ע' תסה. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 235.