שיחה ב

135שיחה ב

חהגה"ש 136מדבר סיני") איז -- ,ויחן שם ישראל נגד ההר" *, ,ויחן" לשון יחיד, ווי רש"י זאַגט ,באיש אחד בלב אחד", 137(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

138(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

139(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

140(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

141(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

142(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

143(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

144(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

145ב"ה, ל"ג בעומר, ה'תשל"ה ברוקלין, 1.י.

ה' עליהם יחיו שלום וברכה :

146(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

147ב"ה, כ"ה אייר, ה'תשל"ה ברוקלין, נ.י.

להמשתתפות בכנס התלמידות בא' בסיון,

ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום :

בנועם קבלתי הידיעה על דבר הכנס לפרסומי מצוות הדלקת נרות של שבת ויום-טוב, ויהי רצון שיהי' בהצלחה מרובה.

וכיון שהכנס נועד ליום א' בחודש השלישי, בודאי תתעוררנה ויודעות כי ביום הזה באו אבותינו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר. ואמרו רבותינו ז"ל שהנסיעות הקודמות היו באופן ד,ויסעו-ויחנו" בלשון רבים, אבל כאן ויחן שם ישראל, בלשון יחיד -- כולם כאיש אחד בלב.אחד. והגורם לאחדות נפלאה זו הי' -- נגד ההר, כלומר קבלת התורה בהר סיני. כי רק. התורה, תורה אחת, שניתנה מה' אחד, בכוחה לאחד באמת גוי אחד בארץ.

ובאותו ענין, הרי זכות מיוחדת לנשי ובנות ישראל בההכנה למתן-תורה, שהאמירה להנשים בזה -- קדמה לההגדה לאנשים, כידוע דרשת חכמינו ז"ל על הכתוב כה תאמר לבית יעקב (אלו הנשים) ותגיד לבני ישראל (אלו האנשים).

והנה בכלל ענין התורה הוא כלשון הכתוב כי נר מצוה ותורה אור, ולא עוד אלא שאמרו חכמינו ז"ל ,אין אור אלא תורה".

והרי שתי נקודות האמורות מתאחדות במצוה הגדולה והחביבה שזכו בה נשי ובנות ישראל דוקא -- ומצד גודל מצות-חינוך, גם ילדות קטנות שהגיעו לגיל חינוך -- היא מצות הדלקת-נרות של שבת ויום-טוב. שמצוה זו היא להאיר את הבית ולכל הדרים בבית (אנשים נשים וטף) ולהאיר את השולחן שמסובין עליו כל בני הבית; שהשולחן הוא סמל כל צרכי האדם (אכילה ושתי' וכו') הגשמיים, שגם הם יהיו מוארים בנר מצוה, וכנוסח הברכה ,אשר קדעשנו במצותיו וציונו להדליק נר של שבת קודש".

ומובז שאשרי חלקן של נשי ובנות ישראל, לרבות הקטנות מגיל חינוך כאמור, ששליחות כה גדולה וחשובה ניתנה להן מהקדוש. ברוך הוא - להאיר עולמו באור כי טוב. ומובז גם כן, אשר ביחד עם שליחות זו ניתנו גם הכוחות למלא השליחות ובאופן הכי טוב ובמדה הכי מלאה.

148ויהי רצון שתמלאנה שליחות האמורה מתוך אור וחיות, ובתוככי כל בני ובנות ישראל -- יקבלו התורה בשמחה ובפנימיות.

בברכה להצלחה מופלגה ולבשורות טובות

ה' עליהן תחיינה שלום וברכה !

149בגשמיות וברוחניות. בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור 150איך האָב ערהאַלטן אייער שרייבן, אוז השם יתברך זאֶל דערפילן אייער האַרץ-באַגערן לטובה.

151ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' נשא את ראש, ה'תשל"ה. ברוקלין, נ.י.

לכל בני ובנות ישראל בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו שלום וברכה ! ביום זה, התחלת שלשת ימי הגבלה והכנה לקבלת התורה, אוריין תליתאי ביומא תליתאי,

הרי הזמן גרמא לעורר עוה"פ על ההוספה בלימוד התורה, בכל שלשת הבחינות המרומזות בפסוקים דמתן תורה: והר סיני עשן כולו גו' ויעל עשנו גו':

עולם (מקום -- לימוד התורה בכל בית ובכל מקום), שנה (זמז - להרבות בכמות הזמן המוקדש ללימוד התורה), נפש (חיות -- הוספה באיכות הלימוד שיהי' בחיות יותר ובמילא ידע וישיג בעומק יותר),

ועד שכל שלשת לבושי הנפש -- מחשבה, דבור ומעשה - יהיו ,ממולאים" בתורה, שבמחשבתו ישיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה, ודיבורו יהי' כמש"ג ודברת בם ולא בדברים אחרים והמעשה -- כי 152מדבר בכח גדול וכמחז"ל עה"פ כל עצמותי תאמרנה -- שהלימוד צ"ל ערוך בכל רמ"ח איברים,

נוסף על מעלת הלימוד היטב -- שמביא לידי מעשה קיום כל המצוות כולן,

ועד שכל שלשת הענינים דנר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר - יהיו בו בשלימותם,

וזוכים לברכה המשולשת בתורה -- בפרשת שבוע זה: יברכך גו' יאר גו' ישא גו' שלום,

ובקרוב ממש -- למילוי הבקשה: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט. נחלתך הר ציון זה שכנת בו,

בביאת משיח צדקנו, מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תושב"כ ושבע"פ ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה כו' ויבנה מקדש (השלישי) במקומו ויקבץ נדחי ישראל.

