שיחה ח

207שיחה ח

ייב - ייג תמוז

ב"ה, תחילת חודש תמוז, חודש הגאולה, ה'תשל"ד ברוקלין, 1.י.

שלום וברכה !

.. ובעמדנו לפני ימי הגאולה יב-יג תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובלשונו:

לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה, כי כל איש ישראל (מבלי התחשב במצבו הפרטי בשמירת וקיום המצוות) לבו תמים עם ד' ותורתו,

ועל פי ההמשך במכתבו האמור -- ברכה וחיזוק לב כאו"א ,להוסיף אומץ בהרבצת תורה והחזקת היהדות",

הרי זה מזכיר ומעורר עוה"פ בהענין אודותו הי' הדיבור של חיבה ושל חובה מצוי במשך שבועות האחרונים -- ענין חמשת המבצעים: מבצע תורה, מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה ומבצע ספרי קדש בכל בית. ולא

ובלשונו: במכתב מט"ו סיון התרפ"ח (בסה"מ תש"ח ע' רסג).

בשם ישראל יכונה: ואינו עִיקר שמו (ראה מפרשים ריש נדרים. ובכ"מ).

מבלי התחשב .. ותורתו: ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.

לבו תמים: כמש"נ (שה"ש ה, ב) אני ישנה (בגלותא. זח*ג צה, א) ולבי ער (ראה לקו"ת שה"ש לד, א. לה, ב. ובכ"מ).

המבצעים: להעיר מס' ערה"כ (לבעהמ"ס סדה"ד) ובס' קה"י: בצע אותיות השניות דאברהם יצחק יעקב. ומצינו למעליותא: מצוה לבצוע (סנה' ו, ב)

תורה: דמגנא ומצלא (סוטה כא, א). וראה סיום ההמשך מים רבים, תרל*ו. קונטרס עה"ח בתחלתו.

תפלין : דע"י תש"ר ויראו ממך (ברכות ו, סע'א), ותשיר זקוקה ל(הקדמת) תש"י (מנחות לו, סע"א). וראה תורת הבעש"ט על מרז"ל תפלין דמארי עלמא (סה"ש קיץ היש"ת ע' 133).

מזחה: שעי"ז ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם (זח*ג רסג, ב). ובירוש' פאה (פ"א ה"א) דאמר רבי לארטבון חפציך ותפצי לא ישוון בה. וראה ההוספה בשאילתות קמה. ועייג"כ בכתבי האריז"ל (סידורו בתחלתו סוף כוונת המזוזה וכן קרוב לסופו. ש' ההקדמות ך"ו בכניסת המוחין -- בתחלתו ובסופו) דמציל מיצה"ר, לא ישלוט השטן בבית, הבית ינצל משדים ורוחות רעות, מגין מן המזיקין, מבריח את הקליפות, אין נאחזות (ינקו) שם.

208נצרכה אלא, כנ"ל, לתוספת התעוררות ,וזריזות יתרה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה" מבשאר ענינים,

שהרי בכל עניני תורה ומצותי' גדולה מעלת הזריזות, כנאמר ונשנה בדברי רז"ל לעולם יקדים אדם לדבר מצוה כו,

על אחת כמה וכמה בחמשת הענינים המוזכרים לעיל, אשר כלליים הם, כאו"א מהם מגנא ומצלא, בכאו"א מהם -- כל יום ויום דיו שיפקיע את עצמו, שמזה מובן איך שצ"ל בכל יומא ויומא עביד עבידתי'.

וכמו שאחת מהוראות ימי הגאולה הבע"ל היא שכשיהודי מחליט בתוקף המתאים בעניני תורה ומצותי', הקב"ה עוזרו לקיים ההחלטה בפועל למרות כל המגיעות ועיכובים, וכמו שראינו אשר בעל הגאולה התגבר על ההתנגדות של כו' ונצח ועד אשר, ונהפוך הוא, שע"י המאסר שנסתיים בגאולה נתוסף יום אשר ,ראוי הוא" ומסוגל ,לקובעו ליום התועדות והתעוררות לחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו".

מכל שכן בתקופתנו ובמקומות שאין התנגדות כלל וכלל, או -- רק התנגדות הכי קטנה ובודאי ובודאי שאינה בערך כלל להתנגדות שהיתה לבעל הגאולה בימים ההם בזמן הזה,

כי לאחרי שפתח בעבודה האמורה, הרי על ידי פתיחה זו סלל דרך לכל 209אחד ואחת לעשות מעין האמור, בחיזוק התורה ו):יהדות ובאופן דמוסיף והולך ומתוך התלהבות ואור וחיות,

כולל גם -- ועיקר -- להשפיע על הזולת ובהסביבה כולה שממנו יראו וכן יעשו רבים, וגדול זכות והצלחת העוסק עם הרבים והצבור כמפורש בדברי חז"ל,

ועי"ז גם מרבים השלום, כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה, כולל קיום היעוד: ונתתי שלום בארץ גו' ואולך אתכם קוממיות.

בברכת הצלחה בכל האמור ומתוך שמחה וגאולה מכל דברים המונעים בזה ומבלבלים ובברכת חג הגאולה

לאחרי שפתח .. דרך לכל אחד : דכאשר פתח הצינור ונמשך כו' עי*ז ביכולת כאו"א כו' (סד"ה כי כאשר השמים, תרע"ח):.

שפתח בעבודה .. דרך לכל אחד : עד"ז מצינו גם בנוגע להבנה בתורה (אף שאחז"ל ע"ז (מגילה ו, ב) לא יגעתי ומצאתי אל תאמין); הרב ב"י שטרח ויגע עד שבא על פי' איזה מאמר ואח"כ שמע אותו פי' מאחרים ג*כ ונצטער וא"ל האריז'ל אתה פתחת הציגור (כתר ש"ט סרג"ו. ועדיז בס' מאה שערים (כח, סע"א) ביאור אדה"ז בהנהגת הה"מ ממעזריטש). ולכאורה עפ"ז צ"ע בעירובין (מג, סע"א) התמי' מאן אמרינהו. והביאור -- דשם המדובר ב,שב שמעתא" וי"ל הכוונה להלכות התלויות בשמיעה וקבלה. גם -- שם שאני דתזר ואמרינהו כל השב שמעתא ביחד.

6-2 210ב"ה, חמשה עשר בתמוז, חדש הגאולה ה'תשל"ד, שנת הקהל - ברוקלין, 1.י.

בלשון הרב -- לכל מחבבי תורתנו הקי, שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה

ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים, מתחיל במבצע מזוזה,

ולהתחיל בהוספה זו עוד לפני בין המצרים, וגם בשבת מפקחין על עסקי רבים ופוסקים צדקה -- כפשוטה וברוחניות.

ויהי רצון שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה בקרוב ממש, בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וישראל עושה חיל.

בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל

חמשה עשר: דקיימא סיהרא באשלמותא כו' אנפייהו דישראל (זח'ב פה, א)

בתמוז : תוקף תגבורת האהבה בבחי" רצוא (אוה"ת ויחי, דף תתשכ"ב).

הקהל : וכהמשך הכתוב (וילך לא, יב): את העם האנשים והנשים והטף גו' לעשות את כל דברי התורה הזאת. וראה רמב"ם סוף הל' חגיגה : כיום שניתנה בו בסיני.

בלשון הרב: במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (סה"מ תש"ח, ע' רסג).

חיל: להעיר מע"ח שכ"א (ש"כ) פ"ב. לקו*ת במדבר יח, ד.

בכל המבצעים: בפרטיות יותר -- בשיחת ש"פ במדבר ובמכתב דתחלת תמוז.*.

במבצע מזוזה: כוללת כל המְצות (סידור עם דא"ח שער החנוכה רעה, א), שומר דלתות ישראל, מציל מיצה*ר (סי' האריז"ל בתחלתו), כל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו (שו*ע יו"ד רסרפ"ה). וראה ג"כ ירוש' פאה (פ"א, ה"א). אוה"ת לחנוכה (בראשית ד' שכח ואילך). ד'ה ויקח קרח, תרכ"ט. ליקוטי לוי יצחק לזח"ג ע' תנב ואילך.

בין המצרים : להעיר מתורת הבעש"ט בזה (כש"ט סתכ"ב. הוצאת קה"ת). ועיין פרש"י (איכה א, ג) גבולים של שדה וכרם.

