49

שלמה... אין לכם משא בכתף", העוסק בגניזת הארון על ידי יאשיה, נלמדים שני הדברים, שתבקופה ההיא, לאחר בנין המקדש: א) חלה עדיין חובה של משא בכתף לגבי הארון. ב) חובה זו לא היתה לגבי כלי המקדש האחרים, כי ציווי המשא בכתף לגביהם בוטל בבנין המקדש^*.

והעובדה שמאז "אין לכם משא בכתף" לגבי הארון אינה מבטלת את המצוה, ואינה גורמת לכך שנשיאת הארון בכתף לא תיחשב למצוה הנוהגת לדורות, כי "היא נוהגת בכל הדורות כל זמן שיצטרכו למשא, כי אין ביטול למצוה אלא מפני שאינה נוהגת, לא מפני שאינה צריכה אלינו"¹³, כפי שמבאר הרמב"ם בספר המצוות¹⁴.

ב. ציווי הנשיאה בכתף – בעיקר על הארון

אך הסבר זה אינו מספיק, לכאורה, כי כיצד ייתכן, שהרמב"ם אינו מזכיר כלל ואפילו אינו רומז להבדל שבין הארון לבין כלי המקדש האחרים בענין נשיאתם בכתף? תמיהה זו מתחזקת לגבי ספר המצוות, ששם דרכו להביא הוכחות וכדומה¹⁵, ובמצוה זו עצמה הוא מפרט "ואף־על־פי שזה הציווי בא ללויים בעת ההיא, אמנם היה זה למספר מיעוט הכהנים החייבין במצוה..." – ולמרות זאת אין הוא מזכיר, אפילו ברמז, את ההבדל שבין הארון לבין כלי המקדש האחרים.

ועוד: לפי האמור לעיל מהווה הפסוק "אין לכם משא בכתף" הוכחה ברורה יותר לכך שמשא הארון בכתף חל גם לאחר בנין המקדש, והרמב"ם אינו מביא זאת.

מכך מובן, שהרמב"ם סובר, שההבדל בין משא בכתף של שאר הכלים לבין משא הארון בכתף, אינו רק בכך שלגבי הכלים האחרים בטלה המצוה, ואילו לגבי הארון חלה מצוה זו לדורות¹⁶, אלא שיש הבדל מהותי בעצם המצוה, גם כפי שחלה על בני קהת במדבר.

ויותר מכך יש לומר, שהרמב"ם סובר, שעיקר הציווי "עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו" (לעיכובא¹⁷)