בברכה -- בנוסח הידוע - לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

נ.ב.

ע'פ מחז"ל מצוה גוררת מצוה - כאן המקום לעורר גם ע'ד שאר המבצעים: מבצע תפלין ומבצע מזוזה -- אשר בפרשיות שבהן נאמר והוכפל הציווי דת"ת ,בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך".

153מבצע צדקה -- ,אשר על ידה נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה,

מבצע בית מלא ספרים (דתורה ותפלה -- שלימוד התורה שאחרי התפלה הוא נעלה ביותר),

מבצע נרות שבת קודש ויו"ט -- ע"פ מחז"ל דנר מצוה מביא תורה אור.

ויה"יר שיעשה כאו"א בכהנ"ל בשמחה -- ובלשון ברכת נר תה"ש זמן מתן תורתנו -- שמודים ומברכים ה' נותן התורה : שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

6-2

ב"ה, מוצש"ק פ' בהעלתך את הנרות, כ"ב סיון ירחא תליתאי, ה' תשל"ו ברוקלין, 1.י. תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מאנטרעאל ה' עליהם יחיו שלום וברכה ! במענה לההודעה ע"ד חג הסיום דכמה כתות -- ביום הרביעי כה סיון, הוא ירחא תליתאי, 154יה"ר שיהא אצל תלמידים המסיימים, בתוככי כל תלמידי ישיבות תומכיתמימים בכל מקום שהם, שליט"א, חג הסיום -- חג התחלה טובה לתוספת התמדה ושקידה בלימוד התורה (הנגלה והחסידות) -- בהקדמת עבודת התפלה,

וההוספה ב(גדול) תלמוד שמביא לידי מעשה (קיום המצוות) תוסיף בהידור בקיום המצוות,

וכציווי תוה"יק להעלות בקודש,

אשר תמיד צריך כאו"א, ובפרט תלמידים ות*ח, ללכת מחיל אל חיל - לחנך את עצמו בזה ולהוסיף בפועל בקודש,

ומיוסד על הכלל גדול בתורה מצות ואהבת לרעך כמוך -- להוסיף - כמובן בזמנים ואופנים שתרשה הנהלת הישיבה -- בהשפעה והינוך הזולת, שיוסיף גם הוא בתורה תפלה ומצות,

וכאו"א מהעושים והמעשים -- יעשו בכ"ז כדבעי ליי למיעבד, וכמדובר זה כמה פעמים בארוכה ובפרטיות ע"ד

מבצע חינוך -- שכללות התורה ה"ז הוראה וחינוך, ובהר סיני היו בנ"י כתינוק בביה"ס -- ואיך שהוא מבצע כללי -- גדול וכולל מבצעים הכלליים -- עליהם נכתב במכתב דאשתקד* ועל שייכותם גם שלהם לתורה :

*) נדפס לקמן ע' 225. המו"ל.

155מבצע תורה: הרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה (אלא שכמה פעמים ככה) -- הצלחה רבה בלימוד התורה.

מבצע תפלין ומבצע מזוזה -- אשר בפרשיות שבהן נאמר והוכפל הציווי דת"ת ,.בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", וציווי התורה ה"ז נתינת כת.

מבצע צדקה -- אשר על ידה נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה,

מבצע בית מלא ספרים (דתורה ותפלה -- שלימוד התורה שאחרי התפלה הוא נעלה ביותר),

מבצע נרות שבת קודש ויו"ט -- ע"פ מחז"ל דנר מצוה מביא תורה אור.

וכן הוא בנוגע למבצע כשרות האכו"ש -- מזון הגוף ושייך הוא ודוגמתו התורה, מזון הנפש, ונאמר ותורתך בתוך מעי.

ומבצע טהרת המשפחה -- וכנרמז גם במחז"ל דמתן תורה ה" עיז דבנינו עורבים אותנו.

ויה"ר שיוסיפו בכהנ"ל הוסיף ואור

וזה גם יחיש ויקדים קיום היעודד: תרוממנה קרנות צדיק -- משיח צדקנו, עליו נאמר וירם קרן משיחו.

בברכה להצלחה בכל האמור

6-2 156... ובעמדנו בתחלת ירחא תליתאי בו יהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי עִ'י תליתאי ביום תליתאי,

אשר מעניני מתן תורה ונקודה העיקרית הוא ביטול הגזירה וההבדלה שבין עליונים ותחתונים, ולא עוד אלא שאני (הקב"ה) המתחיל, היינו שביטול זה התחלתו מצד העליון, שאז אין כל הגבלה בזה ועד שאפשר להיות התאחדות גמורה.

יהי רצון שיעשה כאו"א כָל התלוי בו בזה בנוגע לעליון ותחתון אשר.

בכל הענינים -- הן הרוחנים והן הגשמים, הן הפרטים והן הכללים.

מתחיל מדרגות אלו כמו שהן בתורה (סתים וגליא דאורייתא) ועד לתחתון הגשמי והחומרי ממש שאין תחתון למטה ממנו ונפש וחיות רוחנית אשר בו מדבר הה,

ועשי' ועבודה זו מביאים קיום היעוד : ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר.

