שיוך למשנה
אגרות קודש כרך ב רמ
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
ובזה תומתק ג"כ המשנה (כלים פ"א מ"ד) חמור מכלם המת שהוא מטמא באוהל (וכבר תירצו המפרשים שלא יקשה ממצורע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקסא
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
כלים פ"א מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקיט
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
כלים פ"א מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'לז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
כלים פ"א מ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רנח
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
כלים פ"א מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
1 כלים פ"א מ"ו. שם מ"ז ואילך. וראה ספרי זוטא קרוב לתחלתו. במדב"ר פ"ז, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא מפתחות מפתח ספרים ספרי הרמב"ם פירוש המשניות
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
כלים פ"א מ"ו בעבור שזכר מדריגות הטומאה כו' לקח ג"כ במדריגות המקומות הטהורים כו':
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ח
37 כלים פ"א מ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ז
49 כלים פ"א מ"ז ואילך. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
13 כלים פרק א משנה ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
* כלים פרק א משנה ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ז
14 ואף שרק מעיירות מוקפות חומה משלחין אותו (כלים פ"א, מ"ז) – הרי נבדל ונשתנה עי"ז משאר טמאים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
6) כלים פ"א מ"ו, וראה במדב"ר פ"ז, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ח
1 כלים פ"א מ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
7 להעיר גם מאוה"ח כאן (פסוק ג' וט'), שבאמירת "הארץ אשר הכה ה'" נתנו תשובה גם על "טענת מאיסת ארץ הקדושה", ומשה באמירתו "אל הארץ אשר נתן להם ה'" נתכון לומר שאעפ"כ "ארץ סיחון ועוג אינה בכלל ארץ שנתן ה' לאברהם". ע"ש. וראה כלים פ"א מ"ו. במדב"ר פ"ז, ח. פכ"ב, ז (הובא בהערה הקודמת). אוה"ת פרשתנו ע' א'שמ. לקו"ש ח"ז ע' 279. חי"ג ע' 124 ובהערה 20. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
2 שלא כל אחד: כלים פ"א מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
ועיי ברכי יוסף (שםי ועדיו כתב בסדרי טהרות (להרה"ג כ" מד ראדזין) בכלים פ"א מ"ו) בסופו, דמסיק (ע'ים הכפו"פ) רמ"ש רשי ,עבר הירדן* במקומות הנייל אין הכוונה לארץ סיחון ועוגי כ"א היא חלק ,מערבה מגוף א"י ממש".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
ביהמ"ק וקה"ק הוא שלימות ה" קוושה שבעולם (להעיר מכלים פ"א מ"ו ואילך), אבל בכ"ז זוהי קדושה שב(ערך ה)עולם -- אלקות שנתלבש לפייע העולמות (ולהעיר מתניא פנ"ג); אבל התורה -- גם בירידתה למטה היא למע' מהתלבשות בעולם (ראה ד"ה ויאמר משה תש'"ד, וב" לקו>ש שם), ולכן ישראל הלומד תורה ומתייחד עם התורה הוא למע' גם משלימות הקדושה ש(נתלבשה) לפי"ע העולם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
58 ועפ"י הנ"ל צע"ק מ"ש הרמב"ם לפנ"ז "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית כו' והוא הנקרא אולם" מנין שגם אולם הוא עיקר בבנין הבית כיון שלא הי' במשכן (ואולי מקורו מגמ' הנ"ל לא יעשה אדם בית תבנית – שחשב אולם). וראה קרית ספר שם דהא במשכן לא הי' אולם ואע"ג כו' אפילו הכי לענין קדושת הבית ליכא שינוי בין משכן למקדש דכמו במשכן ליכא אלא ג' קדושות כו' עיי"ש. ולהעיר מעירובין ב, א. ובכ"מ. תוי"ט כלים פ"א מ"ט ד"ה ההיכל מקודש. וראה הר המורי' שם סק"י. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
* החמור מכולם (כלים פ"א, מ"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ז
וראה רמב"ם הל' טומאת צרעת פ"י ה"ז. תוד"ה וקידשו ערכין לב, ב. וראה ר"ש ופי' הרא"ש כלים פ"א מ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
36 כלים פ"א מ"ו ואילך. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג ואילך. – ולהעיר מזח"ג קסא, ב*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
40 ובזה לכאורה פשוט שזהו רק בא"י שבחר בה הקב"ה ולא בעבר הירדן ושאר ארצות שכבשום. ולהעיר שגם בחיוב תרו"מ י"ל ע"ד ב' אופנים אלה: א) מצד קדושת הארץ, כפשטות לשון הרמב"ם ספ"ו מהל' ביהב"ח. הל' תרומות פ"א ה"ה. ב) כיון שהקב"ה בחר בא"י ונתנה לישראל וזהו ארצם גם בפועל (היינו לאחרי כבוש וחילוק דוקא)* [שלכן (לכמה דיעות) לא הובאו במתניתן דכלים פ"א מ"ו בזה "דא"י מקודשת מכל הארצות כו'" – מנ"ח מצוה רפד אות ו'. וראה משנה אחרונה שם], וכיון ששבט לוי לא נטלו חלק בארץ לכן צריך ליתן להם תרו"מ. ונפק"מ להלכה בנוגע לסוריא ועוד. וראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"א ובהשגת הראב"ד שם ה"י ובכס"מ שם (וראה פרש"י ורמב"ן שופטים יח, א־ב). אבל ראה פרשת דרכים דרך הקודש דרוש ששי. והאריכו בזה במפרשי הרמב"ם בכ"מ. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
5 להעיר גם מכלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
8 ראה כלים פ"א מ"ו: עשר קדושות הן כו"
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ח
20 אבל מהמעלות בשאר המקומות (מן החיל לעזרת נשים; מעזרת נשים לעזרת ישראל; מעזרת ישראל לעזרת כהנים – רמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ו) אין קושיא כ"כ, כי הם מחוץ למקום המזבח והם מקומות שגם זר מותר ליכנס לשם (ראה כלים פ"א מ"ח ואילך. רמב"ם שם הט"ז ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
5 ראה זבחים יט, סע"ב. תוד"ה ולא – סנהדרין פג, א. ר"ש כלים פ"א מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
27 וכפשטות לשון המשנה (כלים פ"א מ"ו ואילך. רמב"ם שם פ"ז הי"ג ואילך) עשר קדושות הן כו' עזרת ישראל מוקדשת ממנה כו' עזרת כהנים מוקדשת כו'. וראה רמב"ם הל' תמורה פ"ד הי"א דאין משנים מקדושה לקדושה בקדושת בדק הבית. – וידועה השקו"ט איזו מעשר המעלות מה"ת. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 305 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מסעי שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
12 כלים פ"א מ"ו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
68 ועצ"ע – הרי עפהנ"ל שם אהי' הוא קדוש ומובדל מז' השמות, וע"ד קה"ק לגבי קודש. ואולי י"ל – א) דכוונת התואר שמות קדושים הוא בערך הבריאה – ולא ביניהם (שלכן אינו מחלק בין הוי' (ואד') לשאר השמות). ב) חילוקי מדרגות בקדושה ה"ז כאשר ישנו ערך ביניהם, ע"ד עשר קדושות שבא"י עד לקה"ק (כלים פ"א מ"ו ואילך), כהן הדיוט וכו' וכה"ג (ראה דה"א כג, יג: ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים). משא"כ שם אהי' שקאי על אמיתית המציאות שאינו בסוג וגדר הנמצאים, גם לא דהארות וגילויים – כפי שמתגלה בהשמות (ראה המשך תרס"ו (ע' תלב) וסה"מ תשי"א (ע' 39 ואילך) דמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"א ה"ד) "הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו .. אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו" – שולל גם מציאות האור (כי רק העצמות הוא מחוייב המציאות שמציאותו מעצמותו). ולהעיר ג"כ מהמבואר בכ"מ (ראה ד"ה שובה תרפ"ו. ד"ה צעקו תרפ"ח. ד"ה אלקי נשמה תרצ"ט) דאמיתית ענין ד"אין ערוך לך" הוא דוקא לגבי בחי' העצמות כי אופן מציאותו של האור הוא כאופן המציאות שבעולמות ולא כמו ענין אמיתת המצאו מה שהעצמות הוא אמיתת המציאות במציאות בלתי נמצא). וראה פרדס (שער כ') ועסיס רמונים שם מה דשם אהי' נהגה ד"שם אהי' אינו מורה על שום פעולה ומדה כי אם על הוראות ההעלם אבל אינו מורה על גלוי שום דבר ולפיכך מותר להגות אותו כי הוא מורה העלמו וסבת רוממותו" (עסיס רמונים שם). ועפ"ז מתרץ בפרדס שם* מה דשם בן ד' שהוא בת"ת אינו נהגה באותיותיו, ושם אהי' נהגה, כי "אם הי' שם בן ד' נהגה באותיותיו הי' מראה כי האצילות מושג וזה אין ראוי לרוב העלמו ולכן אנו הוגים אותו בהיכלו כי השגת הת"ת הוא במלכות" (פרדס שם ספ"א. וראה בביאור יותר בפ"ב שם ועסיס רמונים שם). ועפמ"ש שם מובן החילוק בין שם אהי' לשם הוי' (שאינו נמחק) גם לפירוש הרמב"ם בשם המפורש (מו"נ שם פס"א). ועצע"ג והסברה רבה, כי: 1) הוי' נק' (גם) שם העצם (שעד"ז בקוה"ק – מקום עצומ"ה), 2) עאכו"כ השם הוי' כשהוא בלי נקודות (פרדס שם פ"א), 3) גם שם אהי' לכאורה – (ובפרט ע"פ המדרש דאהי' – ע"פ מעשי) פועל (שעפ"ז מובנת בפשטות נחמת בנ"י ע"י הודעה זו), 4) ביאר אדה"ז דש"ש שגור בפי כל – היינו עצומ"ה (תו"א יד, ב. מאמרי אדה"ז: תקס"ה (ח"א) ע' יב; ענינים ע' סח. ע. ועוד). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
46 להעיר מעשר קדושות (במקום) זו למעלה מזו (כלים פ"א מ"ו ואילך. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ג ואילך). וראה לקמן הערה 49.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
12 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
137 כלים פ"א מ"ו-ח. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ב-יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
14 כלים פ"א מ"ו-ח. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
51 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
69 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
31 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
48 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
65 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
46 כלים פ"א מ"ו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
339 כלים פ"א מ"ו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
42 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
197 כלים פ"א מ"ו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
959 ראה כלים פ"א מ"ו-ט: "עשר קדושות הן, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות .. הר הבית מקודש ממנו .. החיל מקודש הימנו .. עזרת נשים .. עזרת ישראל .. עזרת הכהנים .. בין האולם ולמזבח .. ההיכל .. קדש הקדשים מקודש מהם שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה".
ולהעיר, שבקדושת כה"ג ביוהכ"פ בכניסתו לקד"ק גופא ניתוסף בעילוי אחר עילוי *, כדמוכח מזה שנוסף על טבילת הכה"ג קודם הכניסה לקד"ק, הרי בין כניסה לכניסה ביוהכ"פ גופא צ"ל טבילה נוספת (רמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ב ה"ב), שמורה על הוספה ועילוי בקדושה (שלכן גם הטהור לקודש צריך טבילה לחטאת (חגיגה יח, ב)); אלא שכל דרגות אלה נכללים בקדושה העשירית – " עשר קדושות" – שלימות המספר, שכולל כל המספרים שלאח"ז (ולדוגמא: מספר מאה – עשר פעמים עשר, ואלף – עשר פעמים עשר פעמים עשר, וכיו"ב). וע"ד שמצינו בהלכה שלגבי כמה ענינים אין חילוק בין עשרה מישראל לריבוא וכו'**, ולדוגמא: לענין נוסח ברכת הזימון (טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סקצ"ב ס"א (ס"ג)), לענין פרהסיא (סנהדרין עד, ב. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1332. וראה גם תו"מ ח"מ ע' 199. וש"נ).
*
) כשם שכל אחד מישראל צריך לילך ( " בחוקותי תלכו " ) מדרגא לדרגא במשך כל ימי חייו עלי אדמות , והיינו , שגם כשמגיע לתכלית הקדושה לפי ערך מעמדו ומצבו היום , אין לו להשאר על עמדו , אלא בכל יום , עד מאה ועשרים שנה , עליו להמשיך לילך בעילוי אחר עילוי , כהפס"ד בגמרא (סוף ברכות) " תלמידי חכמים (ויש גירסא : " צדיקים ", והרי " עמך כולם צדיקים " ) אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב , שנאמר ילכו מחיל אל חיל ".
*
*) אף שלגבי ברכת " חכם הרזים " צ"ל ששים ריבוא מישראל דוקא (טושו"ע או"ח סרכ"ה ס"ה) . וכן הוא בנוגע ללימוד והבנה והשגה בתורה – שהרי אמרו רז"ל (מכות יו"ד , א . וש"נ) " ומתלמידי יותר מכולם ", ומזה מובן , שככל שיגדל מספר התלמידים , תגדל יותר מעלת ההבנה וההשגה אצל הרב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
733 כלים פ"א מ"ו. – אלא שבזמן הזה מתחילה דרגת הקדושה הראשונה מארץ ישראל (כולל גם עבר הירדן (ראה במדב"ר פ"ז, ח)), ואילו חוץ לארץ אינה במנין הקדושות כלל, ועד שגזרו טומאה על גושה ואוירה (גיטין ח, ב. וש"נ); ואילו לעתיד לבוא – "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכרי' יג, ב), וכאמור, שארץ ישראל תתפשט בכל הארצות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
670 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
929 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
1451 כלים פ"א מ"ו. במדב"ר פ"ז, ח. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ב-יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
87 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
208 ו"עליית בית קדשי הקדשים (ש)חמורה מבית קדשי הקדשים כו' אין נכנסין לה אלא כו'" (פסחים פו, א) – "אין זו מעלה" (תוספתא כלים ב"ק פ"א ה"ז), "פי' דלאו משום קדושה נמנעו, אלא משום שלא היו צריכים" (רא"ש ור"ש כלים פ"א מ"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
1038 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
575 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
110 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
2975 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
697 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ח
1469 כלים פ"א מ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
2680 כלים פ"א מ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק - יסוד שבתפארת - ה' אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
1098 כלים פ"א מ"ו. וראה במדב"ר פ"ז, ח. רש"י סנהדרין יא, ב (ד"ה על שתים). אבל ראה ר"ן נדרים כב, א: "עבר הירדן לא נתקדש להבאת העומר". ועד"ז בפשוטו של מקרא – ראה פרש"י מסעי לד, ב: "לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בח"ל .. לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות". וי"ל שבהוספת התיבות "ואין נוהגות בח"ל" כוונתו בזה לשלול עבר הירדן. ואכמ"ל (ראה גם לקו"ש חי"ג ע' 124, ובהערות שם. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ח
1000 כלים פ"א מ"ח. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
842 כלים פ"א מ"ו. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ז
1840 ראה כלים פ"א מ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
20 רק דרגא אחת למטה מדרגת הקדושה דקודש הקדשים (כלים פ"א מ"ט. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הכ"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
92 "כמו שאיתא פירש"י פ' ויצא (ל, ח) גבי נפתלי כו' נפתלתי עם אחותי שי"א שהוא מלשון צמיד פתיל, וכן ג"כ במשנה (כלים פ"א מ"ה) התופל* כלי חרס" – אוה"ת שם ע' א'קצח (ב"נוסחא שני'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
91 כלים פ"א מ"ו ואילך. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
701 ביו"ד קדושות : ראה כלים פ"א, מ"ו. שע"ת פב, ג ובהערה 90. וראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקמח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
25 עשר קדושות הן : כלים פ"א, מ"ו. ראה לקו"ש תרומה כרך לא ע' 149 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ז
263 יהושע . . קידש . . המוקפים חומה : ראה כלים פ"א, מ"ז ובמפרשים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר