שיחה א

הערות

עמוד 223

1. 1. בד"ה נ"ח תש"ד בתחלתו: "במזוזת הפתח יש שתי מצות א' דאורייתא... והיא מצות מזוזה... והב' מצוה דרבנן כעין דאורייתא והוא מצות הנחת נ"ח". ומזה משמע קצת שהמצוה דאורייתא שממנה יוצאת ונמשכת מצות נ"ח (ראה אגה"ק סכ"ט – קנ, א) היא מצות מזוזה. ולכאורה י"ל דנמשכת מנרות ביהמ"ק – כפשטות הענין. וראה להלן סעיף ה' ובהערה 25.
2. 2. שבת כא, ב. מנחות לג, ב.
3. 3. ראה רש"י (ד"ה מבחוץ) ותוס' (ד"ה מצוה) שבת שם.
4. *. היינו במקום שישנן שתיהן, אבל יש מקום (וזמן) שמחוייב בנ"ח ואין שם מצות מזוזה (ראה שו"ע יו"ד סרפ"ו־ז) וכן להיפך (פתחים שבפנים. ועוד. זמן שמחוץ לזמן המבואר בשו"ע או"ח סי' תערב). וראה לקמן הערה 5.
5. 4. שבת כב, א.
6. 5. שלכן, גם כשיש מזוזה בפתח חצירו – לא פטר בזה את ביתו. ועד"ז יל"פ בשאר החילוקים דבהערה *3.
7. 6. וכמבואר בארוכה בד"ה נ"ח (תרמ"ג ותש"ד) בתחלתו. ולהעיר גם מאוה"ת ר"פ מקץ (נעתק לעיל ע' 200 הערה 31).
8. 7. תו"א מב, סע"ג ואילך. המשך מצה זו תר"ם פנ"ט. ד"ה נ"ח תרמ"ג (שם ובסופו) ותש"ד (בסופו).
9. 8. סדור ערה, א.
10. 9. ראה שו"ע או"ח סי' ב' (בשו"ע אדה"ז – סעיף ד'). וראה גם במקומות שנסמנו בהערה 32.
11. 10. רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ה הי"ח.
12. 11. ואפילו המצוות דפורים (מקרא מגלה וכו'), אף שמפרסמים הנס דפורים, אין צריכות להיות ברה"ר (ואדרבא מקרא מגלה – הוא בביהכנ"ס). ומזה מובן, שמה שנר חנוכה מצותה מבחוץ דוקא הוא (לא רק מצד הענין דפרסומי ניסא, כ"א) לפי שענינה הוא להאיר בחי' טורי דפרודא, כדלקמן בפנים (ד"ה נ"ח תש"ד שם).

עמוד 224

1. 12. שבת כח, ב. וש"נ.
2. 13. ראה תניא רפל"ז. ובכ"מ.
3. 14. תו"א נב, ד. לקו"ת פקודי ו, ד. המשך מצה זו שם פ"מ ואילך. ד"ה מאי מברך ש"ת (סה"מ קונט' ח"ג).
4. 15. ראה דרמ"צ קצא, א.
5. 16. בכ"מ מבואר [לקו"ת שם. המשך מצה זו שם (פמ"א ואילך). סד"ה מאי מברך הנ"ל. וראה גם תו"א שם], אשר כל המצות דרבנן, מכיון שענינם הוא דחיית והרחקת הרע (כי גם "מצות" (עשה) דרבנן הם דוגמת ה"גדרים וסייגים"), יש בהם המעלה דל"ת. ומ"מ מעלה מיוחדת במצות נ"ח, שבכל המצות דרבנן הל"ת שבהם הוא רק בהכוונה ותכלית שלהם [דבכללות הוא, מה שהם גדרים וסייגים לד"ת כנ"ל. וכן בפרטי ענינם, וכמו מצות נט"י, שענין עשיית המצוה היא המשכת בחי' אור החכמה, אלא שהכוונה בהמשכה זו היא – דחיית החיצונים], משא"כ מצות נ"ח, הרי ענינה של עשיית המצוה גופא הוא – להאיר מבחוץ את קו השמאל ובחי' רה"ר. ועצ"ע.
6. 17. ראה סדור ערה, ג. מצה זו שם פ"ס. ד"ה ויאמר משה תש"ד פ"כ.

