שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כז י'תכג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
21 בכבוד . . ומוצלחת קטע זה ל"המשתתפים בההתועדות חסידותית-ארצית י"ג תמוז, תשל"ב".
יום יציאת . . מבית האסורים ראה בזה ההקדמה לקונטרס יד (ס' המאמרים – קונטרסים ח"א דף קעה).
ביתר שאת וביתר עז ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג.
גדולה רחבה ועמוקה עיין שער היחוד לאדמו"ר האמצעי בתחלתו.
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תרפ"ח [ע' קמו]. תש"ח ע' רסג)1.
הוספה לאחר זמן:
1) בשם . . יכונה : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ט סט"ז ובנ"כ. קב נקי כלל לח. שד"ח אס"ד מע' גט ס"ז. וראה ג"כ מאורי אור כ, כד.
חלק הוי' עמו ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא לא רק כללות העם.
ממלכת כהנים ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין2 ועוד שבביהמ"ק היו חלונות שקופים כו' וכדחז"ל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א3. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולוי.
הוספה לאחר זמן:
2) (פסחים עב, סע"ב. וברמב"ם הל' נ"כ (פט"ו ה"ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה (בכס"מ שם שזהו אסמכתא. אבל ראה לח"מ שם) ונט"י שלפני' צ"ל "כדרך שמקדשין לעבודה").
3) (תו"א בראשית ה, סע"ד. ובכ"מ).
כהנים וגוי קדוש ראה במכילתא עה"פ: שכל אחד ואחד מישראל כו' שנאמר כו' כהנים כו' וגוי קדוש.
פס"ד הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן.
הנאמר לכהנים וללויים רמב"ם שם. וראה ספרי שם: ולבני לוי (בוא"ו המוסיף) מגיד כו'.
כל איש ואיש ולא "כל איש" – כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א. ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אוהל ובעלי עסק.
מכל באי העולם מוכח דגם או"ה בכלל (ובפרט שמקדים "כל"). ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו'. אבל באו"ה חלקו בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כההמשך בזו"ח שם "לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע", כמו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין – ע"ז ה, א). וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי או"ה נלקחות מנוגה. ועיין תו"א תולדות (יט, רע"ג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' – דמשם מובן שהמאמינים שבהם הי' עד"ז בנוגע לעניני אמונה4.
הוספה לאחר זמן:
4) – והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הם: מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב.
באי העולם מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א, מ"ב), ודלא כנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף. (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ג): כל אחד ואחד מבאי העולם; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום "באי העולם" – "מבני אדם").
נדבה רוחו אותו שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (וראה רמב"ן שם).
והבינו מדעו שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' ע"ז רפי"א.
להבדל . . נתקדש קדש קדשים ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א.
לעמוד . . לשרתו דברים י, ח.
לשרתו ולעבדו ראה מנחות קט, ב.
ישר . . בקשו ראה קהלת ז, כט.
כמו שעשהו האלקים והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח"א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'.
עול החשבונות הרבים לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים [תרל"ו] בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום "יחידי בעולם כך תהא עבותדכם מיוחדת לפניו". ופי' הבעש"ט שתהי' לאדם תמיד רק מח' אחת כו' כמ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש – בקיצור לשון).
לעולם ולעולמי עולמים ל' הספרי דברים כג, ז.
ויזכה לו בעוה"ז . . ה' מנת חלקי לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, י"ל ע"פ מרז"ל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א. נת' באוה"ת ויקרא, קצז. במדבר, רו. ולהעיר מפי' אדנ"ע בהא דאין ערוך נראה בעיקר בעוה"ז – מאמרי ר"ה תרע"ו. ובכ"מ).
דבר המספיק לו להעיר מדרז"ל עה"פ ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (ב"ר פ"ע, ה).
לכהנים וללויים כן הוא ברמב"ם דפוס רומי. וכדלעיל הי"א.
הרי דוד אף שלא הי' משבט לוי.
אומר תהלים טז, ה.