בברכה -- כלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר -- לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

(ממכתב ג' סיון, ה'תשכיד)

6-2

= ...דא'ג לכתבו מכ"ש מנ"א תוכן המדובר כאן בעת ההתועדות', דהגילוי דשעת מתן תורה, ה" רק ענין של תוספת, -- מובן שמופוך מעיקרא, שהרי מ"ת הוא כללות סדר כל ההשתלשלות וכו' וכו'. ואין להאריך בדבר הכי פשוט. מה שכן הי' מדובר, שאף שעשרה מהווים פרהסיא הממלאת כל העולם הזה, ז, א. שממלא ברוחב בענין השטח, משא"כ בעומק 157וגובה, המשכה ממקום נעלה ביותר, בזה שייך כמה דרגות גם למעלה מעלה מעשרה, והרי דבר פשוט שהדרגות הם אין קץ לגובה ועומק, וזה"ע דס' רבוא -- חכם הרזים שממשיך מדריגת רז, ועד"ז במתן תורה. וכנראה שכמה ענינים נרשמים -- כעין זה. ולפלא איך זה הקורא אין מרגיש כלל בהאמור -- שזה מורה על העדר מוחלטי דשימת לב, וד"ל..

(ממכחב כ"ב אלול, תשזכ)

ב"ה, ג' סיון ה'תשכ"ת

התלמידים המבוגרים מהישיבה קטנה דתומכי תמימים ליובאוויטש..

ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

בנועם קבלתי מכתבם מ.. באייר, בו כותבים החלטתם הטובה להשפיע על התלמידים היותר צעירים לקרבם לדרכי ומנהגי החסידות על ידי פעולות קבועות ולהיות להם לדוגמא חי' של תלמידי תו"ת.

אשר בודאי נעשה כ"ז בהדרכת -- ופשיטא שבהסכמת -- הנהלת ישיבת תומכי תמימים.

כן בטח יודעים הם בדין תורתינו הק' בדבר שהוא טופח על מנת להטפיח. שצריך להיות מים ולחלוחית יותר מאשר בלח סתם, ובענינינו כאן הרי -- אין מים אלא תורה, ועפ"י ביאור רבותינו ז"ל מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כולי, אשר בהנוגע לכל אחד ואחד הוא שלא הביישן למד, שאף שמתבייש לגלות שאינו מבין או שצריך ביאור יותר, אבל לרוב אהבתו לתורה יורד ממדרגתו ומוותר על כבודו ושואל ומבקש ביאור. וגם כשיגדל הרי גם אז הורונו חכמינו ז"ל אשר מלימוד עם תלמידים לומדים יותר מאשר חברים ואפילו עם הרב. והרי נרמז כל זה בכללות ענין נתינת התורה, אשר התחלת מתן תורה היתה על ידי וירד ה' על הר סיני. וניתנה התורה לבני ישראל, אשר נשמתם ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אשר שם דוקא מקבלת התורה תורת חיים ומקיימת המצות עליהן נאמר והי בהם.

158ויהי רצון שיוסיפו בהתמדה ושקידה בלימוד נגלה ודא"ח, ויבוא הלימוד במעשה בפועל בקיום המצוות בפועל ובהשפעה על הזולת ויהי'י כל זה מתוך שמחה וטוב לבב, כמו בכל עניני עבודת השי"ת.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

.. . ובקשר עם זמן מתן תורתנו הממשמש ובא, אביע לו איחולי בנוסח הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

כמו בשאר עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהי' מדייק בלשונו כמו ששמע מאביו, בטח כן הוא גם בנוסח הברכה לחג השבועות.

והדיוק שבזה אפ"ל * שהוא שעל ידי שהדבר בשמחה ולא בכפי' הריהו גם בפנימיות, שלכן תורת חב"ד דורשת פנימיות ושמחה גם יחד, אלא שגם בשמחה עצמה מדגישה הפנימיות שבזה, שאז השמחה מחדירה תוך-תוכיותו של האדם עד שצפה ועולה גם לחוץ. ובאמת הרי בכל ענין של תרבות - הסימן של תרבות אמתית הוא כשהיא פועלת בפנימיות, ולא כהעולם המעמידים את נקודת ההדגשה על החתיצוניות, כמו עניני נימוס וכיו"ב. משא"כ בחסידות חב"ד שהנקודה התיכונה היא שיהי' המוח שליט על הלב, ומאחר שצריך להשליט בפנימיות ובשלימות, הרי מוכרח שהשליטה תה" ניכרת גם בחיצוניות. (ממכתב די סיון, היתעוייח)

6-2

.. . במה שהעיר בשולחנו הטהור של אדמו"ר הזקן רי"ס תצ"ד בפירושו על מה שאומרים בשבועות זמן מתן תורתנו שהוא מפני דבקביעות שלנו שע'פ חשבון, שבועות תמיד בששי בסיון זמן מתן התורה. ומקשה 159שבירושלמי סוף מס' ר"ה מפרשים כתוב בתורה שמרומז בו ששבועות זמן מית.

והנה מובן שלא על אדה"ז תלונתו -- כ'א על המציאות. וכלשון חז"ל מפורש -- ששבועות פעמים חל בחמישי בסיון, שאז הרי פשיטא שאין ענין לומר זמן מ"ת, אפילו ע"פ מה שכתב מהר"ל מפראג שמעתיקו במכתבו, מכיון דלכל הדיעות בחמישי בסיון יום החמשים לספה"ע אין זה מתן תורה. ורז"יל אמרו בפירוש שלפעמים חל בחמישי בסיון. וע"כ צ"ל שמאמר הירושלמי הוא בדרך אסמכתא, וליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא. ועד"ז מוכרחים לתרץ קושיא יותר חזקה מאשר הביא כת'"ר והוא המובא בכ"מ שענין שני הלחם שמקריבים בשבועות ה"ז ענין דלכו לחמי בלחמי, מתן

התורה, והרי שני הלחם מקריבים גם כשחל שבועות בחמישי בסיון. (ממכתב ט' סיון תשייח)

לקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני להביע ברכתי לכ', בסגנון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר -- לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

כבר מובא בכמה ספרים, אשר עשרת הדברות חובקות כל סדר ההשתלשלות, וגם מה שלמעלה מההשתלשלות, ועד למטה מטה - ובסגנון רבנו הזקן בתניא קדישא -- שאין תחתון הימנו. שלכן התחלת עשרת הדברות היא: אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, בסדר מלמעלה למטה, שארץ מצרים הרי היא למטה באין ערוך אל ,אלקיך", להבדיל, אלקות כמו שהוא מלובש בטבע (אלקים בגימ' הטבע), ועל דרך זה האין ערוך בין .אלקיך" ו,הוי'" שם העצם, ועד"ז האין ערוך בין הוי' ל,אנכי", כלשון הזהר, אנכי -- מי שאנכי, דלא איתרמיז לא בשום אות ואפי' לא בשום קוץ.

וסופן של עשרת הדברות עמקי שאול ששם זקוקים לאזהרת לא תרצח וגו', אזהרה לבעל בחירה-שניתנה לו היכולת דבחירה חפשית, ולמטה מטה עד -- בסגנון חכמינו ז"ל -- אפילו יתוש קדמך (עיין תניא פ' כ"ד).

וכל האמור ניתן בבת אחת, וכמו שהדגישו חכמינו זיל האחדות דעשרת הדברות דכולם ניתנו בדיבור אחד ובבת אחת. וזאת התורה -- הוראה - שהצורה והחומר, הרוחניות והגשמיות, רק למראה עיני בשר נפרדים הם, 160ועד שאפשר שיהיו מנגדים זה לזה, ועד -- למלחמה זה בזה. ותפקיד האדם -- אתם קרויים אדם -- להתחיל מהגברת הצורה על החומר, הרוח על הגשם וכולי, ועד להתאחדות ואחדות ויחוד עד תכליתו, -- שכל פרט שבבריאה, ועל אחת כמה וכמה כללות הבריאה, תכריז אנכי הוי' אלקיך גו' לא יהי' לך, כמו שהי' בעת מתן תורה, ועד להכרה שאין עוד מלבדו. (ממכחב ריש ירחא תליתאי, תשכ"ד)

... ביום זה אשתקד, או, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,ביום הששי קרב שבת קדש אחר חצות לסדר כי תבואו אל הארץ וגו' ושבתה הארץ שבת להוי" כתב' כ"ק מו"ה אדמו"ר הכ"מ לאנ"ש ותלמידי התמימים המתיישבים באה"ק ת"ו, אחרי הודיעו אותם אשר ,צויתי להנהלת ה,מרכז לעניני חינוך" לשלוח לכם ספר תורה", אשר קבלת ספר התורה יהי" לכם,

,לאות זכרון תמיד במוחכם ובלבבכם, לסדר את כל חייכם הפרטיים והכלליים, על פי התורה, וכפי שהורונו אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. לחנך את בניכם ובנותיכם יחיו בדרכה, בלי כל פשרות, ולהאציל מרוחה, רוח ישראל סבא, על שאר אחיכם בני ישראל יחיו, הקרובים והרחוקים לעת עתה, בהשפיעכם עליהם לנחותם הדרך העולה בית איל, היא דרך לימוד התורה ביראת שמים וקיום המצות בהידור. מתוך קירוב אמיתי הנובע מאהבת ישראל ומדות חסידות אשר על פי תורת דברי אלקים חיים.

והי' כל אחד ואחת מכם, נר להאיר את חושך הגלות, אשר אתם ואנו נמצאים בו, באור הוי', עדי יקיים ה' את יעודו, על ידי נביאיו הקדושים, להשמיענו קול מבשר משמיע ישועה. כי נחם הוי' עמו, והולך לפנינו הו" לקבץ גליותנו ולגאלנו גאולת עולם".

והנה בכל יום ויום מקבלים אנו את התורה, ובכל יום ויום אנו מברכין נותן התורה, שנותנה לנו בכל יום,: וביתר שאת הוא בחג השבועות, זמן מתן תורתנו דכללות השנה.

161לקומי הוספות / תגה"ש שיחות 11

ובחג זה ובימים שלפניו ושלאחריו עלינו להתבונן ביותר בדברי הרב המובאים לעיל, בהתבוננות המביאה לידי פועל טוב במשך כל השנה בכל הענינים המנויים וספורים במכתבו.

ב"ה. ר"ח תליתאי ה' תשט"ז ברוקלין, 1 י.

אנשי כפר חב"ד הם ובני ביתם

ה' עליהם יחיו שלום רב וברכה עד בלי די!

