1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בפשטות לפי דברי המפרשים10 על המחלוקת שבין רב לשמואל בגמרא, בהסבירם שהיא כרוכה במחלוקת הקודמת שבין רב לשמואל באותו מקום בגמרא11, לגבי השאלה מי היו המילדות: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה. מאן דאמר אשה ובתה – יוכבד ומרים, ומאן דאמר כלה וחמותה – יוכבד ואלישבע. לפי הדעה "כלה וחמותה", הרי בתי הכהונה הם מאלישבע אשתו של אהרן, ובתי הלויה הם מיוכבד. ואילו לפי הדעה "אשה ובתה" כוללים ה"בתים" גם בתי מלכות – בתי כהונה ולויה מיוכבד, ובתי מלכות ממרים12.
כיון שרש"י סובר, כפי שכבר פירש לפני כן, שהמילדות – שפרה ופועה – הן יוכבד ומרים13, יוצא, שה"בתים" הם בתי כהונה ולויה ובתי מלכות.
אך עדיין תמוהים14 הדיוקים האחרים שהובאו לעיל, ובעיקר הדגשתו "כדאיתא במסכת סוטה"15, למרות שהוא מוסיף את ההוכחה מן הפסוק המובא בספרי, וכן הוא אומר, כנאמר בספרי, שהכהונה היא מיוכבד, ולא כלשון הגמרא "בתי כהונה ולויה –
הערות
- 10. ראה חדא"ג סוטה שם. הרי"ף לע"י שם. וראה יפ"ת (השלם) לשמו"ר שם.
- 11. ובשמו"ר שם, יג. ושם: רב אמר כו' רבי שמואל בר נחמן כו'.
- 12. ביפ"ת (שם) פי' כן בכוונת המדרש, אבל לא בגמ'. וכתב: אבל בסוטה גרסי' ומ"ד בתי מלכות דוד נמי ממרים קאתי, משמע דאוקי בתי מלכות במרים ויוכבד וקאמר דלאו דוקא מיוכבד דיצא מלך דהיינו משה כדכתיב ויהי בישורון מלך אלא דוד נמי דהוי מלך ממרים קאתי.
- 13. פרשתנו א, טו. ועד"ז הוא בספרי בהעלותך שם בלי שום חולק.
- 14. ולהעיר, שלהגירסא בע"י סוטה שם שמתחיל: חד אמר בתי מלכות (ורק אח"כ) וחד אמר בתי כהונה ולוי' – דוחק לפרש פי' הנ"ל במ"ד זה. אהרן ומשה"16.
- 15. להעיר, שבא' מכת"י רש"י (שתח"י) ליתא בפרש"י "כדאי' במס' סוטה". וכ"מ בחידושי ופירושי מהרי"ק.
- 16. ולכאורה י"ל כי לרש"י לא פסיקא לי' מילתא למי הכוונה בכהונה ולוי' (וכן בתי כהונה ולוי') - אם כהונה – לאהרן, ולוי' – למשה. או שבשניהם הכוונה למשה, ותלוי בב' הדיעות שהביא רש"י (פרשתנו ד, יד) אם החרון אף עשה רושם. או י"ל דלרש"י קאי רק על משה, שהרי אהרן נולד לפני ש"ותחיינה את הילדים", והכתוב כאן מדגיש "ותחיינה גו' וייטב גו' ויעש" שהעשי' – שכר של ותחיינה (ולהעיר שעשי' פירושה גם הוי' חדשה – ע"ד לך יב, ה ובפרש"י), והכוונה בכהונה ולוי' היא מה שבתחלה הי' משה כהן ואח"כ פסקה ממנו כהונה ונעשה לוי (כפשטות הלשון בפרש"י שמות שם. וראה פרש"י תצוה כט, כד. אמור כא, כב), או שפסקה רק מזרעו של משה, וכהכתוב (דה"א כג, יד) שהביא רש"י שם "בניו יקראו על שבט הלוי" (כהדיעה בזבחים קב, א)*. ואעפ"כ קוראו בתי כהונה ולוי', כי בזכות זה של יוכבד הי' אצל משה הענין דכהונה, אלא שגרם החרון אף כו' ונעשה (או זרעו) בית לוי. אבל בכ"ז זכות הוא לגבי ישראל, ועפ"ז אולי י"ל דגם בספרי – זכתה יוכבד לכהונה הכוונה למשה, שהרי "ותחיינה" הי' אחר לידת אהרן, ולכן לא כתב בתי כהונה, כי לא הי' בית כ"א אחד! אבל – כ"ז היפך פשוטו של דברים לומר שזכתה יוכבד לכהן אחד וכל הכהנים היו בלאה"כ! ואף שלאהרן נולד קודם לותחיינה – כהונתו זכה בה לאח"ז. ויתרה מזה מצינו בפנחס (להדיעה שנתכהן לאחר שהרג לזמרי – זבחים קא, א. הובא בפרש"י פנחס כה, יג). ובכיון הפכי – הפסד – בפרש"י ויחי מט, ג.
- . ראה בכ"ז לקו"ש חל"ב ע' 28 ואילך.
רש"י על שמות ד׳:י״ד - הטקסט מספריא
ויחר אף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁבָּא עֹנֶשׁ עַ"יְ אוֹתוֹ חָרוֹן; אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אַף בְּזוֹ נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם – הלא אהרן אחיך הלוי – שֶׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵוִי וְלֹא כֹּהֵן, וְהַכְּהֻנָּה הָיִיתִי אוֹמֵר לָצֵאת מִמְּךָ, מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא הוּא יִהְיֶה כֹּהֵן וְאַתָּה הַלֵּוִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דהי"א כ"ג) (זבחים ק"ב):
הנה הוא יצא לקראתך. כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם:
וראך ושמח בלבו. לֹא כְשֶׁאַתָּה סָבוּר, שֶׁיְּהֵא מַקְפִּיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לִגְדֻלָּה; וּמִשָּׁם זָכָה אַהֲרֹן לַעֲדִי הַחֹשֶׁן הַנָּתוּן עַל הַלֵּב (שבת קל"ט):
ויחר אף AND [THE LORD’S] WRATH GLOWED — Rabbi Joshua the son of Korcha said: wherever the term “and God’s wrath glowed” occurs in the Scriptures it leaves a definite impression (mention of punishment of some kind follows), but here no such result is mentioned, for we do not find that any punishment came upon Moses in consequence of that anger of God. Rabbi José said to him: As a matter of fact here, too, some definite result is mentioned, viz., הלא אהרן אחיך הלוי “Is not Aaron the Levite thy brother?” — which implies, that he was destined to be a Levite (an attendant on the priests) and not a priest, — and I intended that the priesthood should proceed from you. Now, however, this shall not be so, but he will be the Priest and you the Levite, as it is said, (I Chronicles 23:14) “But as for Moses the man of God his sons are named among the tribe of Levi” (Zevachim 102a).
הנה הוא יצא לקראתך HE WILL BE GOING FORTH TOWARDS THEE, when you will be going to Egypt.
וראך ושמח בלבו AND WHEN HE SEETH THEE, HE WILL BE GLAD IN HIS HEART — not as you believe, that he will be angry with you because you have attained a high position. In consequence of this, Aaron was privileged to wear the ornament of the breastplate which was placed over his heart (cf. Exodus 28:29) (Shabbat 139a; Exodus Rabbah 3:17).
רש"י על שמות כ״ט:כ״ד - הטקסט מספריא
על כפי אהרן: והנפת. שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִים בִּתְנוּפָה – הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן, הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף; וּבָזֶה הָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּעָלִים, וּמֹשֶׁה כֹּהֵן:
תנופה. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ; תְנוּפָה מְעַכֶּבֶת וּמְבַטֶּלֶת פֻּרְעָנֻיּוֹת וְרוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ, וּמְעַכֶּבֶת טְלָלִים רָעִים (מנחות ס"ב):
על כפי אהרן … והנפת [AND THOU SHALT PUT ALL] IN THE HANDS OF AARON … AND THOU SHALT WAVE THEM — The rule is that both of them take part in the waving ceremony, the “owner” and the priest. How is this done? The priest places his hand beneath the “owner’s” hand, and thus does the waving (Menachot 61b) — and in case of this offering Aaron and his sons were the “owners” and Moses the priest, and therefore Scripture enacts as stated here.