תומיך גורלי רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'. ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. או י"ל דזהו החילוק בין כהנים ללויים (וראה אוה"ת עה"פ). ואכ"מ.
שיעשה כאו"א בכהנ"ל וי"ל ע"פ הפי' דע (כל) מה (ש)למעלה – ממך (לקו"א להה"מ) שעי"ז שמתנהג באופן דחלק הוי' עמו – נעשה למעלה אני חלקך.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
לרבים ע"פ הנ"ל יל"פ גם לאו"ה ועפמש"נ ואתנך לברית עם לאור גויים (ישעי' מב, ו) וראה ברד"ק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתמו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
וע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים [וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתנז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים [וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
46 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב צו צו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
8 דה"א כג, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב צו צו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
8 דה"א כג, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
34 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2 דברי הימים א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
40 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
19 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
30 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
8 להבדל . . נתקדש קדש קדשים: וע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים [וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"קי כי רק הוא נכנס לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
10 להיבדל .. קדשים: ראה דה"א כג, יג : ויבדל גו'. להעיר מלקויא להה"מ דיה וכל בניך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
37 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
28 כ"ה בתנחומא. ובבמדב"ר: בקדש קדשים. ובכתוב (דה"א כג, יג) קדש קדשים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
21 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
3 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
16 ולכאורה י"ל כי לרש"י לא פסיקא לי' מילתא למי הכוונה בכהונה ולוי' (וכן בתי כהונה ולוי') - אם כהונה – לאהרן, ולוי' – למשה. או שבשניהם הכוונה למשה, ותלוי בב' הדיעות שהביא רש"י (פרשתנו ד, יד) אם החרון אף עשה רושם. או י"ל דלרש"י קאי רק על משה, שהרי אהרן נולד לפני ש"ותחיינה את הילדים", והכתוב כאן מדגיש "ותחיינה גו' וייטב גו' ויעש" שהעשי' – שכר של ותחיינה (ולהעיר שעשי' פירושה גם הוי' חדשה – ע"ד לך יב, ה ובפרש"י), והכוונה בכהונה ולוי' היא מה שבתחלה הי' משה כהן ואח"כ פסקה ממנו כהונה ונעשה לוי (כפשטות הלשון בפרש"י שמות שם. וראה פרש"י תצוה כט, כד. אמור כא, כב), או שפסקה רק מזרעו של משה, וכהכתוב (דה"א כג, יד) שהביא רש"י שם "בניו יקראו על שבט הלוי" (כהדיעה בזבחים קב, א)*. ואעפ"כ קוראו בתי כהונה ולוי', כי בזכות זה של יוכבד הי' אצל משה הענין דכהונה, אלא שגרם החרון אף כו' ונעשה (או זרעו) בית לוי. אבל בכ"ז זכות הוא לגבי ישראל, ועפ"ז אולי י"ל דגם בספרי – זכתה יוכבד לכהונה הכוונה למשה, שהרי "ותחיינה" הי' אחר לידת אהרן, ולכן לא כתב בתי כהונה, כי לא הי' בית כ"א אחד! אבל – כ"ז היפך פשוטו של דברים לומר שזכתה יוכבד לכהן אחד וכל הכהנים היו בלאה"כ! ואף שלאהרן נולד קודם לותחיינה – כהונתו זכה בה לאח"ז. ויתרה מזה מצינו בפנחס (להדיעה שנתכהן לאחר שהרג לזמרי – זבחים קא, א. הובא בפרש"י פנחס כה, יג). ובכיון הפכי – הפסד – בפרש"י ויחי מט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