בשבת .. צדקה: שָבת קנ, א. טושו"ע או"ח סשו.

שיהפבָן .. ולשמחה: סליחות לי"ז תמוז פיוט אתאנו לך. בקבודה -- להעיר מקונטרס עה"ח ס"ד. וראה לקו*א להה"מ ד*ה בן בג בג. ולהעיר ממש"נ (תהלים עג, יז) עד אבוא אל מקדשי א-ל אבינה לאחריתם (ראה תניא פ"ז: עֶד כי יבוא יומם כו').

וישראל עושַה חיל: ראה זהר סוף פרשת שבוע זה.

*) נדפס לקמן ע' 211 ולעיל ע' 207. המו"ל.

6-2 211לקומי הוספות/ י"ב"י"ג תמוז שיחות 211

.. בפלל -- ובפרט בקשר להמצב באה"ק ת"ו צריכים כעת להשתדל בכל עוז לבטל את הגזירה האיומה ד,מיהו יהודי", וגם לחזק את כל המבצעים דלקמן; נוסף על העיקר שהמדובר בקיום מצוות כלליות של הקב"ה -- הרי לכאו"א מהן -- כמבואר בתוה"ק תורת חיים (הוראה בחיים) - סגולה מיוחדת בתור שמירה והגנה.

ואיז הכוונה אשר בגלל הגזירה ד,מיהו יהודי" או בגלל החסרון במצוות דמבצַעִים אלו באו המאורעות כו' ל"ע ול"ע, כ"א שזהו עדימ כפי שנהוג בצבא ענין עיקרי -- שכשהולכים אנשי הצבא לחזית לובשים כובע של מתכת (,העלמעט") בראשם להגן עליהם מחצי (,בולעט'ס") האויבים; הנה באם בא אחד ולקח את הכובע מהאיש צבא (או לא הניח לו ללבוש הכובע) ולאחר זמן ואפילו זמן רב ירה האויב .,בולעט" וכיווז בראשו של החיל ופצעו או כו' -- פשוט שהסיבה לפציעתו או כו' של האיש צבא היא - יריית האויב, אבל באם האיש צבא ה" לו ,העלמעט" על ראשו, לא ה" נפצע, לפי שהכובע הי' מגין עליו. ולכן: זה שהוא מונע מהאיש צבא לבישת הכובע מתכת, גם הוא נאשם בפציעתו או כו' של האיש צבא -- על שמנע את הגנתו של האיש צבא..

וכן הוא בנדו"ד, שישנן סיבות להמאורעות שאירעו ובל' הרמב"ם ' ח"ו לומר שזהו מצד ,מנהג העולם (או) נקרה נקרית' - ובודאי ובודאי שהמחבלים מושחתים ושונאי ישראל וכו' -- וסופם כפרעה וחילו וכו', אלא שמכיון שכניסת המחבלים לערי אה"ק היתה ע"י תסרון בשלימות המחיצות דהגבולים ועשו בהן פרצות וכו', ועד"ז ברוחניות, הגזירה ד,מיהו יהודי" הורסת את המחיצות שבין ישראל לעמים [ועד שַעפ"י החוק ד,מיהו יהודי", באם מחבלים אלו היו באים בגלוי דרך לוד (עם תעודה איזו שתהי) ודורשים שירשמו אותם כ,יהודים", עפ"י חוק אומלל ואיום זה היו ממלאים דרישתם זו], באם לא היתה גזירה זו, והיתה המחיצה חזקה (ברוחניות) בין ישראל לעמים, הרי מחיצה זו היתה מחזקת גם את המחיצה בגשמיות. ולכן, גם לגזירה הנ"ל יש חלק גדול בהמאורעות. וכמובן ממשל הנ"ל, שבזה שקרהּ להאיש צבא נאשם (נוסף על העיקר זה שירה החצים) גם זה שמנע את הגנתו שָל האיש צבא ע"י שלקח ממנו את הכובע מתכת.

וקְדִיז הוא גם בנוגע להמבצעים של המצות דלקמן; אשר ודאי שאין 212שייך לומר ח"ו שהחסרון במבצעים אלו הוא שגרם להמאורעות, אלא שקיומם של מצות אלו -- נוסף על העיקר שצריך לקיימם להיותם מצותיו של הקב"ה -- הם גם שומרים ומגינים ומצילים את בנ"י מהאויבים שמסביבם. ואסור ח"ו וח"ו להקל ולזלזל במבצעים אלו, כי עי"ז מונעים ח"ו את הגנתם ושמירתם של בנ"י שליט"א (ואף שבודאי ישמור הקב"ה את בנ"י ולא ינום ולא יישן שומר ישראל -- הרי הסדר בתכסיסי הגנה ומלחמה הוא שלובשים ,כובע מתכת* -- וע"פ תוה"ק זו פקו"נ) וכו'.

המבצעים הם:

מבצע תפילין, שעל תפילין (של ראש) דרשו רז"ל: משינ ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", והיינו שע"י קיום מצות תפילין נופל מורא ופחד על אומות העולם שיראו מבני ישראל.

מבצע תורה, שכל או"א מבני ישראל ילמוד תורה, ככל האפשרי, ועכ"פ רגעים אחדים בכל יום, ו,תורה כו' מגנא ומצלא"*, ומכיון ש,אין שכחה לפני כסא כבודך", היינו שבהבחי' שלמעלה מהכסא אין שייך שכחה :, הרי אפילו זה ששכחן הוא -- תורתו שלמד קיימת היא לפני כסה"כ. ומה טוב שישתדלו לפעול שכאו"א ידע דברי תורה גם בע"פ שיזכרם תמיד, שאז, דברי תורה אלו חקוקים תמיד בזכרונו, וכמבואר בלקו"ת ד"ה והדרת.

מבצע מזוזה, שמצות מזוזה שומרת היא לא רק על הבית (שבו נקבעה המזוזה), וכהר"ת של השם הנכתב על המזוזה: שיד-זי -- שומר דלתות ישראל *', אלא גם על האנשים היוצאים מהבית, שהמזוזה שומרת עליהם בצאתם מן הבית ובבואם, וכמבואר בזהר* בנוגע למצות מזוזה שעז"נ ,הוי' ישמר צאתך ובואך (והשמירה היא) מעתה ועד עולם", היינו שהיא : פועלת שהאדם יהי' נשמר ע"י הקב"ה בצאתו ובבואו עד עולם.

מבצע צדקה, לעורר על גתינת צדקה, וכן -- כמו שדובר כבר כמה פעמים -- השתדלות שבכל בית יהודי תהי' קופסא של צדקה שזה מזכיר 213זכות המצוה'י ומעורר לנתינת צדקה, שצדקה היא שמירה, וכמו שאמרו חז"ל *: אמר הקב"ה נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו, חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש, למחר בנך או בתך באין לידי כו' אזכור אני להם את המצוה שעשית עם העני ומציל אני אותם כו'.

מבצע ספרים, להשתדל שבכל בית יהי' ספרי קודש (עכ"פ חומש, תהלים סידור תפלה וכו'), שגם זה מוסיף בשמירת הבית ואנשיו.

כל ענינים הנ"ל פועלים השמירה לא רק של יהודי זה שמקיים את המצות הנ"ל, אלא גם לכל ישראל בכל מקום שהם, גם אלו שעדיין לא קיימו את המצות [אף שבודאי קיום המצות של האחד אינו פוטר את השני, ומחוייבים להשתדל שגם השני יקיימם] -- כי הרי כל ישראל ערבים זב"ז* ובפרט שכל ישראל אחים הם ואב אחד לכולנה *, לכן קיום מצות הנ"ל של כל יחיד פועל שמירה עבור כל בני ישראל. ובמיוחד ע"פ פס"ד הרמב"ם יי ש,צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו כו' וכן כל העולם:' חציו זכאי וחציו כו' עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו

ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה כו". (מעויחת ש"פ במדבר ההתשלחד)

6-2 214(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

215(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

216(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

218(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

219ויהי רצון, אז די אַלע וועלכע ביז איצטער האָבן געטאֶן כל המיני אמתלאות ותחבולות צו מהרס זיין די מחיצה שבין ישראל לעמים, זאָלן זיי תשובה טאָן, 220ביה, ערב ראש חודש תמוז, חודש הגאולה, ה'תשל"ד

בנועם קבלתי הידיעה על דבר חג הסיום,

וכבר הודגש כמה פעמים שבעניני תורה ומצותי' לא שייך ,סיום" ואפילו הפסק ח"ו, וענין ה,סיום" בזה הוא התחלה ועלי' לשלב נעלה יותר בכל עניני תורה ומצוות, ובלשון הידוע מעליץ בקדש.

