שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ט כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לפי המבואר לעיל אודות ההבדל בין חודש אב לבין חודש אלול, אפשר לבאר את המסופר במשנה, שעשרים באב היה היום שבו "בני פחת מואב בן יהודה" נדבו עצים למזבח, ובעשרים באלול – "בני עדין בן יהודה".
2 תענית כו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בכך גם מוסבר כיצד יום צום שבעה־עשר בתמוז, יום שבירת הלוחות, ייהפך לששון ולשמחה:
35 משנה תענית כו, סע"א. ואף שתיקון התענית הוא בעיקר מצד הבקעת העיר [שלכן י"א שבתחילה תיקנו צום הרביעי בט' בו (טור או"ח סתקמ"ט)] – הרי מפשטות הענין משמע, שכל ה"חמשה דברים" שאירעו בי"ז בתמוז שייכים להתענית. וכמו שמסיים בטור שם: להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו. ועוד להעיר שמצד הענין דמגלגלין .. חובה ליום חייב (תענית כט, א. ערכין יא, ב) הרי הקביעות שזהו יום חובה הייתה בשבירת הלוחות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
8 משא"כ ברוחניות -- הרי יום השבת הוא שונה מששת ימי החול. וגם בהו' ימים צצמם -- כל יום הוא שונה מזולתו, כי החילוק שבין ששת ימי בראשית מה ש,כל יומא ויומא עביד עבידתי'" (זח"ג צד, ב), יש דוגמתו בכל שבוע כדמוכח (גם בנגלה) ממס' ר"ה לא, רע"א. תענית כו, א. שם כז, ב (וברש"י שם). מדיני הפלגה בספינה והכנה לשבת, הבדלה וכו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רש"י מפרש במשנה, שביום שבו "כהנים והעם מתנדבים להביא עצים והיו מקריבים קרבן אותו היום ואפילו היו עצים הרבה למערכה היו אלו מתנדבין ומקריבין באלו ט' זמנים".
30 תענית כו, א. ד"ה תשעה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
12 אנשי-מעמד: תענית כו, א במשנה. ספרי ופרש"י עה*פ פינחס כח, ב. רמב"ם הל' כלי המקדש רפ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט כ' אב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
פעמים רבות כבר דובר על יום "עשרים באב", שהוא אחד מתשעת הזמנים של "עצי כהנים והעם", כמסופר בגמרא "כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה", ומשפחות מסויימות נדבו עצים למזבח "משלהם", לפיכך נקבעה תקנה, שכל אחת ממשפחות אלו תזכה ביום זה מידי שנה בשנה לתת עצים למערכה, ושישתמשו בעציהן למזבח "אפילו לשכה מלאה עצים".
2 תענית כו, א במשנה. וצ"ע השינוי מלשון הכתוב (נחמי' י, לה) ושהובא לקמן בסוגיא (כח, א): הכהנים הלוים והעם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
נזכר בש"ס (תענית כו, א) כיום קרבן עצים דבני פחת מואב בן יהודה, (שם כח, א) בני דוד כו' בני יואב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 85 ואילך. ח"ט ע' 89 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
במשנה מנויות תשע התקופות של "עצי הכהנים והעם", כפי שמוסבר בגמרא:
17 תענית כו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כפי שמודגש במיוחד לגבי המשפחות שהביאו עצים לאחר חמשה עשר באב – [בעשרים באב בני פחת מואב בן יהודה, בעשרים באלול...].
43 משנה תענית כו, סע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בתשעה באב", והאירוע הראשון הוא "בתשעה באב נגזרו על אבותינו שלא יכנסו לארץ", בכל זאת עיקר גזירת התענית בתשעה באב הוא עקב חורבן הבית אשר אירע בו.
55 משנה תענית כו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לפי כל האמור לעיל, שמהותו של יום טוב חמשה עשר באב הוא האחדות בין ישראל – ההיפך, התיקון והביטול של שנאת חנם אשר גרמה לחורבן – מובן, מדוע נחוג יום זה בכך ש"בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים", בלי להתחשב בהבדלים שביניהן – יפיפיות, מיוחסות, מכוערות, כפי שמפרטת הברייתא בהמשך – רוקדות כולן במחול אחד, בשלום ובאחדות.