68 ועצ"ע – הרי עפהנ"ל שם אהי' הוא קדוש ומובדל מז' השמות, וע"ד קה"ק לגבי קודש. ואולי י"ל – א) דכוונת התואר שמות קדושים הוא בערך הבריאה – ולא ביניהם (שלכן אינו מחלק בין הוי' (ואד') לשאר השמות). ב) חילוקי מדרגות בקדושה ה"ז כאשר ישנו ערך ביניהם, ע"ד עשר קדושות שבא"י עד לקה"ק (כלים פ"א מ"ו ואילך), כהן הדיוט וכו' וכה"ג (ראה דה"א כג, יג: ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים). משא"כ שם אהי' שקאי על אמיתית המציאות שאינו בסוג וגדר הנמצאים, גם לא דהארות וגילויים – כפי שמתגלה בהשמות (ראה המשך תרס"ו (ע' תלב) וסה"מ תשי"א (ע' 39 ואילך) דמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"א ה"ד) "הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו .. אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו" – שולל גם מציאות האור (כי רק העצמות הוא מחוייב המציאות שמציאותו מעצמותו). ולהעיר ג"כ מהמבואר בכ"מ (ראה ד"ה שובה תרפ"ו. ד"ה צעקו תרפ"ח. ד"ה אלקי נשמה תרצ"ט) דאמיתית ענין ד"אין ערוך לך" הוא דוקא לגבי בחי' העצמות כי אופן מציאותו של האור הוא כאופן המציאות שבעולמות ולא כמו ענין אמיתת המצאו מה שהעצמות הוא אמיתת המציאות במציאות בלתי נמצא). וראה פרדס (שער כ') ועסיס רמונים שם מה דשם אהי' נהגה ד"שם אהי' אינו מורה על שום פעולה ומדה כי אם על הוראות ההעלם אבל אינו מורה על גלוי שום דבר ולפיכך מותר להגות אותו כי הוא מורה העלמו וסבת רוממותו" (עסיס רמונים שם). ועפ"ז מתרץ בפרדס שם* מה דשם בן ד' שהוא בת"ת אינו נהגה באותיותיו, ושם אהי' נהגה, כי "אם הי' שם בן ד' נהגה באותיותיו הי' מראה כי האצילות מושג וזה אין ראוי לרוב העלמו ולכן אנו הוגים אותו בהיכלו כי השגת הת"ת הוא במלכות" (פרדס שם ספ"א. וראה בביאור יותר בפ"ב שם ועסיס רמונים שם). ועפמ"ש שם מובן החילוק בין שם אהי' לשם הוי' (שאינו נמחק) גם לפירוש הרמב"ם בשם המפורש (מו"נ שם פס"א). ועצע"ג והסברה רבה, כי: 1) הוי' נק' (גם) שם העצם (שעד"ז בקוה"ק – מקום עצומ"ה), 2) עאכו"כ השם הוי' כשהוא בלי נקודות (פרדס שם פ"א), 3) גם שם אהי' לכאורה – (ובפרט ע"פ המדרש דאהי' – ע"פ מעשי) פועל (שעפ"ז מובנת בפשטות נחמת בנ"י ע"י הודעה זו), 4) ביאר אדה"ז דש"ש שגור בפי כל – היינו עצומ"ה (תו"א יד, ב. מאמרי אדה"ז: תקס"ה (ח"א) ע' יב; ענינים ע' סח. ע. ועוד). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
* כ"ה במעשה נסים שם. וראה דה"א כג, כה־כו: וישכון בירושלים גו' ללוים אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבודתו. ובשרשים שם לענין "ולא יעבוד עוד" – שלא הי' נוהג "כי אם במדבר". וראה השגות הרמב"ן ומפרשי הסהמ"צ שם. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
46 דה"א כג, יג. בכלל, ו"הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות"49.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח מסעי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
43 דה"א כג, יג – הובא ברמב"ם הל' כלי המקדש רפ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2 דה"א כג, יג (ואף שבהמשך הפסוק נאמר ,הוא רניו" -- ראה לקו"ש חי"ז ע' 3% הערה 23).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
46 דה"א כג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
61 והיינו, שעבד עבודתו בכחות נפשו באופן שנעשה במדריגת "קודש" בין בנ"י, ועד שב"קודש" גופא נעשה "קודש קדשים", כמ"ש (דה"א כג, יג) "ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
290 רבו למעלה: [ע"ד עזרא ט, ו. דה"א כג, יז].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
2123 רבו עד למעלה: ע"פ דה"א כג, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר