50
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוא רק על הארון, ולא על הכלים האחרים.
וכנאמר במפורש במדרש רבה18: "מעולין משבט לוי משפחת קהת, שהיה בן לוי נותן משאו או הקרשים או הבריחים או האדנים או כל דבר על העגלות, אבל משפחות קהת היו טוענין בכתפיהם, שלא היה להם רשות ליתן הארון על העגלות, שנאמר ולבני קהת לא נתן...", ומכך מובן, שהטעם העיקרי ל"ולבני קהת לא נתן (עגלות)", הוא מפני הארון, "שלא היה להם רשות ליתן הארון על העגלות" – דוקא על הארון חלה המצוה "בכתף ישאו"19.
ולפי המוסבר במפרשים20 על ההלכה המופיעה לאחר מכן ברמב"ם21 "כשנושאין אותו על הכתף נושאין פנים כנגד פנים, ואחוריהם לחוץ ופניהם לפנים", שהמקור לכך הוא מדברי המדרש רבה18, האומר בהמשך: "ועוד בדבר אחד היו מעולין... בני קהת היו מהלכים אחוריהם ופניהם לארון, כדי שלא ליתן אחור לארון". ויוצא מכך, שהמקורות של שתי ההלכות ברמב"ם הם באותו מדרש, שבו שני ענינים אלו מופיעים בזה אחר זה.
לפי זה מובן מדוע מציינים במספר מקומות את בני קהת כ"טועני הארון"22, למרות שנשאו גם את שאר כלי הקודש: אין זה רק מפני שהארון חשוב וקדוש ביותר מהכלים האחרים23, אשר משום כך הם נקראים על שמו, אלא מפני שזה היה עיקר המצוה, "טועני הארון".
הערות
- 18. במדב"ר פ"ה, ח.
- 19. וראה גם במדב"ר פכ"ב, ד ותנחומא מטות ג: וכלי הקודש זה הארון שנאמר כי עבודת הקודש וגו'. ומזה מוכח* דס"ל דפסוק הנ"ל קאי בעיקר על הארון (אבל ראה פי' מהרז"ו לבמדב"ר שם).
- 20. ראה שו"ת שואל ומשיב (מהד"ק ח"ג סו"ס נג): במ"ש הרמב"ם הל' כלי המקדש .. ולא נמצא מקורו והגאון מוהר"ם ז"ל מליובאוויטש אמר שכן מבואר במדרש רבה פ' במדבר ודפח"ח. – ולהעיר שמזה משמע שבאתרי' דבעהמ"ס שו"ת שו"מ "חזרו" מאמרי הצ"צ. ואולי הפי' שהצ"צ ענה זה לא' ששאלו המקור להנ"ל. ולהעיר שתשובה הנ"ל נכתבה "להרבני המופלג מה' משה מיאסע" ומלשון התשובה משמע שזהו חלק ממ"ש ה"שואל" לבעהמ"ס שואל ומשיב. ויתכן שהשואל הי' החסיד הידוע ר' יצחק משה מיאס – ראה אודותו לקו"ד ח"א כט, ב. בית רבי סוף ח"ב (קו, א). ועוד. – וכ"כ גם בחידושי הרד"ל והרש"ש לבמדב"ר שם. וכן מפורש במאירי ע"ז כד, ב. וראה צפע"נ דלקמן הערה 70.
- 21. הל' כלי המקדש שם הי"ג.
- 22. במדב"ר פ"ה, א. פרשתנו פ"ו (א; ב (בסופו); ד; ח). ועוד.
- 23. להעיר גם מבמדב"ר פ"ה שם (בסופו).
- . דרשה הנ"ל הובאה גם בסוטה מג, א ובספרי עה"פ מטות לא, ו. אבל משם אין ראי', כי לא הובא הפסוק דפרשתנו (בסוטה שם לא הובא שום פסוק ע"ז; ובספרי מביא הפסוק (שבסוף פ' במדבר) "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש גו'").
במדבר רבה ה׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר עַל מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק, יֵשׁ דָּבָר מְעֻלֶּה בְּשֵׁבֶט לֵוִי וּבְמִשְׁפְּחוֹת קְהָת מַה שֶּׁאֵין בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד, כָּל הַשְּׁבָטִים לֹא אִכְפַּת לָהֶם בִּכְלֵי בֵּית הַמִּשְׁכָּן, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּקְּרָשִׁים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בַּבְּרִיחִים, מִי שֶׁהוּא טוֹעֵן בָּאֲדָנִים, כָּךְ הָיוּ בְּנֵי מְרָרִי טוֹעֲנִין, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה, וּמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת בָּאָרוֹן. דָּבָר אַחֵר, כַּמָּה הָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְעֻלֶּה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְהַלְּכִין לְבוּשִׁים סַנְדָּלִים, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ מְהַלְּכִין יְחֵפִים, הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה שֵׁבֶט לֵוִי מְעֻלֶּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּמְעֻלִּין בְּשֵׁבֶט לֵוִי מִשְׁפַּחַת קְהָת, שֶׁהָיָה בֶּן לֵוִי נוֹתֵן מַשָֹּׂאוֹ אוֹ הַקְּרָשִׁים אוֹ הַבְּרִיחִים אוֹ הָאֲדָנִים אוֹ כָּל דָּבָר עַל הָעֲגָלוֹת, אֲבָל מִשְׁפְּחוֹת קְהָת הָיוּ טוֹעֲנִין בְּכִתְפֵיהֶם, שֶׁלֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לִתֵּן הָאָרוֹן עַל הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו'. וְעוֹד בְּדָבָר אֶחָד הָיוּ מְעֻלִּים מִכָּל הַלְוִיִּם, שֶׁכָּל הַלְוִיִּם הָיוּ טוֹעֲנִין בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, וְהָיוּ מְהַלְּכִין כְּדַרְכָּן וּפְנֵיהֶם כְּנֶגֶד הַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּנֵי קְהָת הָיוּ מְהַלְּכִין אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לָאָרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹא לִתֵּן אָחוֹר לָאָרוֹן, הֱוֵי נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִן שְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיְתָה רוּחָן גַּסָּה עֲלֵיהֶן אֶלָּא מְשֻׁעְבָּדִין לִפְנֵי הָאָרוֹן, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁאֵין גְּדֻלָּה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מִשְׁפַּחַת קְהָת פָּלָאטְיָנִי, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בָּאִין לִטְעֹן אֶת הָאָרוֹן הָיוּ טוֹעֲנִין בּוֹ כַּעֲבָדִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה הִיא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וגו' (משלי ד, כב): כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וּבְנֵי קְהָת מַחֲזִיקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיִּים, זֶה הָאָרוֹן שֶׁנּוֹשְׂאִין שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, בְּדִין הוּא שֶׁיִּחְיוּ וְלֹא יָמוּתוּ, הֱוֵי: וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ וגו'.
במדבר רבה כ״ב:ד׳ - הטקסט מספריא
וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה (במדבר לא, ו), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: נְקֹם נִקְמַת, אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֶת אֲחֵרִים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ מִדְיָן אָמַר אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֲנִי מֵצֵר לְמִי שֶׁעָשָׂה בִּי טוֹבָה, הַמָּשָׁל אוֹמֵר בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ זוֹ מִדְיָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בָּהּ משֶׁה, שֶׁזּוֹ בְּצַד מוֹאָב וְהִיא חֲרֵבָה עַד עַכְשָׁו, לָמָּה שָׁלַח פִּינְחָס, אָמַר, מִי שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוָה הוּא גוֹמֵר, הוּא הֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ וְהִכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית, הוּא יִגְמֹר מִצְוָתוֹ. (במדבר לא, ו): וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ וגו'. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁהֵם אוּרִים וְתֻמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כט): וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן. (במדבר לא, ז ח): וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר, וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן וגו' הָרְגוּ בֶּחָרֶב, מַה בִּקֵּשׁ שָׁם, אֶלָּא שֶׁהָלַךְ לִטֹּל שְׂכָרוֹ מִן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי כו, כז): כֹּרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפּוֹל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב. (במדבר לא, יא יב): וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ, וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁלֹא נָטְלוּ כְּלוּם מִן הַבִּזָּה שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת, אֶלָּא הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ נָטְלוּ. (במדבר לא, יג): וַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם, לְהוֹדִיעַ עִנְוְתָנוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם תַּלְמִידֵי תַלְמִידָיו.
