וידבר ה' אל משה
תקבוידבר ה' אל משה
ש"פ קדושים
וידבר 1 ה' אל משה2 דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם3. ולכאו' צ"ל איך שייך שהנברא יתדמה אל הבורא, וקושי' זו אי' באוה"ח4 איך אפשר שיציר כפיו יתדמה אל הבורא, הגם דכתי' אחרי ה' אלקיכם תלכו5 ואמרז"ל וכי אפשר להלוך אחרי הקב"ה6 אותו דכתי' בי' בים דרכך ושבילך תקגבמים רבים7, אלא מה הוא לא נתעסק אלא במטה8 תחלה אף אתם אל תתעסקו אלא במטה תחילה, ומ"ע הוא ללכת בדרכיו9 מה הוא חנון אף אתה תהא חנון מה הוא רחום אף אתה תהא רחום, מ"מ ענין ללכת בדרכיו ואחרי א"ד10 לקדושים תהיו דענין הקדושה הוא למעלה מההילוך דבדרכיו ומכ"ש מההילוך דאחרי ה', ועוד צ"ל דהנה אי' במפרשים11 והוא מהמד'12 קדושים תהיו היו פרושים מן העריות ומן העבירה דבכ"מ שיש שם גדר ערוה אתה מוצא שם קדושה, ולפ"ז אינו מובן כלל איך יתדמה לבחי' כי קדוש אני שהוא איך שא"ס הוא קדוש ומובדל מגדר עולמות דאני הוי' לא שניתי13 שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה14, אתה הוא קודם שנברה"ע15 ואתה הוא לאחר שנברה"ע בלי שום שנוי, לא כמו הנשמה שמתפעלת ממקרי הגוף16 מפני שמתלבשת בגוף אבל חיות שנמשך מא"ס הוא בבחי' סוכ"ע17 אף שהוא עיקר החיות מ"מ אינו שייך שיפעלו בו שינוי, ואיך יתדמה לזה קדושה דישראל שיהיו מובדלים מדברים האסורים, ובפ"י אי'18 דבחי' קדושה הוא ע"ד מה יפה ירושתינו19 שהוא בירושה לנו מאבותינו דהאבות נק' ישראל20 דכתי' ומושב בנ"י באמ"צ ד' מאות ושלושים שנה21 והחשבון הוא מאברהם22 א"כ אברהם נק' ישראל, וכתי' ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה את יעקב ובניו23 א"כ יעקב נק' בני ישראל א"כ יצחק נק' ישראל, ויעקב נק' ישראל דא"ל לא יעקב יקרא עוד שמך כ"א ישראל24 והטעם א"ל כי שרית עם אלקים, דשם אלקי' הוא מכסה ומסתיר על אור הוי'25 וישראל הוא כי שרית עם אלקים להעביר ההסתר, והוא כמו שם הוי', תקדדהנה עיקר הבריאה הוא משם הוי'26 אך כדי שיהי' כח הפועל בנפעל27 הוא ע"י שם אלקים, ל"ב פעמים שם אלקים במע"ב28, דגבי שם הוי' כתי' יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו29 בדרך מאיליו וממילא וכמ"ש כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד30, ומשם הוי' נמשך הציווי בשם אלקים שיהי' האמירה ויהי31 כח הפועל בנפעל א"כ שם הוי' מושל ושולט על שם אלקים, וכמו"כ בחי' ישראל מושל על שם אלקים שיאיר אור הוי' על ידי שם אלקים, דשם הוי' נק' קדוש דג"פ קדוש שייכי' לשם הוי' קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות32. הגם דכתי' וארא אל אברהם ואל יצחק33 ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם34 צ"ל שלא הי' להם בבחי' יעוד וחיבור35. ועוי"ל דיש ב' שמות הוי' שם הוי' דלעילא ושם הוי' דלתתא36, ומצינו כמה פעמים שם הוי' גבי האבות37 ורז"ל אמרו ג' הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב38 והם ג' אבות דכתי' בהם בכל מכל כל39, ועל לע"ל עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה ופרש"י40 שיהי' שמם הוי', והאבות הטעימן מעין עוה"ב א"כ הי' להם גילוי שם הוי', אך הוא שם הוי' דלתתא41, וזהו קדושים תהיו כי קדוש אני דישראל הוא כמו שם הוי', וזהו דבר אל בני ישראל42 דבר הוא ל' הנהגה43 כמו ידבר עמים44 להמשיך שגם בבחי' בנ"י ישראל45 יהי' בחי' זו, והוא ע"י שיהי' פרושים מן העריות ומל"ת שהם תקהבי"ה45, וענין קדוש מבואר בלקו"ת שהוא להמשיך מי"ה לו"ה46, וזהו קדושים תהיו כי קדוש אני.