76 וכמודגש גם ב"זמן עצי הכהנים והעם (שמתנדבים עצים .. והיו מקריבים קרבן אותו היום – רש"י שם) כו' בחמשה עשר בו (באב) בני זתוא בן יהודה ועמהם כהנים ולוים וכל מי שטעה בשבטו ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות" (משנה תענית כו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכאן המקום להזכיר אודות הכינוס לרגל מלאות שבעים שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים , שייערך ביום ראשון – שעם היותו למחרת ח"י אלול, הרי כיון שהתחלת יום ראשון היא מוצאי שבת, ובאופן שהענין דמוצאי שבת נמשך עד לרגעים האחרונים של יום ראשון (שלכן מצינו בו איסור תענית , כמו מוצאי שבת), לכן שייך גם הוא לח"י אלול.
1673 ראה תענית כו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ענין הא' – כדאיתא במשנה "זמן עצי כהנים והעם תשעה
1056 תענית כו, א (ובפרש"י).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בתשעה באב כו'" ).
616 תענית כו, סע"א (במשנה).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דזה שישנם דברים בלתי רצויים שצריך להתענות עליהם, ועד להדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז ובתשעה באב, הוא בשביל העלי' שלאחרי הירידה – היו"ט דחמשה עשר באב, שהוא יום שמחת לבו (דהקב"ה) זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.
66 תענית כו, סע"א (במשנה).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכג סדר תפלת נעילה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ח נושאים כפים בנעילה.
1661 משנה תענית כו, א (נושאין את כפיהן ... ובנעילת שערים ... וביום הכפורים). טור ושו"ע ס"ה (נושאים כפים בנעילה).
וכן הוא לעיל סי' קכח ס"א (וחכמים תקנו שישאו כפיהם בכל תפלה מן התפלות שביום ... ונעילה), וסנ"ז (ויום הכפורים, אף על פי שאין בו שמחת אכילה ושתיה נושאים כפים בו כמו ביום טוב, מפני שיש בו שמחת מחילה וסליחה וכפרה וקדושה וכבוד היום במלבושים נאים ... ויש מקומות שנושאים כפים בו גם בנעילה), וסי' קכט ס"א (אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ונעילה, ביום שיש בו נעילה, כגון ביום הכיפורים).
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שעלה ביום השבת, ושהה במרום חמשה שבועות וחמשה ימים, אם כן ירד מההר ביום החמישי (י"ז בתמוז), ואז שבר את הלוחות (תענית כו, א), וכמו שנאמר (תשא לב, טו-יט):
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'קלד
מקור מפורש
בדף זה
ב"דוכנם" – מדגיש היחוד שבלויים לגבי כהנים וישראל, משא"כ "משמרותם" שהוא משותף לכהנים וללויים (וגם לישראל) – ראה תענית כו, א ושם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תפז
מקור מפורש
בדף זה
וראה ג"כ תענית כו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות עקב
מקור מפורש
בדף זה
ב"ה, ה' מנחם-אב, הילולא של האריז"ל החי
1 ה' מנחם אב הילולא : שם הגדולים (להחיד"א) בערכו. וראה ג"כ תענית כו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 כ"ף מנחם אב: להעיר מתענית כו, א. כח, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
2 בנוגע לרבים: להעיר שכ"ף באב (הפעם היחידית שמצוין בש"ס -- ש)אז התנדבו עצים למזבח לתועלת הרבים (תענית כו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
,בדוכנם" -- מדגיש היחוד שבלויים לגבי כהנים וישראל, משא"כ ,משמרותם" -- שהוא מעשותף לכהנים וללויים (וגם לישראל) -- ראה תענית כו, א, ושם וכשבא בלויים בצירוף (-- ניגוד -- ) לכהנים צ"ל ביאור נוסף בזה, וכבדה"י (שם):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ולדעת הראב"ד סוברים גם רבנן שמקריבים את העצים על המזבח כקרבן בפני עצמו, וההבדל הוא רק בכך שלפי רבנן אין חלים על העצים דינים אלו, משום שאין הם קרבן גמור (כדעת רבי).
10 בפירושו לתו"כ פרשתנו כאן. וראה גם ק"א כאן. וכן משמע דעת הריטב"א תענית כו, א (בשם י"א) – כי דוחק לומר שמפרש שם רק אליבא דרבי (משא"כ בפרש"י תענית יב, א ד"ה שיו"ט, שמפורש "טעונין קמיצה כו'". וראה לקו"ש חי"ז שם הערה 34, 57).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 תענית כו, סע"א ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
9 משנה תענית כו, סע"א ואילך. ובגמרא שם כח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
20 משנה תענית כו, סע"א ואילך. ובגמרא שם כח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
5 תענית כו, סע"א ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
2 משנה תענית כו, סע"א ואילך. גמרא שם כח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
ישנם חמשה דברים שאירעו בתחלת ימי בין המצרים, וחמשה דברים שאירעו בסוף ימי בין המצרים.
21 תענית כו, סע"א ואילך.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרכג סדר תפלת נעילה ב
מקור מפורש
בדף זה
ב התחלת זמן תפלת נעילה הוא כשהחמה בראש האילנות דהיינו קרוב להתחלת השקיעה ונמשך זמנה עד סמוך לצאת הכוכבים לפיכך צריך הש"ץ לקצר בסליחות ופיוטים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות כדי שיגמור קודם צאת הכוכבים לפי שתפלה זו היא בתענית ציבור כנגד נעילת שערי היכל שבמקדש שהיה ביום אחר הדלקת נרות של בין הערבים כעבד הרוצה לצאת מן המלך ומקודם שיצא הוא מבקש פרס ומנת המלך ויוצא ונועל השער אחריו:
י ראה פסחים נד, ב ורש"י ד"ה לתפלת. משנה תענית כו, א ורש"י ד"ה נעילת. רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ה. טור סי' תקעט בסופו. לבוש ס"ב. לעיל סי' קכט ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרכג סדר תפלת נעילה ג
מקור מפורש
בדף זה
ג אבל יש אומרים שיכולין להאריך ולהמשיך בתפלת נעילה גם בלילה ואע"פ שהוא אחר נעילת שערי היכל לפי שלא תקנו כלל להתפלל תפלה זו בעת נעילת שערי היכל ומה שנקרא תפלת נעילה היינו לפי שמתפללין אותה בסוף היום והיא גמר תפלות של היום ומתפללין אותה סמוך לנעילת שערי שמים שנועלין אותם בגמר התפלות:
טז רש"י תענית דף כו , א ד"ה נעילת.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרכג סדר תפלת נעילה
מקור מפורש
בדף זה
ח נושאים כפים בנעילה ולפי שנשיאת כפים הוקשה לעבודה כמ"ש בסי' קכ"ח ועבודה אינה אלא ביום לפיכך צריך הש"ץ למהר בתפלת נעילה ולדלג הסליחות אם אין שהות ביום בענין שתהא נשיאת כפים ביום קודם צאת הכוכבים.
לד משנה תענית כו, א. טור ושו"ע ס"ה. וראה גם לעיל סי' קכח ס"א וסנ"ז. סי' קכט ס"א. והיינו אף במדינות אלו שאין נשיאות כפים אלא ביו"ט, כדלעיל סי' קכח סנ"ז, ושם נתבאר הטעם.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכג סדר תפלת נעילה
מקור מפורש
בדף זה
לפי שלא תקנו כלל להתפלל תפלה זו בעת נעילת שערי היכל, ומה שנקרא תפלת נעילה היינו לפי שמתפללין אותה בסוף היום, והיא גמר תפלות של היום, ומתפללין אותה סמוך לנעילת שערי שמים שנועלין אותם בגמר התפלות:
1648 רש"י תענית דף כו , א ד"ה נעילת (נעילת שערי שמים שנועלים אותן לעת ערב בגמר תפלה).
פתיחה בהקשר