תנופה A WAVE OFFERING — He moved it about horizontally in all directions to the glory of Him to Whom belong the four quarters of the world. This waving was symbolical of preventing and making of none effect misfortune and destructive winds. Then he moved it upwards and downward to the glory of Him to Whom belong heaven and earth and this was symbolical of keeping away injurious dews (Menachot 62a).
הטקסט של רש"י על דברי הימים א כג יד אינו זמין בספריא.
רש"י על במדבר כ״ה:י״ג - הטקסט מספריא
והיתה לו. בְרִיתִי זֹאת:
ברית כהנת עולם. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִתְּנָה כְהֻנָּה לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לֹא נִתְּנָה אֶלָּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ עִמּוֹ וּלְתוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁיּוֹלִידוּ אַחַר הַמְשָׁחָתָן, אֲבָל פִּינְחָס שֶׁנּוֹלַד קֹדֶם לָכֵן וְלֹא נִמְשַׁח לֹא בָא לִכְלַל כְּהֻנָּה עַד כָּאן; וְכֵן שָׁנִינוּ בִזְבָחִים (דף ק"א) לֹא נִתְכַּהֵן פִּינְחָס עַד שֶׁהֲרָגוֹ לְזִמְרִי:
לאלהיו. בִּשְׁבִיל אֱלֹהָיו, כְּמוֹ "הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי" (במדבר י"א), "וְקִנֵּאתִי לְצִיּוֹן" (זכריה ח') — בִּשְׁבִיל צִיּוֹן:
והיתה לו AND IT SHALL BE UNTO HIM — this covenant of Mine shall be unto him —
ברית כהנת עולם A COVENANT OF AN EVERLASTING PRIESTHOOD — for although the priesthood had already been given to Aaron’s descendants (cf. Exodus 28:40-41), it was given only to Aaron and his sons who had been anointed together with him and to their offspring whom they might beget after they had been anointed. But Phineas who had been born prior to that and had not been anointed, had not as yet attained the status of priesthood until now. So, too, do we read in Zevachim 101b: Phineas did not become a priest until he had slain Zimri.
לאלהיו means [HE WAS ZEALOUS] FOR THE SAKE OF HIS GOD, just as, (Numbers 11:29) “Are you zealous for My sake (לי)?” and (Zechariah 8:2) “I am zealous לציון", i.e., for Zion’s sake.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 41 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה א מאותו ספר זבחים קא, ב · זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך לב צו צו מאותו ספר זבחים קא, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לב צו צו מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך ד פינחס שיחה א מאותו ספר זבחים קא, ב
- לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב מאותו ספר זבחים קא, ב
- לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב מאותו ספר זבחים קא, ב
- לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ג מאותו ספר זבחים קא, א
- לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך יח פנחס - י"ב-י"ג תמוז שיחה א מאותו ספר זבחים קא, ב
- לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ג מאותו ספר זבחים קא, ב
- לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ג מאותו ספר זבחים קא, ב
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ב מאותו ספר זבחים קא, ב
- לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ב מאותו ספר זבחים קא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג זבחים קב, א
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות זבחים קב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז זבחים קא, ב ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י זבחים קא, ב
- תורת מנחם ר"ד* ז-ט** תשרי, ה'תשכ"ה זבחים קב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה זבחים קא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו זבחים קא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב זבחים קב, א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו זבחים קב, א
- תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו זבחים קב, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה זבחים קב, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי זבחים קב , ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג זבחים קב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח זבחים קא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח זבחים קב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט זבחים קא, א-ב
- תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תש"ל זבחים קא, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל זבחים קא, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א זבחים קא, א