וביאור הענין הנה כתי' והי' הנשאר בציון47 והנותר בירושלים קדוש יאמר לו וארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש48 ופרש"י49 מלאכים יאמרו50 לפניהם קדוש, והקשו המפרשים איך שייך שיאמרו קדוש לפני צדיקים ודבר זה אין הדעת סובלתו, ואי' התירוץ בשם הרמ"ק51 דצדיקים יתעלו בצדיק וצדק, דצדיק הוא שמקיים תומ"צ52 דכלליות כל המצות נק' צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו53 כו' כל המצות54 הזאת, והמקיים תומ"צ נק' צדיק וכשיתעלו בצדיק וצדק היינו שיוכללו בעצם הספי' והמלאכים כשיאמרו קדוש ממילא יאמרו לפני הצדיקים ג"כ, וזה דחוק מאד, ול' הגמ' אינו משמע כן דהול"ל שממילא יאמרו כו' ויהי' החידוש שיתעלו כ"כ. אך באמת א"צ לכ"ז דהרי כתי' כעת יאמר ליעקב55 ולישראל מה פעל אל, ופרש"י שמחיצתן של ישראל יהי' לפנים ממחיצתן של מלאכים לכן יאמרו מה פעל אל, וקדוש הוא בחי' המשכת קדש העליון ולע"ל שיהי' גילוי אלקות למטה יהיו כל ההמשכות מלמטלמ"ע56 וכמ"ש והללתם את ה' אלקיכם57 אשר עשה עמכם להפליא, דלע"ל לאחר גמר הברורים58 שיתעלו כל הדברים הגשמי' ע"י נשמות דעכשיו והנשמות דעכשיו יתעלו בנשמות החדשות יהי' מל' כתר דאו"ח59, וכמ"ש והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים חצים אל הים הקדמוני60, דש' ב"ן61 יתעלה בשם63 ס"ג62 שלמעלה ממ"ה64, וזהו אשר עשה עמכם היינו שרש הנשמה תקובחי' מל' יהי' בבחי' פלא דנתב"ס66 וסוף מעשה עלה במח' תחילה67, ולפ"ז ניחא שיאמרו לפניהם קדוש שימשיכו מלמטלמ"ע, ולכן אין קול לבחי' מל' ואדרבה קול באשה ערוה68 והו"ע צלותא בחשאי69, וכמו עד"מ שהדיבור בטל להמח' כמו"כ איתתא טפילה לבעלה ולכן פטורה ממ"ע שהזמן גרמא70 דתחת הזמן משועבדת לבעלה71, אבל על לע"ל כתי'72 מהרה ישמע73 כו' קול חתן וקול כלה74 ויהי' בבחי' קול גדול ולא יסף75 והו"ע שמו"ע בקול רם76, לכן האבות דהטעימן מעין עוה"ב77 היו טפילים להאמהות בנביאות78, דגבי אברהם כתי' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה79, וגבי רבקה ותרד העינה בחי' מעין ותמלא כדה80 הם ך"ד ספרין דאורייתא81 שהם כד מים או מעין וכ"ז הוא ירידה לגבי מדריגתה, דהאבות והאמהות הם מ"ה וב"ן82, ומ"ה משפיע בבחי' שם ב"ן83, ובשרש84 שם ב"ן למעלה ממ"ה65 לכן היו עקרות85 מפני שבשרשן הם בחי' דכר.
