116

הכהן בתבואות הארץ בפירות האילן בלחם בבשר ביין בשמן ושאר הכ"ד מתנות".

אך נדרש הסבר נוסף: מדוע צריך להדגיש כאן שמתנות הכהונה הן "בתוך בני ישראל"? אדרבה המשמעות העיקרית של מתנות הכהונה שבפרשתנו היא, שדברים אלה הקדוש־ברוך־הוא נותן²³ לכהנים. וזהו הרי ההסבר לסמיכות הפרשיות בין ענין מתנות כהונה לבין ענין מחלוקת קרח, כדי להשמיענו שהקדוש־ברוך־הוא נתן "כ"ד מתנות כהונה בברית מלח לעולם"²⁴ – ומדוע צריך להוסיף כאן "בתוך בני ישראל"?

ג. "שבט לוי" – כהנים ולויים

כן יש להבין: בפרשת עקב, שבה מדובר על שבט לוי כולו – "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי..."²⁵ – נאמר²⁶ "על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו, "ה' הוא נחלתו", שגם אצל הלויים "ה' הוא נחלתו", וכפי שמבאר רש"י "נוטל פרס מזומן מבית המלך". וכך נאמר גם בפרשת שופטים²⁷ "ה' הוא נחלתו" לגבי "כהנים הלוים כל שבט לוי"²⁸.

לפי פירוש רש"י יש לומר, שפסוקים אלו, הן בפרשת עקב והן בפרשת שופטים, אמורים לגבי הכהנים: על הפסוק "על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו" מפרש רש"י "לפי שהובדלו לעבודת מזבח ואינן פנויין לחרוש ולזרוע", והרי הענין של "הובדלו לעבודת מזבח" קשור לכהנים. וכן בפרשת שופטים, כוונת הפסוק "לא יהיה לכהנים הלוים" היא לפי פירוש רש"י "הכהנים שיצאו משבט לוי".

וכפי שהוא מפרש מספר פסוקים לפני כן²⁹, שמכך מובן, שבביטוי "הכהנים הלוים" המופיע בכל המקומות האחרים, הכוונה היא גם כן ל"הכהנים שיצאו משבט לוי", ורש"י אינו צריך לפרש זאת שוב.

והמשך הלשון "כל שבט לוי" מפרש רש"י: "בין תמימין בין בעלי מומין", כלומר, שאין הכוונה כאן לכל שבט לוי, אלא "בין תמימין בין בעלי מומין" מתוך הכהנים.

וכפי שמבאר תרגום יונתן בפרשת שופטים³⁰, שפסוקים אלו אמורים לגבי הכהנים.

אך מכך שהתורה משתמשת בשני המקומות באותו ביטוי "שבט לוי" –