ב
ב התחלת זמן תפלת נעילה הוא כשהחמה בראש האילנותו דהיינו קרוב להתחלת השקיעהז ונמשך זמנה עד סמוך לצאת הכוכביםח לפיכך צריך הש"ץ לקצר בסליחות ופיוטים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלותט כדי שיגמור קודם צאת הכוכבים לפי שתפלה זו היא בתענית ציבורי כנגד נעילת שערי היכל שבמקדשיא שהיה ביום אחר הדלקת נרות של בין הערביםיב כעבד הרוצה לצאת מן המלך ומקודם שיצא הוא מבקש פרס ומנת המלך ויוצא ונועל השער אחריויג:
הערות
- ו. ר(מב)"ן (ו, ב) ד"ה ירושלמי, בשם ה ירושלמי ברכות פ"ד ה"א (שגם רב התחיל אז). מהר"ם מרוטנבורג (שיש להתפלל כולה ביום), הובא בר"ן שם ד"ה והוי, ובהגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ג אות ה. רא"ש פ"ח סי' כ. טור ושו"ע ס"ב.
- ז. כדלעיל סי' רסא ס"ו (במוסגר). ולפי שיטת הגאונים, ראה סדר הכנסת שבת בתחלתו, שזמן זה (כשהחמה בראש האילנות) היא שקיעה הנראית, שהוא זמן קצר לפני השקיעה האמיתית (כשהשמש בראשי ההרים), וש"נ.
- ח. מ"א ס"ק א (בפירוש דברי הרמב"ם הל' תפלה פ"ג ה"ו, ושו"ע כאן ס"א: שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה). כרבי יוחנן בירושלמי שם (שיש להתפלל כולה ביום). וראה גם לקמן סי' תרכד ס"א (כרבי יוחנן).
- ט. ב"י סוד"ה ומאריכין. שו"ע שם.
- י. ראה פסחים נד, ב ורש"י ד"ה לתפלת. משנה תענית כו, א ורש"י ד"ה נעילת. רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ה. טור סי' תקעט בסופו. לבוש ס"ב. לעיל סי' קכט ס"א.
- יא. ירושלמי שם כרבי יוחנן. לבוש שם.
- יב. רא"ש שם. ר"ן שם ד"ה ירושלמי. לבוש שם.
- יג. לבוש שם.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳ - הטקסט מספריא
תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה וזמנה עד סוף שעה רביעית שהיא שלישית היום ואם עבר או טעה והתפלל אחר ארבע עד חצות היום יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה שכשם שתפלה מצוה מן התורה כך מצוה מדבריהם להתפלל אותה בזמנה כמו שתקנו לנו חכמים ונביאים.
כבר אמרנו שתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנו זמנה ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה תקנו זמנה מתשע שעות ומחצה והיא הנקראת מנחה קטנה ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה וזו היא הנקראת מנחה גדולה.
נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה והאחת רשות והורו מקצת הגאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה וכן הדין נותן מפני שהיא כנגד דבר שאינו תדיר בכל יום ואם התפלל הגדולה חובה לא יתפלל קטנה אלא רשות.
הא למדת שזמן מנחה גדולה משש שעות ומחצה עד תשע שעות ומחצה וזמן מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה עד שישאר מן היום שעה ורביע ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה.
תפלת המוספין זמנה אחר תפלת השחר עד שבע שעות ביום והמתפלל אותה אחר שבע שעות אף ע"פ שפשע יצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום.
תפלת הערב אף ע"פ שאינה חובה המתפלל אותה זמנה מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד השחר ותפלת נעילה זמנה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה.
המתפלל תפלה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו וחוזר ומתפלל אותה בזמנה ואם התפלל תפלת שחרית בשעת הדחק אחר שעלה עמוד השחר יצא ויש לו להתפלל תפלת ערבית של לילי שבת בערב שבת קודם שתשקע החמה וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה ובלבד שיקרא ק"ש בזמנה אחר צאת הכוכבים.
כל מי שעבר עליו זמן תפלה ולא התפלל במזיד אין לו תקנה ואינו משלם בשוגג או שהיה אנוס או טרוד משלים אותה תפלה בזמן תפלה הסמוכה לה ומקדים תפלה שבזמנה ואחריה מתפלל את התשלומין.
כיצד טעה ולא התפלל שחרית ועבר חצי היום יתפלל מנחה שתים ראשונה תפלת מנחה והשנייה תשלומי שחרית טעה ולא התפלל מנחה עד ששקעה החמה יתפלל ערבית שתים ראשונה ערבית ושנייה תשלומי מנחה טעה ולא התפלל ערבית עד שעלה עמוד השחר מתפלל שחרית שתים ראשונה שחרית והשניה תשלומי ערבית.
טעה ולא התפלל לא תפלה זו ולא תפלה הסמוכה לה אינו משלים אלא אחרונה בלבד כיצד טעה ולא התפלל לא שחרית ולא מנחה מתפלל ערבית שתים ראשונה ערבית והאחרונה תשלומי מנחה אבל שחרית אין לה תשלומין שכבר עבר זמנה וכן בשאר תפלות.
היו לפניו שתי תפלות של מנחה ושל מוספין מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוספין ויש מי שמורה שאין עושין בציבור כן כדי שלא יטעו.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
תפלת הערב אף ע"פ שאינה חובה המתפלל אותה זמנה מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד השחר ותפלת נעילה זמנה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה.
משנה תורה, הלכות תעניות ה׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות. ובי"ג באדר[1] זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר דברי הצומות וזעקתם. ואם חל י"ג באדר להיות בשבת מקדימין ומתענין בחמישי שהוא י"א. אבל אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת. חל להיות בערב שבת מתענין בערב שבת. ובכל הצומות האלו אין מתריעין ולא מתפללין בהן תפלת נעילה. אבל קורין בתורה שחרית ומנחה בויחל משה. ובכולן אוכלים ושותין בלילה חוץ מתשעה באב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.