מדרש תנחומא, מטות ג׳ - הטקסט מספריא
נְקֹם נִקְמַת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִלּוּ רָצָה מֹשֶׁה לִחְיוֹת כַּמָּה שָׁנִים, הָיָה חַי. שֶׁאָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף. תָּלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָתוֹ בְּנִקְמַת מִדְיָן. אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְיֶה אֲעַכֵּב נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַמִּדְיָנִים. מִיָּד, וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן. אֲנָשִׁים, צַדִּיקִים. וּלְהַלָּן, בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים (שמות יז, יג), נַמֵּי צַדִּיקִים. וְכֵן, בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים (איוב ד, ט). לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמֹשֶׁה אָמַר, נִקְמַת ה'. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם, הֲרֵינִי וְאַתֶּם זִיקוּ שֶׁלָּכֶם מִתְבַּקְּשִׁים, שֶׁגָּרְמוּ לִי לְהַזִּיק אֶתְכֶם. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָם, אִם הָיִינוּ עֲרֵלִים אוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ כּוֹפְרִים בַּמִּצְוֹת, לֹא הָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ וְלֹא רוֹדְפִין אַחֲרֵינוּ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ. לְכָךְ הַנְּקָמָה שֶׁלְּךָ. הֱוֵי, לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן. אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה. יֵשׁ אוֹמְרִים: אַלְפַּיִם מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שָׁלַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף לִשְׁמֹר אֶת הַכֵּלִים, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת וְגוֹ' (שה״ש ד, ב). וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף לִתְפִלָּה. וּמִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה, הֲרֵי שְׁנֵי אֲלָפִים. וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. מַהוּ וַיִּמָּסְרוּ. שֶׁהֵם נִמְסָרִין זוּגוֹת זֶה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר, וַיִּמָּסְרוּ, בְּעַל כָּרְחָן, לְפִי שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב מִיתַת מֹשֶׁה בְּנִקְמַת מִדְיָן. אָמְרוּ, נֵלֵךְ לְמִדְיָן וְיָמוּת מֹשֶׁה. נִמְנְעוּ מִלֵּילֵךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הַטֵּל גּוֹרָלוֹת עַל הַשְּׁבָטִים וְהֵם נִמְסָרִין מֵאֲלֵיהֶם. וַיִּשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה בְּעַצְמְךָ. וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֲחֵרִים. עַל שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּמִדְיָן, אָמַר, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֲנִי מֵצִיר לָהֶם, שֶׁעָשׂוּ בִּי טוֹבָה. הַמָּשָׁל אוֹמֵר, בְּאֵר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ מַיִם, אֶל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁאֵינָהּ זוֹ אוֹתָהּ מִדְיָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בָּהּ מֹשֶׁה, שֶׁזּוֹ בְּצַד מוֹאָב וְהִיא חֲרֵבָה עַד עַכְשָׁו. וְלָמָּה שָׁלַח פִּנְחָס. מִי שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה, גּוֹמְרָהּ. הוּא הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְהִכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית, יִגְמֹר מִצְוָתוֹ. וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, זֶה הָאֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בְּכָתֵף יִשָּׂאוּ (במדבר ז, ט). רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁבָּהֶם אוּרִים וְתֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן (שמות כט, כט). וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן וְגוֹ', וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן וְגוֹ', וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב. וּמַה בִּקֵּשׁ שָׁם. אֶלָּא שֶׁהָלַךְ לִטֹּל שְׂכַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף שֶׁהִפִּילוּ מִיִּשְׂרָאֵל. וְעָלָיו נֶאֱמַר, כֹּרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגוֹ' (משלי כו, כז). מָשָׁל לְהַהוּא גַּמְלָא דַּהֲוָה אֲזִיל לְמֵיסַב וּלְמִתְבַּע קַרְנֵי, וְאוּדְנֵי דַּהֲווּ לֵיהּ גִּזּוֹ מִינֵיהּ, וַיִּקְּחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְגוֹ', וַיָּבִיאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָן שֶׁל אֵלּוּ שֶׁלֹּא רָצוּ לִטֹּל מִן הַבִּזָּה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אֶלָּא הִשְׁלִימוּהוּ לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן נָטְלוּ. וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה, לְהוֹדִיעֲךָ עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְשִׁבְחוֹ, שֶׁהָיוּ כֻּלָּן תַּלְמִידֵי תַּלְמִידָיו.
במדבר רבה ה׳:א׳ - הטקסט מספריא
אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם (במדבר ד, יח), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יח יט): הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו וגו', זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים וּמְקַוִּים לְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֵינָן מְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא בְּיוֹתֵר שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֶלָּא יוֹשְׁבִים וּמִתְפַּלְּלִים שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פֵּרוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ מַעְשְׂרוֹתֵיהֶם, שֶׁאֵין לָהֶם כְּלוּם בָּעוֹלָם אֶלָּא חַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, מִן מִיתָה עַצְמָהּ, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּ לְשֵׁבֶט לֵוִי, עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ, וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִין, וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, הֱוֵי: וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת מֵאֵיזוֹ מִיתָה הָיוּ נִצּוֹלִים, אִם מִמִּיתָה שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אֵין בְּרִיָּה שֶׁאֵין מֵתָה, מַהוּ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, אֶלָּא מִמִּיתַת הָאָרוֹן, כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין הָיוּ שְׁנֵי נִיצוֹצִין שֶׁל אֵשׁ יוֹצְאִין מִתּוֹךְ שְׁנֵי בַּדָּיו שֶׁל אָרוֹן כְּדֵי לִפְגֹּעַ שׂוֹנְאֵיהֶם, וּמִנַּיִן, שֶׁכֵּן משֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל מָה אַתֶם מִתְיָרְאִין מִן בְּנֵי עֲנָק וְכִי קָשִׁים הֵם מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ בָּאִים כְּנֶגְדֵנוּ וְהָיָה הָאָרוֹן שׂוֹרְפָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ט, ג): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ וגו', מִכָּאן אַתָּה דוֹרֵשׁ שֶׁהָיוּ שְׁנֵי נִיצוֹצִין מְקַדְּמִין לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם (דברים ט, ג): הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הַנִּיצוֹצִין יוֹצְאִין הָיְתָה הָאֵשׁ שָׁפָה בְּטוֹעֲנֵי הָאָרוֹן וְהָיוּ נִשְׂרָפִים וּמִתְמַעֲטִין. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט קְהָת מְמֻעָט, אֶלָּא אַתָּה מוֹצֵא שָׁלשׁ מִשְׁפָּחוֹת הָיוּ טוֹעֲנִין כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, גֵּרְשׁוֹן טוֹעֵן כָּל כְּלֵי הָאֲרִיגָה, יְרִיעוֹת, פָּרֹכֶת, הַמָּסָךְ וְהַקְּלָעִים. וּמִשְׁפַּחַת קְהָת הָיוּ טוֹעֲנִין הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ. וּמְרָרִי טוֹעֵן הַקְּרָשִׁים וְהַבְּרִיחִים וְהָעַמּוּדִים וְהָאֲדָנִים. וְאַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיוּ נִמְנִים אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מוֹנֶה אֶת הַגֵּרְשֻׁנִּי מִבֶּן חֹדֶשׁ הוּא מוֹנֶה אוֹתָם (במדבר ג, כב): שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וּמוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ד, מ): אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים, הֲרֵי שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר עַל שְׁלִישׁ. וְכֵן מְרָרִי מוֹנֶה אוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעוֹלֶה מִנְיָנָן (במדבר ג, לד): שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, וְכֵיון שֶׁהוּא מְיַחֲסָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה הוּא מוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ד, מד): שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, הֲרֵי שֶׁהָיוּ מֵאָה יוֹתֵר עַל חֶצְיָן. אֲבָל מִשְׁפַּחַת קְהָת אַתְּ מוֹצֵא אוֹתָן מְרֻבִּין מִכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת, כִּי מִבֶּן חֹדֶשׁ הוּא מוֹנֶה אוֹתָן וּמוֹצֵא אוֹתָן (במדבר ג, כח): שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא בָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, הוּא מוֹצְאָן (במדבר ד, לו): אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, הֲרֵי שֶׁהָיוּ אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִשְׁלִישִׁיתָן מֵאָה וְשִׁבְעָה עָשָׂר, לָמָּה כֵן, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא מִתּוֹךְ שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ יוֹצֵאת וְשָׁפָה בְּטוֹעֲנֵי הָאָרוֹן הָיוּ מִתְמַעֲטִין. וְהָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָצִין, זֶה נוֹטֵל אֶת הַשֻּׁלְחָן וְזֶה נוֹטֵל אֶת הַמְּנוֹרָה וְזֶה נוֹטֵל אֶת הַמִּזְבְּחוֹת, וּבוֹרְחִים מִן הָאָרוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַזִּיקָן, וְהָיָה הָאָרוֹן כְּאִלּוּ מִתְבַּזֶּה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם וְשׁוּב הָיוּ מִתְכַּלִּין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אֲנִי הוֹרֵג בְּנֵי קְהָת, אִם יִטְעֲנוּ הֲרֵי מִתְמַעֲטִין וְאִם לֹא יִטְעֲנוּ הֲרֵי כַּעַס עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן עֲשׂוּ לָהֶם תַּקָּנָה לִבְנֵי קְהָת כְּדֵי שֶׁלֹא יִכָּרְתוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹא יְהוּ מַנִּיחִין וּבוֹרְחִין, אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט וגו', אֶלָּא יָבוֹא אַהֲרֹן וּבָנָיו (במדבר ד, יט): וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָֹּׂאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכְלוּ לְהִתְחַלֵּף מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וּמִמַּשָֹּׂא לְמַשָֹּׂא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ד, יט): וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וגו', רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר חַס וְשָׁלוֹם לֹא הָיוּ בְּנֵי קְהָת מַנִּיחִין אֶת הָאָרוֹן וְרָצִין לַשֻׁלְּחָן וּמְנוֹרָה, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְמַעֲטִין הָיוּ נוֹתְנִין נַפְשָׁם עַל הָאָרוֹן, וְאִם כֵּן לָמָּה הָיָה מַזְהִיר עֲלֵיהֶם אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט וגו', אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁכָּל מִי שֶׁטּוֹעֵן בָּאָרוֹן שְׂכָרוֹ מְרֻבָּה וְהָיוּ מַנִּיחִין אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וְכֻלָּן רָצִין לָאָרוֹן לִטֹּל שָׂכָר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה זֶה מֵרִיב וְאוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן כָּאן, וְזֶה מֵרִיב וְאוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן כָּאן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ נוֹהֲגִין בְּקַלּוּת רֹאשׁ וְהָיְתָה הַשְּׁכִינָה פּוֹגַעַת בָּהֶם, אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה עֲשֵׂה לָהֶם תַּקָנָה כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְכַּלּוּ מִן הָעוֹלָם, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', אֶלָּא יְסַדְּרוּ אוֹתָם עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם שֶׁלֹא יָרִיבוּ זֶה עִם זֶה, עָשָׂה לָהֶם משֶׁה תַּקָּנָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְרִיבִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, זֶה אוֹמֵר אֲנִי טוֹעֵן בָּאָרוֹן וְזֶה אוֹמֵר לָאו אֶלָּא אֲנִי טוֹעֵן, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶחָד מַהוּ קָבוּעַ לוֹ, מַהוּ מַשָֹּׂאוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו נִכְנָסִין וְנוֹתְנִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד טְעוּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש כרך טו ה'תסד ע"ז כד, ב
- לקוטי שיחות כרך לג פינחס שיחה א מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי מאותו ספר סוטה מג, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ד כ"ף אב שיחה א מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה ב מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה ב מאותו ספר סוטה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יב צו שיחה א מאותו ספר ע"ז כד, ב
- לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה א מאותו ספר סוטה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כו תצוה שיחה א מאותו ספר ע"ז כד, א
- תורת מנחם ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז ע"ז כד, ב
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז ע"ז כד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז ע"ז כד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו סוטה מג, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז ע"ז כד, ב