וזהו והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, דהנה יעקב בנדרו אמר והי' הוי' לאלקים86 ואי' במדרש נטל הקב"ה שיחתן87 של אבות ועשאן מפתח תקזלגאולתן של בנים דכל הטובות והישועות כתי' בל' והי', כמו והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים חצים אל הים הקדמוני88, והי' ביום ההוא יוסיף ה' ידו שנית89, והי' ביום ההוא יטפו הרים עסיס90, והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול91, ובב' מקומות במדרש92 אי' פסוק והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, ופי' והי' הוי' לי לאלקים, דהנה כתי' שמש ומגן הוי' אלקים93 דכמו שהמגן מכסה על אור השמש כמו"כ שם אלקים מכסה ומסתיר על אור שם הוי', וביקש והי' הוי' לי לאלקים דכמו שעכשיו מאיר על ידי94 שם אלקים כמו"כ יאיר בחי' שלמעלה משם הוי' ע"י שם הוי'95.
הערות
עמוד תקב
- 1. וידבר כו' קדושים תהיו : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים ונרשם רק חלק.
- 2. וידבר ה' אל משה : קדושים יט, א.
- 3. דבר . . קדושים . . ה' אלקיכם : קדושים שם, ב [בדילוג].
- 4. אי' באוה"ח : כאן ד"ה כי קדוש.
- 5. אחרי ה' אלקיכם תלכו : פ' ראה יג, ה.
- 6. וכי אפשר להלוך אחרי הקב"ה : ראה ויק"ר פכ"ה, ג.
עמוד תקג
- 7. בים דרכך . . רבים : תהלים עז, כ.
- 8. במטה : אוצ"ל: במטע.
- 9. ומ"ע הוא ללכת בדרכיו : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סקנ"ו, ס"ג. לקו"ש בין המצרים כרך יג ע' 280 הערה 3.
- 10. א"ד : אינו דומה.
- 11. אי' במפרשים : ראה רש"י כאן.
- 12. מהמד' : ראה ויק"ר פכ"ד, ו.
- 13. דאני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לקו"ת אמור לא, א ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' שסט ואילך. וש"נ.
- 14. לאחר הבריאה : תיבות אלו נכפלו בגוכתי"ק.
- 15. אתה הוא קודם שנברה"ע : ראה נוסח תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
- 16. הנשמה שמתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. לקו"ת שם. ואתחנן ד, ב. סה"מ תרל"ד ס"ע צח ואילך. תרל"ט ח"א ע' שמז.
- 17. סוכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
- 18. ובפ"י [ ובס' פנים יפות] אי' : כאן עה"פ. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 22.
- 19. מה יפה ירושתינו : נוסח תפלת השחר. תדא"ר ספכ"א.
- 20. דהאבות נק' ישראל : ב"ר פס"ג, ג. ראה גם ילקוט שמעוני ר"פ תולדות רמז קי.
- 21. ומושב בנ"י . . שנה : בא יב, מ [ושם: אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 121].
- 22. והחשבון הוא מאברהם : ראה מכילתא ולק"ט בא שם. רש"י מגילה ט, א־ בא שם־ ובב"ר שם.
- 23. ואלה שמות . . יעקב ובניו : שמות א, א [ותיבת ”בניו" ליתא שם]. ויגש מו, ח [ותיבת ”את" ליתא שם]. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 28.
- 24. לא יעקב יקרא . . כ"א ישראל : וישלח לב, כט [ושם: יאמר — ולהעיר מתו"ח שמות ח"א יח, ב והערה 759].
- 25. דשם אלקי' . . אור הוי' : ראה לק"ת בלק עב, סע"א.
