119
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לוי כולו, כולל הכהנים, ולאחר מכן יש בהבדלה זו עצמה שלב נוסף "הכהנים הובדלו מכלל הלוים"47.
ב) לדעת רש"י יש שני סוגים שונים של שירות: אצל הכהן השירות הוא ענין מהותי בו, זהו שמו – "כהן" לשון שירות. שירות לה'. ואילו אצל הלוי השירות איננו (ישרות) לה', אלא שירות וטפל לכהנים – וילוו אליך, וענין השירות אינו ענין הכרוך בעצם מהותו, אלא הוא שכיר לכך.
לעומת זאת, לדעת הרמב"ם נכללים שניהם באותו סוג כללי של שירות48. וההבדל ביניהם הוא רק בכך ש"זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש"
ז. קביעת הכהונה והלויה לאחר מחלוקת קרח
מכך מובן בפרשתנו, שלאחר מחלוקת קרח, שבה היה ערעור על הכהונה50, ולאחריה היה צורך להציב מחדש את סדר הכהונה והלויה, יש גם בכך הבדל בין שיטת רש"י לבין שיטת הרמב"ם:
לדעת רש"י בפשוטו של מקרא, נקבעו הדברים באותו אופן כפי שהיו לפני כן: הכהנים הוזהרו "אתה ובניך... תשאו את עון כהונתכם" ("שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם"), ולגבי הלויים נאמר – "וגם51 את אחיך מטה לוי .. הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך"52, וכך מפורטים בהמשך הפרשה ההבדלים בין עבודות הכהנים לבין עבודות הלויים, "אל כלי הקודש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם", אלא "ונלוו (הלויים) עליך"53.
ולעומת זאת, לדעת הרמב"ם לומדים מפסוקים אלו ש"כשם54 שהלויים מוזהרין שלא לעבוד עבודת הכהנים55
הערות
- 47. להעיר מהשקו"ט האם יש בכהן מקדושת לוי. ולכאורה י"ל שזה שייך לפלוגתת רש"י והרמב"ם שבפנים. וראה חקרי לב או"ח סי' לה. ולקמן בפנים. ואכ"מ. ולהעיר מצפע"נ מהד"ת בסופה (ע' 182) ובכ"מ, שמבאר דפליגי גמ' דידן וירושלמי אם כהן שנעשה חלל אם יש עליו שם לוי. וראה צפע"נ עה"ת פרשתנו יח, כא. וש"נ.
- 48. ולהעיר משו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"י (וש"נ) דמה שנוהגים שהלוי יצוק מים על ידי הכהנים כדי שהכהנים יוסיפו קדושה על קדושתם. וראה שם סי"א בלוי ת"ח וכהן ע"ה "ואין בזה איסור משום זלזול תורתו כיון שאינו משרת את הכהנים דרך חק ומשפט כהונה אלא מתכוין להוסיף קדושה כו'".
- 50. לשון רש"י פרשתנו יח, ח.
- 51. זה על הכהן לעשות.
- 52. יח, א־ב ובפרש"י.
- 53. ג־ד. ע"ש בפרש"י.
- 54. שם פ"ג ה"י.
- 55. וי"ל שיש חילוק עקרי בין אזהרה זו לאזהרת שוער שלא ישיר כו' בלוים גופא (ערכין יא, ב. ספרי פרשתנו יח, יג. רמב"ם שם פ"ג ה"י) – ומהם: א) עבודות דכהנים או דלוים – אחד בעבודת הב' זר (ואולי י"ל דעד"ז הוא הישראל שבמעמד)* – משא"כ שוער ומשורר דרק אסור (לא מטעם זרות). ב) החפצא אחרת – מקדש או קרבן. ועוד. ולהעיר מצפע"נ (המלוקט) על ס' עבודה שם. ואכ"מ.
- 49. בכללות החילוק בין כהן ולוי – ראה בסגנון אחר לקו"ש חי"ח ע' 192 ואילך. חי"ט ע' 316 ואילך. ועוד.
רש"י על במדבר י״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
ואני הנה נתתי לך. בְּשִׂמְחָה, לְשׁוֹן שִׂמְחָה הוּא זֶה, כְּמוֹ "הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד'); מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן שָׂדֶה לְאוֹהֲבוֹ, וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְעַרְכָּאִין, בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר לְנֶגְדְּךָ, הֲרֵינִי כוֹתֵב וְחוֹתֵם לְךָ וּמַעֲלֶה בְעַרְכָּאִין, אַף כָּאן, לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן עַל הַכְּהֻנָּה, בָּא הַכָּתוּב וְנָתַן לוֹ כ"ד מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה בִּבְרִית מֶלַח עוֹלָם, וְלְכָךְ נִסְמְכָה פָרָשָׁה זוֹ לְכָאן (ספרי):
משמרת תרומתי. שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָן בְּטָהֳרָה:
למשחה. לִגְדֻלָּה (שם):
ואני הנה נתתי לך AND I, BEHOLD, I HAVE ALSO GIVEN THEE [THE CHARGE OF MINE HEAVE OFFERING] with pleasure. This is suggested by the word “Behold”, for this is an expression used when something is done with pleasure, just as in, (Exodus 4:14) “Behold, he goeth forth to meet thee and when he will see thee he will rejoice in his heart!” A parable! This may be compared to a king who presented a field to his friend, but he did not write or seal a deed of gift nor did he record it in the court. When a man came and laid claim to the field, the king said to him, “It seems that anyone who wishes to do so may come and claim against you; behold, I will write and seal a deed of gift to you, and record it in the court! So here, too, because Korah came and made a claim against Aaron to the Priesthood, Scripture (God) came and gave him the twenty-four “gifts” of the priesthood as an everlasting covenant of salt (i.e. an enduring covenant). For this reason is this section recording the gifts of the priests placed here after that which narrates Korah’s rebellion (Sifrei Bamidbar 117:1).
משמרת תרומתי [I HAVE GIVEN UNTO YOU] THE KEEPING OF MY HEAVE OFFERINGS — This means that you have to keep them in a state of purity (to guard them against uncleanness).
למשחה means as a distinction (cf. Onkelos; Sifrei Bamidbar 117:2; Zevachim 91a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.