עמוד 225

1. 18. בכללות, כל המצות דרבנן, מכיון שהם בקום ועשה (נוסף להמעלה דמל"ת שיש בהם – מכיון שענינם הוא דחיית הרע) יש בהם (גם) המעלה דמ"ע (מקומות שנסמנו בהערה 16). אלא שבכל המצות דרבנן – ענין ה"מצות עשה" שבהם הוא בנוגע להמצוה – המשכת האור; שלהיותם בקום ועשה, נמשך האור בכלים. אבל בנוגע מעלת הל"ת שבהם (מה שהם דוחים את הרע) – הרי ענין זה בהם הוא בדרך דחי', ולא בדרך בירור. משא"כ במצות נ"ח, ה"עשה" וה"לא תעשה" שבה הם באותו הענין עצמו: הל"ת שבה – מה שהיא שייכת לקו השמאל ורה"ר – הוא בדרך בירור (ראה ד"ה ויאמר משה שם), שהיא מאירה אותם.
2. 19. תהלים נה, יט. ירושלמי סוטה פ"א סה"ח. וראה גם במדב"ר פ"ט, כד. ולהעיר אשר יום הראשון דחנוכה [אשר "עיקר הנס ביום הא'... והוא כולל ז' ימים" – ש"א ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"ב] חל בשבעת הימים די"ט כסלו* – והרי מענינו של יט כסלו הוא "פדה בשלום נפשי וגו' כי ברבים היו עמדי". וי"ל שלכן הסיום וחותם דאגה"ק (ס"ב) "אחר ביאתו מפ"ב" הוא "יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'".
3. 20. אלא שהבירור דמ"ע הוא רק בדברים שמק"נ, ונ"ח מאירה גם את קו השמאל ורה"ר כנ"ל (ובדוגמת המבואר בדרמ"צ שם בענין התשובה).
4. 21. ראה תו"א מב, ג. סדור שם. המשך מצה זו שם. ד"ה נ"ח תרמ"ג פ"ד.
5. 22. ראה גם לקו"ת ראה ל, ב. ושם (לא, ב), שהוא כענין ערבים עלי דברי סופרים.
6. 23. ראה גם המשך מצוה זו שם, וד"ה ויאמר משה שם, שזהו הדמיון דנ"ח לתורה. ובהמשך מצוה זו שם (ולהעיר גם מתו"א מב, סע"ג), שבנ"ח יתרון לגבי תורה. עיי"ש. וי"ל שזהו גם מה שנ"ח גורם לאור התורה (ראה שבת כג, ב. וברש"י שם ד"ה בנים) – כי דבר הגורם יש לו יתרון על הדבר הנמשך על ידו (המשך וככה תרל"ז פט"ו).
7. 24. אגה"ק סכ"ט (קנ, א).
8. 25. ואי"ז סותר למ"ש לעיל הערה 1 – כי במצות נ"ח (וכן בשאר המצות (דרבנן)) כמה ענינים. ומה שנ"ח שייכת למזוזת פתח הבית – נמשך ממצות מזוזה, ומה ששייכת לקו השמאל – נמשך ממצות תפלין. וזה שענינה בנר ואור – לנרות דביהמ"ק.
9. . שייכות המספרים יט כה – מובנת עפמש"כ בתו"א בראשית (ו, ריש ע"ד) ולקו"ת נצבים (מז, סע"ב) והגהות הצ"צ לשם.

עמוד 226

1. 26. ח"ג רפג, א.
2. 27. וגם הרי "שלימות" תש"ר תלוי' בתש"י (ראה צפע"נ על הרמב"ם הל' תפלין פ"ד ה"ד – נעתק בלקו"ש ח"ט ע' 56 הערה 34* (וראה שם בפנים שזה שייך ל"ויראו ממך")).
3. 28. תבא כח, יוד. ברכות ו, א. וש"נ.
4. 29. קידושין לה, א. ולהעיר גם ממרז"ל (מדרש תהלים בתחלתו – א, ב) "קיימו מצות תפלין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה" – הובא ונתבאר בד"ה איתא במדרש תלים (נדפס בסה"מ תש"ח).
5. 30. מ"א ריש הלכות חנוכה, הועתק בדברי נחמי' – השלמה לשו"ע אדה"ז סו"ס עת"ר. וראה שיחת שבת חנוכה תשכ"ה הערה 14 (נדפס בלקו"ש ח"ה ע' 443).
6. 31. פרמ"ג באו"ח שם. וראה שיחה הנ"ל הערה 15.
7. 32. וכאשר אין מזוזה בפתח יניחנה בימין (הגהות מיימוניות דלהלן. טואו"ח סו"ס תרע"א) – ככל המצות שצ"ל בימין (הגמ"י הל' חנוכה פ"ד ה"ז (הובא בב"ח לאו"ח שם). ר"ן שבת כב, א).
8. 33. אבות פ"ד מ"ב.
9. 34. סנה' לג, א. וש"נ. טושו"ע חו"מ רסכ"ה. לאחרי חתימת הש"ס וכו' דין זה הוא גם בנוגע לדברי האמוראים וכו' (שם. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"א), מ"מ אינם בפשטות כ"כ כמו "משנה" (ממש) (ראה לקו"ש ח"ו ע' 52 הערה 27).
10. 35. ראה טור חו"מ שם: כיון שהטעות בדבר הפשוט. ובב"י שם (בשם הרשב"א): דכל טועה בדבר משנה, דבר ברור... ולא הוה לי' למיסמך עלי'.
11. . וראה לקו"ש חי"ט ע' 49 ואילך.

עמוד 227

1. 36. וכפשטות הסוגיא קידושין שם, שהכוונה היא למצות התורה, עיי"ש. ואף שבכמה מצות אמרו שהן שקולות כנגד כל המצות – הרי (א) אינו דומה "שקולה" ל"הוקשה". (ב) מהיקש זה (מה שכל המצות הוקשו לתפלין) למדין הלכה למעשה הלכות ודינים בכמה מצות. (ממאמר ושיחת שבת חנוכה תשכ"ח)
2. 37. לשון הכתוב (יהושע ב, יא) בנוגע ליריחו מנעולה של ארץ ז' עממין שהן כוללין כל ע' האומות.
3. 38. ראה רש"י ד"ה אי נמי (ר"ה ל, סע"א. סוכה מא, סע"א). תוד"ה אין בנין (שבועות טו, ריש ע"ב – מתנחומא). זח"א כח, א. שם במהנ"ע קיד, סע"א. ועוד.