עמוד תקד
- 26. עיקר הבריאה הוא משם הוי' : ראה לקמן הערה 29.
- 27. כח הפועל בנפעל : בלקו"ת שלח מז, א: בספרים. ראה הנסמן במ"מ לשם. ספר הישר (לר"ת) סוף ש"ג.
- 28. ל"ב פעמים שם אלקים במע"ב : נמנו בפרטיות בתקז"ח קיב, ג. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרכה. וש"נ. שעה"י קלב, א ובהערה 3.
- 29. יהללו . . צוה ונבראו : תהלים קמח, ה. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ראה קראתי בשם על יד הערה 39 ואילך. ד"ה וידעת היום על יד הערה 20. ד"ה והמים להם חומה על יד הערה 35 ואילך. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 79.
- 30. כי הוא אמר . . ויעמוד : תהלים לג, ט. ראה גם לעיל הנחה ד"ה והמים להם חומה על יד הערה 39.
- 31. ויהי : אוצ"ל: ויהי'.
- 32. קדוש . . הוי' צבאות : ישעי' ו, ג.
- 33. וארא . . ואל יצחק : וארא ו, ג [ושם: אל. אבל כ"ה גם בסה"מ תרל"ח ע' ב. וש"נ].
- 34. ושמי הוי' לא נודעתי להם : וארא שם. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 24.
- 35. נודעתי . . יעוד וחיבור : ראה גם לעיל הנחה ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 88.
- 36. שם הוי' דלעילא . . דלתתא : ראה תו"א בשלח סא, ד ואילך.
- 37. כמה פעמים שם הוי' גבי האבות : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ב. לעיל הערה 34.
- 38. ג' הטעימן . . עוה"ב : ב"ב טז, סע"ב ואילך.
- 39. בכל מכל כל : ח"ש כד, א. תולדות כז, לג. וישלח לג, יא.
- 40. עתידים צדיקים . . ופרש"י : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 43. לקמן הערה 49.
- 41. והאבות . . שם הוי' דלתתא : ראה גם אוה"ת וארא ע' קכז. כרך ז ע' ב'תקנ ואילך. ע' ב'תקנט. ע' ב'תקסד ואילך. פלח הרמון וארא ע' נב. אמור ע' דש.
- 42. דבר אל בני ישראל : קדושים יט, ב [בדילוג].
- 43. דבר הוא ל' הנהגה : ראה מפרשים לתהלים מז, ד. לעיל הנחה ד"ה זאת תהי' תורת המצורע ובהערות 62-63.
- 44. ידבר עמים : תהלים מז, ד.
- 45. בנ"י ישראל : כנראה שתיבת בנ"י מודגשת.
עמוד תקה
- 45. ומל"ת שהם בי"ה : ראה תו"א מג"א צה, ד. לקו"ת פקודי ג, ב ובהנסמן במ"מ לשם. סה"מ תרל"ד ע' פ ואילך. תרל"ח ע' שיב. וש"נ. תר"ם ח"א ע' רט ואילך.
- 46. קדוש . . להמשיך מי"ה בו"ה : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן (בשולי הגליון פיסקא קדושים וכן קרוב לסיום המאמר) שמציין ללקו"ת תצא מ, ג. ראה גם אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תשסב.
- 47. והי' הנשאר בציון : ישעי' ד, ג.
- 48. עתידים צדיקים . . קדוש : ראה ב"ב עה, ב.
- 49. ופרש"י : כ"ה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 48. ראה גם לעיל ובהערה 40.
- 50. ופרש"י מלאכים יאמרו : ראה רשב"ם שם ד"ה לומר לפניהם.
- 51. והקשו . . בשם הרמ"ק : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 50.
- 52. דצדיק הוא שמקיים תומ"צ : ראה לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג. סה"מ תרל"ח ע' תז. וש"נ.
- 53. כל המצות . . וצדקה תהי' לנו : ואתחנן ו, כה. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א הערה 34.