והנני שולח ברכתי לכל אחת ואחת מהן וכולן ביחד שתלכנה מחיל אל חיל בכל עניני התורה ומצוותי' שלמדו ונתחנכו בהם,

כולל במיוחד השתתפות באופן המתאים בחמשת המבצעים הידועים, מבצע תפלין, מבצע תורה, מבצע צדקה, מבצע מזוזה ומבצע בית (מלא) ספרי קודש, וכמבואר ענינם בעל פה ובכתב וגודל ערכם בפרט בעת הזאת.

221לקוט" הופפות/ י"ביייג תמו שיחות 221

רק שהנשים שוות לאנשים, אלא אדרבה יש להן אחריות יתרה בתור ,עקרת הבית". וידוע ומפורסם אשר נשי ובנות ישראל עוד מקדמת דנא לקחו חלק

בראש בכל דבר טוב והיו לדוגמא ולמופת לאנשים בצדקתן וביושר לבבן והתמסרותן, ובזכותן הביאו גאולה ותשועה לכל עמנו בני ישראל מדור דור.

והשם יתברך יצליח כל אחת ואחת מהן וכולן יחד ללכת מחיל אל חיל בכל האמור, ובגלל זאת יברכן ה' במילוי משאלות לבבן לטובה בכל המצטרך להן בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור.

6-2

ב"ה, יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פ' וישראל עושה חיל ח' תמוז, ה'תשל"ה.

לכל בני ובנות ישראל בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו שלום וברכה :

בימים הסמוכים ליב-יג תמוז, ימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו על עבודתו במס"נ בהרבצת התורה בכל המדינה שהי' בה אז רוב מנין ורוב בנין דאחב"י -- כולל פעולות רבות ועצומות בנוגע לקיום מצותי", כידוע ומפורסם, 222גאולה ע"י ובאופן דפועל ישועות בקרב הארץ,

ונשען על דבריו במכתבו לחגיגת גאולה זו בפעם הראשונה (בשנת תפר"ה) אשר לא אותו ,בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כ"א גם כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה",

ומעורר (בהמשך מכתבו) ,לחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו" -- ומצרף לו מאמרו ד"ה עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרוי' ביניהם,

הרי הזמ"ג ושליחותי' עבידנא לעורר ע"ד פעולות ביתר שאת ויתר עז בהרבצת התורה והוספה בזה, הלוך והוסיף ואור -- בתורה אור, וגדול לימוד שמביא לידי מעשה -- נר מצוה -- בעצמו ובסביבתו הקרובה וגם הרחוקה, וזכות הרבים מסייעת. ואמחז"ל בזכותא דאורייתא יפקון ישראל מן גלותא,

ומודגש בזה ענין ההוספה דוקא, מתאים להצווי דמעלץ בקודש -- שהרי כל הוספה בתורה וכן במצות -- גוררת עוד הוספה וכמחז"ל מצוהח גוררת מצוה, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו דיום הגאולה הראשון ד"ה הוי' לי בעוזרי (בסיומו) -- הם (בירורי המצות) העוזרים האמתיים של האדם, כולל (כמובן) -- במילוי תפקידו ,לשמש את קונו" ע"י התומ"צ.

והנה בכל מצוה -- הדברים הנ"ל אמורים, אבל ביותר הוא בנוגע למצות שיש ביניהן שייכות.

223לקוט' הופפות / "כיייג תמוז שיחות 23

ובזה זירוז מיוחד לכאו"א מבנ"י -- שכולם חייבים בלימוד התורה - כולל נשים ובנות, שגם הן מברכות ברכות התורה ואומרות אשר קדשנו במצותיו וציוונו על דברי תורה (או -- לעסוק בד"ת) -- גם ע"ד הוספה בהמבצעים הידועים, שלכאו"א מהם שייכות מיוחדת לתורה, וכמדובר כבר כ"פ:

מבצע תורה: הרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, אלא שכמה פעמים ככה -- הצלחה רבה בלימוד התורה.

מבצע תפלין ומבצע מזחה: -- אשר בפרשיות שבהן נאמר והוכפל הציווי דת"ת ,בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", וציווי התורה ה*ז נתינת כת.

מבצע צדקה -- אשר על ידה נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

מבצע בית מלא ספרים (דתורה ותפלה -- שלימוד התורה שאחרי התפלה, הוא נעלה ביותר, ובפרט שהתפלה ה"ה בהקדמת כובד ראש וכמש"נ: השתחוו לה' בהדרת קודש).

224מבצע נרות שבת קודש ויו"ט -- ע"פ מחז"ל דנר מצוה מביא תורה אור.

ויה"ר שכאו"א -- בתוככי כאחב?י -- שליט"א ילך מחיל אל חיל בלימוד התורה הנגלה והחסידות ובקיום מצותי', עדי יקויים היעוד דבפרשת שבת יום הגאולה: וישראל עושה חיל.

בכבוד ובברכה להצלחה רבה בכל האמור

... ובענין שהזמ"ג -- ואף שהבא לקמן כבר בא במכתב הכללי מיום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פ' וישראל עושה חיל,

הרי אינה דומה כתיבה ובקשה הבאה לכו"כ ביחד -- לפני' ובקשה מיוחדה ושלוחה ישר לאחד וליחיד ולמציאות יחידה שע'י איחוד כמה יחידים...

225ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' אני חלקך ונחלתך, ב' דריח תמוז, חודש הגאולה, ה'תשל"ה ברוקלין, נ. י.

תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מאנטרעאל

ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

במענה לההודעה ע"ד חג הסיום דכמה כתות -- בקמי שבתא דחג הגאולה יב תמוז הבע"ל, גאולה ע"י ובאופן דפועל ישועות בקרב הארץ,

הנני שולח ברכתי לתלמידים המסיימים, בתוככי כל תלמידי ישיבות תומכי-תמימים בכל מקום שהם, שליט"א, שיהי' חג הסיום -- חג התחלה טובה לתוספת התמדה ושקידה בלימוד התורה (הנגלה והחסידות), וההוספה ב (גדול) תלמוד שמביא לידי מעשה (קיום המצוות) תוסיף בהידור בקיום המצוות, הידור חדור אור וחיות חסידותיים,

וככל סיום בעניני תומ"צ -- שהוא הכנה ועלי' למדריגא נעלית יותר, ובלשון חז"ל מעלין בקודש.

והרי כל הוספה בתומ"צ -- גוררת עוד הוספה וכמחז"ל מצוה גוררת מצוה, ובלשון בעל הגאולה הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו דיום הגאולה 226הראשון ד"ה הוי' לי בעוזרי (בסיומו) -- הם (בירורי המצות) העוזרים האמתיים של האדם, כולל (כמובן) במילוי תפקידו ,לשמש את קונו" ע" התומ"צ.

והנה בכל מצוה ומצוה -- הדברים הנ"ל אמורים, אבל ביתר שאת ויתר עז הוא בנוגע למצות שיש ביניהן שייכות.

ובזה זירוז מיוחד לתלמידי ישיבות, ובכלל ליושבי אוהל -- שהתורה עיקר עסקם ורוב ימיהם בה -- להוספה בהמבצעים הידועים, שלכאו"א מהם שייכות מיוחדת לתורה, וכמדובר כבר כ"פ:

מבצע תורה: הרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, אלא שכמה פעמים ככה -- הצלחה רבה בלימוד התורה.

מבצע תפלין ומבצע מזוזה -- אשר בפרשיות שבהן נאמר והוכפל הציווי דת"ת ,בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", וציווי התורה ה'ז נתינת כח.

מבצע צדקה -- אשר על ידה נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה,

מבצע בית מלא ספרים (דתורה ותפלה -- שלימוד התורה שאחרי התפלה הוא נעלה ביותר, ובפרט שהתפלה ה"ה בהקדמת כובד ראש וכש"נ השתחוו לה' בהדרת קודש).

227מבצע נרות שבת קודש ויו"ט -- ע"פ מחז"יל דנר מצוה מביא תורה אור.

