ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה א

1

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בפשטות לפי דברי המפרשים¹⁰ על המחלוקת שבין רב לשמואל בגמרא, בהסבירם שהיא כרוכה במחלוקת הקודמת שבין רב לשמואל באותו מקום בגמרא¹¹, לגבי השאלה מי היו המילדות: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה. מאן דאמר אשה ובתה – יוכבד ומרים, ומאן דאמר כלה וחמותה – יוכבד ואלישבע. לפי הדעה "כלה וחמותה", הרי בתי הכהונה הם מאלישבע אשתו של אהרן, ובתי הלויה הם מיוכבד. ואילו לפי הדעה "אשה ובתה" כוללים ה"בתים" גם בתי מלכות – בתי כהונה ולויה מיוכבד, ובתי מלכות ממרים¹².

כיון שרש"י סובר, כפי שכבר פירש לפני כן, שהמילדות – שפרה ופועה – הן יוכבד ומרים¹³, יוצא, שה"בתים" הם בתי כהונה ולויה ובתי מלכות.

אך עדיין תמוהים¹⁴ הדיוקים האחרים שהובאו לעיל, ובעיקר הדגשתו "כדאיתא במסכת סוטה"¹⁵, למרות שהוא מוסיף את ההוכחה מן הפסוק המובא בספרי, וכן הוא אומר, כנאמר בספרי, שהכהונה היא מיוכבד, ולא כלשון הגמרא "בתי כהונה ולויה –

הערות

10. ראה חדא"ג סוטה שם. הרי"ף לע"י שם. וראה יפ"ת (השלם) לשמו"ר שם.
11. ובשמו"ר שם, יג. ושם: רב אמר כו' רבי שמואל בר נחמן כו'.
12. ביפ"ת (שם) פי' כן בכוונת המדרש, אבל לא בגמ'. וכתב: אבל בסוטה גרסי' ומ"ד בתי מלכות דוד נמי ממרים קאתי, משמע דאוקי בתי מלכות במרים ויוכבד וקאמר דלאו דוקא מיוכבד דיצא מלך דהיינו משה כדכתיב ויהי בישורון מלך אלא דוד נמי דהוי מלך ממרים קאתי.
13. פרשתנו א, טו. ועד"ז הוא בספרי בהעלותך שם בלי שום חולק.
14. ולהעיר, שלהגירסא בע"י סוטה שם שמתחיל: חד אמר בתי מלכות (ורק אח"כ) וחד אמר בתי כהונה ולוי' – דוחק לפרש פי' הנ"ל במ"ד זה. אהרן ומשה"16.
15. להעיר, שבא' מכת"י רש"י (שתח"י) ליתא בפרש"י "כדאי' במס' סוטה". וכ"מ בחידושי ופירושי מהרי"ק.
16. ולכאורה י"ל כי לרש"י לא פסיקא לי' מילתא למי הכוונה בכהונה ולוי' (וכן בתי כהונה ולוי') - אם כהונה – לאהרן, ולוי' – למשה. או שבשניהם הכוונה למשה, ותלוי בב' הדיעות שהביא רש"י (פרשתנו ד, יד) אם החרון אף עשה רושם. או י"ל דלרש"י קאי רק על משה, שהרי אהרן נולד לפני ש"ותחיינה את הילדים", והכתוב כאן מדגיש "ותחיינה גו' וייטב גו' ויעש" שהעשי' – שכר של ותחיינה (ולהעיר שעשי' פירושה גם הוי' חדשה – ע"ד לך יב, ה ובפרש"י), והכוונה בכהונה ולוי' היא מה שבתחלה הי' משה כהן ואח"כ פסקה ממנו כהונה ונעשה לוי (כפשטות הלשון בפרש"י שמות שם. וראה פרש"י תצוה כט, כד. אמור כא, כב), או שפסקה רק מזרעו של משה, וכהכתוב (דה"א כג, יד) שהביא רש"י שם "בניו יקראו על שבט הלוי" (כהדיעה בזבחים קב, א)*. ואעפ"כ קוראו בתי כהונה ולוי', כי בזכות זה של יוכבד הי' אצל משה הענין דכהונה, אלא שגרם החרון אף כו' ונעשה (או זרעו) בית לוי. אבל בכ"ז זכות הוא לגבי ישראל, ועפ"ז אולי י"ל דגם בספרי – זכתה יוכבד לכהונה הכוונה למשה, שהרי "ותחיינה" הי' אחר לידת אהרן, ולכן לא כתב בתי כהונה, כי לא הי' בית כ"א אחד! אבל – כ"ז היפך פשוטו של דברים לומר שזכתה יוכבד לכהן אחד וכל הכהנים היו בלאה"כ! ואף שלאהרן נולד קודם לותחיינה – כהונתו זכה בה לאח"ז. ויתרה מזה מצינו בפנחס (להדיעה שנתכהן לאחר שהרג לזמרי – זבחים קא, א. הובא בפרש"י פנחס כה, יג). ובכיון הפכי – הפסד – בפרש"י ויחי מט, ג.
. ראה בכ"ז לקו"ש חל"ב ע' 28 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 41 עמודים.