- 54. המצות : בואתחנן שם: המצוה. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א על יד הערה 35.
- 55. כעת יאמר ליעקב : בלק כג, כג.
- 56. ולע"ל . . כל ההמשכות מלמטלמ"ע : ראה תו"א מג"א צז, רע"א.
- 57. והללתם את ה' אלקיכם : יואל ב, כו [ושם: את שם].
- 58. דלע"ל לאחר גמר הברורים : ראה להבא בסמוך לקו"ת צו ז, ג.
- 59. מל' כתר דאו"ח : ראה לקו"ת שה"ש כ, ב. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שעה, ב. וש"נ.
- 60. והי' ביום ההוא . . הקדמוני : זכרי' יד, ח.
- 61. דש' ב"ן : מובא כמ"פ בע"ח ופע"ח וכו'. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה [נקדישך] וביאור הענין ובהערה 54.
- 63. בשם ס"ג : ראה זהר רע"מ פינחס רמו, ב.
- 62. ב"ן יתעלה בשם ס"ג : ראה לקו"ת בחוקותי מז, ג. תו"ח וארא ח"א ע, ג. וש"נ.
- 64. ס"ג שלמעלה ממ"ה : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. שער אנ"ך שי"ט, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה הערה ד"ה: שם.
עמוד תקו
- 66. דנתב"ס : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
- 67. וסוף מעשה עלה במח' תחילה : ע"פ פיוט לכה דודי.
- 68. קול באשה ערוה : ברכות כד, א. שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סע"ה, ס"ו. ראה גם סה"מ תרל"ד ע' יז ואילך [נדפס גם בדרושי חתונה שלו ע' פב ואילך].
- 69. צלותא בחשאי : זהר ח"ש קלב, א. ויגש רי, א. תרומה קלח, ב. ועוד. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' צט. וש"נ. לעיל הנחה ד"ה וידעת היום על יד הערה 109 ואילך. לקו"ש ויגש כרך לה ע' 192 ואילך.
- 70. איתתא . . פטורה ממ"ע שהזמן גרמא : קדושין כט, א במשנה. ראה גם סה"מ שבהערה הבאה. וש"נ.
- 71. משועבדת לבעלה : ראה אבודרהם סדר תפלות של חול (ירושלים תשכ"ג ע' כה ד"ה כל. ובהערת המו"ל שם תה, א). ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קנח. וש"נ.
- 72. כתי' : מצינו בכמה מקומות בחז"ל על נוסח תפלה עתיקה הביטוי ”דכתיב" (זח"א לד, א. ובכ"מ. תוד"ה נשים ברכות כ, ב) — סה"מ תש"ט ע' 150 בהערה ע"ש. הערות ותיקונים לתניא ספל"ו.
- 73. מהרה ישמע : נוסח ברכת נשואין [בהשמטת השמות].
- 74. קול חתן וקול כלה : ירמי' לג, יא.
- 75. קול גדול ולא יסף : לשון הכתוב ואתחנן ה, יט.
- 76. שמו"ע בקול רם : ראה תו"א ויגש מה, ב. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 77.
- 77. האבות דהטעימן מעין עוה"ב : ב"ב טז, סע"ב ואילך. ראה גם תו"ח ח"ש קכא, א ובהערה 10. שה"א נד, ב ובהערה 33.
- 78. האבות . . טפילים . . בנביאות : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן.
- 79. כל אשר תאמר. . בקולה : וירא כא, יב. ראה רש"י שם. לקו"ת שה"ש טו, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' קפא הערה 917.
- 80. ותרד העינה . . ותמלא כדה : ח"ש כד, טז.
- 81. כדה הם ך"ד ספרין דאורייתא : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערות 99-100.
- 82. דהאבות והאמהות הם מ"ה וב"ן : ראה גם תו"ח ויצא קסח, ג. לעיל שם הערות 103-107.
- 83. ומ"ה משפיע . . ב"ן : ראה גם לעיל הנחה ד"ה זכור את יום השבת הערה 71.