ויהיר שילכו מחיל אל חיל בלימוד התורה הנגלה והחסידות ובקיום מצותי', עדי יקויים היעוד דבפרשת-שבת יום הגאולה: וישראל עושה חיל.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור

6-2

ב"ה, שלישי בתמוז, אור לעש"ק פ' ויאמר הוי' גו' אני חלקך ונחלתך, ה'תשל"ו ברוקלין, 1.י.

שלום וברכה !

בעמדנו בימים אלה, מתחיל מג' בתמוז - יום יציאת בעל השמחה והגאולה די"ב-י"ג תמוז -- הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר -- מבית האסורים,

הזמ"ג להתבונז ביתר שאת וביתר עז בפרשת המאסר והגאולה, 228בטיבת המאסר -- עסקנות במסנ"פ בהפצת היהדות והתומ"צ בכל מקום, מבלי התחשב במניעות ועיכובים וכו' ובהפצה הכי גדולה רחבה ועמוקה,

אשר הנקודה בכ"ז ה"ה ענין החינוך, חינוך כפשוטו: יסוד מוסדות חינוך כשרים ועטה"ק לבנים ולבנות, וחינוך הגדולים בשנים, אבל קטנים ביהדות ותומ"צ,

וחינוך דכאו"א לעבודת השם ולהפצת התומ"צ ועד כדי מסנ"פ -- ע"י היותו והראותו דוגמא חי' לכ"ז ודרישתו נפשית שממנו יראו וכן יעשו,

והתבוננות בתוכן הגאולה -- שהייתה, כדברי בעל הגאולה, לא רק גאולתו כ"א גם גאולת ,כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה וגם את אשר בשם ישראל יכונה",

התבוננות בכ"ז באופן שתביא לידי מעשה -- הנהגה בפועל מתאימה לתקות בעל השמחה, ועד -- להשלימות בזה, כראוי לבנ"י, אשר חלק הו" עמו,

כולל ללכת בכ"ז מחיל אל חיל -- לחנך את עצמו בזה ולהוסיף בפועל בקודש,

ומיוסד על הכלל גדול בתורה מצות ואהבת לרעך כמוך -- להוסיף בהשפעה וחינוך דהזולת בכ"ז,

ובאופן שיהי' כאו"א טופח ע"מ להטפיח.

ומיוסד על מחז"ל בנוגע לגאולה היינו חירות דאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת -- להשתדל במיוחד בכל השייך לת"ת ולהצלחה רבה בזה,

כמדובר זה כמה פעמים בארוכה ובפרטיות ע"ד 229מבצע חינוך -- שכללות התורה ה"ז הוראה וחינוך, ובהר סיני היו בנ"י כתינוק בביה"ס -- ואיך שהוא מבצע כללי -- גדול וכולל מבצעים הכלליים גם הם -- ואשר שייכות מיוחדת להם לת"ת:

מבצע תורה: שהרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה (אלא שכמה פעמים ככה) -- הצלחה רבה בלימוד התורה.

מבצע תפלין ומבצע מזוזה -- אשר בפרשיות שבהן נאמר והוכפל הציווי דתית ,בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", וציווי התורה היז גם נתינת כח.

מבצע צדקה -- אשר על ידה נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה,

מבצע בית מלא ספרים (דתורה ותפלה -- שלימוד התורה שאחרי התפלה הוא נעלה יותר),

מבצע נרות שבת קודש ויו"ט -- ע"פ מחז"ל דנר מצוה מביא תורה אור.

מבצע כשרות האכו"ש -- מזון הגוף ושייך הוא ודוגמתו התורה, מזון הנפש, ונאמר ותורתך בתוך מעי.

ומבצע טהרת המשפחה -- וכנרמז גם במחז"ל דמתן תורה הי ע"יז דבנינו עורבים אותנו.

ויה"ר אשר תקויים בכל או"א הבטחת הוי' בפרשתנו ,אני חלקך ונחלתך" 230וכפירוש ופסק דין הרמב"ם אשר ,כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם ה"ז נתקדש קדש קדשים ויה" הוי' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים

וכפירוש .. הרמב"ם: הל' שמיטה ויובל בסופז.

כל איש ואיש : ולא ,כל איש* -- כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדרחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א, ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אהל ובעלי עסק.

מכל באי העולם: מוכח דגם או"ה בכלל -- ראה ג"כ הל' תשובה פ"ו, ה"ג. פ"ג, ה"ג (ובפרט שמקדים ,בל"). ולהעיר ממש"כ (הל' תשובה פ"ג, ה"ה הלכות מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו', אבל באו"ה החלק בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כהמשך בזו"ח שם ,לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע*, במו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין -- ע"ז ה, א), וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי אומות העולם נלקחות מגוגה. ועיין תורה אור תולדות (יט, רעיג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' - דמשם מובן שהמאמינים שבהם ה" עד"ז בנוגע לעניני אמונה. -- והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הן: מררי גרשון קהת, כהן כה"ג וכיו"ב.

באי העולם: מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א מ"ב), ודלא כהנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה'ג): כל אחד ואחד מבאי העולם; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום ,באי העולם" -- ,מבני אדם").

נדבה רוחו אותו: שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (ראה רמב"ן שם).

והבינו מדעו: שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' עיז רפי"א.

להבדל .. נתקדש: קדש קדשים: ע"ד דה*א (כג, יג) האמור בכהנים. [ולכאורה קד"ק שייך רק לכה"ג, והרי רק הוא נכנס לקד"ק -- ועפ"ז בקרא ,להקדישו קד"ק הוא ובניו* -- להקדישו קאי אכולם וקד"ק -- על אהרן, ועפ"ז גם מובן כפל הלשון (ועד"ז -- ברמב"ם), אבל ל"מ כן בהוריות יג, א וכמפורש בחדא"ג שם. ולהעיר מזח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א]

לעמוד .. לשרתו: דברים י, ח.

לשרתו ולעבדו: ראה מנחות קט, ב.

ישר .. בקשו: ראה קהלת ז, כט.

כמו שעשהו האלקים : והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח'א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'.

עול החשבונות הרכים: לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים תרל"ו בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום ,יחידי בעולם כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו". ופיי הבעש"ט שתהי לאדם תמיד רק מחשבה אחת כו' כמ"ש אשר עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש -- בקיצור לשון).

לעולם ולעולמי עולמים: ל' הספרי דברים כג, ז.

ויזכה לו בעוה"ז .. מנת חלקי: לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, ייל ע*פ מרזיל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א נת' 231וללויים הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי",

ועינינו תחזינה בקרוב ממש בגאולת כלל ישראל האמתית והשלימה, בקיום היעוד: תרוממנה קרנות צדיק -- משיח צדקנו, עליו נאמר וירם קרז משיחו.

בברכה להצלחה בכל האמור

6-2

תעודת חגיגה זו * כבר ביארה כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו ** לחגיגת יבד יג תמוז הראשונה -- בשנת תרפ"ח,

לקובעו ליום התועדות והתעוררות לחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו,

*) דחג הגאולה יב-יג תמוז. המו"ל. >*) נדפס בקונטרס נט -- לי"ב תמוז, ה'תש"ח -- ע' רסג. המו"ל.

232ומברך ,את כל אחינו חובבי תורה ולומדי' ומגידי שיעורים ברבים די עליהם יחיו, כי יפתח ה' את אוצרו הטוב, וישפיע להם בתוך כלל אחינו בני ישראל יחיו, שפעת חיים וברכה מרובה עד בלי די, ויחזק לבבם להוסיף אומץ בהרבצת תורה והחזקת היהדות, ונזכה כולנו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוה מתוך הרחבה ופרנסה טובה".

ויקיים השי"ת ברכות צדיק נשיא דורנו במילואן. (ממכחב ג' תמוז, היתשי"ב) 235... לפלא גדול מ"ש שלא יכול להשתתף בהתועדות דחג הגאולה מצד וכו' -- שאם זה שאין לו כל מניעות צריך להשתתף בהתועדויות כאלו, עאכו"כ זה שיש איזה מניעה, שהרי ההשתתפות בכחה היא לבטל המניעות ולהמשיך ברכות השי"ת בכל המצטרך. וק"ל.

א. נתבאר בהמאמר (ד"ה הו" לי בעוזרי) -- שיסודו הוא בלקו"ת ובמאמר י"ב תמוז תרפ"ז (קונ' יד) -- אשר גם על אויבי דוד, שהם אויבי הוי' כמ"ש הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, נאמר יתמו חטאים, ולא חוטאים.

וזהו שראינו באופן הנהגת הנשיאים וכ"ק מו"ח אדמו"ר ביחוד, אשר הנהגתם היתה לקרב את כל ישראל, גם אלו שהם בהסוג המדובר בתניא ספל"ב, להשתדל להחזירם למוטב בכדי שיהי' יתמו חטאים ולא חוטאים.

ב. בתקופה האחרונה היו ענינים כאלו אשר הסכימו עליהם מפני שעת הסכנה והדחק, אף שמלפנים שללו אותם.

אמנם צריך לזכור אשר הנהגה זו ומעין זו היא רק בדרך הוראת שעה בלבד אבל לא בתור סדר קבוע.

ויובז זה עד"מ מענין הרפואה בגשמיות:

בבית החולים, או גם בבית הבראה, יש סדר מיוחד של אכילה שת" ושינה ונתינת סממני רפואה, אשר מרפא ומחזק את בריאותם של החולים, אך מובן בפשיטות אשר סדר זה אינו מתאים כלל לאנשים בריאים, ואדרבא את הבריאים יכול להביא אותם לידי חולי, ועד גם לידי סכנה ר"ל, אף אשר אותו הסדר טוב ומועיל עבור החולים, וכידוע גם בכמה סממני רפואה, אשר סם-המות הם, אלא שבכמות קטנה ביותר ולחולי מסוים -- מועילים הם.

לאיש בריא בהחלט, הביאור והאזהרה אשר לא יתנהג כסדר הנהוג בבית החולים או בבית הבראה -- אך למותר הוא.

הכרח הביאור והאזהרה הוא למי שאינו בריא לגמרי, או למי שהי' חולה והורגל בסדרים אלו -- שאז הרי אפשר שיתנהג כן גם אחרי שהבריא, -- לאיש הזה צריך לבאר הסכנה הכרוכה בזה.

236גם להרופאים -- שרואים מעלת סדרי בית החולים וטיב פעולת סממני הרפואה אשר עי"ז הצילו כמה וכמה נפשות -- צריך להזהיר, אשר עליהם לזכור שהנהגה זו טובה היא רק עבור חולים אבל לא עבור הבריאים ואדרבא כו'.

וכשם שחובת הרופאים היא לתת סממני הרפואה להחולים, כך חובתם היא לבאר להם, שכשיבריאו ממחלתם יתרחקו לגמרי מהנהגה זו, ודוקא אז הם רופאים אמיתים הממלאים את חובתם כלפי החולים, לא רק בהוה כ"א גם בעתיד.

וכמו"כ הרופאים בעצמם מכיון שעוסקים הם בטיפולי החולים בנתינת הסממני רפואות וכן בסידור עניני האכילה ושתי' וכו', וגם אפילו בשעות הפנויות שלהם הרי יודעים הם שבעבור זמן מה שוב יצטרכו לעסוק בענינים הנ"ל, ובאשר כן הרי אפשרי הדבר שמצד הרגילות בזה וועלן זיי זיך איינרעדן שהנהגות אלו שייכות אליהם גם כן וגם הם צריכים להתנהג בסדרים וענינים כאלו.

לזה צריך להיות הזהירות עבור הרופאים עצמם שידעו שכל הענינים הנ"ל הם רק עבור אלו שמצב בריאותם דורש שיתנהגו בסדרים מיוחדים וכו' וניתן להם להרופאים הרשות והיכולת לסייע לאלו הנצרכים לזה, אבל הרופא בעצמו באם הוא מהבריאים צריך הוא להתנהג בהנוגע לעצמו כאחד הבריאים.

ככל הדברים האלה הוא גם בדרכי הרפואה הרוחנית:

מבלי הבט אשר בזמן האחרון הונהגו כמה ענינים אשר מצילים הם כמה וכמה נפשות מישראל, מ"מ צריך לזכור כי זהו רק הוראת שעה, בשביל להציל את החולים ברוחניות, אבל ח"ו להשתמש בדרכים אלו להבריאים ברוחניות.

והחובה על המורים והמדריכים להסביר לתלמידיהם, אשר דרכים והנהגות אלו הם רק הוראת שעה, לפי שהתלמידים אינם מוכנים לקבל לע"ע את הטוב האמיתי, אבל המטרה הפנימית היא, אשר התלמידים יהיו בריאים במלא מובן המלה, ואל ישתמשו בדרכים אלו.

וכאשר המדריכים מבארים זאת לתלמידיהם, אז דוקא ממלאים הם את חובתם כלפי תלמידיהם בהוה וגם בעתיד. (משיחת י"ב תמוז, היחשי"ז 237.. . ובאשר שמתקרבים אנו לימי חג הגאולה יב' ויג' תמוז, גאולת רבינו נשיאינו ראש ישראל, והרי גופא בתר רישא אזיל, הנה יהי רצון שיגאל כאו"א מאתנו בתכ"י גאולה מכל הענינים המבלבלים, ובנצחון גלוי עליהם כמו שהי' בימים ההם בזמן הזה לפני ל"א שנה, ומתוך הרחבת הדעת יגבירו חיילים בכל אותם הענינים עליהם מסר נפשו בעל השמחה, ולכל לראש - בהעמדת תלמידים יראי ה' ולומדים תורתו תמימה (הנגלה והפנימית)

ומקיימי מצות ה' בהידור. (ממכתב יזא תמוז, תשי"ח)

... וכיוז שנמצאים אנו ערב ימי הגאולה יב-יג תמוז גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, אשר היתה בזה גאולת הרבים בעת ההיא ולפנים ולדורות הבאים לאחרי זה, וכמובן מפרטי הענינים של פרשת המאסר והגאולה.

הנה יבוא זה בפועל בפעולות באותם השטחים עליהם מסר נפשו, הם עניני הפצת היהדות בכלל והפצת המעינות ביחוד, שכל השייכים ויודעים עדיז מחוייבים בזה,

וכיון שלהצלחת העבודה זקוקים למנוחה שמחה וטוב לבב, הנה השי"ת רועה ישראל יאר פניו ויגאל אותו מכל ענינים המבלבלים, וימלא את כל הנ"ל מתוך הרחבה אמתית הן בגשמיות והן ברוחניות.

.. במש"כ בדרמ"צ ע"ד הבעש"ט (הובא בתוס' פרטים בקונטרס ומעין סמי"ט) -- דלמה לא המשיך בשנה הב' והג' -- הנה כמה ענינים שאין מתחדשים בכל שנה ושנה משרשם הראשון. וכמו מספר שני האדם (ראה יבמות ספ"ד). וראה עט"ר איך שכל שנה הוא פרט הנמשך מהכלל דאלף

שנה. (ממכתב י"א תמוז, תשי"ט) 238.. בעמדי עדיין תחת רושם ההתועדות דיום הגאולה, ארשה לעצמי לסיים בפתגם שהשמיע כ"ק אדמו"ר בבואו לארצות הברית בגוגע לגאולתו והוא, אשר הצלתו אז, ובאופן נסיי, היא לא הצלה פרטית כי אם הצלת כל עניני התורה שנלחם עליהם, שהרי זו היתה סיבת המאסר; והמסקנא בארצות הברית צריכה להיות חינוך תורני בלי פשרות, עכ"ל. ויש לבאר השייכות שכיון שהעבודה היתה במסירות נפש, היפך החשבון עפ"י דרך הטבע, שזהו דורש ענין המס"נ, עבודת עצם הנפש שאיננו מתחלק ובשוה עומד ובתוקף בכל חלקי הנשמה והגוף, מצד זה נשללת עצם מציאות פשרה, האפשוית רק במקום שיש שם עיקר וטפל ומוותרים על הטפל מפני העיקר, אבל כשמגיעים להעצם שבכל פרט, הרי משתוה הטפל דטפל עם העיקר דעיקר; או, בהנוגע למעלת בני ישראל, הנה כלשון רבינו הזקן כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בהו" אחד; בדוגמא זו בהנוגע לתורה ומצותיי, כשישנה גזרה על עצם מציאות מצוה -- גם על ערקתא דמסאנא מוסרים נפשם; ובדוגמא זו גם בנוגע לארץ ישראל מצד העצם שלה, זה שהיא ארץ אשר עיני הו" אלקיך בה -- אין חילוק, בזמן, ביז מראשית השנה ועד אחרית שנה, ועל דרך זה במקום, מאבן שתי' שבקדה"ק ועד לעפר בקצה הגבול, וכמו שנאמר כי רצו עבדיך את אבני' ואת עפרה יחוננו, כסיפור

הכמינו ז"ל במס' כתובות, בסופה. (ממכתב ייד תמוז, ה'תשי"ט)

... מאשר הנני קבלת מכתבו מח"י תמוז, בו כותב ר"פ מההתועדות דימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע וגאולתנו אנו, שהיתה גם גאולת הרבים והצלת התורה,

ויהי רצוז שתכה"י יבשר טוב בהנ"ל, וכן בעניניו הפרטים, ובנקודה התיכונה הפצת המעינות חוצה, שעי"ז מקרבים קיום היעוד (שמבין מצרים אלו נזכה בעגלא דידן) לנחלה בלי מצרים.

