117

"בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי", "כל שבט לוי", ובשתי הפרשיות מופיעים ענינים הקשורים ללויים: בפרשת עקב – "לשאת את ארון ברית ה'", מפרש רש"י "הלוים", ובפרשת שופטים "אשי ה' ונחלתו יאכלון" – אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות – מובן, שאמנם הכוונה העיקרית היא לכהנים, אך גם הלויים כלולים בכך.

ונדרש הסבר: מהו ההסבר להבדל המודגש בפסוקים שבפרשתנו, שלגבי הכהנים נאמר "אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל", ואילו לגבי הלויים אין נאמר כך?

ד. הרמב"ם: כל שבט לוי

ענין נוסף הטעון ביאור: הרמב"ם, בדרך ההלכה, מפרש שהפסוקים בפרשתנו ובפרשת שופטים אמורים לגבי שבט לוי כולו. ואלה דבריו³¹: כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען... שנאמר לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי .. בארצם לא תנחל... ולאחר מכן הוא אומר³² "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל... מפני שהובדל... והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר אני חלקך ונחלתך".

אמנם מובן, שאין להקשות על הרמב"ם לפי פשט הפסוקים. אך בכל זאת יש לעיין וללבן, מהו ההבדל בין דעת רש"י, המפרש את פשט הפסוקים, לבין דעת הרמב"ם, לפי דרך ההלכה?

ה. שני אופנים בהבנת ההבדל בין הכהנים ללויים

כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר, שאת ההבדל בין הכהנים לבין הלויים ניתן להבין בשני אופנים:

א) הן הלויים והן הכהנים נעלים ונבדלים מכלל ישראל באותה צורה בכללות. אלא שבאותו אופן של הפרשה והבדלה, הכהנים מובדלים לה' יותר מאשר הלויים.

ב) הכהנים והלויים מובדלים לה' באופן שונה לחלוטין אלה מאלה.

ההסבר לכך הוא:

הבדלתם של הכהנים נאמרת בתחלת פרשת תצוה³³ "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך..." כהמשך למלאכת המשכן. לעומת זאת, הבדלת הלויים לעבודת המשכן מופיעה בתורה בפעם הראשונה בפרשת במדבר³⁴, לאחר הקמת המשכן, ואף בציווי נאמר³⁵: "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני