שיוך לסעיף
אגרות קודש כרך כד ט'קי
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף כו
וכ"פ בשו"ע יו"ד סרמ"ו סכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ד
35 רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"איב. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
21 קידושין שם, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"ג. שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז בחוקותי בחוקותי
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף כ
19 פסחים נ, ב. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה (ובפיה"מ שם). טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יא
55 שו"ע יו"ד סרמ"ו סי"א. (וברמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ה — לרגוז).
ואי"ז סותר למ"ש הרמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ב "יראה עצמו שהוא כועס והוא אינו כועס", כי בהל' דיעות שם, שמדבר אודות בניו וב"ב או ציבור, מספיק רק שיראה. משא"כ בהל' ת"ת שמדבר אודות תלמידים שא"א להטעותם, חייב לכעוס (או לרגוז) ממש.
ומ"ש אדה"ז בסוף הל' ת"ת "חייב להראות עליהם רוגז", אין כוונתו רק להראות ולא לכעוס (כברמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ב) — כי פשוט שרבנו הזקן לא יחלוק (ובלי הבאת שום הוכחה) על הרמב"ם והמחבר, כי אם, שמכיון שהשו"ע של אדה"ז הוא "הלכות בטעמיהן" (הקדמת בני המחבר), כותב להראות, כי הטעם שצריך לרגוז הוא בכדי שהתלמידים יראו שהוא רוגז (והיכא שיכול להטעותם, אסור לו לרגוז), ונקט אדה"ז הטעם והתכלית ד"לרגוז".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
1 ראה שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו. ובטייז שם ,שהוא המנהג בכל יום".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
1 ראה שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו. ובטייז שם ,שהוא המנהג בכל יום".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב שיחה א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
2) וכהפס"ד בשו"ע יו"ד סי' רמו ס"א ובהגה"ה שם (והל' ת"ת לאדה*ז פ"ג ה"ד) :
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ד
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
43 שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"א וברמ"א שם. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יד
24 להעיר מתוספתא סנהדרין ספ"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ח. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ג
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
26 שהובא בספרי הנ"ל (אלא שבכתוב ממשיך "וכחול אשר על שפת הים". ואולי זהו טעם הגי' בספרי לפנינו שלא הובא כתוב זה כ"א "כעפר הארץ"). ועד"ז בוישלח לב, יג – הנאמר ליעקב (ושם: כחול הים), וראה פרש"י שם. (בב'). וכ"ה ביל"ש פרשתנו (רמז תתה). [ובספרי הוצאת פינקלשטיין "הביי"]. וכ"ה בפרש"י פרשתנו שם (אלא שהובאה (רק) התחלת לשון הספרי). ובחולין שם "לשון הואי" (וכ"ה ברש"י שם), אבל על גליון הש"ס (וכ"ה במהרש"ל שם) נסמן: צ"ל הבאי בכל העמוד, ומביא שכך איתא בתמיד (כט, א), ערוך ערך גוזמא ופרש"י פרשתנו שם. וכן הובא בהגהות דק"ס (חולין שם) מכת"י ש"ס וכותב "וכ"ה בילקוט מלכים א' א' וכן הוגה בד' שונצינו שבידי". וראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א (מרמב"ם הל' ת"ת ספ"א. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו) "לדברי הבאי". בערוך השלם ערך הבאי הביא גם ממשנה וגמ' נדרים כד, ב "נדרי הבאי שבועות הבאי", ועד"ז בירושלמי שבועות פ"ג. וכתב שבכל המקומות האלה הגירסא הנכונה הואי (בוא"ו) והיא מלשון פרסית שעיקר הוראתה הבל ורוח כו'. וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' עג: הנה ברכו את ה' ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן והיינו הבאי שלהם צריכין למוד בלי ספק.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף כ
11 פסחים נ, ב. וש"נ. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סעיף כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג. ולהעיר שאת"ל שר' אבא שבזהר כאן הוא רב (ראה ניצוצי אורות לזח"ג (אד"ז) רפז, ב. וש"נ. סה"ד מערכת רב ס"ח) – נמצא שהוא הוא בעל המאמר (שבפסחים שם) ד"לעולם יעסוק אדם כו'". ובצרור המור פ' וירא (עה"פ המכסה אני מאברהם) הביא סיפור זה בר' יוחנן.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יח
24 ראה מו"ק ט, ריש ע"ב. ירושלמי ברכות פ"א סה"ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ד. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ח. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ד סי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ד
40 קידושין ל, א. והובא להלכה – רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א-יב. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף כ
8 פסחים נ, ב. וש"נ. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. תניא ספל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום א' פ' שלח, כ"ף סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
85 ראה שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ו. ובט"ז שם "שהוא המנהג בכל יום".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ד
1555 רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ד. שו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יד
1065 ראה תוספתא סנהדרין ספ"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ח. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יד
892 ראה תוספתא סנהדרין ספ"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ח. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף כ
2061 פסחים נ, ב. וש"נ. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. תניא ספל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יד
1741 תוספתא סנהדרין ספ"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ח. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יא
917 שו"ע יו"ד סרמ"ו סי"א. (וברמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ה – "לרגוז").
ואי"ז סותר למ"ש הרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג " יראה עצמו שהוא כועס והוא אינו כועס", כי בהל' דעות שם, שמדבר אודות בניו וב"ב או ציבור, מספיק רק שיראה. משא"כ בהל' ת"ת שמדבר אודות תלמידים שא"א להטעותם, חייב לכעוס (או לרגוז) ממש.
ומ"ש אדה"ז בסוף הל' ת"ת "חייב להראות עליהם רוגז", אין כוונתו רק להראות ולא לכעוס (כברמב"ם הל' דעות שם) – כי פשוט שרבנו הזקן לא יחלוק (ובלי הבאת שום הוכחה) על הרמב"ם והמחבר, כי אם, שמכיון שהשו"ע של אדה"ז הוא "הלכות בטעמיהן" (הקדמת בני המחבר), כותב " להראות ", כי הטעם שצריך לרגוז הוא בכדי שהתלמידים יראו שהוא רוגז (והיכא שיכול להטעותם, אסור לו לרגוז), ונקט אדה"ז ה טעם וה תכלית ד"לרגוז" (משיחת ש"פ פינחס תשכ"ח ס"ח ואילך (תו"מ חנ"ג ע' 322 ואילך. וש"נ)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף כ
306 פסחים נ, ב. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יד
695 רמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ח. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפז דיוקים בנוסח ברכת המזון ז
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
מח קידושין כט, ב. טור ושו"ע יו"ד סי' רמו ס"ו. וכ"ה לקמן בהל' תלמוד תורה פ"א הי"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
קכד ה"ה. וכ"ה בטור ושו"ע יו"ד סי' רמו ס"ב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יח
1311 מו"ק ט, ב (כתיב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה (שתבטל כל חפציך בשביל שתעסוק בתורה, רש"י), הא חפצי שמים ישוו בה (כלומר שאם יש לך לעסוק במצוה, תבטל תלמוד תורה ועסוק במצוה, רש"י). וכתיב כל חפצים לא ישוו בה, דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה (דמבטל מצוה ועוסק בתלמוד תורה, רש"י). כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים). ירושלמי פסחים פ"ג ה"ז (נמנו וגמרו בעליית בית אריס בלוד, שהתלמוד קודם למעשה. רבנין דקיסרין אמרין, הדא דתימר בשיש שם מי שיעשה, אבל אם אין שם מי שיעשה, המעשה קודם). טור ושו"ע יו"ד סי' רמו סי"ח (היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה, אם אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים, לא יפסיק תלמודו, ואם לאו, יעשה המצוה ויחזור לתורתו).
שני טעמים נאמרו לחלק בין העוסק במצוה, שפטור ממצוה אחרת אפילו אפשר לקיים שניהם (כדלעיל ס"ז), לבין העוסק בתורה, שאינו חייב להפסיק למצוה אחרת אלא אם כן אי אפשר לעשותה על ידי אחרים:
(א) לקמן הל' ת"ת פ"ד ה"ג (היה לפניו עשיית מצות ותלמוד תורה, אם אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים לא יפסיק תלמודו ... ואם אי אפשר למצוה להעשות על ידי אחרים ... יפסיק תלמודו ויעשה המצוה, כי זה כל האדם, כמו שאמרו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא לעשות).
(ב) לקמן סי' תמד סי"ח (ואף על פי ... שכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת. מכל מקום כיון שהמצוה היא עוברת, שאם יעסוק בתורה ולא יקיימנה תתבטל המצוה לגמרי, ובעשיית המצוה לא תתבטל מצות עשה של תורה לגמרי, שהרי יכול ללמוד אחר כך, לפיכך תלמוד תורה נדחה מפני כל המצות, אפילו הן מדברי סופרים, כשאי אפשר לעשותן על ידי אחרים, כמו שנתבאר ביו"ד סי' רמו).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ו
385 ממלא כריס"ו בתלמוד : ראה אור נערב ח"ג, פ"א [ושם: למלא כריסו בדיני הגמרא]. ש"ך שו"ע יו"ד סרמ"ו, ס"ו. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תקעה (נו"ש). מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרפג. במדבר ח"ב ע' תעב. לקמן פ' ויקהל תמא, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לח
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ד
ונידון לימוד המשנה גם כן, הרי אפילו באנשים גדולים מבואר בגמרא ובשו"ע יו"ד סי' רמ"ו ס"ד שיהי' שליש במשנה ושליש בגמרא.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ד כסלו, תרפ"ט
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף כא
6 ברכות סג, ב. שבת פג, ב. גיטין נז, ב. זח"ב קנח, ב (ברע"מ). רמב"ם הל' ת"ת פ"ג הי"ב. שו"ע יו"ד סרמ"ו סכ"א. שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ד ס"ט.
פתיחה בהקשר
מבית הגנזים ענייני רבותינו אדמו"רי חב"ד התכתבות בין הרבי להרב הוטנר בענין מבצע תפלין
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף יד
*) והרי דינא הוא שמענה למעשה קודם (שו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ד 21 ), (ובמילא – טרדא הקשורה בזה).
פתיחה בהקשר