239. . . לקראת ימי הסגולה יב-יג תמוז הממשמשים ובאים, יהי רצון שהימים האלו הגזכרים ונעשים יעוררו בכל אחד מאתנו, בתוככי כלל ישראל, פנימיות ותוקף הרצון לנצל במדה הכי מלאה כל האפשרויות והכוחות שניתנו מלמעלה, כדוגמת בעל הגאולה, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

התעוררות זו עצמה -- מגלה כוחות ואפשרויות נוספים.

ואם אפילו יש קשיים, ומהם מציאותיים, הרי גם בזה לימוד ימים אלו -- שאין להתפעל מפני כל קושי ועיכוב. צא ולמד שאם איש אחד, אף כי מורם מעם, התיצב מלוא קומתו נגד ממשלה רודנית ועויינת, נצח בכל השטחים עליהם לחם, ועד לאופן אשר בכמה פרטים לא רק בעל כרחם ענו אמן, אלא גם סייעו בידו, על אחת כמה וכמה אנו שזכינו לפעול בתנאים נוחיסם שלא בערך, ובפרט שהדרך כבר סלולה לפנינו, כי כאשר גדולי ישראל פותחים השביל והצנור, הרי על ידי זה ביכולת רבים לעשות כמותם ולהצליח. (ממכתב יי תמוז, תשכ"ג)

ובעמדנו ערב חודש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, רצוני להדגיש בזה דבר בעתו בקישור עם מאסרו ושחרורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, והוא עסקנותו בשטח החינוך, שעסק בזה משך נ"ה שנה מימי חייו. בן שמונה עשר שנה ה" כשאביו מינהו למנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, אבל כבר מקודם לכן עסק בחינוך. ובכל ארצות נדודיו מיד בבואו התמסר לעבודת החינוך בראש וראשונה לכל שאר מפעליו. וכן הי בארצות הברית שגם פה היתה ראשית עבודתו להקים רשת של מוסדות חינוך, התחל מפעולות בעד ילדים שאפילו א"ב לא ידעו ועד שלב לימוד תורה לעומקה של הלכה, הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר, תורת החסידות פנימיות התורה, וזו היתה עבודתו כל ימיו ועלי' מסר נפשו בפועל ממש בימי היבסקצי', אבל זכות פעולות אלו היא שעמדה לו לצאת לחירות וביד רמה.

בודאי שאין כוונתי לספר פרשת יום הגאולה לשם כל המרבה לספר, אלא כמו שפירש בעל השמחה בעצמו ענין פרשת היום, הנה מאורעות הימים ההם צריכים להיות נר לרגלי כל אחד ואחד מאתנו להאיר לגו הדרך בניצול כל האפשריות ובכל השלבים בחינוך בני ובנות ישראל ברוח התורה 240והמסורה וערכי עמנו הנצחיים. ואם יש ענינים המונעים ומעכבים, מוכרח להתגבר עליהם אפילו אם נזקקים למדת מסירות נפש, ובפרט שאצלנו ב"ה אין זקוקים למסירות נפש אלא מסירות הרצון, וסוף סוף האמת מנצחת.

כדרך כל בני ישראל שחיבה יתרה נודעת להם בתור עם קשה עורף, הנני חוזר עוה"פ לנקודה שדברנו בהפגשנו ואשר חזרתי עלי' במכתבי, ועכשו עוד הפעם. יסלח לי כ' אם מוכרחני להביע הסתייגותי מעמדתו שטקס הפרוטוקול מגדיר את מסגרת פעילותו וכל השאר לא שייך אליו וכו'. ולא כך קבלנו מבית רבינו ככתוב לעיל בענין הלימוד מפרשת הגאולה די"ב-י"ג תמוז. ואם תמצא לומר עמדתו של כ' לא הולמת את המושג המקיף של חכמינו ז"ל שכדרכם בקדש הביעו בסגנון קצר -- ,חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם', שיסודו של חיוב זה הוא בתפקידו של כל אחד מישראל להוציא לפועל את האחדות שבכל העולם והנקודה המשותפת שבשטחים הכי שונים בעולם -- זאת אומרת שכל עניני העולם יש להם שייכות לכל יהודי ויכול הוא להיות שם מושל ושליט כאדם העושה בתוך שלו.

ואם בכל השטחים כך, על אחת כמה וכמה בשטח החינוך, ובפרט בתקופתנו זו, שאפילו במקום ספק וס"ס וכו"כ ספקות, חייב יהודי לעשות כל האפשר לו ובכל מקום שידו מגעת, וה' יגמור בעדו.

241ביה, ערב ימי הגאולה י"ב-י*ג תמוז, תשכיד ברוקלין, נ.י.

תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לחג הסיום, מאנטרעאל

בברכה להצלחה מופלגה ולבשורות טובות 62 242... ובבואנו מימי הגאולה יב-יג תמוז, אשר כביאור בעל הגאולה במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה, הוא ,יום חג גאולת ישראל העוסקים

בהרבצת תורה", הרבצה דוקא -- בתלמידים רבים (וכההמשך במכתבו ,תורה דרבים"). ובל' הרמב"ם ,להורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים",

עסק בהרבצת תורה ע"י שבעצמם מלמדים ולומדים תורה ברבים או ע"י שתומכים בממונם ובטרחתם במוסדות ושיעורי תורה דרבים או מייסדים חדשים או בכל אופנים האמורים גם יחד,

יהי רצון שיעשה בזה כאו"א ככל הדרוש ותקוים במילואה ברכת בעל הגאולה (במכתבו האמור), כי ישפיע ה' להם, בתוך כלל אחב"י יחיו, שפעת חיים וברכה מרובה עד בלי די.

מובן שגם להתלמידים שליט"א שהוסיפו שעות על שעות כו' -- כהנ"ל מופנה ומדובר. (ממכתב כ"ג תמוז, ה'תשכ"ד)

6-2

.. עד הזית נותן כשכותשין כו' (ולא ממש -- כי המאסר הזה ה" באמצע הנשיאות ,אלא שהי' יום לשנה" -- ולהעיר מפרש"י שלח יד, לג) כוי ביום ד' אחרי קבלת תעודת החופש -- מקום לברוך הגומל הא' (תורה ולא אמירת הברכה) ועדיין לא יצא מביה"ס. ביום ה' בוקר ,עזב את עיר מקלטו" - יצא ונגמר המאסר (שארך כט' ומקצת דיום למ"ד).

להעיר: ע'י צירוף דמאסר הששי (שה" ג"כ לאחרי הסתלקות אדנ"ע) אולי יש לכוון גם שעות דיום הלמ"ד לחדשי שנת הלמ"ד. (מרשימת תמוז תשכ"ח 243ב'"ה, ערב ראש חודש תמוז, חודש הגאולה, ה'תשכ"ט

ברוקלין, 1.י. תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לחג הסיום, מאנטרעאל ה' עליהם יחיו שלום וברכה :

בנועם קבלתי הידיעה על דבר חגיגת הסיום שתתקיים ביום ד' אור ליום ג' תמוז, בשעה טובה ומוצלחת.

ובטח ידוע לכם כי זה היום הוא התחלת השחרור והגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ממאסרו כשנתפס בעד פעילותו במסירת נפש ממש להפצת לימוד התורה וקיום המצוות באותה ארץ גזירה, ובחסדי השי"ת יצא לחירות בנצחון גמור והיו תוצאותיו עד היום הזה.

