2

ג. את בית ה' ואת בית המלך

כן יש להבין את ההוכחה שמביא רש"י מן הפסוק "את בית ה' ואת בית המלך"¹⁷:

א) הרי רש"י מפרש שהמשמעות של "בתים" בפסוק "ויעש להם בתים" אינה בנין כפשוטו, אלא "בתי כהונה..." – בית במשמעות של משפחה, של כהונה לויה ומלכות. והרי הפסוק שמביא רש"י מוכיח את ההיפך, והוא סותר זאת, לכאורה, כי "בית ה' .. בית המלך" הם בתים כפשוטם¹⁸.

ב) יותר מכך: ישנם פסוקים אחרים שבהם המשמעות של המילה "בית" היא "בית" כהונה ולויה – "בית אהרן ברכו את ה', בית הלוי ברכו את ה'"¹⁹, ששם אין הכוונה לבית גשמי, אלא לבית במובן של משפחה – משפחת הכהונה ומשפחת הלויה²⁰.

בדומה לכך ישנם ביטויים כאלו גם לגבי בתי מלכות – "יעשה ה' לאדני בית נאמן"²¹, ("בית המלך האזינו"²²), "שמעו נא בית דוד"²³, "ובית דוד כאלקים"²⁴, אשר בכל המקומות הללו אין המשמעות של המילה "בית" בית גשמי, אלא הכוונה היא לבית משפחת המלך, ואם כך מדוע אין רש"י מצטט פסוקים אלו, שבהם משמעות המילה "בית" אינה כפשוטה, אלא הכוונה היא למשפחות כהונה או למשפחות מלכות.

ג) בפירוש רש"י שלפנינו נאמר "ויבן את בית ה' ואת בית המלך". אך לשון הפסוק אינה כך, שהרי בפסוק נאמר, כדלעיל, "אשר בנה שלמה את שני הבתים, את בית ה' ואת בית המלך".

ד. "הבתים" באופן סתמי

ההסבר לכך הוא: ההוכחה שמביא רש"י מן הפסוק "את בית ה' ואת בית המלך", אינה לכך שהמילה "בית" מביעה משמעות של בית כהונה ולויה במובן של משפחות כהונה ולויה וכדומה, כפי שמופיע בפסוקים "בית אהרן .. בית הלוי ברכו את ה'... – בכך אין כלל חידוש, שהרי רש"י כבר פירש לפני כן²⁵ ש"בית" כולל גם את "עבדיו ובני ביתו", ולא רק "בית ממש", כפי שמוצאים²⁶ בתורה מספר פעמים.

אלא, ההוכחה שרוצה רש"י להביא מפסוק זה, היא לכך, שכאשר מופיעה המילה "בתים" באופן סתמי, ללא