הפ"נ כללי שלהם נתקבל. וקראתיו ערב ראש חדש מתן התורה על ציון מיסד הכפר חב"ד ומנהלו כ"ק מו"ח אדמו"ר, העומד ומשמש ומעורר רחמים רבים למילוי משאלות לבבם לטובה, ולהתחזקות הכפר והתפשטותו, ולמילוי תפקידו כמרכז הפצת המעינות באה"ק תובב'א -- מתוך מנוחת הנפש והגוף, הרחבת הדעת ובשמחה ובטוב לבב.

הצעתי שמשך המעת לעת דזמן מתן תורתנו שהוא גם הילולא דדוד מלכא חסידא והבעל שם טוב, יתחלקו למשמורות אומרי תהלים ולמשמורות לומדי חסידות -- אנשי הכפר ואנ"ש ומתלמידי לוד שיחוגו בכפר חב"ד, ויסיימו ויחתמו היו"ט בהתועדות חסידותית כאחים ממש כי אב אחד לכולנו, ובהתעוררות והחלטות לחיזוק כל עניני הכפר וביחוד -- מוסדות התינוך הקימים וביסוד חדשים ביסל"מ דפוס וסמינר לבנות ועוד.

16212 לקומי הוספות / חגה"ש שיחות

בברכה שיקוימו בהם, בתוך כלל ישראל, דברי נותן התורה: בחקותי (חקיקה שבתורה וחקיקה שבנפש) תלכו (מהלכים בלי גבול) ואת מצותי תשמרו ועשיתם (ביד ימין. עיין ד"ה אם בחוקותי -- בס' המאמרים תרכ"ו) אותם גו' ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו גו' וישבתם לבטח גו' ונתתי שלום גו' והשבתי חי' רעה גו' והתהלכתי בתוככם גו' ואולך אתכם קוממיות -- וכדרז"ל (ב"ב עה, א) שתי קומות, בתורת הנגלה ונבתורת החסידות, בנפש ובגוף, בגשמיות וברוחניות.

ובברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות, לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה, (כי ב"ע מודי בעצרת דבעינן לכם) ולאלתר לגאולה האמתית והשלימה

... בנועם שמעתי מחברכם האברך ... שי' על דבר בקורכם בארצות הנוית ועל ידו הנני שולח לכם ברכת ,בואכם לשלום" ופ"ש ואיחולים טונים.

מובן מאליו אשר אחת ממטרות הביקור בארה"ב או בשאר מדינות צריכה להיות לרכוש כבוד ותהלה בעד הישוב בארצנו הקדושה תבנה ותכונן על ידי שישמשו דוגמא וסמל מהתפתחות החיים בארה"ק ת*"ו וייצגו לפני כל את מיטב כחות עמנו החשוב והנעלה אשר בו.

ומהו החשוב והנעלה אצלנו לעיני כל העמים ?

מאז היות עם בני ישראל לגוי, זאת אומרת מזמן מתן תורתנו -- אשר מאורע זה חוגגים אנחנו בחג השבועות הבא עלינו לטובה בימים הקרובים - הנה עם בני ישראל המעט מכל העמים, המעט בכמות אבל מזמן זה עצמו שימש מופת ומורה דרך לתבל כלה באיכות ברוחניות: הפצת רעיו אחדות האלקות, שמירת דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וכו' וכו'.

מאז ועד עתה, בכל דור ודור קמים עלינו, אבל למרות כל זה -- הנה עִם בני ישראל חי וקים, בה בשעה אשר המתקוממים עליו אשור ובבל יון ורומי סופם היתה כלי' ולא נשאר מהם שריד ופליט.

163ברור על פי הנ"ל כי יסוד קיומו של עמנו אינו תלוי בכמות כי אם באיכות. לא בכח הזרוע כי אם בערכים הרוחניים הנצחיים אשר ספג עמנו אל קרבו ויהיו עמו לאחדים ובלשון הכתוב: ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.

ב"ה, ערב שבת קדש לסדר וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם, ה'תש"כ ברוקלין, נ.י.

תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לחג הסיום, מאנטרעאל 164בברכה להצלחה בגשמיות וברוחניות גם יחד

... משנ"ת * דעפ"י תורת הבעש"ט השגחה פרטית היא גם בקש ועלה, אם זהו דוקא במין הצומח אבל לא במין הדומם, והטעם מפני שכמה נשמות מתגלגלות בצומח משא'"כ בדומם.

מענה: ובהקדמה: א) משום ענין הגלגולים אין לחלק בין הצומח והדומם, כי גם בדומם יש מתגלגלים ר"ל, וכמ"ש בארוכה בש' הגלגולים הקדמה כ"ב, שער המצות פ' עקב ועוד. ולאידך גיסא -- אין להכריח השגחה פרטית בכל פרטי הצומח מפני שנשמות מגולגלות בהם כי לא בכל נברא פרטי ממין הצומח מוכרח להיות נשמה מגולגלת. ב) את"ל אשר השגחה פרטית בדצ"ח הוא דוקא מפני שמגולגלת שם נשמה (או מפני שאפשר אשר תתגלגל בם נשמה), היינו מפני שזה נוגע למין המדבר דוקא - אז אין כאן חידוש בתורת השגחה פרטית של הבעש"ט, כי גם הקודמים לו הודו בהשגחה פרטית בדצ"ח במקום שזה נוגע לאדם המושגח, וכמ"ש בסוף ס' שומר אמונים ועוד.

ומה שגילה לנו הבעש"ט - וידועה ראי' המכרעת של רבנו הזקן בזה ממרז"ל (חולין סג, א) במשפט השלך והדג -- אשר כל פרט ופרט גם 165מדצ"ח מושגח הוא בהשגחה פרטית מצד עצמו. וכ"ה פשטות מרז"ל זה, ששופטים את השלך והדג עצמם.

- ועניז זה יש לעשותו פרט מענין הכללי שפירש ופרסם הבעש"ט אשר לעולם ה' דברך נצב בכל פרטי הדצח'ם. דכיון דבכל רגע ורגע דבר ה' מהווה כל פרט ופרט מהבריאה כמו שהי" בששת ימי בראשית, הרי אין כאן זמן פנוי למקרה ועוד שכמו שכל המאמינים אין אומרים ענין המקרה בעת הבריאה עצמה. ואפילו בפרט מדצ"ח. כמו"כ הוא ממש בכל רגעי קיום פרטים אלו, כיון שהודיע הבעש"ט שהם מתהווים בכל רגעי קיומם מאין ואפס המוחלט -

ובעומק יותר: כל הבריאה וכל המאורעות דשיתא אלפי שני דהוו עלמא עלו במח' הקדומה דא"ק, וכולם נסקרים שם בסקירה אחת. מובן אשר איזה מאורע שיהיי, אם הי' באופן אחר מכמו שאירע עתה הי ג"כ שינוי בסקירה ומת' זו כביכול. והנה מח' זו ורצון כללי זה הם עפ"י כוונה העליונה ומשלימים אותה בדיוק דלא פחות ולא יותר. נמצא אשר כל מאורע איזה שיהי' (ואפילו בדומם) לכל פרטיו משלים הוא, ע"י שאירע דוקא באופן כזה, את הכוונה העליונה. -- וראה בד"ה על כן יאמרו המושלים תרצ"ו עדכ"ז.

ואדרבה סוג היחידי במאורעות, שלפעמים, אין אנו יודעים אם מתאים הוא לכוונה העליונה, הם מאורעות מין המדבר ודוקא המובחר שבו והמושגח ביותר, היינו איש הישראלי כי הוא רק הוא בעל בחירה ובידו לשנות תפקידו מה שהוטל עליו עפיי כוונה זו. משא"כ כל שאר הנבראים, אשר פקודתו ית', המתאמת לכוונה העליונה שמרה רוחם. ועיין ג"כ אגה"ק סכ"ה.

והטעם בפנימיות ע"ז ייל מפני שמקור אמיתית הבחירה הוא למעלה ממקום כוונה הנ"ל, ישראל קדמו לתורה. ועיין לקו"ת ביאור לד"ה והניף

וד"ה יו"ט של ר"ה רס"ה. (ממכתב אלול, תש"ח)

,.. בתו'א ד'ה חייב איניש לבסומי השני (צח, סע"ד): שע"י שכפה עליהם הר כגיגית באו להקדמת נעשה לנשמע, ובמדרש תנחומא ובתוס' (שבת פח, רע"א) מוכח דהקדמת נעשה לנשמע הי' קודם כפיית ההר.

166מדרשות חלוקות הן. וכמש"כ בתו"א כן הוא במדרש תהלים א, ד.

ב"ה, י"ב סיון ה'תשל"ג ברוקלין, 1 י. לכל עסקני החינוך הכשר בפרט ולכל העסקנים חובבי תורה ומצוה בכלל

ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

בעמדנו ביום סיום וחותם של ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו,

ובהמשך להמדובר ומודגש בההתועדויות של חה"ש ושלפני' ושלאחריי,

מיוסד על מחז"ל אשר רק (ומיד) כשאמרו ישראל בנינו יהיו ערבים שלנו (שנקיים התורה) נתן הקב"ה את התורה לישראל,

ארשה לעצמי להוסיף בזה, ענין שהזמן גרמא, אשר חוב קדוש על כל אחד ואחת שהיכולת בידם לעשות וזכות גדול,

לעשות כל התלוי בהם אשר כל בן ובת בישראל יתחנכו בחינוך על 167טהרת הקודש -- הן בשעות המוקדשות ללימוד, הן בשאר שעות היום והלילה (ואדרבא).

ואף שחוב זה וזכות זה כל השנה זמנם הוא -- בתוקף ביותר הם בימי זמן מתן תורתנו והסמוכים להם, ימי זכרון לימים אלה בשנה הראשונה לצאתם מארץ מצרים שאז ניתנה ערבות זו בפעם הראשונה.

ולהעיר ג"כ על האפשריות המיוחדות שישנן בחדשים אלה בהרבה מדינות -- באה"ק ובחו"ל -- שמפסיקים הלימודים בכו"כ בתי ספר (או עכ"פ ממעטים בהם שעות הלימוד) למשך שבועות רבים -

ועייז -- מספר רב של מורים ומדריכים ומחנכים מתפנים מעבודתם הרגילה, ובטח בחפץ רב ישתפו פעולה בביסוס והתפשטות החינוך הכשר --

ואלפים ורבבות מהתלמידים והתלמידות אפשר -- ולכן גם מוכרת - להכניסם למחנות קייץ מתאימות -- באופן שיהיו באוירה אחידה ספוגה יהדות אמתית במשך זמן ארוך, לפי ערך -

משא"כ במשך כל השנה כולה -- שאי אפשר בלי סתירה איזו שהיא בין אוירת: ביה"ס, בית ההורים, הרחוב וכו',

אפשריות מיוחדת במינה ושערכה והשפעתה חשובות ביותר, 168108 לקומי הוספות / תגה*ש שיחות

שלכן כל השתדלות בזה ויגיעה -- כדאיות הן. ובודאי יקויים בכל זה: יגעת ומצאת.

ויה"יר שיעשה כאו"א מהמחנכים ומעסקני החינוך וכל מי שיש בידו לעשות -- בעצמו ולהפעיל את כל מי שהשפעתו עליו -- בכל האמור ולהקים מחנות מחנות דבני ובנות ישראל אשר כל רואיהם יכירום כי זרע ברך הּ' המה, לומדי תורתו, תורת אמת ותורת חיים ומקיימי מצותיי,

עדי נזכה לקיום היעוד: אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם גו'

(וכנאמר לפני זה:) והללתם את שם ה' אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא,

בביאת משיח צדקנו אשר ירד מים עד ים (באה"ק ובחו"ל) ומנהר עד אפסי ארץ. בכבוד ובברכה

6-2

ביה, ייב סיון ה'תשליג ברוקלין, נ.י. לעסקני אנ"ש בכלל, ולחברי הנהלות מוסדות חב"ד במיוחד אשר בעיר...

ה' עליהם יחיו שלום וברכה :

מצו"ב העתק מכתבי לכל עסקנים חובבי תומ"צ -- ומובן שעאכו"כ צ"ל המדובר בו בכאו"א השייך לרבותינו נשיאינו, שמסנ"פ על חינוך בנ"י בכל מקום שהם -- שיהי'" עטה"ק.

169ומהנכון שלר"ח תמוז, הוא חודש הגאולה, הבע"ל יגמרו כל התכניות וההכנות וכו' לעבוה"ק האמורה,

ולימי הגאולה יב-יג תמוז הבע"ל -- תהיינה כבר כו"כ פעולות ממש. וכל המרבה ה"ז משובח,

ואיז לך דבר העומד בפני הרצון ובפרט שזכות הרבים מסייעת וברכות רבותינו נשיאינו על כאו"א תחולנה.

בברכת הצלחה ולבשו"ט בכ"ז

בכדי שתהיינה הפעולות באופן מסודר ובמילא בהצלחה יותר -- כדאי שבכל עיר ועיר יהיי ועד שיקשר את העושים והמעשים זע"ז, יתאים ויתווך וירכז וכו'. וגדול כח הרבים וכת הציבור. וכמבואר בדרושי החלצו מאתכם אנשים.

ב"ה, י"ז בירחא תליתאי, ה'תשליג ברוקלין, 1.י. תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לחג הסיום, מאנטרעאל

ה' עליהם יחיו

לקראת חג הסיום, הנני שולח ברכתי להתלמידים המסיימים, בתוככי כל תלמידי ישיבות תומכי-תמימים בכל מקום שהם, שליט"א, אשר יוסיפו חיל בלימוד התורה בתוספת התמדה ושקידה, לימוד על מנת לעשות ולקיים מצותי' בהידור ובשמחה,

וכמודגש כמה פעמים, שענינו של סיום זה אינו כפירוש העולם, אלא הכנה ועלי' לשלב נעלה יותר, ובלשון הידוע מעלין בקודש.

170כיון שבשנה זו מועד חג הסיום הוא בסיום ירחא תליתאי בו יהיב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי,

כאן המקום לעורר עוד הפעם, בהמשך להמדובר בהתועדות ונכפל במכתבב * דיום טיום וחותם ימי התשלומין של הג השבועות, זמן מתן תורתנו,

אשר חוב קדוש וזכות גדול על כל אחד ואחד, ועל אחת כמה וכמה על תלמידי וחניכי ישיבות תומכי-תמימים, לעשות את התלוי בהם, ולכל לראש על ידי -- דוגמא חי' ובדברים היוצאים מן הלב, אשר כל בן ובת בישראל יתחנכו בחינוך על טהרת הקודש. ובפרט בימי חדשי הקיץ אשר אז אפשרויות מיוחדות לעשות ולפעול בזה רבות ונצורות.

ואשרי חלקם של כל אלו שמקרבים לבבות ילדי ישראל לאביהם שבשמים, קירוב אמתי במעשה בפועל על ידי לימוד התורה וקיום המצוות בכל יום, וכידוע תורת רבותינו בביאור המשנה שנים אוחזין בטלית, כו

ויהי רצון שיקויים בהם ובכל אלו שיתחנכו בחינוך על טהרת הקודש על יזי השפעתם ובכלל: אדם מקדש עצמו מעט למטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה. וכמדובר כמה פעמים, אשר ככל שיקדש אדם עצמו למטה הרי זה

*) נדפס לעיל ע' 166 ואילך. המו"ל.

171,מעט" בערך למעלה. ומרובה מידה טובה, שמלמעלה מקדשין אותו ,הרבה" אפילו בערך הלמעלה,

עדי נזכה לקיום היעוד אשר תרבה הדעה והחכמה והאמת, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את הוי, ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

בברכת הצלחה רבה ולבשורות טובות בכל האמור

6-2

ב"ה, אסרו-חג השבועות, זמן מתן תורתנו, ה'תשל"ו ברוקלין, נ.י. תלמידות המסיימות ,בית רבקה" ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום : בנועם נתקבלה הידיעה על דבר חגיגת הסיום -

וכבר מלתי אמורה שסיום כגון זה אינו אלא סיום של שלב, והכנה לעליי לשלב נעלה יותר -

ובפרט שהוא בשנה שהוכרזה כ,שנת חינוך" -- להוסיף אומץ והשתדלות ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני תורה ומצותי' כל אחד ואחת 172מבגני ובנות ישראל בכל מקום שהם, הן בנוגע לעצמם והן בנוגע להפצתם בכל סביבתם.

ועוד זאת, שחגיגת הסיום נועדה בחודש זה של מתן-תורה, אשר כדברי חכמינו זכרונם לברכה הכל הי' משולש: תורה משולשת -- תורה נביאים וכתובים, ישראל משולשין -- כהנים לויים וישראלים; חודש משולש -- ניסן אייר וסיון, וכו',. הרי חודש זה ,מסוגל* לכל דבר טוב, ואין טוב אלא תורה.

והשם יתברך יברך את כל אחת ואחת מהן בהצלחה מרובה בלימודן ובהנהגתן ולהיות דוגמא חי" ומאירה לכל הסביבה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור

ביה, שלהי חודש סיון, ה'תשל"ז

ברוקלין, 1. י. תלמידות המסיימות בי"ס לנערות ,בית רבקה" דמאָנטרעאֶל ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום :

בנועם קבלתי הידיעה על דבר חג הסיום.

ועל דרך זה ימי הקיץ הבאים לאחרי הסיום, הנקראים ימי ,חופש', תכליתם, כמובן, לא בטלה ח"ו ואפילו לא חלישות בהתמדה ושקידה, אלא אדרבה, כיון שיש חופש מכמה ענינים צדדיים, צריך לנצל הזמן והמרץ שנתפנו מהם בכדי למלא אותם ברוח התורה ובלימוד התורה, ובהדגשה על המעשה שהוא העיקר, היינו קיום המצוות בפועל ובהנהגה למופת.

והרי הזמן מעורר את המחשבה והמחשבה מעוררת את המעשה, 173שעומדים אנו בסיום חודש סיון, ירחא תליתאי, שבו ניתנה תורתנו, אוריאן תליתאי, לעמנו, עמא תליתאי, כהדגשת חכמינו ז"ל (שבת פח, א).

וידוץ שהתורה ניתנה על יסוד ,בנינו עורבים אותנו", שמזה מובן שכוחות מיוחדים ניתנו לתלמידים ולתלמידות בלימוד התורה וקיום מצותי' ביחד עם האחריות הכי גדולה בעד שמירתם ומסירתם מדור לדור. וכגודל האחריות כן גודל הזכות שבזה, כמובן ופשוט.

והשי"ת יצליח את כל אחת ואחת מכן בכל האמור וימלא משאלות לבבכן לטובה בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות תמיד כל הימים 174ב"ה, ערב שבועות, זמן מתן תורתנו, ה'תשכ"ג - שנת המאה וחמשים להסתלקות רבנו חזקן - ברוקלין, 1.י.

175בברכה להצלחה מופלגה ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות 176ב"ה, י"א סיון, ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י. תלמידי ישיבת ערב חב"ד בביהכ"נ ,צמח-צדק" בירושלים עיה"ק תבנה ותכונן ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו ה' עליהם יחיו שלום וברכה :

בנועם קבלתי דו"ח ההנהלה על התקדמותכם בלימוד תורתנו וקיום מצותי', ועל פעולותיכם הטובות בקשר עם המבצעים וכו'.

ויהי רצון שתלכו מחיל אל חיל בכל עניני התורה ומצותי' ותהיו למופת ולברכה לרבים.

ובפרט שבאים אנו מחג השבועות, זמן מתן תורתנו, אשר בודאי יודעים אתם סיפור חכמינו ז"ל, שלפני שנתן הקב"ה את התורה לעמנו ביקש ,ערבים" שיהיו אחראים ללימוד התורה ולקיום מצותי בכל הדורות; ורק אחרי שאמרו ,בנינו ערבים בעדינו" נתן הקב"ה את התורה לכל ישראל. והרי זה מדגיש החשיבות המיוחדת של ילדי ישראל לא רק באותו מעמד אצל הר סיני, אלא בכל הדורות, שהרי התורה נצחית היא. ומכאן ברור שהנהגת כל אחד ואחד מבני ישראל הוא ענין חיוני לא רק בשבילם הם, אלא גם בשביל כל עמנו באשר הם שם.

אי לזאת תקותי חזקה שתוסיפו חיל בלימודכם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה ובזריזות קיום מצותי' בהידור ובאופן דמוסיף והולך, כהוראת תורתנו ,מעלין בקודש".

ברכתי שלוחה לכל אחד ואחד מכם להצלחה מרובה בכל האמור, ובפרט לקיץ בריא ושמח בכל הפרטים, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור 177(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

178(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

179(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

180(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

181(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

182(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

183(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

184(נתן לכ"א מהנוסעים למדינת ענגלאַנד, אוסטרליא ושאר המקומות שמדברים אנגלית -- תניא עם תרגום אנגלי (הוצאה החדשה); להנוסעים לשאר המדינות, וכן לכל הילדים הנוסעים -- תניא (פורמט כיס)).