ולקראת ימי סגולה אלח, ימי הגאולה הבע"ל, הנזכרים ונעשים מדי שנה בשנה --

וידוע פירוש האריז"ל על ,והימים האלה נזכרים ונעשים", שלתקופת השנה מתחדשים כל עניני קדושה וסגולה דאותם הימים אם רק נזכרים ונעשים כדבעי -

אביע ברכתי לכל התלמידים המסיימים שיחיו, שמתוך הרחבה ומתוך שמחה וטוב לבב תזכו למדה מרובה של פנימיות מסירת נפש, שהיא מסירת הרצון, כמבואר בכמה מקומות בדברי אלקים חיים, ותקויים בכם ברכתו של בעל הגאולה,

וכל אחד ואחד מהמסיימים בתוככי כל תלמידי הישיבה שיחיו, ימלא תפקידו כתקות בעל הגאולה, מייסד הישיבה, מילוי תפקידו במילואו, הלוך 244ומוסיף באור תורה ונר מצוה בהידור וחיות חסידותיים, לתפארת ההורים והרמי"ם והמנהלים והמחנכים שיחיו.

בברכה להצלחה מופלגה ולבשורות טובות -- בכל האמור בגשמיות וברוחניות גם יחד

6-2

.. ובעמדנו לפני ימי הסגולה יב-יג תמוז הבע"ל.

יה"ר שזכות בעל הגאולה והשמחה -- הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורינו -- תעמוד לכאו"א בתוך כאחב"י שליט"א. להמשיך ברכות ה' בכל המצטרך בגו"ר כולל, כמובן, הצלחה רבה בהפצת היהדות והתומ"צ בכלל וע"י מוסדות כ"ק מו"ח אדמו"ר במיוחד ומתוך מנוחה וט"ל.

ובפרט שהשנה ארבעין שנין לגאולתו שאז קאי אינש אדעתי' דרב" -- סוף דעתו ותבונתו וחכמת משנתו (רש"י ע"ז ה, ב. תבוא כט, ו),

וראה ד"ה באתי לגני (השי"ת פט"ז) דמזה הוכחה דכל משך המ' שנה ,ה"ה בבחי" קירוב אליו". עיי"ש.

בודאי ילמדו בימים הנ"ל ושלפניהם ושלאחריהם -- מאמרי תמוז, תרפ"ז שנת הגאולה. (ממכחב ג' תמוז, היתשכ"ז)

... בקשר עם חג גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ב-י"ג תמוז,

אשר בשעתה היתה נקודת מפנה בחיי יהדות מדינות בריה"מ, וכנראה במוחש במשך השנים שעברו מאז, נוסף על המפנה בחייו הוא, כיון שסוף השחרור הי' העתקתו ממדינה ההיא ועמידתו בהגה חיי היהדות בכל התפוצות, 245הוצאנו לאור קובץ מאמרי חסידות אשר אמרם בזמן ההוא בעת המאסר (אמירה לעצמו וכתיבה) בגלותו ובימי הגאולה, בהם משתקפת השקפתו של בעל השמחה והגאולה על פרשת המאסר החופש הגלות והגאולה בצורה אופיינית לדברי תורה ובפרט תורת החסידות.

והרי מיוחדת שנה זו, היא שנת הארבעים לתקופה האמורה. והודיעונו חכמינו זיל אשר בארבעין שנין קאים אינש על דעתי' דרבי, מיוסד על הכתוב אשר בארבעים שנה נתן הוי' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע האותות והמופתים הגדולים ההם.

ויהי רצון אשר בקרוב נזכה לראות גם שחרור וגאולת כל יהדות בריה"מ, שחרור בטוב בחסד וברחמים, ובל' הכתוב: בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו עד כי לא תשאר פרסה.

ולאחרי שראינו אותות ומופתים גדולים בימים ההם וגם בימים אלו באה"ק ת"ו, הרי מכאן ולהבא יהיו אותות ומופתים רק לצורך מתוך הרווחה והרחבה ובסגנון רבנו הזקן באגה"ק הידועה שלו, לא בשביל להתיש כת הסט"א כי יופרד הרע מהטוב ויתפרדו כל פועלי און, כי אם להמשיך אורות עליונים יותר כולי, ללכת מחיל אל חיל מטוב לטוב יותר כו' (אגה"ק סוף

סי כו'). (ממכחב ט' תמוז ה'תשכ"ז)

ב"ה, ר"ח מנ"א היתשכיז

ברוקלין, 1.י. חניכי קיטנת-ישיבת חב"ד בלוד ובראשם המדריכים ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

בנועם קבלתי פ"ש מהם בסיום החודש בו הייתה גאולת נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר פרשת המאסר והגאולה בודאי ידועה לכולכם.

246שמזה מובן שכשנמצאים במקום שיכולים ללכת בעקבותיו ולהמשיך בפעולותיו מבלי עיכובים ומניעות, ואדרבה, ובפרט כשנמצאים בארצנו הקדושה, עד כמה צריך לעשות בזה בשמחה ובטוב לבב. ובטחוני שכל אחד ואחד מכם ישתדל לעשות כן, הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להשפעה טובה על החברים. והשם יתברך ישלח ברכתו להצליח דרככם וימלא משאלות לבבכם לטובה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות

ב"ה, ג' תמוז, חודש הגאולה, ה'תשל"ה ברוקלין, 1. י.

שכמדובר כמה פעמים אינו אלא סיום של שלב והכנה לעלי' לשלב נעלה יותר -

ובפרט שהימים בסמיכות לחג הגאולה והשמחה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, מייסד מוסדות בית רבקה בכל פינות העולם, וידוע כמה פעל וטרח לטובת נשי ובנות ישראל בכלל, אשר מְפַקולְותִיו הכי חשובות ומיוחדות בשָטח זה היא התייסדות ,בית רבקה" בכמה מדינות בעולם, שהשקיע במוסדות אלו של חינוך בנות ישראל על טהרת הקודש מדה יתרה של מרץ ווזמן והשתדלות ועקב אחרי התפתחותן בהתענינות נפשית.

247ואם דברי צדיקים קיימים לעד, על אחת כמה וכמה כשהדברים באים ביחד עם פעולות, ופעולות נמרצות וכבירות כנ"ל.

ויהי רצון שתלכנה מחיל אל חיל בדרך שהתווה המייסד דבית רבקה, ובפרט בענין דובר בו באריכות בתקופה האחרונה, הדלקת נר שבת קודש ושל יום-טוב, אשר כל אחת ואחת תהדר בקיום מצוה יקרה זו שהיא סמל כל המצוות, ככתוב ,כי נר מצוה ותורה אור", אשר פירוש הפשוט של ,נר מצוה" בפסוק זה הרי מופנה לכל המצוות כולן, שכל אחת מהן היא נר ואור, והתורה שבעל פה מבארת בזה הנקודה שמצוה פרטית דנר שבת (וחנוכה) מביאה ומוסיפה אור וחיות בקיום כל המצוות (ומובן שצריך לקיים כל אחת מהמצוות ואי אפשר לצאת ידי חובתן, ח"ו, בקיום מצוה פרטית זו).

ברכתי שלוחה לכל אחת ואחת מהן להצלחה מרובה בלימודן ובהנהגתן ולהיות דוגמא חי' ומזהירה ומופת לרבים.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור

6-2

... מוסג"פ הקונטרס * לחג הגאולה, מכתב ממחנה ישראל ומכתב מועד המעמד. ובטח ישתדל ביותר לזכות בשלשתם את הרבים באופן היותר מתאים.

ועיד הצחות י"ל שהנ"ל הם בג' קווין: קונטרס -- תורה, מכתב ממחני -- ע"ד העלאה והתקשרות. והמכ' מועה"מ -- גמ"ח עם עצמו וכב"ב שי".

ויה"יר שב"ב יקוים מה דמסיים במאמר המוסג"פ, שע"י הג' קוויו תהי' פדית הנפש, ותומ"י מעלה אני, יעלה אותנו הקב"ה להגאולה הכללית בביאת מ"צ.

248ב"ה, מוצאי ש"ק מברכים חודש תמוז, ה'תשליז ברוקלין, נ.י.

