שיחה ג

149שיחה ג

א. בדיני קדושת א"י ירושלים ומקדש כו' שנינו¹, דעשר קדושות הן: עיירות המוקפות חומה, לפנים מן החומה (ירושלים), הר הבית, החיל, עזרת נשים, עזרת ישראל, עזרת כהנים, בין האולם למזבח, ההיכל, קודש הקדשים. וכ"פ הרמב"ם בהלכות בית הבחירה².

אמנם בזהר מצינו חלוקה אחרת לכאורה, וז"ל³: (ישובא דעלמא. . אסחר [מקיף] לירושלם ו)ירושלם. . אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן סנהדרי גדולה יתבין כו' ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון.

וחזינן כאן כמה שינויים בזהר לגבי המשנה, וביניהם:

א) בזהר לא נמנו ("עיירות המוקפות חומה"), "החיל", "עזרת⁴ נשים"⁵, "עזרת כהנים" ו"בין האולם למזבח".

ב) לאידך נמנו שם "לשכת הגזית", "מזבח" ו"אולם" שלא נמנו במשנה.

[לענין "עזרת כהנים" ו"בין האולם למזבח" לכאורה י"ל החילוק, דלפי המשנה נכלל האולם בקדושת היכל⁶ דקדושת אולם והיכל חדא קדושא היא⁷, ולכן חשיב בפ"ע "עזרת כהנים" ו"בין האולם למזבח"; ובזהר קאי כהשיטה דאולם והיכל שתי קדושות⁷, וקדושת אולם ובין אולם למזבח חדא קדושה היא⁸, ובמקום עזרת כהנים מנה מזבח שהי' עומד בעזרת כהנים.

אבל ביאור זה דחוק הוא, שהרי הלשון "מזבח" אינו מתיישב היטב לפ"ז — דאם כוונת הזהר לעזרת כהנים מדוע נקט (רק) "מזבח" העומד שם⁹].

150גם יש לדייק בסדר דנקט בזהר: א) דחשיב "לשכת הגזית" לאחר "עזרות⁹ דישראל", אף שגם בחצי' (דלשכת הגזית) שבקודש¹⁰ הרי קדושתה היא לכאורה כקדושת העזרה¹¹ ולא יותר מזה¹².

ב) יש גירסא בזהר¹³ "והאולם אסחר למזבח והמזבח אסחר להיכל", דחשיב מזבח לאחר האולם. וכבר הקשו ע"ז¹⁴ — לאיזה מזבח הכוונה "אם מזבח זה הוא מזבח החיצון מאי קאמר והאולם למזבח והרי מזבח חיצון [הוא לפני ו]רחוק מהאולם כדתנן¹⁵ כ"ב אמה בין מזבח לאולם ואם נאמר שהוא מזבח פנימי מאי קאמר והמזבח אסחר להיכל הרי המזבח בתוך ההיכל הוא".

ב. ויובן זה בהקדם ביאור שינויים יסודיים בין לשון הזהר ללשון המשנה:

א) במשנה הלשון לגבי כ"א מהקדושות הוא "מקודש ממנו" (הר הבית מקודש ממנו, החיל מקודש ממנו, עזרת נשים מקודשת ממנו וכו'); ואילו בזהר הלשון הוא "אסחר ל.." (ירושלים. . אסחרא. . והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן כו'). כלומר: במשנה מפורשת המעלה ב"קדושה" הנעלית לגבי זו שלמטה ממנה, ואילו בזהר מדגיש ההיפך — כיצד המדרגה (קדושה) התחתונה מקפת והיא "חיצונה" לזו שלמעלה ממנה¹⁶.

ב) במשנה מפורשת קדושת כל מקום לגבי חיובי הגברא¹⁷ — הר הבית מקודשת ממנו שאין זבים וזבות כו' נכנסים לשם, החיל מקודש ממנו שאין עו"כ וטמא מת נכנסים לשם כו', וכן בנוגע לשאר הקדושות — משא"כ בזהר מדובר ע"ד קדושת המקומות כמו שהם מצד עצמם.

ג. וי"ל הביאור בזה:

בענין עשר הקדושות ויחסם זל"ז יש ב' ענינים:

151א) כל אחת מהן היא קדושה בפ"ע, עם דינים מיוחדים (התלויים בתוספת הקדושה כו').

ב) הקדושות תלויות זו בזו (כלומר, הקדושה התחתונה היא "תוצאה" מהקדושה שלמעלה ממנה; וכן להיפך — הקדושה התחתונה היא כעין הכנה לקדושה שלמעלה ממנה¹⁸);

ולדוגמא: קדושת ירושלים תלוי' בקדושת¹⁹ הר הבית וקדושת הר הבית (טפלה ו)תלוי' בקדושת עזרות דישראל, ועד"ז קדושת אולם תלוי' בקדושת ההיכל שלמעלה ממנה והיכל בקדה"ק²⁰. ונפק"מ, כשבטלה הקדושה הנעלית יותר (קדושת היכל לדוגמא) — בטלה ממילא הקדושה²¹ שלמטה ממנה (אולם) וכיו"ב.

ונראה דזהו יסוד ההפרש בין המשנה והזהר:

במשנה מדובר אודות כל אחת מהקדושות כענין בפ"ע, ולכן מודגש בעיקר הנפק"מ לגבי הגברא, שכ"א מהקדושות שונה מזו שלפני' לגבי דינים מסויימים; משא"כ בזהר כוונתו להדגיש את הקשר והתלות של הקדושות זו בזו, ולכן מדגיש בעיקר כיצד אחת מקפת את שלאחרי' ומוקפת מזו שלפני'.

ולפי זה אתי שפיר הא דחשיב בזהר "ירושלם. . אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל", ולא חשיב קדושת חיל ועזרת נשים — כי קדושת חיל ועזרת נשים אינן משנות בקדושה שלמטה מהן — ואינן "מוסיפות" בקדושה שלמעלה מהן;

משא"כ ירושלים, הר הבית ועזרות דישראל כו' שהם בגדר קדושת ג' מחנות "מפתח ירושלים עד הר הבית כמחנה ישראל ומפתח הר הבית עד פתח העזרה כו' כמחנה לוי' ומפתח העזרה ולפנים מחנה שכינה"²², דקדושת מחנה ישראל תלוי' בקדושת מחנה לוי' וקדושת מחנה לוי' תלוי' בקדושת מחנה שכינה. ועד"ז תליא (לדעת הזהר) קדושת אולם (שבמחנה שכינה גופא)²³ בקדושת היכל וקדושת היכל בקדושת קדה"ק²⁴.

ד. אמנם אי משום הא, דהזהר קאי בחלות הקדושה, עדיין לא נתיישב אמאי חשיב "לשכת הגזית" ו"מזבח" שאינם חלוקות בפ"ע בה(עשר) קדושות.

וגם קצת קשה לפרש שכוונת הזהר דכל הקדושות המנויות תלויות זב"ז, כי לכאורה לאו מילתא דפשיטא היא (ועכ"פ בנוגע לכל הקדושות)²⁵.

152ולכן נראה לומר, דבזהר לא נחית כלל לה"(עשר) קדושות", ולא לגדר הקדושה שבמקומות אלו (שלכן לא נזכר שם בכלל לשון קדושה²⁶) כ"א לעצם החפצא דמקומות אלו, דירושלים והר הבית ועזרות הוי חלות ושם בפ"ע (מלבד ענין הקדושה שבהם), ובזה נאמר בזהר ד"ירושלם. . אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל כו'", כלומר, דהשייכות והתלות דמקומות אלו אינו (רק) בענין הקדושה שבהם, אלא בשמם וגדרם המיוחד²⁷. ונמצא, דחלות שם הר הבית תלוי' בחפצא ד"עזרות דישראל", וכן בשאר המקומות דקא חשיב.

והשתא אתי שפיר הא דחשיב לשכת הגזית ומזבח, כי לשיטת הזהר הרי חלות שם עזרות תלוי בגדר לשכת הגזית "דתמן סנהדרי גדולה יתבין" (דמשמע שאין זה נתינת סימן על מקומה דלשכת הגזית, וסימנא למה לי, אלא שזוהי נתינת טעם, נוגע לחלות דינה בתורת מקום לשכת הגזית, דעזרות סחרין ותלויים בו), וחלות שם לשכת הגזית תלוי' בחפצא דמזבח (ובדין זה לא נוגע המקום ד"עזרת כהנים" כ"א גדר מזבח, וכמרז"ל²⁸ שמקום הסנהדרין "אצל המזבח"²⁹).

וע"פ זה מובן היטב ההמשך בדברי הזהר: התחלת הענין היא "כד ברא קוב"ה עלמא אשרא לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא", והרי אוקיינוס ויישובא דע' אומות לית בהון גדר "קדושה", אלא שאין המדובר בחלות קדושה, כ"א בעצם חלות ענין מקומות אלו בברייתו של הקב"ה, ועד"ז הוא בההמשך "והיא (ירושלים) אסחרא להר הבית" וכן בכל חלקי המקדש דכ"א "אסחר" לחלק השני וכיו"ב, שאין המדובר בדין קדושה הנוספת שבו כ"א בעצם החפצא שלו³⁰, וכנ"ל.

ה. ע"פ מה שנת"ל מובן, שיש ב' אופני חלוקת המקומות בא"י וכו': חלוקת הקדושות — עשר קדושות שבמשנה; וחלוקת מקומות נפרדים בתור חפצא בפ"ע ותלותם ושייכותם זל"ז — המקומות שנמנו בזהר.

ולכאורה דבר זה גופא דורש ביאור ב(פנימיות) הענין: מדוע ענינם הפרטי (ושייכותו להשאר) המדובר בזהר — אין 153הם אותם העשר הקדושות שנמנו במשנה?

וי"ל הביאור בזה:

החילוק הכללי בין הגדרת המקומות שבמשנה ושבזהר הוא, שבמשנה קאי בדינים והלכות בנגלה דתורה, ובזהר קאי בתוכנם וענינם לפי פנימיות התורה. ולפ"ז י"ל, שהמשנה עוסקת בדיני וגדר ביהמ"ק (וירושלים) שלמטה, ואילו בזהר קאי (בעיקר) בביהמ"ק שלמעלה³¹.

והנה, אחד החילוקים בין גדר "מטה" לגדר "מעלה" הוא, שלמטה הכל קשור ונמדד בהגבלה דמקום, שהרי גדר עולם הוא זמן ומקום³², ואחד מהגדרים הכי עיקריים דדבר גשמי הוא מה שהוא תופס מקום; משא"כ ענין ש"למעלה" — ובכלל גדר רוחני — אינו מוגדר במקום³³, כי אם הוא תוכן ומעלה רוחנית (וכמ"ש הרמב"ם³⁴ בפירוש מקום ברוחניות).

ולפי זה י"ל, דאחד החילוקים עקריים בין ביהמ"ק שלמעלה וביהמ"ק שלמטה הוא, שבביהמ"ק שלמעלה כל המעלות ומדריגות שבו הן בגדר "כלל" הכולל הפרטים (ואינו ניכר כ"כ ההבדל בין הפרטים), ובביהמ"ק שלמטה כל מדריגה שבו היא בגדר "פרט" שנפרט ונפרד ונבדל מפרטים אחרים³⁵.

[דוגמא לדבר — החילוק בין לשון המשנה ללשון הגמרא: לשון המשנה הוא "דבר קצר וכולל ענינים רבים"³⁶, ואילו כאשר דבר קצר זה מתפרט ומתפרש בגמרא ה"ה מתבאר באריכות ובריבוי פרטים. ומובן ד"פירוש דברי המשניות וביאור עמקותי'"³⁷ שבגמרא הוא לא רק "פירוש" ו"ביאור", כ"א שנתחדשו ג"כ כו"כ הסברות וחידושי דינים, אלא דכמו שכל אלו היו כלולים בה"כלל", "דבר קצר וכולל" של המשנה היו כולם בהתכללות ובהתאחדות ולא היו ניכרים חלוקי הפרטים (ואולי בחלקם — גם לא היו קיימים).

ובאופן כללי יותר: בתורה יש כו"כ דרגות: כפי שהיא "חמודה גנוזה"³⁸ באוצרו של הקב"ה שהיא תורה אחת ואין בה שום התחלקות, דאורייתא וקוב"ה כולא חד; לאח"ז כמ"ש³⁹ ואהי' אצלו אמון גו' שעשועים גו'; כפי שניתנה מידו של הקב"ה⁴⁰, שגם אז כל התורה היא ענין אחד, דאף שישנם עשרת הדברות, 154הרי בדבור ה' נאמרו כל עשה"ד בדיבור אחד⁴¹; ולמטה יותר ישנה ההתחלקות דעשרת הדברות (כל אחד בדבור בפ"ע⁴¹), אבל היא באופן שנכללים בהם כל תרי"ג מצות וכו'⁴². ועוד.

אמנם כ"ז הוא כמו שהוא מצד למעלה — הקב"ה, נותן התורה — אבל כאשר מגיעה למקבלי התורה — בנ"י, ה"ה נמשכת בריבוי התחלקות בפועל, הן בתורה עצמה, ה' חומשי תורה, כ"ד ספרים דאורייתא וכו'⁴³, והן בציוויי התורה, חלוקות זו מזו — מ"ע ומל"ת, עד לתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן, שכ"א היא מצוה בפ"ע וכו'. ועוד]⁴⁴.

ו. ועפ"ז יובן גם ההפרש בין חלוקי הדרגות בביהמ"ק שלמטה לחילוקי הדרגות בביהמ"ק שלמעלה: דרגות קדושת ביהמ"ק שלמעלה הרי הן מדריגות רוחניות שאין חילוקי הדרגות בהדגשה כ"כ ובאופן דהבדלה א' מזולתו כ"כ; משא"כ בביהמ"ק שלמטה, שגדר "מטה" קשור עם מקום מוגבל ומסויים, הרי כל הדרגות קשורים ותלויים בחילוקי קדושת המקום, דכל מקום מובדל ומחולק בקדושה שונה (נעלית יותר מזו שלמטה ממנה וכן להיפך).

ומכיון שהמשכת עניני ודרגות ביהמ"ק שלמעלה אינה תלוי' (כ"כ) בקדושת מקום מוגבל ומסויים כ"א בתוכן ומעלת הדבר, לכן יתכן שיהי' שינוי וחילוק בין ביהמ"ק שלמעלה לזה שלמטה — דמה שלמעלה נחשב לדרגא אחת הרי כשנמשך למטה בקדושת מקום ומחיצות נחלק למקומות שונים בחילוקי דרגות הקדושה⁴⁵, וכיו"ב.

וי"ל דתוכן זה ד(המעלות ד)ביהמ"ק שלמעלה, מתבטא בביהמ"ק שלמטה לא בחלוקי דרגות הקדושה, כ"א בעצם השם והתוכן דמקומות ומדריגות אלו.

ועפ"ז מובן הא דאף שבדין קדושה שבהם הנה בביהמ"ק שלמטה חלוקים חיל, עזרת נשים ועזרת ישראל כו' — מ"מ כמו שהם בביהמ"ק דלמעלה ה"ה כלולים כולם בהר הבית ועזרות דישראל, ולכן הוי כ"א מהם חפצא בפ"ע לענין זה.