- 84. ובשרש שם ב"ן למעלה ממ"ה : ראה גם לעיל הנחה ד"ה כי תשא הערה 51.
- 65. ממ"ה : ראה זהר בהקדמה ד, א ובדרך אמת שם. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' עא.
- 85. לכן היו עקרות : ראה ב"ר פמ"ה, ד. ראה לקו"ת שה"ש טז, ג.
- 86. והי' הוי' לאלקים : ויצא כח, כא [ושם: לי לאלקים — וכ"ה בסמוך בפנים].
- 87. נטל הקב"ה שיחתן : ראה ב"ר פ"ע, ו.
עמוד תקז
- 88. חצים אל הים הקדמוני : כ"ז ליתא במדרש שם. ראה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תתתקיג ובהערה 139.
- 89. והי' ביום ההוא יוסיף ה' ידו שנית : ישעי' יא, יא [ושם: שנית ידו].
- 90. והי' ביום ההוא יטפו הרים עסיס : יואל ד, יח [ושם: ההרים].
- 91. והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול : ישעי' כז, יג.
- 92. ובב' מקומות במדרש : במד"ר פי"ג, ה. פתיחתא דרו"ר ז.
- 93. שמש ומגן הוי' אלקים : תהלים פד, יב. ראה שהיחוה"א רפ"ד. תו"א ויצא כא, ד. תו"ח ח"ש קכח, סע"ב ואילך. ויצא קסז, ג ואילך. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע ש ואילך. לעיל הנחה ד"ה ראה קראתי בשם על יד הערה 35 ואילך.
- 94. מאיר על ידי : אוצ"ל: מאיר שם הוי' על ידי.
- 95. הוי' : ע"כ נרשם. ראה ההמשך (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן.
ויקרא רבה כ״ה:ג׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (דברים יג, ה): אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְכִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַהֲלֹךְ אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים, וְאַתָּה אוֹמֵר אַחֲרֵי ה' תֵּלֵכוּ. וּבוֹ תִדְבָּקוּן, וְכִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם לְהִדָּבֵק בַּשְׁכִינָה, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בוֹ (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה, וּכְתִיב (דניאל ז, ט): כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי-נוּר, וּכְתִיב (דניאל ז, י): נְהַר דִּי-נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי, וְאַתָּה אוֹמֵר וּבוֹ תִדְבָּקוּן, אֶלָּא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, אַף אַתֶּם כְּשֶׁנִכְנָסִין לָאָרֶץ לֹא תִתְעַסְּקוּ אֶלָּא בְּמַטָּע תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם.
ויקרא רבה כ״ד:ו׳ - הטקסט מספריא
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאַתְיָה כַּהֲדָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, דְּאָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה נִקְרָא קָדוֹשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַיְתֵי מִן שׁוּנַמִּית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ד, ט): וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אָמַר רַבִּי יוֹנָה הוּא קָדוֹשׁ וְאֵין מְשָׁרְתָיו קְדוֹשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ד, כז): וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שֶׁהֲדָפָהּ בְּהוֹד יָפְיָהּ, עַל דַּדֶּיהָ. רַבִּי אַיְבוּן אָמַר מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ מִיָּמָיו. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁלֹּא רָאֲתָה טִפַּת קֶרִי מִיָּמֶיהָ עַל סָדִין שֶׁלּוֹ. אַמְתֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב יִצְחָק אָמְרָה אֲנָא הֲוֵינָא מְשַׁמְּשָׁא לְמָנוֹי דְּמָרִי וְלָא מִן יוֹמוֹי חָמֵית מִלָּה בִּישָׁא עַל מָנוֹי דְּמָרִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאִית לֵיהּ קְרָיָין סַגִּיִין, (ויקרא כא, ז): אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה, (ויקרא כא, ח): וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. (ויקרא כא, יד טו): אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה וגו' וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ, וְהָדֵין: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
בראשית רבה ס״ג:ג׳ - הטקסט מספריא
אַבְרָם נִקְרָא אַבְרָהָם. יִצְחָק, נִקְרָא אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית כה, יט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם. יַעֲקֹב נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית לב, כט): לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, יִצְחָק נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב. אַבְרָהָם נִקְרָא יִשְׂרָאֵל, רַבִּי נָתָן אָמַר מִלְּתָא עֲמִיקְתָּא הִיא (שמות יב, מ): וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן וּבְאֶרֶץ גּוֹשֶׁן שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
תניא, ליקוטי אמרים ל״ו - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, מוּדַעַת זֹאת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה הוּא – שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים.
