118
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יוצא מכך, שלפי משמעותם הפשוטה של הפסוקים יש הבדל מהותי בעצם השרות בין הכהנים לבין הלויים:
הכהנים, שמשמעות המילה כהונה היא שרות37, נבחרו מלכתחלה כמשרתים לקדוש־ברוך־הוא במשכן, "לכהנו לי"38, "לקדשו לכהנו לי"39.
ואילו הלויים אינם במהותם משרתי ה' באופן ישיר, אלא "ושרתו אותו". "מסייעין"40 לכהנים – "זו היא השרות"40. יותר מכך: כל עבודותיהם במשכן גם אלו שאינן נראות בגלוי כסיוע לכהנים, מכונות "משמרת בני ישראל"41, ורש"י מפרש על כך "שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באין תחתיהם בשליחותם לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן" – הלויים הם כשליחים שכירים של בני ישראל42.
כלומר, לפי פירוש רש"י בפשוטו של מקרא יוצא, שאת הכהנים הבדיל הקדוש־ברוך־הוא באופן שהוא ייעד אותם להיות משרתיו שלו. ואילו את הלויים הבדיל הקדוש־ברוך־הוא לכך שבני ישראל ישכרו אותם – "שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי"43.
לעומת זאת, הרמב"ם בהלכות כלי המקדש44 אומר "זרע לוי כולו הובדל לעבודת המקדש שנאמר25 בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי". לאחר מכן, בפרק אחר, אומר הרמב"ם45 "הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות, שנאמר46 ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים". כלומר, שיטת הרמב"ם היא לפי האופן הראשון שהוזכר לעיל אותה הבדלה אצל הכהנים ואצל הלויים. וההבדל הוא רק אם לצורך עבודת המקדש, או לצורך עבודת הקרבנות.
ו. ההבדל בין דעת רש"י לבין דעת הרמב"ם
לפי זה, ההבדל בין דעת רש"י, בפשוטו של מקרא, לבין דעת הרמב"ם בספרו היד החזקה, בדרך ההלכה, הוא בשני ענינים:
א) לדעת רש"י יש בתורה הבדלה והקרבה לה' באופן מיוחד של הכהנים מתוך בני ישראל, בלי קשר להבדלתם בתוך שבט לוי כולו. ואילו לדעת הרמב"ם, יש תחלה הבדלה של שבט
הערות
- 37. רש"י תצוה כח, ג. וראה פרש"י ויגש מז, כב. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 22 ואילך.
- 38. תצוה שם, א־ד.
- 39. תצוה שם, ג.
- 40. רש"י במדבר ג, ו.
- 41. שם, ח.
- 42. וראה בארוכה לקו"ש חי"ג ע' 12 ואילך שזהו ב' ענינים בעבודת הלוים, עבודה החיובית ועבודה בשמירה – שלילית. ע"ש בארוכה.
- 43. רש"י במדבר שם, יב.
- 44. רפ"ג.
- 25.
- 45. רפ"ד.
- 46. דה"א כג, יג. בכלל, ו"הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות"49.
רש"י על שמות כ״ח:ג׳ - הטקסט מספריא
לקדשו לכהנו לי. לְקַדְּשׁוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּכְהֻנָּה עַ"יְ הַבְּגָדִים שֶׁיְּהֵא כֹהֵן לִי, וּלְשׁוֹן כְּהֻנָּה שֵׁרוּת הוּא, שנטרי"אה בְּלַעַז:
לקדשו לכהנו לי TO SANCTIFY HIM, TO APPOINT HIM AS PRIEST TO ME — to sanctify him, i. e. to instal him into the priesthood by means of the garments here specified, so that he may become priest unto Me. The expression of כהונה denotes service — serventrie in old French
רש"י על בראשית מ״ז:כ״ב - הטקסט מספריא
הכהנים. הַכּוּמָרִים, כָּל לְשׁוֹן כֹּהֵן מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת הוּא, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהֵם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, כֹּהֵן אוֹן:
חק לכהנים. חֹק כָּךְ וְכָךְ לֶחֶם לַיּוֹם:
הכהנים mean THE PRIESTS. The term כהן always means one who ministers to Deity except in those cases where it denotes one of high rank, e.g. (Exodus 2:16) “Jethro the chief of (כהן) Midian” and (Genesis 41:45) “the chief of (כהן) On”).
חק לכהנים [FOR] THE PRIESTS HAD A PORTION — an assigned portion of a definite quantity of bread daily.
רש"י על במדבר ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
ושרתו אתו. וּמַהוּ הַשֵּׁרוּת?
ושמרו את משמרתו. לְפִי שֶׁשְּׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ עָלָיו שֶׁלֹּא יִקְרַב זָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ" (במדבר י"ח), וְהַלְוִיִּם הַלָּלוּ מְסַיְּעִין אוֹתָם, זוֹ הִיא הַשֵּׁרוּת:
ושרתו אתו [BRING THE TRIBE OF LEVI … BEFORE AARON] THAT THEY MINISTER UNTO HIM — And wherein consists their ministering?
ושמרו את משמרתו THAT THEY SHALL KEEP HIS CHARGE — Because the care of the Sanctuary, viz., that no stranger should approach it, was committed to his charge, as it is said, (Numbers 18:1) "Thou and thy sons, and thy father’s house with thee, shall bear the iniquity of the sanctuary”, (which Rashi explains to have reference to the iniquity committed by a “stranger” in approaching the holy things), and these Levites aided them — this therefore, was their ministering [alluded to here].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.