288
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 3. לכאורה היינו הך, אלא -- צום לשון תורה, תענית לשון חכמים. אבל ראה ירוש' ביצה (ב, ח) מן הצומות ומן התענית. ובכל אופן ועוד -- צום הוא פרט בתענית (,צום תעניתנו"). ויל"ע בספרי ביאור שמות הנרדפים. ואכ"מ.
- 4. זכר" ח, יט. רמב"ם סוף הלי תעניות.
- 5. אסתר ח, טדיז. ועיין סוכה מח, ב. בדא"ח עה"פ ליהודים הייתה אורח.
- 6. די"ז בתמוז פיוט אתאנו לך.
- 7. ראה רמב"ם הלי תעניות רפ"ה.
- 8. אבות פ"א מי"ז.
- 9. אסתר ט, כח. ולהעיר מרמ"ז בספר תיקון שובבי"ם. הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד"א פב"ט,
- 8. א' מטות, י"ז תמוז תשמ"א
- 9. שיחות
- 20. משנה תענית כו, סע"א ואילך. ובגמרא שם כח, ב ואילך.
- 21. תשא לב, יא ואילך.
- 2. טושו"ע או"ח ר"ס תקסו.
- 3. משפטים כד, ד.
- 4. ממכילתא יתרו יט, י.
משנה אבות א׳:י״ז - הטקסט מספריא
שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא:
שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ו - הטקסט מספריא
בְּתַעֲנִית צִבּוּר אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, וְחוֹתֵם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה וְאִם שָׁכַח עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן קי"ט (סָעִיף ד'); וְקוֹרִים וַיְחַל בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה, בֵּין שֶׁחָל בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בֵּין שֶׁחָל בִּשְׁאָר הַיָּמִים. הַגָּה: וּמַפְטִירִין בְּמִנְחָה, דִּרְשׁוּ, וּבְשַׁחֲרִית אֵין מַפְטִירִין, חוּץ מִבְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְקוֹרִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת (מַהֲרִי"ל). וְאִם מִתְעַנִּים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, קוֹרִים שַׁחֲרִית פָּרָשָׁה רְֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמִנְחָה בְּשֶׁל תַּעֲנִית (ר"ן ספ"ק דְּתַעֲנִית וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רוֹקֵחַ).
כְּשֶׁהַצִּבּוּר גּוֹזְרִים תַּעֲנִית עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבֹא עֲלֵיהֶם, וְכֵן בְּתַעֲנִיּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי שֶׁאַחַר הַפֶּסַח וְאַחַר הֶחָג, שֶׁנּוֹהֲגִים בְּאַשְׁכְּנַז לְהִתְעַנּוֹת הַצִּבּוּר, נָהֲגוּ הָרִאשׁוֹנִים לוֹמַר שְׁלִיחַ צִבּוּר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, וְלִקְרוֹת וַיְחַל. הַגָּה: מִיהוּ אִם קָבְעוּ הַתַּעֲנִית בְּב' וְה' אֵין דּוֹחִים פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ בְּשַׁחֲרִית, אֶלָּא קוֹרִין בְּשַׁחֲרִית בַּפָּרָשָׁה וְלָעֶרֶב קוֹרִין וַיְחַל, בִּלְבַד בה"ב שֶׁמִּתְעַנִּין אַחַר הַפֶּסַח וְסֻכּוֹת שֶׁקּוֹרִין שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וַיְחַל וְהָכֵי נָהוּג. וְיֵשׁ שֶׁתָּמְהוּ עֲלֵיהֶם וְהִקְשׁוּ עֲלֵיהֶם, וְהָרֹא"שׁ יִשֵּׁב קֻשְׁיָתָם; הִילְכָּךְ לְמִנְהַג הָרִאשׁוֹנִים שׁוֹמְעִין; וּמִיהוּ הֵיכָא שֶׁגּוֹזְרִים תַּעֲנִית שֶׁלֹּא לְשׁוּם צֹרֶךְ, אֶלָּא לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, יֵשׁ נוֹהֲגִים לְדוּנוֹ כְּתַעֲנִית צִבּוּר לְעִנְיַן עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא וּקְרִיאַת וַיְחַל, וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְדוּנוֹ כְּתַעֲנִית יָחִיד שֶׁאַף שְׁלִיחַ צִבּוּר אֵינוֹ אוֹמֵר עֲנֵנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְאֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה.
אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּין; וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בָּעִיר עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּין, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּין, לֹא.
נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת סְלִיחוֹת בְּבִרְכַּת סְלַח לָנוּ; וְיֵשׁ שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לוֹמַר סְלִיחוֹת עַד אַחַר סִיּוּם י"ח בְּרָכוֹת, וְכֵן הִנְהִיגוּ הַקַּדְמוֹנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהוּא הַמִּנְהָג הַנָּכוֹן.
בְּתַעֲנִית צִבּוּר, שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה לֹא יִתְפַּלֵּל.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין עוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר מִי שֶׁלֹּא הִתְעַנָּה; וְאִם הַכֹּהֵן אֵינוֹ מִתְעַנֶּה, יֵצֵא הַכֹּהֵן מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְעוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה יִשְׂרָאֵל הַמִּתְעַנֶּה.
בְּתַעֲנִית צִבּוּר יַעַמְדוּ שְׁנַיִם אֵצֶל שְׁלִיחַ צִבּוּר, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, שֶׁיֹּאמְרוּ עִמּוֹ סְלִיחוֹת.
כָּל תַּעֲנִית צִבּוּר יֵשׁ בּוֹ נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם בְּמִנְחָה, חוּץ מִבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הַגָּה: וּבַגְּלִילוֹת הָאֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם רַק בְּמוּסָף שֶׁל יוֹם טוֹב, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם (מָרְדְּכַי דְּתַעֲנִית וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.