וְהִנֵּה, לֹא שַׁיָּיךְ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ בְּחִינַת מַעְלָה וּמַטָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין בְּשָׁוֶה.
אֶלָּא בֵּיאוּר הָעִנְיָן, כִּי קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרֵךְ יָחִיד וּמְיוּחָד, וּמְמַלֵּא כָּל הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבָּרָא בּוֹ הָעוֹלָם, וְגַם עַתָּה כֵּן הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ. רַק שֶׁהַשִּׁינּוּי הוּא אֶל הַמְקַבְּלִים חַיּוּתוֹ וְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁמְּקַבְּלִים עַל יְדֵי לְבוּשִׁים רַבִּים הַמְכַסִּים וּמַסְתִּירִים אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב: ״כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״, וְכִדְפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁאֲפִילוּ מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים ״חַיּוֹת״ אֵין רוֹאִין כוּ׳.
וְזֶהוּ עִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, עַל יְדֵי רִיבּוּי הַלְּבוּשִׁים הַמַּסְתִּירִים הָאוֹר וְהַחַיּוּת שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ, עַד שֶׁנִּבְרָא עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וְהַחוּמְרִי מַמָּשׁ, וְהוּא הַתַּחְתּוֹן בַּמַּדְרֵגָה, שֶׁאֵין תַּחְתּוֹן לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּעִנְיַן הֶסְתֵּר אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ וְחֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכוּפָּל, עַד שֶׁהוּא מָלֵא קְלִיפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵן נֶגֶד ה׳ מַמָּשׁ, לוֹמַר: ״אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד״.
וְהִנֵּה, תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – אֵינוֹ בִּשְׁבִיל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הוֹאִיל וְלָהֶם יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הַתַּכְלִית הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא וְאִתְהַפֵּךְ חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא – שֶׁיָּאִיר אוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה כּוּלּוֹ, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז וְיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, מֵהֶאָרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּאִיר שָׁם עַל יְדֵי לְבוּשִׁים וְהֶסְתֵּר פָּנִים, הַמַּסְתִּירִים וּמַעֲלִימִים אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא יִבָּטְלוּ בִּמְצִיאוּת.
וְלָזֶה נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת עוֹז וְכֹחַ, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל שְׂכָרָם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ בְּאוֹר ה׳ הַנִּגְלֶה לֶעָתִיד בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כְּדִכְתִיב: ״וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ [פֵּירוּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מִמְּךָ בְּכָנָף וּלְבוּשׁ], וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״, וּכְתִיב: ״כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וְגוֹ׳, כִּי ה׳ יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְגוֹ׳״.
וְנוֹדָע, שֶׁיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבִפְרָט כְּשֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, הֵם תַּכְלִית וּשְׁלֵימוּת בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלְּכָךְ נִבְרָא מִתְּחִילָּתוֹ
הגהה
וְקַבָּלַת שָׂכָר ﬠִיקָּרוֹ בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיﬠִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה מֵהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
וְגַם כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים מֵעֵין זֶה, בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, כְּדִכְתִיב: ״אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ״ – ״הָרְאֵתָ״ מַמָּשׁ, בִּרְאִיָּה חוּשִׁיִּית, כְּדִכְתִיב: ״וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״ – ״רוֹאִים אֶת הַנִּשְׁמָע״, וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: מִסְתַּכְּלִים לַמִּזְרָח וְשׁוֹמְעִין אֶת הַדִּבּוּר יוֹצֵא אָנֹכִי כוּ׳. וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת וּלְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְכִדְפֵירְשׁוּ בַּתִּיקּוּנִים ״דְּלֵית אֲתַר דְּלָא מַלֵּיל מִינֵּיהּ עִמְּהוֹן כוּ׳״.
וְהַיְינוּ, מִפְּנֵי גִּילּוּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵן כְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא פְּנִימִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְחָכְמָתוֹ, וְאֵין שָׁם הֶסְתֵּר פָּנִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ תּוֹרַת חַיִּים״. וְלָכֵן הָיוּ בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר פָּרְחָה נִשְׁמָתָן כוּ׳, אֶלָּא שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָהֶן בְּטַל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים״, וְהוּא טַל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא ״עוֹז״, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ כוּ׳״.
רַק שֶׁאַחַר כָּךְ גָּרַם הַחֵטְא וְנִתְגַּשְּׁמוּ הֵם וְהָעוֹלָם, עַד עֵת קֵץ הַיָּמִין, שֶׁאָז יִזְדַּכֵּךְ גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף וְהָעוֹלָם, וְיוּכְלוּ לְקַבֵּל גִּילּוּי אוֹר ה׳, שֶׁיָּאִיר לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ״עוֹז״. וּמִיִּתְרוֹן הַהֶאָרָה לְיִשְׂרָאֵל – יַגִּיהַּ חשֶׁךְ הָאוּמּוֹת גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב: ״וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה׳״, וּכְתִיב: ״וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּיו וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״לָבוֹא בְּנִקְרֹת הַצּוּרִים וּבִסְעִיפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה׳ וַהֲדַר גְּאוֹנוֹ וְגוֹ׳״, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עוּזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ וְגוֹ׳״:
בראשית רבה מ״ה:ד׳ - הטקסט מספריא
וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר (בראשית טז, ד), רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא אָמַר מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה נִתְעַבְּרָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְהָכְתִיב (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן וְנִתְעַבְּרוּ כְּמִבִּיאָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי הַקּוֹצִין הַלָּלוּ אֵינָן לֹא מִתְנַכְּשִׁין וְלֹא נִזְרָעִים, מֵאֵילֵיהֶן הֵן יוֹצְאִים וּמִתַּמְּרִים וְעוֹלִים. הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹא יַעֲלוּ. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, רַבִּי לֵוִי מִשֵּׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמִתְאַוֶּה לְשִׂיחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי, לָמָּה עִקַּרְתִּי אֶתְכֶם, בִּשְׁבִיל (שיר השירים ב, יד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר פַּפָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן. רַבִּי הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רֹב הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ בַּעֲלֵיהֶן מֵהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִין הִיא מִתְכַּעֶרֶת וּמִתְעַזֶּבֶת, שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְהָיְתָה שָׂרָה אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל עֲלוּבָה, וְהָיְתָה הָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם שָׂרַי גְבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת עִם דָּא אֲנָא מִסַּב וּמִתַּן, הַלְוַאי מִסַּב וּמִתַּן עִם מָרָהּ.
בראשית רבה ע׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׂיחָתָן שֶׁל אָבוֹת וַעֲשָׂאָן מַפְתֵּחַ לִגְאֻלָּתָן שֶׁל בָּנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ: וְהָיָה לִי לֵאלֹהִים, חַיֶּיךָ, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ אֵינִי נוֹתְנָן אֶלָּא בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, ח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִיְרוּשָׁלָיִם. (ישעיה יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ. (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְפוּ הֶהָרִים עָסִיס. (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וגו'.