אל התלמידים ואל התלמידות ה' עליהם יחיו שלום וברכה :

בעמדנו בימים אלו לפני חודש תמוז, חודש הגאולה של. כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר בו נגאל ממאסרו וכו' עקב פעולותיו להחזקת והפצת היהדות, התורה ומצותי', במדינה ההיא, במסירות נפש בפועל ממש, במשך שבע שנים רצופות -

והיא שעמדה לו להצליח בזה באופן לא ישוער ויצא בשלום להמשיך ולהוסיף ולהרחיב עבודתו הקדושה עוד רבות בשנים עד יומו האחרון בעלמא דין,

כמה וכמה הוראות בהאמור, כמדובר כמה פעמים. ובהנוגע לתלמידים ותלמידות בפרט -- הנקודה העקרית להתבונן בה, היא המסירות-נפש של בעל הגאולה למען חינוך ילדי ישראל הקטנים והצעירים ובני הנוער, שטרח ועמל לייסד ולהחזיק בשבילם מוסדות חינוך, חדרים וישיבות, שעבודה זו בפרט עוררה אפו וחמתו של המשטר העויין והיתה מהסיבות העקויות למאסרו.

והנקודה הבולטת בזה היא, כי התמסר למען חינוך הילדים והנוער בידעו שעל ידי כך מעמיד חייו בסכנה ויחד עם זה כל עבודתו להחזקת בתי כנסיות, מקוואות וכל שאר הענינים החיוניים של היהודים המבוגרים, שגם אלו תלויים היו בו,

הרי זה מראה בעליל עד כמה החשיב ענין החינוך של הילדים והנוער, הן בשבילם הם והן בשביל כל עמנו שעתידו תלוי בהם, וכמאמר חכמינו ז"ל ,אם אין גדיים אין תיישים".

ומכאן הוראה, המובנת אפילו בהתבוננות קלה, לכל אחד ואחת מהתלמידים והתלמידות בכל מקום, שאם חינוכם בתורה ובמצותי' קודם לכל 249דבר, ועד כדי מסירות נפש ממש, הרי מובן איך צריכה להיות תשוקתם ושקידתם והתמדתם בלימוד התורה וקיום מצותי' מצדם הם, ובפרט שאין כל מניעות מחוץ, ואדרבה, ואין הדבר תלוי אלא ברצונם.

ויהי רצון שהתבוננות האמורה תעורר בכל אחד ואחת מהם תוספת התמדה ושקידה ורצון עז ללכת מחיל אל חיל בלימודם, לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצוות בהידור. וזכות בעל הגאולה תגן עליהם להצליחם בזה ולהיות דוגמא חי' ומזהירה לכל רואיהם, שמהם יראו וכן יעשו הקטנים עם הגדולים, וברוכים יהיו בכל המצטרך להם.

בברכה להצלחה רבה בכל האמור ולבשורות טובות

6-2

ב"ה, מוצש"ק פ' אני חלקך ונחלתך, ג' תמוז, ה'תשל"ז. ברוקלין, 1. י.

תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לחג הסיום, מאנטרעאל

ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

במענה לההודעה ע"ד חג הסיום דכמה כתות -- ביום החמישי שבעה בתמוז, הוא חודש הגאולה,

יה"ר שיהא אצל התלמידים המסיימים, בתוככי כל תלמידי ישיבות 250תומכי-תמימים בכל מקום שהם, שליט"א, חג הסיום -- חג התחלה טובה לתוספת התמדה ושקידה בלימוד התורה (הנגלה והחסידות) -- בהקדמת ענבודת התפלה,

וההוספה ב(גדול) תלמוד שמביא לידי מעשה (קיום המצוות) תוסיף בהידור בקיום המצוות,

וכציווי תוה"ק להעלות בקודש,

אשר תמיד צריך כאו"א, ובפרט תלמידים ות*ח, ללכת מחיל אל חיל - לחנך את עצמו בזה ולהוסיף בפועל בקודש,

ומיוסד על הכלל גדול בתורה מצות ואהבת לרעך כמוך -- להוסיף - כמובן בזמנים ואופנים שתרשה הנהלת הישיבה -- בהשפעה וחינוך הזולת, שיוסיף גם הוא בתורה תפלה ומצות,

וכאו"א מהעושים והמעשים -- יעשו בכ"ז ובכל המבצעים הידועים בדבעי לי' למיעבד,

וכמדובר בזה כמה פעמים בארוכה.

ובפרט אשר השנה -- נשלם יובל שנים מעת המאסר והגאולה דכ"ק מו*"ח אדמו"ר,

הסיום .. התחלה: ע"ד ש,מתכיפין התחלה להשלמה" (רשות לחתן בראשית. טאו"ח סתרס"ט. וראה א"ר שם).

בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו*ת ברכה צו, ב. סידור נו, א. סד"ה מי כמוכה, תרופ"ח.

בנגדול) תלמוד: קדושין מ, סע"ב. ראה הל' ת'ת לאדה"ז פ"ד ס"ב.

להעלות בקודש : ברכות (כח, א) וש"נ. וראה זח"ג קסב, ב. -- בברכות שם ,גמירי מעלין כו'" במנחות (צט, א) ,ומנלן דמעלין כו' דאמר קרא כו'", אבל בירוש' בכורים פ"ג ה"ג ,שמעחי שמעלין כו". -- וראה שו"ע אדה"ז או"ח ססל"ד. וראה שד"ח כללים מ"ם ס"ק קצד, מאסף לכל המחנות או"ה סכ"ה סקי"ב -- הדעות בכמה פרטים בזה וכן אם הוא מה"ת או מדרבגן.

ללכת מחיל אל חיל: ראה סוף ברכות. לקוטי הש"ס להאריז"ל שם. שו"ע אדה"ז חאו"ח ר"ס קנה.

הכלל . . כמוך : קדושים יט, יח ובתו"כ שם (הובא בפרש"י שם). תניא פ' לב. קונטרס אהבת ישראל.

בתורה תפלה ומצות: להעיר ממחז"ל עה"פ פדה בשלום נפשי (ברכות ח, א)).

המבצעים הידועים: מבצע אהבת ישראל, חינוך, תורה, תפלין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, נרות ש"ק, כשרות, טהמ"ש.

כדבעי לי" למיעבד : כתובות פז, א. וראה תניא פ"ל.

נשלם יובל שנים: שנקרא עולם (קדושין טו, סע"א. סדא"ר פ"ז. פרש"י משפטים כא, ו). וראה זחיב קטו, ב.

יובל: ראה זח"א (צה, ב): כל חירו מיובלא קא אתי. וראה לקו*ת דברים (ס, ב) וש"נ. עט"ר שער יוהכ"פ. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בקונטרס החלצו בתחלתו.

251אשר כדבריו במכתבו לחגיגת י"ב-י"ג תמוז הראשונה בשנת תפר"ח - לא אותו ,בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה".

הרי בטח יעשו בכל הנ"ל ויוסיפו ביתר שאת וביתר עז הלוך והוסיף ואור.

וכל זה גם יחיש ויקדים קיום היעוד: ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון -- בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בברכה להצלחה בכל האמור

מצו*ב גם העתק המכתב ממוצש"ק מברכים חודש תמוז.

6-2 252נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לקראת חג

הגאולה י"ב-י"ג תמוז תשל"ז, שנת החמישים להמאסר והגאולה

לכל המשתתפים בההתועדות דחג הגאולה ולכל אחבנ"י -- שליט"א

שלום רב וברכה !

חג הגאולה שמח והתועדויות פעילות, וביתר שאת כמתאים לשנת היובל דהגאולה, אשר כדברי בעל הגאולה לא אותו בלבד גאל הקב"ה, כי אם גם כו' כמבואר במכתבו.

ופעילות בפרט במעשה שהוא העיקר -- בתורה ומצותי".

מתחיל בהמבצעים דאהבת ישראל חינוך תורה תפלין מזוזה צדקה בית מלא ספרים נש"ק כשרות טהרת המשפחה,

ובאופן דשמחו צדיקים, ועמך כולם צדיקים, בהשם ומגאולה להגאולה דויהי בשלם סוכו בביאת משיח צדקנו.

לחיים, לחיים ולברכה

/ מקום החתימה /

ב"ה, ימי הגאולה, תמוז ה'תשל"ז ברוקלין, 1. י. ל,גן ישראל" ה' עליהם יחיו שלום וברכה ! תהא פתיחת ,גן ישראל" וכל משך שהותם בו בהצלחה בכל, ובפרט 253שימי גאולה אלה הם סיום וחיתום שנת היובל לגאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר גם גאולת כולנו היא, ומעוררת ונותנת כח להוספה בתורה ובמצוות ולהוספה בברכות השם בעניני הגוף והנפש גם יחד, ולמהר קיום היעוד שבפרשתנו: וקם שבט מישראל, זה מלך המשיח, וישראל עושה חיל, ובישראל גדול שמו (דהשם).

בברכת חג הגאולה