וכ"ה במדריגות הקדושה, דבביהמ"ק שלמטה נמנה בפ"ע עזרת כהנים, בין האולם למזבח. ואילו בביהמ"ק שלמעלה חשיב רק "מזבח" (ובזה גופא אינו מפרט מזבח החיצון), כי בביהמ"ק שלמטה גדר חילוקם הוא קדושת מקום ולכן נחלק בחלוקי מקומות, עזרת כהנים ובין האולם ולמזבח, משא"כ בביהמ"ק דלמעלה הכל הוא בחי' אחת, ענין ותוכן המזבח,

[וכן הוא להגירסא "והאולם אסחר למזבח והמזבח כו'" — ואינו מפרט אם קאי במזבח החיצון או הפנימי — כי בביהמ"ק שלמעלה תוכנו וגדרו דהמזבח אחד הוא, כי ב' המזבחות (הפנימי והחיצון) הם פנימיות וחיצוניות⁴⁶ דבחי' אחת, 155אלא דכפי שבא בביהמ"ק שלמטה נחלקו לב' מזבחות ומקומות מפני הקדושות השונות].

ז. אמנם ביאור זה — שבביהמ"ק שלמעלה (ובמילא — בזהר) הענינים הם באופן כללי יותר — אינו מיישב את ההפרש בין המשנה והזהר לענין אולם והיכל, דבמשנה נחשבו לקדושה אחת (כנ"ל ס"א) משא"כ בזהר נחשב אולם בפ"ע.

וי"ל בזה — ע"פ הידוע, שבכמה ענינים מצינו שלמעלה הם בריבוי יותר ולמטה במיעוט יותר.

ומה שנת"ל, שלמטה הוא ריבוי ופירוט ולמעלה מיעוט והכללה, המדובר הוא בכמות, שלמטה הכמות הוא בריבוי — ריבוי התחלקות לחלקים רבים; אמנם בנוגע לאיכות, הריבוי הוא למעלה דוקא, והיינו לא ריבוי (פרטים) התחלקות, אלא ריבוי איכות, גודל העילוי דמדריגות אלו⁴⁷.

[וכמובן ג"כ מהמשל הנ"ל, דכאשר ה"דבר קצר" של המשנה בא באריכות ההסברה ושקו"ט בגמרא, ואח"כ בדברי הראשונים עד לספרי האחרונים, הנה כל מה "שיורד" עומק השכל של המשנה הרי השקו"ט והביאורים הם בריבוי יותר, אבל אור השכל הוא בצמצום ומיעוט יותר].

ועד"ז בעניננו, כשמדובר בביהמ"ק שלמעלה הרי במדריגה נעלית ביותר (בקדושה) — היכל — נעשה ריבוי יותר, ובמילא דרגת הגילוי דבחי' היכל היא במדריגה נעלית יותר מהאולם; משא"כ בביהמ"ק שלמטה לא ניכר (בגלוי) ההפרש בין קדושות אלו.

וע"פ כ"ז יומתק זה שבסיום דברי הזהר דייק להביא "דתמן שכינה שריא וכפורת וכרובים וארון"⁴⁸, ולא הסתפק בזה ש"בית קדשי הקדשים" הוא מקום הכי מקודש מעצם היותו "בית קדה"ק" — להדגיש דגודל מעלת קה"ק הוא (לא כ"כ מצד היותו "בית קדש הקדשים", כ"א) מצד גודל מעלתו בריבוי איכות הקדושה והשראת שכינה שבו.

ח. ועל ידי העסק, הדיבור בתורת הבית — ביהמ"ק למטה, והעסק, הדיבור בביהמ"ק שלמעלה, והעסק, הדיבור בשניהם יחד — אומר הקב"ה ש(ע"י העסק בתורתו) אין בנין ביתי בטל⁴⁹, וזה ממהר עוד יותר גילוי ביהמ"ק שלמעלה תוך ביהמ"ק דלמטה⁵⁰, שמשיח יבנה מקדש במקומו⁵¹

ואז יתגלה גם משכן שעשה משה במדבר⁵²,

שכולם נכללים בציווי אחד⁵³: ועשו לי מקדש —

במהרה בימינו ממש.

(משיחת מוצש"ק פ' שלח תשל"ט)